הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
הילרי קלינטון, ברני סנדרס ומרטין או׳מאלי יתעמתו הלילה בשעה 3 לפנות בוקר(בין שבת לראשון) בעימות הדמוקרטי השלישי, אשר יערך בניו המפשיר. רשת ABC מסטרימה-חי את העימות בלינק הבא.
ביממה אשר לפני העימות מתחוללת סערה בתוך המפלגה הדמוקרטית אחרי פריצה של אנשי סנדרס למאגר הנתונים הדיגיטלי, כלומר, רשימת 18 מליון אנשי הקשר של קלינטון ורשימות התומכים של המפלגה ה DNC. המפלגה הדמוקרטית הטילה על קמפיין סנדרס עונש חמור -שלילת גישה ממאגר הנתונים של הבוחרים הרשומים ב 50 מדינות, סנדרס התרגז וכל הסיפור דלף החוצה אתמול בארה״ב.
מאגרי המידע הללו עשויים להיות יקרים מפז. הם מכילים מידע אישי על בוחרים, על העדפות הפייסבוק שלהם תזכורת: במהלך 2008 מליוני בוחרים נרשמו למידע מן הקמפיינים באמצעות הפייסבוק, ראו ראיון מצורף עם מומחה אמריקאי בתחום מאגרי המידע הפוליטיים.
קמפיין סנדרס טוען שה DNC משמשים פה ככלי שרת ממסדי לקלינטון. ראשית, עניין הענישה לעיל (אשר בינתיים הוסדרה בהסכמה בינו לבין המפלגה). שנית, שיבוץ העימות הדמוקרטי במוצאי שבת, בשעה בה ישודר משחק הניו-יורק-ג׳טס נגד הקאובוי׳ס וגם שישה ימים לפני חג המולד כאשר האמריקאים נמצאים בשיא קדחת קניות סופי השבוע שלהם. מי יסתכל על זה בכלל?
מבחינת סנדרס, המפלגה עושה הכל כדי להבטיח שבוחריה לא ידעו מי הוא בכלל.
רשת ABC לא חשפה את הנושאים שיועלו בעימות, אך ככל הנראה ידברו על הטרור הגלובלי, דאעש, רגולציית תחום הנשק בארה״ב, והסכם האקלים.
לינקים לקראת העימות:
איך לראות את העימות הדמוקרטי און-ליין.
ההודעה הזועמת של ג׳ף ויבר, מנהל הקמפיין של סנדרס על התמיכה החד צדדית שמעניקה המפלגה להילרי קלינטון.
בניו המפשיר, שם יערך העימות בלילה, סנדרס הוא פייבוריט.
קלינטון מסבירה לתומך טראמפ בוידאו אישי ״אין לי קרניים״
אחרי העימות הרפובליקני האחרון – דונלד טראמפ מזנק בסקרים. מגיע ל 39%, קרוז אחריו עם 18%. טראמפ עלה ב 11, קרוז עלה ב 4 – לעומת הסקר הקודם. אבל (!) במדינת איווה בה יערכו הפריירמיז הראשונים, קרוז סוגר על טראמפ. בניו המפשייר טראמפ מוביל. הגרפים של בן קרסון, שהיה מקום שני רצוף בכל השבועות האחרונים, נמצאים בקריסה (בכל שלושת מדינות הפריימריז הראשונות)
הסיפור המוזר על רכישת העיתון הגדול בנבאדה על ידי שלדון אדלסון. נבאדה היא מדינה מתנדנדת עם שישה צירים בלבד (אך כל מדינה מתנדנדת עשויה להטות את הכף). מספר ההיספניים החיים שם הלך וצמח בשנים האחרונות. זהות הרוכש הוסתרה מן העיתונאים והעורכים, כעת ממשיכים העיתונאים שנרכשו על ידי אדלסון לפרסם מאמרים ביקורתיים כלפיו. לדוגמא, העיתונאים שם חושפים שלפני שלושה שבועות, שלושה מהם קיבלו הוראה לעבוד על תחקיר עיתונאי נגד שופטים היושבים בדין בענייניו של אדלסון.
ולקינוח: טור המחמיא לרשת פוקס ניוז על הסיקור והתעמתות שלהם עם כל המועמדים הרפובליקנים. בתקופת הפריימריז, ״השמרנות של הרשת הזו היא הנכס שלהם, כי הם נתפסים יותר אמינים בקרב הבוחרים השמרנים״ ויחד עם זאת לא מהססים לכסח את הפריימריסטים.
תודה רבה על ההבהרה! כבר מאתמול אני רואה את הכותרות בנושא ולא הצלחתי להבין מה בדיוק קרה.
האם תוכלי לעדכן בהזדמנות גם מהי בדיוק סערת רם עמנואל (ראש עיריית שיקגו)?
סחתין על ההתעלמות מהאירוניה המטורםת שהילארי מתלוננת על עניין של דליפת מידע מסווג ממאגרים ממוחשבים.
נכון, אם אנשי סנדרס אשמים במה שמיוחס להם, אז מדובר בעניין רציני שלכל מועמד שאינו חשוד בכך שהיה מקור כרוני לדליפת מידע מסווג (בהקשר של ביטחון לאומי), יש זכות להלין לגביו.
כל זמן שהילארי ממשיכה לספר סיפורים סותרים לגבי העניין הפעוט של ניהול מדיניות חוץ של המעצמה הראשית בעולם, משרת פרטי, בניגוד לכל ההנחיות (ובאופן שהיה מביא לאישום פלילי חמור נגד כל אחד מפקידיה, לו נהג כך), בהרי שהסיפור כולו נראה כמו ניסיון פשוט של הDNC לוודא שסנדרס לא יפתיע בפריימריס, ויעמיד את הדמוקרטים עם גירסא אמירקנית של ג’רמי קורבין…
רכישת העיתון הגדול בנבאדה היא אכן סיפור גדדול, בעיקר הגבורה המדהימה של השכירים שם, שמפגינים אומץ לב מדהים, מהסוג שעיתונאים אמיתיים יודעים לזהות ולהעריך. טוב, לא. עיתונאים הם כמו כל שכיר אחר. יש ביניהם אמיצים יותר ויש ביניהם אמיצים פחות. העובדה שכמה מהם הגיעו למסקנה שהאינטרס שלהם לתעסוקה עתידית, ישורת טוב יותר אם ימשיכו לתקוף את שלדון, לא מלמד על כלום (למשל, בואי נניח שהם יודעים שהיו צפויים להיות מפוטרים בכל מקרה, ועל כן שווה להם ליזום כתבות נגד בעל הבית כדי לטעון שהפיטורים הם בגלל אומץ לבם המופלא?).
מה לעשות, כאשר צריך לבחור בין ההנחה שעיתונאי הוא ישר, אמיץ, ללא מורא וללא משוא פנים – או שהוא אדם רגיל בעל אינטרסים ואג’נדות משלו (או כזה שפועל לקדם אג’נדות ואינטרסים של מישהו/משהו), הניסיון מלמד ש95% מהמקרים הם המקרה השני.
רוצה הוכחה? תראי אתההתגייסות הפסיכית נגד ערוץ 20 מצד כל אלה שסגירת ערוץ 10 נראתה להם כמו קץ חופש הביטוי…
ראשית ברכות על כך ש-ISIS סוף סוף הפכו אצלך לדאעש.
שנית, העימות כבר היה (טרם צפיתי), אבל האם אפשר לנחש שבחירת נושא בקרת הנשק האישי מכוונת גם היא נגד סנדרס, שיחסית תומך בהחזקת נשק? או שהסכימו על כך יחד איתו, או שזה בגלל הטבח בסן ברנרדינו?
הניחוש שלך הוא קונספירציה ימנית אפלה.
ברור מאליו שהבחירות אצל הדמוקרטים הן הליך נאור ומתוקן שיש לפאשיסטים מימין מה ללמוד ממנו. הנה, הם הסכימו להחזיר לסנדרס את הגישה לציבור מתפקדי המפלגה, והוא בסה”כ היה צריך להתנצל במהלך העימות על עניין הפריצה. אם תוסיף לזה את ההתפרצות הנגרשת שלו בזכות השתקת הדיון על דליפות המידע מהמייל של הילארי מהעימות הראשון, הרי שסנדרס בדר”כ כן מודע לתפקידו במערכת הבחירות (לשמור על האגף השמאלי של המפלגה מפני ריצות עצמאיות למיניהן, ולא לעשות יותר מדי גלים).
אני לא יכול לחכות לסיקור הפריימריס מאיווה ומניו המפשייר. לא בהקשר של ללמוד על ההתרחשויות שם, חס וחלילה (בשביל זה למדנו אנגלית…), אלא בשביל להתענג על עוד פכים קטנים הערצה לטובים ושנאה קשה לרעים (ממש כמו סיקור הבחירות אצלנו, כולל הטור האלמותי על אווירת הסבבה במטה העבודה ביום שלפני הניצחון ההיסטורי…).
בינתיים יצא לי לראות רק קטעים נבחרים מהעימותים השונים ואם הם משקפים נכונה את אופי העימותים שהתרחשו הרי אין לי אלא להשתומם מההבדל העצום ברמות בין המועמדים הדמוקרטים לבין המועמדים הרפובליקנים. ייתכן שזו התקשורת השמאלנית, אני צריך באמת בהזדמנות לצפות בעימות שלם מכל צד, אבל על פניו זה נראה כאילו לרפובליקנים אין אף מועמד שמדגדג ברמתו האינטלקטואלית את אלו של הדמוקרטים. לא שזה אמור להפריע לציבור האמריקאי לבחור בנשיא רפובליקני בסופו של דבר, לציבור האמריקאי יש הסטוריה מפוארת של בחירות מוזרות ביותר…
לא יודע איזה קטעים ראית, אבל אכן גם הפעם מועמדי השמאל הם ענקי הרוח, ספרא וסייפא אחד אחד, לעומת נמוכי המצח המתלהמים שלא למדו את הלקח, מהמפלגה הרפובליקנית.
כשאתה חושב על מועמד ברמה של הילארי קלינטון, אדם שהישגו הגדול ביותר הוא לדעת להבליג על ניאופיו של בן הזוג הפופולארי שלה, ולהיות מזכירת מדינה שניצחה על התחלת תהליך קריסת המזה”ת, אז אכן אין דרך להתעלם מעליונותה המוחלטת על כל חדלי האישים המטומטמים מימין.
גם סנדרס, כמובן, הוא מגדולי הדור, ולא סתם הוא נבחר פעם אחר פעם במדינה, שהיא המקבילה האמריקנית לקיבוץ יד חנה.
על מרטין אומאלי אין מה להכביר מלים, למרות שהדמות שמבוססת עליו מ”the wire” היא הרבה יותר מוצלחת. מספיק להסתכל על המורשת הביצועית שלו מהעיר המשגשגת בולטימור (שהשנה חוגגת שבירת שיר של כמעט שלושה עשורים במספר מקרי הרצח, למרות שגרים היום 20 אחוז פחות אנשים מכפי שגרו אז), כדי להבין שכאן לא מדובר באיזה מתלהם כושל מימין, אלא בבולדוזר מרשים שמחזיק ברקורד מנצח.
מה שכן, אני באמת מסכים איתך שהציבור האמריקני מחזיק ברקורד של הצבעה למועמדים מגוחכים (הבולט בהם יושב כרגע בבית הלבן ובוודאי מתכנן עוד איזשהו הישג היסטורי – אולי בדמות הסכם גאוני עם צפון קוריאה?:)), ובהחלט ייתכן שגם הפעם נראה דבר כזה (לדמוקרטים עומדת העובדה שיש להם בלוק מצביעים אוטומטי, בדמותו של עדר ענקי של מקבלי קצבאות שהאינטרס שלהם מחייב הצבעה עבור המועמד משמאל, ולא משנה כמה הוא נוראי לשאר המדינה).
אכן, קלינטון, סאנדרס ואובמה צריכים ללכת חפויי ראש מול ה-דונלד, גאון הנדל”ן שכבר סגר כמה וכמה פרויקטים כושלים, זה שקשה למצוא אצלו טענות שאינן שקר (ועוד מתבכיין על שקרים של קלינטון), שרוצה לסגור חלק מהאינטרנט (גאון, כבר אמרנו?), זה שכל שאר המתמודדים הגאונים של הרפובליקנים מתנערים ממנו למרות שזה לא פופולרי (כי התקשורת, ברור). מה יש לקלינטון להציע לעומת קרלי פיורינה, המנכ”לית המעולה שדרדרה את HP לתחתיות, שכל הטיקט שלה הוא “בשביל לנצח אישה, צריך אישה”, חברת הפורום הרעיוני ע”ש גילה גמליאל. מה לאובמה הקנייתי בכאילו ולטד קרוז הקנדי באמת, זה שרוצה הפצצות שטיח וצריך רק לבקש משרה שתתן לו את השטיח עם החורים, כי הוא רוצה לפגוע רק ברעים. הניהול של קלינטון את יחסי החוץ הוא נורא, בעיקר כשמשווים אותו לתקופת בוש הבן, שאליו נצמד אחיו כמו לאינפוזיה, שבה – בעידודו של אחד, שמו ביבי – נכנסה ארה”ב לקייטנת כיף ואושר בעירק. איך יכולה ההתנהלות הטפשית של הנשיא מול ISIS להתמודד מול ההצעות הגאוניות של כל שאר המועמדים הרפובליקנים, שבעצם מציעים בדיוק מה שאובמה עושה פלוס שימוש יתר במילה “בטחון”?
שוכנעתי. די לקיבוש!
צודק, אבל אולי לא שמת לב שיש לך שגיאות כתיב. התכוונת “די לכיבוש”.
לא, התכוונתי ל”אקיבוש”. שכחתי א’.
אורן: לטיפולך. בנוסף, אולי כדאי גם להכניס תיקון שגיאות כתיב אוטומטי.
בדיוק. ואם גם זה לא יעבוד, תמיד אפשר לשלוח את הסוררים למחנות לחינוך מחדש בחסות הכוחות הזרים שיבואו להביא לנו דמוקרטיה, אחרי שהמשכנו לא להצביע נכון…
אתה מתכוון, “אחרי שכל השמאלנים יסומנו כבוגדים והאוכלוסיה תטוהר מהם”. אני מקווה שלפני.
חזרנו ל”הכל עובר עליך”?:)
טוב, כנראה שאי אפשר רק לחקות כל הזמן…
אתה כבר מתחיל להתחרות ב”איראן איראן” של ביבי. אבל אורי, החיים עצמם…