הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
לציון שנה לכניסת מפלגת לכנסת, נערכה היום מסיבת עיתונאים של שר האוצר עם כתבים פוליטיים וכלכליים (ביחד) וכחלון ענה על שאלות רבות.
הדברים המעניינים שעלו בשיחה (לדעתי):
כחלון הוא זה שמאשר העברת כספים או חסימת כספים למוסדות תרבות ולכן לשיטתו אין שום דרך כיום לקחת לו את הסמכויות האלה בחוק, בכפוף לחוק נאמנות בתרבות שמוצע על ידי שרת התרבות.
הוא ציין שבחקיקה הקיימת יש ועדת שלושה המורכבת מנציג האוצר, נציג היועמ״ש ונציג משרד התרבות שיכול בתיאוריה לדון בנושא של חסימת כספים מטעמים שונים – ועד היום אף אחד לא ביקש לכנס את הועדה הזו.
באשר ליחסים עם ראש הממשלה, כחלון ציין שהיחסים ביניהם טובים ושלא היה לו שום חלק מאחורי הקלעים או גלוי בעניינים שפורסמו בכלי התקשורת לגבי חבירה אפשרית בין ליברמן לפיד ואחרים להיתכנויות פוליטיות אלטרנטיביות.
בנוגע לחוק העמותות, כחלון ציין שאנשי סיעתו ביקשו שיוכנסו תיקונים משלהם ומשהתיקונים הוכנסו הם אינם מתנגדים לחוק. ״קיבלנו כל מה שרצינו״ (למיטב הבנתי, הוא התכוון לכך שנושא ענידת הסרטים הוסר)
עוד-
אני שאלתי על הנושא של שימוש בחוק הירושה/עיזבון ככלי לטיפול בפערים חברתיים, דבר שהועלה על ידי כחלון במהלך הקמפיין לפני שנה אך לא קודם ולא עסקו בו במהלך השנה האחרונה.
כחלון: ״אני חושב שמס ירושה זה המס הכי ערכי ומע״מ הוא המס הכי רשע. אני רוצה שיהיה מס ירושה ואמשיך לרצות במס הזה כל החיים שלי, גם כאשר אהיה בן 90״
שאלה: אבל אתה לא מעלה את זה ולא מניח את זה ולא מנהל מאבק ציבורי בנושא
כחלון: ראש הממשלה מתנגד בצורה נחרצת למיסוי ירושה וכל עוד הוא מתנגד לזה אין לי סיכוי עם הדרישה הזו.
שאלה: האם חלק מסיעתו, מאנשי הליכוד יכולים להסכים לעמדה שלך בנושא.
כחלון: מגיב בצחוק… באמת….
שאלה: אבל אם לא מעלים את הטיעון על מס הירושה באופן פומבי, כפייט פוליטי איך הציבור ידע שזה מס ערכי וחשוב?
כחלון: לצערי אין לזה היתכנות פוליטית. אריק שרון יעץ לי פעם לא להעלות דברים שאין להם סיכוי פוליטי.
התייחסויות נוספות של כחלון:
-בנוגע למחירי הדיור ולכך שלא רואים שינוי – כחלון הודה שלמרות המאמצים אין שינוי: “עד שכל זוג צעיר יוכל לקנות דירה במחיר למשתכן. בסוף מחירי הדיור ירדו, לא יודע בכמה”
-בנוגע לירידה של כולנו בסקרים – “שמח שיש עוד שלוש שנים לבחירות”. והוסיף: ״לי יש גם סקרים אחרים. ראינו שהציבור מרוצה מהתפקוד שלי באוצר עם פער גדול מכולם וזה מה שחשוב. הציבור מתמחר ושופט לפי התוצאות – אם לא נצליח במאבקי הדיור ויוקר המחייה, אף סקר לא יעזור לנו״
-בנוגע לגל הטרור ״אנחנו במקום לא טוב מבחינה ביטחונית, אבל אין אוזלת יד. יש הישגים למערכת הביטחון, אבל כשילד מקבל סטירה מאבא שלו ויוצא עם סכין יש בעיה, לא יודעים מי ראש הנחש.״
-לגבי גירוש משפחות מחבלים ״אתמוך בכל מה שמרתיע״
-על חנינת הנשיא לשעבר קצב ״יש מוסדות והם יחליטו מה שיחליטו, אני לא מתערב.״
-בנושא המחלוקת על התקציב הדו שנתי (נתניהו רוצה תקציב דו-שנתי, כחלון מתנגד) ״אנסה לשכנע את נתניהו. לא תהיה פה קומבינה. לא אטיל וטו על זה ולא אסכים לנושא של התקציב הדו שנתי בתמורה למשהו״.
-והשאלה האחרונה שכחלון נשאל עליה: מדוע רשות המסים מאפשרת מחיקת חוב מס של כמיליארד ש״ח למשפחת עופר ״איני מודע לזה. משה אשר (ראש רשות המסים) רודף אחרי כל שקל וזה מפליא שהוא מסכים לזה. אם מדובר בפרצה בחקיקה, יש לנסות לתקן״.
“מס ירושה ככלי לטיפול בפערים חברתיים”?:)
אם בעינייך מיסוי כפול, הוא כלי לטיפול בפערים חברתיים, אז למה רק מיסוי כפול? למה לא מיסוי משולש? מרובע? מחומש?
לא נכון יותר לאסוף את הכסף שאמור להיות משולם עפ”י החוקים הקיימים, מאשר להתחיל להוסיף מסים נוספים?
באותה מידה יכולת לשאול אותו, למה לא למסות את כל העמותות הזרות, שמקבלות פטורים כאן (ולא כמס שני, כמו מס ירושה, אלא כמס ראשון, שכן רובן נהנות מפטורים כאלה ואחרים…) – ואת כל הכסף ניתן לנזקקים (או נזרוק לים, מה שעדיין יזיק פחות מפעילותן השוטפת של אותן עמותות…).
דבריו המרשימים בנושא תקציבי התרבות (שבלי ספק נועדו כדי לפייס את העיתונאים שכועסים על כך שהוא פוחד לנסות את ביבי), הם חסרי ערך. לא נדרש הרבה כדי לתקן את החוק, והשאלה אם לביבי יש עניין להביך את כחלון, היא הדבר היחיד שרלוונטי לסוגייה האם הצעד הזה יקרה, שכן לכחלון אין דרך לאיים. אם יפיל את הממשלה, ביבי ינצח שוב, וכחלון יתרסק, שכן אף אחד מאלה שיתלהבו ממלחמתו למען המשך מימון תיאטרון אל-מידאן, לא יצביע עבורו…
“שמח שיש עוד שלוש שנים לבחירות”
אני לא חושב שנכון להגדיר מס ירושה כ”מיסוי כפול”, משום שהמס לא מושת על הנפטר (ככל הידוע לנו אין בישיבה של מעלה חשבונות בנק) אלא על היורשים. בכל מקרה, כל מי שהציע מס שכזה בישראל כיוון אותו למקרים של ירושות גדולות מאד (מאד) וגם אז באחוזים יחסית נמוכים (10% ומטה אם זכרוני אינו מטעני). אני מסכים עם כחלון בהקשר הזה – אכן מדובר במס הוגן וערכי בטח מול המע”מ העיוור והרגרסיבי. עם זאת, כפי שמתברר שוב ושוב עם שר האוצר – אידיאולוגיה לחוד ופוליטיקה לחוד…
המס מושת על אותה הכנסה. זה מיסוי כפול. מה זה משנה אם היא החליפה ידיים?
בוודאי שזה משנה – אדם אחר הוא כעת בעל ההכנסה.
דוגמא: אדם מרוויח משכורת ומשלם מס הכנסה. לאחר מכן הוא קונה בכסף שהרוויח מוצר, ואז המוכר משלם מס הכנסה. זה מיסוי כפול? ברור שלא!
במקרים שבהם אדם מרוויח סכום כסף (בוודאי סכום כסף אדיר ופתאומי כמו ירושה של מיליונים רבים), מצבו הכלכלי משתפר, והמדינה מקבלת חלק קטן מסכום כסף זה כדי להיטיב עם כלל החברה. לא ברור לי איך זה מקובל והגיוני עם כל מס אחר (מס הכנסה, מס שבח וכו’), אבל כשמדובר במס ירושה פתאום כולם נזעקים…
ושוב – אני מדגיש – המס הזה הוגן כאשר מדובר בירושה של סכומים מאד גדולים.
דוגמא לא רלבנטית- איזה מוצר קונה הירושה?
האנלוגיה הנכונה (נניח) היא שאתה קונה אופניים , מעביר אותם לבנך ואז המדינה אומרת לבן- רגע אחד, גם אתה צריך לקנות את האופניים….
הייתי מצפה שמרגע שמשרד התרבות מקבל את התקציב השנתי תהיה לו את העצמאות שלו להחליט בנוגע להוצאות השונות. יש חשב במשרד שאמור להשגיח על תקינות ההוצאות בהתאם לסעיפים השונים. אני לא מבין איזה צורך נוסף יש במעורבות של משרד האוצר?
“אריק שרון יעץ לי פעם לא להעלות דברים שאין להם סיכוי פוליטי”. חוץ מאשר בקמפיין הבחירות כמובן…
בינתיים אני די מרוצה מ”כולנו” וכרגע נראה שאצביע להם גם בבחירות הבאות. זו תהיה פעם ראשונה שאני מצביע לאדם שאני יודע שאינו ישר, כנראה שאני מתבגר…