Move On ארגון השטח ששינע בוחרים לתמוך בברק אובמה במהלך 2008 ונחשב לפני 8 שנים לאחד מגורמי השטח המשמעותיים ביותר בבחירות, הודיע היום על תמיכה בברני סנדרס כמועמד המפלגה הדמוקרטית.
BREAKING: #MoveOn members back @BernieSanders in the #2016 presidential race! #FeelTheBern pic.twitter.com/aT8id1i502
— MoveOn (@MoveOn) January 12, 2016
בהחלטה לתמוך בסנדרס השתתפו 350 אלף חברי Move On במעין הצבעה פנימית שהם ערכו. לארגון הזה יש רשתות ארגוניות במדינות רבות, ובין השאר עשרות אלפי חברים פעילים במדינת איווה. עד כמה ההחלטה הזו עשויה להשפיע על הליך ה Caucuses שיערך באיווה ב 1בפברואר? שאלה טובה. הסקרים במדינת איווה עצמה, בשלב הזה, מראים הובלה של כ 6 נקודות לקלינטון. לא מרווח בטחון גדול דיו מבחינתה.
במדינת ניו המפשיר, שם תהיה הצבעה אחרי איווה, סנדרס מוביל בסקרים. יחד עם זאת, יש 8 ימים מלאים בין ההצבעה באיווה להצבעה בניו המפשיר – והרבה יכול לקרות בשבוע. בוחרי ניו המפשיר עשויים להיות מושפעים מן התוצאות באיווה.
הקמפיינים של קלינטון וסנדרס מתקשים לייצר רעש ותשומת לב ציבורית. שני המועמדים מנסים להיות אדיבים זו כלפי זה. ההבדלים הכלכליים ביניהם קיימים, אך לא מייצרים ויכוח ציבורי גדול. בימים האחרונים הם העליבו קצת. היא קראה לו נאיבי. והוא אמר שהיא צבועה. הבוחרים פיהקו, והתהפכו לצד השני של המיטה. החשש הגדול של שניהם – קלינטון וסנדרס – הוא שיעורי הצבעה נמוכים. בלי פייט אין דרייב.
בצד הרפובליקני – קרלי פיורינה וראנד פול לא יהיו בין 7 המועמדים שיתעמתו ברשת פוקס ביום חמישי בלילה. ההחלטה מי נכנס ומי לא לפאנל שבעת המועמדים מבוססת על הסקרים הכלל-ארציים ועל הסקרים בשתי המדינות הראשונות, איווה וניו המפשיר.
כפי שכבר דווח בעבר, טד קרוז מוביל את השטח באיווה מזה זמן. למעשה בימים האחרונים טראמפ וקרוז די צמודים באיווה. מאחר והשטח הרפובליקני כה מורכב ומבולבל, ההצלחה של מי מן המועמדים במדינה הראשונה עשויה להשפיע על הפריימריסטים של המפלגה בניו המפשיר ומשם ליצור את אפקט כדור השלג. בניו המפשיר, ודרום קרולינה, נכון להיום, טראמפ מוביל בפער עצום.
– אפקט כדור השלג, המחשה –
בימים האחרונים יצא לי לשמוע, מפוליטיקאים ישראלים בימין, סוג של חשש-אמת מן האפשרות שטראמפ יהיה המועמד הרפובליקני. הסיבה לכך? הוא איש לא צפוי. הוא בהחלט מספק לכולם קמפיין-שעשוע עם ההצגה הטובה ביותר בתבל, אבל מה יהיה ביום שאחרי? מה הם הערכים האמיתיים של האיש הזה. מדאיג.
עוד הערכה זהירה המושמעת פה בישראל (בקרב אנשים המכירים את הפוליטיקה האמריקאית היטב) – כלי התקשורת האמריקאים לא נוגסים חזק בטראמפ ולא מציבים מולו תחקירים קשים או מציפים את כל מה שהם יודעים עליו (נשים, כשלונות עסקיים, מהלכים ציבוריים). לכאורה על פי התיזה הזו, כלי התקשורת ממתינים עם מה שיש בידיהם ליום של אחרי הפריימריס. מדוע? שומרים את החומרים לקמפיין הראשי? כך טענו בפני.
בוושינגטון, אמר סגן הנשיא ביידן, שעל אף הקמפיין המפלג של טראמפ, בהחלט יתכן שהוא יהיה הנשיא הבא. אם טראמפ סוחף את המפלגה הרפבוליקנית ונכנס לקמפיין מול המועמד/ת הדמוקרטי/ת, אז זה בהחלט יכול לקרות. ״אני משער שהוא יהיה חייב להבין כמה הוא מפלג. זה לא דבר בריא. עלינו תמיד לעשות ככל יכולתנו כאשר זה מגיע לאמריקה. אנחנו במיטבנו כאשר פונים לרגשות החיוביים ואנחנו בתפקוד גרוע אם פונים לטפח את הפחדים או את הפערים ביננו״.
Does @VP think @RealDonaldTrump can win in 2016? Watch what he told @SavannahGuthrie #WhiteHouseTODAY https://t.co/1M7J95Ld57
— TODAY (@TODAYshow) January 12, 2016
תמיד מצחיק לשמוע מפוליטיקאים טענות על “קמפיין מפלג”/”מועמד מפלג” ושאר ירקות.
הממשל של אובמה הוא הממשל השמאלי ביותר בתולדות ארה”ב, ממשל שמול גל טרור אסלאמי, מסרב אפילו להשתמש בביטוי הזה.
ההודעה הדרמטית של moveon.org היא בהחלט מטרד לקלינטון. הגייסות והכסף של סורוס הם בהחלט מטרד בתוך המערכת של הדמו’. אם המיעוטים ייצאו להצביע במאסות בעד סנדרס, אז עלולה להיות לה בעייה, אבל עדיין, הסיכוי שהיא תפסיד בפריימריס,ף הוא אפסי – והעובדה שסנדרס עצמו כ”כ נזהר לא לפגוע בה במהלך הפריימריס (למרות שפע חומרים שזמינים ברשת לכל דורש, והתקשורת האמריקנית והיריביםפ בפריימריס נמנעים במובהק מעשיית שימוש בהם) רק מלמדת על כך שברור לכולם שהיא המועמדת, ואסור להזיק לה עוד יותר מכפי שיזיק לה המועמד הרפו’ שייבחר.
אצל הרפו’, במיטב המסורת, הלכלוך חוגג, והמועמד שייצא בשן ועין מהפריימריס, יצטרך גם לעמוד בפני קמפיין תקשורתי אדיר. זה יכול לעבוד, וזה יכול גם לעבוד כבומרנג, כפי שקרה בארץ, כאשר אובדן העשתונות התקשורתי נגד ביבי הביא לכך שביבי דרס את השמאל.
סיפור היוזמה של אובמה ללכת על מהלך נשיאותי בתחום צמצום רישוי הנשק בארה”ב, והאיומים שלו על דמו’ שמתנגדים לכך, שלא יסייע להם בבחירות, זה הסיפור המעניין כרגע. בהחלט ייתכן שברצון שלו לשבור אפילו יותר שמאלה, הוא יצליח לרסק את שרידי הדמו’ במדינות האדומות, אחרי שדילל שורותיהם לשפל היסטורי בעקבות אילוצם להצביע עבור אג’נדה שבוחריהם מתעבים.
@טל:
בהחלט חדשות מעניינות.
@אורי:
אובמה מסרב להשתמש במונחים שירחיקו מוסלמים מתונים. אפשר להצדיק את זה בהרבה דרכים, אבל יש לזה גם צידוק אסטרטגי חשוב: אויבו של אויבך הוא אויבי.
זה לא הופך אותו לשמאלי יותר או פחות לעומת ממשלים קודמים.
ההודעה הדרמטית של מוב-און היא לא סתם מטרד. היא חלק מתהליך ברור של מומנטום חיובי לסנדרס. סנדרס לא נכנס בקלינטון בגלל שהיא נתפשת כמישהו שאין לו סיכוי להפסיד. היא הרי היתה במומנטום דומה והפסידה לאובמה. הוא לא נכנס בה מאותה סיבה שהוא לא נכנס באחרים. הוא מנהל קמפיין שהוא חיובי מעיקרו (גם הצהיר על זה באופן מפורש וגם מתנהג כך רוב-רובו של הזמן עד כה).
הבחירה של אובמה ללכת על צמצום רישוי הנשק היא מהלך בולט לטובתו של סנדרס. לסנדרס אין שום בעיות בנושא הזה. הוא מגיע ממדינה עם מסורת של ציד ולכן כל מי שהנשק קרוב ללבו יודע שהוא יכול לסמוך עליו שהוא לא ילך רחוק מדי. קלינטון, לעומת זאת, מגיעה עם מורשת של זיגזוג בולט, שעתיד לגרום לה להראות רע בתוך המפלגה הדמוקרטית, במיוחד נוכח המהלך הנועז הזה של אובמה.
ואחרון – כבר עכשיו מתחילים לבחון את המורשת של אובמה בעיניים אובייקטיביות יותר, ואפילו רפובליקאים מודים שהוא הצליח לממש חלקים מרשימים ממה שהבטיח – http://www.politico.com/magazine/story/2016/01/obama-biggest-achievements-213487
השאלה הפתוחה היא: האם עדיף למועמד מאותה מפלגה של הנשיא להגיע אחרי נשיא אפקטיבי יותר או פחות ?
איך יגיבו הרפובליקאים מעריצי אובמה על פרסום תמונת השבויים האמריקאים המפוחדים שפורסמה על ידי האירנים?
אובמה מסרב להודות שהחנופה שלו לאסלאם, לא צמצמה את הטרור האסלאמי, ולכן הוא פשוט מתעלם מהתופעה. אין לזה שום קשר לכלום מדומיין לחפש בנות ברית מתונות (אותן הוא זנח, בזו אחר זו, במסגרת מדי החיזורים אחרי איראן והאחים המסלמים).
המורשת שלא היא אכן מקובעת בבטון. מאת אלפי הרוגים ברחבי המזה”ת, פוטין מחוזק, נאט”ו מבועת. זה הכל נעשה ידי אובמה. בזירת הפנים הוא התחיל לייקר את המחיה של העובדים, ולא מצביעים עבורו, לטובת הפריטים נתמכי הסעד שמהווים את בלוק המצביעים הנאמן של הדמוקרטים..
מוב-און לא ישנה דבר בתוצאות הפריימריז הדמוקרטים, והזהירות של סנדרס שלא לפגוע ישירות בהילארי, רק ממחישה שגם הוא יודע זאת.
רק הערה על טראמפ כהצגה הטובה בעיר – הבן אדם הוא אמנם קירקס
אבל קירקס משעמם בטירוף. הוא לא אומר שום דבר מעניין ואפילו ה”העלבות של” הן אמנם שערורייתיות אבל משמימות מאוד. בי הוא מעורר פיהוק אחד גדול כבר מהעימות הראשון והעניין היחיד בו הוא בגלל ההצלחה בסקרים.
אני חושב שלסנדרס יש סיכוי לא רע מול קלינטון. אין שום התלהבות ממנה, היא לא פופולרית. כמובן, סנדרס הוא לבן מבוגר, זה לר בדיוק מה שהולך להלהיב את ה״מיעוטים״ ואת השמאל הליברלי אבל יש לו איזה משהו שונה עם התכנית הסוציאליסטית ההזויה שלו. אני חושב שקלינטון עדיין בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר אבל הכל פתוח.
אם הרפובליקנים יבחרו קרוז או רוביו – הם יקחו את הבית הלבן בהליכה. עם זה יהיה טראמפ – הכל פתוח. אם נקבל טראמפ נגד סנדרס – באמת אין לאיש מושג מה יקרה.