שמחתי על ההזדמנות לצפות בסרט ׳רבין היום האחרון׳ של הבמאי עמוס גיתאי. קראתי שגיתאי שם לעצמו לתעד את ההקשרים הרחבים של ההסתה, אשר לא נבדקו על ידי ועדת החקירה בראשות שמגר. ועדת החקירה הממלכתית התמקדה בכשלים הבטחוניים, בהגנה על ראש הממשלה, בהוראות השב״כ למשטרה, העדרו של שטח סטרילי – אך לא פנתה לעסוק בהסתה הציבורית.
כאבתי לראות את הסרט, כי הוא שם מול העיניים על המסך את מה שישראלים רבים ידעו ואולי העדיפו לשכוח (גם אני לפעמים). ראש הממשלה נתניהו עמד על המרפסת עם שלט ענק מתוח תחתיו ׳מוות לרבין׳ (תוספת: מתקנים אותי ואומרים שלא כתוב שם מוות לרבין אלא מוות לרב המרצחים ועדיין ההפגנה הזו חמורה מאין כמותה עם שלל הצרחות והכרזות שהיו שם). ראש הממשלה נתניהו צעד בראש הפגנה ובה ארון מתים עליו כתוב ׳רבין׳. קטעי הוידאו הארכיונים מובאים בסרט, לצידם של סצנות דרמה עם שחקנים המגלמים תפקידים.
לא חוויתי את ימי רצח רבין כעיתונאית. הייתי אז סטודנטית, אזרחית רגילה. לא הכרתי ולא פגשתי את רבין או פרס. צפיתי באירועים כמו כל אדם, דרך השתתפות באותה העצרת, דרך הטלוויזיה ושיחות עם חברים, שניים מהם עבדו אז כסטודנטים במשרד ראש הממשלה והיו משומרי המעגל הרחב של ראש הממשלה. הם ידעו קצת יותר פרטים ממני.
התעצבתי לחשוב על 20 השנים שחלפו בהם לא שמעו ישראלים, אפילו לא פעם אחת, חרטה או תסכול או אמפתיה מראש הממשלה נתניהו. אולי הוא אמר משהו, פעם, ואני מוכנה לתקן את הפוסט אם היה כדבר. לי באופן אישי לא זכור שנתניהו הצליח לחלץ מעצמו איזה שהיא הבעת סליחה.
ההקשר הרחב, של ההסתה הדתית-הרבנית אולי היה חשוב לגיתאי, אך עבורי כישראלית שנכחה בכיכר מלכי ישראל באותו ערב של עצרת תמיכה, דווקא נדמה שכיום, כעבור 20 שנה, הפוליטיקאים ולאו דווקא הרבנים, הם אלה הבורחים מאחריות למצב. בקרב ציבור חובשי כיפה, בקרב מכרים דתיים התנהל אז וגם היום שיח ער ונוקב בנוגע להסתה. אבל בקרב הדרג הפוליטי? תמיד שתיקה.
הסרט, כך אני חושבת, לא מניח האשמה לפתחו של נתניהו. הוא לא מסמן אותו, ואף לא את הליכוד. בסרט מתוארת המציאות של לפני 20 שנה ובה גם השתתפות מנהיגי הימין, נתניהו ביניהם בהפגנות. עוצמתם השלילית של אותם הרגעים: המרפסת, צעדת ארון המוות, טמונה בצפיה בקטעי הוידאו המקוריים מן התקופה. אי אפשר לטשטש את זה. זה מה שהיה. אבל הסרט אינו מהווה כתב אישום או אמירה בוטה.
באופן אישי, כאמור, הסרט לא חידש לי פרטים רבים. סצנת הניתוח הפסיכולוגי לאופיו של רבין כמנהיג נראתה לי תלושה מן המציאות. האם באמת התרחשה? יתכן. נדמה לי שאין בכך דבר חריג. אזרחים המתכנסים ודשים באופיו ואישיותו של המנהיג הנבחר. גם השמאל עושה זאת, גם הימין.
הכרתי את ההיבטים האחרים: מסקנות ועדת שמגר, הקלות שבה יגאל עמיר התקרב וקטל. אך עבור צעירים ממני, שלא מכירים את כל המידע, הסרט הזה הוא אולי החשוב ביותר שאי פעם נעשה. הוא אינו חף מבעיות. הסרט ארוך מדי, חלק מן הסצינות נמרחות ומרגישות כמיותרות, הטיפול באבישי רביב שטחי מדי. וקטע הפתיחה עם שמעון פרס התקבל בעיניים שלי כקיטשי מדי, מלוטש. היתה ביניהם יריבות ודבריו של פרס בפתיח מטשטשים את האמת ההיסטורית בנקודה הזו.
ויחד עם כל ההסתייגויות, אני חושבת שמדובר בסרט חובה לדורות הבאים. אנשים צריכים ללמוד איך נרצח פה ראש ממשלה.
לא נעים היום לחשוב על מה שהלך בחודשים של לפני הרצח. לא נעים ולא רצוי להתבונן על ראש הממשלה היום ולהיזכר בנתניהו של לפני 20 שנה. האופן שבו התנהל אז, כיו״ר אופוזיציה, כמנהיג. זה לא נעים. אבל זה מה שיש. אלה הן העובדות.
אני חלש במסורות ומינהגים, אבל נדמה לי שאנשים שאשמים צריכים לבקש סליחה.
נכון שמיותר לחזור כל פעם לסיפורי האגדות שממחזרים לנו על ארון המתים ועל כיכר ציון, אבל כנראה שלפעמים צריך לעשות זאת שוב (למרות שזה לא באמת משנה – הניסיון לנצל את רצח רבין ז”ל כדי לעשות לציבור אינדוקטרינציה שמאלה, כבר נכשל מזמן בעקבות התוצאות העקובות מדם של אוסלו וצאצאיו).
ובכן, על ארון המתים המפורסם נכתב “רבין ממית את הציונות”. צריך להיות ציניקן במיוחד כדי להעלים את שלוש המלים האחרונות במשפט, ולטעון שזה “ארון מתים לרבין”. ארון המתים הזה היה ארון מתים לציונות, וכל מי שראה את התמונה, הבין זאת (חלק מאלה שהבינו זאת, בחרו להתעלם מהאמת לטובת קידום אג’נדה מסולפת). הרבה אנשים כלל לא ראו את התמונה, ורק שמעו על “ההפגנה שבה ביבי הלך לפני ארון מתים שעליו כתוב ‘רבין'”.
בדומה לסיפורי הבדים כאילו הוא אמר שראה חיילים בריטים, גם סיפור ארון המתים הוא שקר גמור.
הלאה, כיכר ציון
רוב האנשים שמספרים לנו את סיפורי הזוועות על ההפגנה בכיכר ציון, לא היו בירושלים (למעט ביקורים בכנסת), ויודעים על כיכר ציון והמבנה שלה, בערך מה שהם יודעים על המבנה הפנימים של מחנה הפליטים עין אל-חילווה, ליד צידון. מי שמכיר את המקום יודע שמהיכן שהיה ביבי, הוא לא יכול היה לראות כמעט אף שלט (בטח לא את התמונות המפורסמות), ומי שזוכר את סיקור ההפגנה בשידור חי, דווקא זוכר שהוא עמד שם וצעד לקהל שקרא “רבין בוגד”, שרבין אינו בוגד, אלא טועה.
את כל אלה מיותר להזכיר, וברור לגמרי שלפחות הציבור הישראלי לא באמת חושב שביבי אשם ברצח רבין ז”ל באיזושהי צורה או דרך, ובחר בו ארבע פעמים לראשות הממשלה (כשבפעם הראשונה עשה זאת חצי שנה בלבד אחרי הרצח).
לא ראיתי את הסרט, ומרגע שציינת שיש בו “קטע פתיחה עם שמעון פרס”, הרי שכנראה שגם לא אטרח לשחת את זמני ולראות אותו. אם יש מישהו שלא מפסיק לספר שקרים על יחסיו עם רבין, ולנסות להעלות מצג שווא בהקשר זה, הרי שזה שמעון פרס, שרבין שנא אותו עד כדי אזכורו באוטוביוגרפיה שלו, יותר פעמים משהזכיר את הנושא הפלסטיני…
באופן עקרוני, רוב אלה שהיום הם גדולי המתרפקים על זכרו של רבין, הם אלה שבימי חייו עשו לו את המוות, ושנאו את הביטחוניזם שייצג. הם אלה שמעלימים בכוח את הנאום המדיני האחרון שנשא בכנסת (זה שדיבר על י-ם מאוחדת, ובקעת ירדן במובנה הרחב ביותר).
מי שרוצה “להזכיר את התקופה באמצעות קטעי וידאו אותנטיים”, יכול להעלות גם את הקטעים האלה. משום מה הם לא עושים זאת…
רצח רבין היה פשע איום שמבצעו נתפס ומרצה את עונשו. הלוואי שהדין ימוצה עם כל רוצח (פלילי או ביטחוני) ימוצה באופן שבו ממצים אותו עם הרוצח יגאל עמיר (בידוד, אין חנינה ואין קציבת עונש).
אגב, בעוד חודשיים נציין עשרים שנה לפיגועי קו 18 ולפיגוע בדיזינגוף סנטר, בהם נרצחו 60 ישראלים. לדעתך יש במאי שמכין סרט בעניין?…
על השלט מתחת למרפסת בכיכר ציון (עד כמה שאני זוכר מהתמונות) היה כתוב באנגלית “מוות לערפאת” ובעברית “מוות לרב המרצחים”. לא “מוות לרבין”.
אתה צודק לחלוטין. לא היה כל שלט עם שילוט “מוות לרבין”, אלא שלט: “מוות לרב המרצחים – death to arafat”.
הנה תמונה של השלט המלא
אופס. ניסיון שני…
טוב, משום מה הקישור לא עובד…
ניסיון נוסף:
הנה תמונה של השלט המלא
טוב, ניסיון אחרון…
התמונה נלקחה מקטע הוידאו הזה
משנייה 50 ואילך ניתן לראות את השלט המדובר
תיקנתי לגבי השלט.
ולמה לא תיקנת לגבי הארון? (או הציטוט ההוא של בני בגין על אבא שלו אם אנחנו כבר בעניין)
טל שניידר .. חובתך לבקש סליחה. את מפיצה שקרים .. כפי שכבר הוכיחו המגיבים לפני.
סליחה. אני שקרנית, כולכם מלאכים.
טל, הרוצה לשקר ירחיק עדותו. אם כבר בחרת למחזר את פאליווד איך זה שדילגת על תמונת רבין במדי אס אס?
שלום טל,
אני עוקב אחריך הרבה בפייסבוק ובכלל ופה אכזת ובגדול.
תמונות מלאות מראות כי לא כתוב “מוות לרבין” אלא “רב המרצחים ערפאת”
תמונות אחרות מראות שבהפגנה לא היה ארון מתים לרבים אלא לציונות – בגלל מה שרבין עושה. שימוש בארונות מתים כמוטיב מתרחש ברבות מההפגנות, כמו מוות לתעשיות הצבאיות, או מוות להסכם ועוד
לקחת את רוה”מ ולהפוך אותו לשותף לרצח???
חבל- כי ממך יש לי ציפיות ליושרה גבוהה יותר
עמי
תיקנתי לגבי השלט. לא משנה שום דבר בתוצאה (ראש ממשלה שנרצח), לא משנה את העובדה שהיתה הסתה, לא משנה את העובדה שנתניהו השתתף בצעדה ובה ארון מוות של רבין, לא משנה את הצרחות המטורפות שהיו בהפגנה בכיכר ציון.
הנה הצעדה עם ביבי והארון. לא של רבין: https://www.youtube.com/watch?v=TErFL5LUAhM
אם יש לך סרט אחר אשמח לראות.
והנה ביבי אומר במפכינים במפורש “הוא לא בוגד – הוא טועה. הוא טועה בגדול!”: https://www.youtube.com/watch?v=Quo6CKoNe5M
אז איפה ההסתה?
הקדמת אותי:)
לא שמתי לב שכבר העלית את הסרטון (ואת הסרטון השני, החשוב לא פחות).
כותבת דבר אחד אבל התמונות מראות דבר אחר.
טוענת לגבי הכיתוב על הארון אבל הוכחה אין לך, אם היתה, היית מעלה את התמונה. מה גם שהרבה אחרים אומרים אחרת.
מה את חושבת? זה מוסיף לאמינות שלך או לא?
כבר עדיף שתורידי את את פוסט המיותר שממציא עובדות וסותר את עצמו.
ראיתי את וידאו עם הארון והצעדה עם הארון – אתמול בסרט. לך לסרט ותראה בעצמך.
טל, אם יש לך אינטגריטי, ראוי שתפרסמי פוסט התנצלות ברור ומפורש על השקרים האלה.
אחרי שהעירו על הכשלים המהותיים שנשזרו בפוסט בטעות (לחתוך את התמונה מכיכר ציון אחרי ב’רב’ כך שיראה שכתוב רבין?! נו באמת) – אני כאן רק כדי להטריל.
האם הסרט נפתח בסצינת עירום ארוכה ומשמימה בה פרס ורבין עושים אהבה באמבטיית בוץ? כי אם לא אז זה לא עמוס גיתאי.
(את הפוסט הזה והתגובות צריך לגזור ולשמור ולפרסם כדיסקליימר מעל כל פוסט אחר שלך. זה לא עניין של התנצלות אלא של המצב הנפשי שגורם לכתוב כזה פוסט).
והסרט הזה (והפוסט) הוא כמובן סרט חובה לדורות הבאים – כפתיח לדיון ביקורתי על אמנות ועיתונאות מגוייסת שכבר 20 שנה מסיתה נגד ציבור שלם.
סליחה, זה אני פה למעלה
מכייון שעניין הארון טרם תוקן:
לקח ארבע שניות של חיפוש בגוגל למצוא הסרט הבא:
הנה “ארות המוות” המדובר
הארון מופיע כבר בשנייה השישית, וכתוב, כמה מפתיע: “רבין ממית ציונות” (ה”ציונות” כתוב בענק, כמובן, שכן היא העניין שאליו מתייחס הארון).
טוב מאוד שתיקנת את עניין השלט בכיכר ציון – אבל אני חושב שראוי להחליף את התמונה החתוכה שבחרת להביא מכיכר ציון. הכיתוב בשלט שם נחתך ועלולה להטעות כאילו כתוב שם “מוות לרבין”…
אתם כולכם צודקים. בכלל לא הייתה הסתה אלא אהבה רבה כלפי רבין….
אני ממליץ לשמאל להרים את הכפפה ולעשות הפגנת אהבה – הפגנה זהה עם אותם שלטים ומוצגי אמנות (ארונות קבורה למיניהם), עם אותם כיתובים תוך שינוי קל אחד – במקום “רבין” שיהיה כתוב “ביבי”.
שעשרות אלפי אנשי שמאל יצעקו “ביבי בוגד” ובוז’ייעשה ניסיון רפה אחד להגיד “לא בוגד, טועה”.
אחרי הפגנה כזו אני בטוח שכולכם תטענו שזו ממש לא הסתה…..
פחחחח…. חבורת צדקנים.
ביטויי שנאה מבישים של אנשי ימין כלפי נרצח פיגוע טרור ומשפחתו שהיה פעיל שמאל הם בטח גם רק ביטויי אהבה מבחינתכם….
כבר עשו. רק עם שרון במקום עם ביבי. כיתוב + ארון. ובפוסט הקודם כאן אפילו הובא בהערכה טקסט שמצדיק את זה.
וטל טועה לעיתים די מזומנות. ומעירים לה על זה. רק שכאן זה היה בוטה במיוחד.
זה יפה, אגב, לקרוא לגינוי של ביבי רפה. ראית את הסירטון בכלל?
אורן, ראיתי את הסרטון פעמיים ולא ראיתי שום “תיקון טעות” של ביבי.
תודה על הסרטון שהזכיר לי את כל הפגנות האהבה שהימין הפגין כלפי רבין – “רבין בוגד”, “מוות לרבין”, נר עם שלט “לזכרו של רבין”. בסרטון אחר היה “בדם ואש את רבין נגרש”….
ממש לא הייתה הסתה למוות מצד הימין….
אתה צודק, בכל ההפגנות היה רק שלט אחד “רבין ממית הציונות” והשמאל עיוות את זה ל-“מוות לרבין” והזעקה היא רק בגלל שלט אחד….
וברצינות – הפגנה של עשרות אלפי אנשים שקוראים דקות ארוכות “רבין בוגד” וראש האופיזיציה ובכירים אחרים (שרון, גנדי ואחרים) ממשיכים לנאום ולא יורדים מהבמה ובכך נותנים הכשר להמשיך בקריאות ההסתה האלה.
תספיק את ההיתממות כבר!!!!
עד היום חשבתי שאולי הגזימו עם שבוע האזכרה לרבין אבל עכשיו אחרי התגובות שלכם אני מבין שצריך להפוך את זה ל-300 ימים בשנה. שום חשבון נפש לא עשיתם לגבי ההסתה האיומה הזו.
להיפך, ההסתה שהובילה לרצח שלבסוף גם עזר להוביל לעלייתכם לשלטון הראה לכם שהסתה עובדת.
תזכרו את זה בהפגנות שיהיו של השמאל בעתיד (אם יהיו)….
שלא תגידו אחר כך שזו הסתה.
הלוואי שהשמאל ירים פעם הפגנת מראה לזו של כיכר ציון. ככה באמת צריך לציין את יום השנה העשרים לרצח רבין.
ואם כבר למישהו מתאים מוצג אומנותי מרהיב כמו הארון עם כיתובים “מרנינים” בדיוק כמו שעשו לרבין אז זה לביבי שהוליך ומוליך אותנו בגאווה ובבטחה לסוף החלום הציוני ולמדינה הדו לאומית שכבר פה.
לא 300 ימים בשנה, אלא 3000 ימים בשנה – ויש לאסור על אזכור הפיגועים, ולהשתיק את כל האמהות השכולות המעצבנות האלה, שמפריעות לנו לדון בענייני השלום, עם כל הניג’וסים שלהן, על זה שרצחו להן את הבן…
אתה חייב להבין, כל הדוגמאות שהובאו פה – הופרכו בזו אחר זו. הקללות והגידופים והצרחות בהפגנה, לא שונות מאלה שהיו בהפגנותצ השמאל נגד בגין ושרון בתקופת לבנון. הניסיון לטעון כאילו יגאל עמיר רצח את רבין ז”ל בגלל הקללות בהפגנות האלה, זה בסה”כ עילה לסתימת פיות.
מי שצועק על הסתה, ובאותו זמן לא דורש לכלוא את אחמד טיבי שנאם בהתלהבות על חשיבותו של השהיד, לא דורש לגרש מהכנסת את הפרובוקטור ליגה ז’, באסל ג’טאס, שעלה להר הבית (שכנוצרי, מעניין אותו כשלג דאשתקד), ולא מזדעק נגד כל מאמר של עמירה הס (למשל, זה בדבר החובה לזרוק אבנים) או גדעון לוי (על הרעים לטיס) – לא באמת יכול להתלונן על צרחות מכוערות בהפגנות של הימין.
הרצח עזר לימין לעלות לשלטון בערך כמו ששבירת רגל עוזרת לרוץ יותר מהר…
לא משנה כמה תנסו להשכיח את העובדות, רבין היה מאוד מאוד לא אהוד בשבועות בסתיו 1995. הטרור הפלסטיני היכה ללא רחם, ובמקום להגיב בעוצמה, הממשלה חתמה עימם על הסכם אוסלו ב’, שהושג באמצעות קניית קולות של שני ח”כים שנכנסו לכנסת על גבו של רפול. הרצח לא עזר לימין להגיע לשלטון, אלא כמעט מנע ממנו להגיע לשלטון. הסיבה היחידה שפרס הקדים את הבחירות ב1996 הייתה כדי לנצל את האהדה שהרוויח בעקבות הרצח. זה כמעט הצליח לו (הוא הפסיד רק באחוז בודד, בעוד שרבין היה בפיגור דו ספרתי בסקרים).
המדינה הדו לאומיתצ זה אכן איום מפחיד. אין ספק שצריך לייבא עוד כמה רבבות אריתראים ולחפש להם תחביבים פה, כדי למנוע את האיום הזה (ובאותה הזדמנות אפשר גם לבטל את החוק הפאשיסטי שאוסר על איחודי משפחות של ערבים בעלי אזרחות ישראלים, עם בח”ל מאיו”ש ועזה – אסור לחסוםאת האהבה…).
מי שטוען שהסכנה כרגע היא של מדינה דו לאומית, אמור היה לתבוע חילופי אוכלוסין. למה זה לא קורה?
לא הבנתי איזה תיקון טעות אתה מחפש. גם לא הבנתי למה אני צריך לעשות חשבון נפש – לא רצחתי אף אחד, לא הסתתי וגם לא דיברתי בגסות או קראתי למישהו בוגד, רוצח וכו’.
ועם זאת – תרשה לי להיתלות באילנות גבוהים כמו מיק ג’אגר, בהנחה שהוא נאמן עליך יותר מביבי – בסרט שעשו על הרצח באלטמונט הוא מסביר בדיוק איך מבמה מוגבהת קשה לראות מה קורה למטה ואי אפשר להבין מה ההמון צועק. אז המרפסת.
ועם כל זה אוסיף ואעיר שלקרוא לרבין בוגד או לשרון רוצח זה באמת פוי ולא יפה אבל זו רעה חולה ונסבלת במדינה דמוקרטית ובמסגרת חופש הביטוי. זה חוסר טעם וחוסר סגנון אבל עד כמה שזכור לי אין במדינת ישראל חוק לכפיית טעם וסגנון. וזה בודאי לא שונה מהותית מלומר שביבי הוא האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל ושהוא מוביל את כולנו לאבדון.
השמאל דווקא עושה. רק השבוע היה מאמר בהארץ שקבע שביבי הוא סכנה קיומית למדינה. הרבה יותר מפורש מארון מתים לציונות שבדיעבד ניראה רע.
אותי השקרים הנגררים הללו מתסכלים מנקודת מבט שלגמרי חושבת שהייתה הסתה מטורפת באותה תקופה ושהיה צריך ללמוד ממנה. כשלוקחים טיעון נכון ומשתמשים שוב ושוב בדוגמאות כדי להוכיח אותו,מפילים את הטיעון. לא היה שלט “מוות לרבין”,לא היו תמונות במדי אס-אס,לא היה ארון קבורה של רבין.
שוב,במהות אני איתך. אבל ההידבקות לשקרים האלה שמפיצים בכל חור עושה לנו רק נזק.
ניסיחון יפה להסיט את העניין מטקסט רצוף אי דיוקים שנועד להכפיש את הימין (ואת ביבי), לסוגיית הדיון הפילוסופםי “הסתה מהי” (האם כשצעקו לבגין ושרון “רוצחי ילדים”, זו הייתה הסתה? האם כשמסבירים לנו שביבי מסוכן לישראל, זו הסתה?).
הדיון הוא לגיטימי לגמרי, אבלך איש כאן לא עסק בו, למרות מה שאתה רוצה שיחשבו. אנחנו עסקנו בכמה דוגמאות שהובאו לכאן כהוכחה ל”הסתה נוראית”, שאחת-איחת היו לא נכונות עובדתית.
אותם אנשים שקיללו קרבן טרור שנרצח עקב היותו יהודי, רק בגלל שהחזיק בעמדות שמאל, הם חלאות, ואין בדל של מילה טובה להגיד עליהם. זה כמובן לא קשור לדיון, שעסק בעניין צר ופשוט מאוד: האם ביבי נאם מאחורי שלט “מוות לרבין”, והאם צעד לפני ארון שרמז לרבין. זה הכל. התשובה, כפי שהוכח מעל לכל ספק סביר, היא לא – בשני המקרים.
ובכלל, טל עושה טעות אחת וכולכם פתאום נהפכים לרודפי צדק ודיוק מירבי בזמן שביבי מפיץ שקרים על המופתי בכל העולם על שיחות שלא היו ולא נבראו וממנו אתם בכלל לא מבקשים שידייק…
אבל מעיתונאית רגילה מן השורה אתם מצפים ליותר מראש הממשלה.
אם לראש הממשלה מותר “להגזים” אז גם לכולם מותר!!
אין אמת ושקר, רק נרטיב.
בדיוק! אם ביבי הגזים (כן, הגזים) לגבי חלקו של המופתי בתכנון השואה – הרי שמותר לטעון שביבי נאם מעל שלט שעליו כתוב “מוות לרבין”, וצעד לפני “ארון מוות” שעליו כתוב “רבין”. נו, באמת…:)
לקחת אימרות של היסטוריון שקרן ולחזור עליהם זו לא “הגזמה” אלא שקר מוחלט!!
בתור בן של היסטוריון ואדם עם אינטליגציה גבוהה כמו של ביבי אז הוא ידע בדיוק מה שהוא עושה. בדיקה הכי פשוטה בגוגל הייתה מראה שאין שום פרוטוקול מהשיחה בין היטלר והמופתי.
תהיה בטוח שביבי ידע את זה ובכל זאת הפיץ שקרים מעל במה ציבורית.
כאילו שעד שהוא אמר את השקרים האלה אז כולנו חשבנו שהפלסטינים הם חובבי ציון…..
חוץ מקומץ בשמאל הקיצוני אף אחד לא אוהב את הפלסטינים!
תפסיקו כבר עם ההסתה הזו שכל השמאלנים אוהבי ערבים. זו הסתה לשמה.
השמאל לא אוהב ערבים. אין סיבה לחשוד בו באהבת ערבים.
למעשה, הגישה של השמאל כ”כ ספוגה בגזענות מתנשאת, שתמיד מצחיק לראות איך מצליחים לחשוב על עצמם כנאורים יותר מהימנים הפאשיסטים האלה…
השמאל רואה בערבים או תופעת טבע בלתי נשלטת (במקרה הטוב) או חיות חסרות ריסון עצמי (במקרה הרע) שכל דבר שלא מוצא חן בעיניהם, אמור לגרום להם להשתולל באלימות באופן חסר שליטה. כששמאלן ממוצע מסביר לך ברצינות גמורה שעלייה להר הבית מביאה לזעם נוראי בקרב הפלסטינים, ועל כן עלינו למנוע עליית יהודים להר – הוא בטוח שזו עדות להיותו נאור שמבין לרגשותיהם של הערבים. בפועל,ף מה שבעצם הוא אומר זה משהו בסגנון: “בדיוק כמו שאי אפשר לצפות מרוטוויילר לא מאולף, שלא יתנפל על הדוור וינסה לקרוע לו ת’צורה, כך גם אי אפשר לצפות מהפראי אדם האלה, לרסן עצמם, כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם”.
ולעניין המופתי: ביבי הגזים. אין פרוטוקול בדבר הפגישה של היטלר עם המופתי, אבל ישנו התיאור של סבא של מרב על מה שסיפר לו ויסליצני. קסטנר הינו יהודי מכובד שהאמין מאוד לויסליצני (עד כדי מסירת תצהיר למענו שנועד להצילו מתלייה – מה חבל שהצהיר לא הועיל, כך שקסטנר הצליח להציל רק שלושה נאצים, ולא ארבעה…).
כאמור, גם אני חושב שויסליצני הגזים לגמרי, וביבי הגזים לגמרי כשהסתמך עליו כמקור. זה לא משנה מאומה מהעובדה שהמופתי אכן היה הרבה מעבר ל”לא חובב ציון”. פועלו של המופתי בזמן השואה, מתועד למדי, וכאמור – רק תבוסות גרמניות בסוף 1942 מנעו ממנו להפוך לרב מרצחים שחתום על השמדת מליוני יהודים במזה”ת וצפון אפריקה.
החרדה של השמאל מהאזכור של המופתי, והלינק המיידי שהדבר יוצר אל מכחיש השואה העומד בראש העם הפלסטיני כיום, היא מובנת לגמרי – וצבועה להחריד. אי, כאמור, לא חושב שהשמאל עושה זאת מאהבת אבו מאזן, אלא מסיבות של התמכרות להזייה השקרית שעם האיש הזה אפשר לעשות שלום ולהגיע להסדר קבע אמיתי. בשם האמונה הזו, צריך לעצום עיניים ולאטום אזניים לכל דבר שעלול להזכיר לנו במי מדובר באמת. כאשר ביבי, בהחלט במכוון, הכניס את מנהיג ערביי א”י בשנות המנדט, להקשר של הפתרון הסופי, ידע שזה ישר יזכיר את העובדה שיורשו כיום של אותו חלאה, גם הוא מכחיש שואה מדופלם. אני מסכים שביבי היה צריך להימנע מהגזמות בתיאורו, ומוטב היה לתאר את העובדות הידועות: המופתי חי כמו קינג בברלין לאורך המלחמה, אחרי שנמלט מבגדאד, שם כיכב בפוגרום שבו נרצחו 180 יהודים, נפגש עם ריבנטרופ והיטלר, זכה לכבוד מלכים, פעל לארגון יחידת אס.אס שתשמיד את יהודי המזה”ת אחרי נצחון הגרמנים, גייס דיוויזית אס.אס בוסנית-מוסלמית, והיה הרוח החיה במשלוח צנחנים גרמנים לארץ עם מנת רעל ענקית שנועדה להביא למותם של תושבי ת”א. אני מסכים שביבי היה צריך להסתפק בדברים האלה, וחבל שלא עשה כן. בפועל, זה כמובן לא משנה, שכן גם לו הסתפק בעובדות הידועות, היו צורחים עליו שהוא דחף את המופתי לדיון כדי להשחיר את אבו מאזן (מה שנכון, מלבד העובדה שלא ממש צריך להשחיר את הרקורד של אבו מאזן בקשר לשואה…).
באופן עיקבי למדי ,אתה יוצר סוג של קשר בין השמאל למופתי. אז ככה. נתניהו לא הגזים אלא שיקר שקר גס מטומטם ומכוער כשהעביר את האחריות לשואה למופתי.
לשמאל לא מגן על המופתי וערימות המילים שאתה שופך בעניין נועדו לזרוק רפש על השמאל כי הרי השמאל אשם גם במקרה הזה.
באופן עקבי למדי ישנו ניסיון של הרחקת המופתי מהשואה, במטרה לתקוף את ביבי, ולהעלים את העניין הפעוט של עמדתה של ההנהגה הערבית בסוגיית השמדת היהודים.
ביבי לא העביר את האחריות לשואה למופתי (משעשע, פעם אתה טוען שביבי מכחיש את השואה, ופעם הוא מעביר את האחריות עליה למופתי), אלא ניפח שלא לצורך את חלקו של המופתי בקבלת ההחלטה הסופית על השמדה מאורגנת.
אין שום נסיון להרחיק את המופתי מהשואה. יש קביעה חד משמעית שביבי שיקר. לא הגזים, לא טעה ולא היסס. שיקר. ביבי לא אמר את כל הדברים שאתה אמרת למעלה. ביבי אמר שהיטלר לא חשב על השמדה והמופתי שתל את הרעיון במוחו. כל המילים שלך, וכל אנשי הקש שלך לגבי השמאל, אבו-מאזן, מכחישי שואה ונעליים לא ישנו את העובדה הפשוטה שביבי שיקר. לא שזה כזה נדיר, אבל במקרה הזה, גם אם הוא לא התכוון, וגם ללא קשר להעצמת העניין ע”י השמאל – השקר הבוטה שלו מסיר את האחריות לרעיון ההשמדה מהנאצים ומעביר אותה למופתי. כך גם הבינו זאת הגרמנים, ללא צורך בתיווך השמאל, עד כדי כך שראו צורך להגיב כפי שהגיבו.
כל אנשי הקש ושאר קשקושים, הם עניין נחמד, אבל הוא לא שיקר, אלא הפריז. מי ששיקר זה אלה שטענו שהוא הכחיש את השואה, ואלה שטענו שהתנפלו על ביבי בשם זכרון השואה, ולא בשם ההגנה על אבו מאזן (שהכחשת השואה שלו היא אסוסיאציה ישירה לקשר של המופתי לשואה).
אתה כמו אלה שטענו שדרעי זכאי. למה? כי כולם גונבים, אז סתם התנכלו לו. זה שאחרים משקרים (וזה נכון, ביבי לא הכחיש את השואה) לא מוריד מהשקר שלו. הוא לא הפריז, הוא שיקר. אם הוא היה אומר “המופתי הביא למותם של מיליוני יהודים”, זו הייתה הפרזה, כי יש בזה גרעין אמת – המופתי אכן הביא למותם של יהודים רבים. כשהוא אומר שהמופתי שתל את רעיון ההשמדה במוחו של היטלר, זה שקר. אין בזה אפילו קמצוץ של אמת, וזה שהמופתי היה חובב נאצים שגרם למותם של יהודים רבים לא משנה את העובדה שהוא פשוט לא שתל את רעיון ההשמדה במוחו של היטלר, וההשמדה החלה לפני שהמופתי בכלל פגש את היטלר.
כאשר פגש המופתי אל חוסייני את היטלר כבר היה בעל נסיון של שני עשורים ברצח יהודים יותר מבעל בריתו היטלר. פועלו והגיגיו מתועדים היטב, בין השאר באלפי שעות הקלטה (על ידי הBBC) של שידוריו ברדיו הנאצי, יותר מהלורד האו האו. הסיבה להתנפלות על ביבי היא הרצון להגן על אסכולת “הכיבוש” שמופרכת על ידי אל חוסייני.
הנרטיב קובע שהפלסתינים הם הקורבנות של הקורבנות
אתם ממשיכים להיתפס לעובדות לא רלוונטיות. מה, אתם מנסים להראות כמה אתם חכמים ומכירים הסטוריה? זה שהמופתי היה מומחה בחיסול יהודים, אפילו יותר מהיטלר, לא אומר שהוא שתל את רעיון ההשמדה במוחו של היטלר. היטלר היה יצירתי מספיק בשביל לחשוב על הרעיון לבדו. הסיבה להתנפלות על ביבי, לפחות של חלק מהציבור (לא אותו “שמאל” שאורי מדבר עליו, שמכנה את ביבי מכחיש שואה), היא מכיוון שהוא שיקר שקר בוטה בנושא רגיש.
התשובה של ביבי ( https://www.facebook.com/Netanyahu/posts/10153262682842076 ):
בשום אופן לא הייתה לי כוונה לפטור את היטלר מאחריותו לשואה. היטלר וההנהגה הנאצית הם האחראים לרצח ששת המיליונים של בני עמנו. ההחלטה לעבור ממדיניות של גירוש יהודים ל”פתרון הסופי” נתקבלה על ידם והיא לא הייתה תלויה בהשפעתם של גורמים אחרים… המופתי היה פושע מלחמה ששיתף פעולה עם הנאצים והתנגד למדינה יהודית בגבולות כלשהם. ב-2013 אבו מאזן שיבח אותו כ”חלוץ” פלסטיני. העובדה שהמופתי הוא דמות נערצת בקרב ההנהגה הפלסטינית גם היום מלמדת רבות על גישתה האמיתית של הנהגה זו כלפי ישראל.
איש לא מנסה להראות לך כלום. העובדה שאתה לא יודע ולא מכיר, היא באמת-באמת לא אשמתנו.
אנחנו בסה”כ מתקנים סילופים היסטוריים שמופצים למטן מטרות פוליטיות עכשיוויות.
הסיבה להתנפלות על ביבי מצד שמאל, היא מכיוון שהם מתנפלים על ביבי בכל פעם שהוא פותח את פיו, סוגר את פיו, הולך לישון, קם בבוקר, והולך לאכול. הפעם הם ניצלו הפרזה מטופשת שלו, כדי לצאת בצרחות שמשמעותן הייתה ניסיון לפיחות בחלקו של המופתי בגרמניה הנאצית, מתוך מטרה לפגוע בביבי, ולהרחיק מהסיטואציה את מכחיש השואה האהוב אבו מאזן.
ה”עובדה” שאני לא יודע ולא מכיר, בין אם היא נכונה ובין אם לא, לא רלוונטית, כמו ה”עובדה” שאתם כן יודעים וכן מכירים.
העובדה היחידה הרלוונטית היא שביבי טען שהמופתי שתל את רעיון ההשמדה במוחו של היטלר, וזה שקר. הקפיצה הלוגית המתבקשת – גם אם לא מתחייבת – היא שלולא המופתי, היטלר לא היה מבצע את ההשמדה. זה פשוט שקר גס. כל העובדות האחרות לגבי היטלר, המופתי, הסרבים, אבו מאזן והשמאל לא קשורות לעניין ואתם משתמשים בהן כמסך עשן כדי לנסות להסתיר את השקר.
אנחנו יודעים, ולכן תיקנו את הסילופים.
המסקנות המתבקשות שלך הן בדיוק אלה המתבקשות מי שהחליט מראש לפרש יצירתית את ביבי באופן שיאפשר להציג את דבריו באופן השלילי ביותר.
דבריו של ביבי היו הגזמה מיותרת ולא חכמה במיוחד. הסילוף שעשו מהם במטרה להכפיש את ביבי ולהרחיק את אבו מאזן מהעניין, היה חמור שבעתיים.
אבו מאזן קשור לעניין מתוקף היותו אחת משתי הסיבות לסילוף המכוון שנעשה בפרשנות לדברים שביבי אמר. הסיבה השנייה היא כמובן הרצון להכפיש את ביבי, לא משנה מה יגיד או יעשה (אלא אם כן יגרש יהודים, ואז הכל ייסלח לו…).
אתם אולי יודעים דברים, אבל הדברים שאתם יודעים וכותבים לא רלוונטים. בדיוק כמו העניין עם אבו מאזן. אתם יכולים לזרוק עוד מיליון עובדות היסטוריות או פרשנויות פוליטיות. ייתכן גם שמה שתאמרו יהיה נכון (כמו למשל שמשקרים אלה שאומרים שביבי מכחיש שואה). אבל זה פשוט לא רלוונטי. בלי כל פרשנות, ובלי תוספות, דבריו של ביבי נטו הם שקר מוחלט וגס.
המסקנה המתבקשת שלי היא ההשלכה המיידית של דבריו של ביבי. “היטלר לא רצה להשמיד, זה המופתי אמר לו.” מכאן, אם המופתי לא היה אומר, יתכן שהיטלר לא היה משמיד. שקר גס, שום הגזמה.
המסקנה המתבקשת שלך היא לא נכומנה, והיא נובעת מכיפוף העובדות, כך שיתאימו לאג’נדה שלך (שביבי שיקר.
כל מה שכתבנו לגבי המופתי ואבו מאזן, רלוונטי לגמרי לצורך הסברת הפרשנות המסולפת שנתנו משמאל אלה שהתנפלו על ביבי (גם “המתנפלים לייט”, שרק אמרו שהוא שיקר והוזיל את השואה, וגם “המתנפלים פורטה” שאמרו שהוא הכחיש את השואה…).
הפרשנות המסולפת לדברי ביבי נבעה מרצון להכפיש את ביבי, ומרצון להרחיק את הפרטנר מעניין השואה, עניין רגיש מאוד בהקשר אליו, שכן הוא באמת-באמת מכחיש שואה.
אני תוהה איך אתה מבדיל בין שקר להגזמה. הרי קראת בעצמך לביבי שקרן, אבל עניין המופתי אינו שקר. אתה יכול לתת דוגמא לשקר שלו?
הרי כל שקר אפשר להפוך להגזמה. אני יכול לומר שאלה שאמרו שביבי הכחיש את השואה רק הגזימו, ואתה מסלף את דבריהם בשביל הרווח הפוליטי שלך. מה ההבדל?
כשחושבים על זה, יש פה שני שקרים – “היטלר לא חשב על השמדה” ו”המופתי אמר לו להשמיד”. אולי, בדוחק, אפשר לומר שהשני הוא הגזמה. ממש בדוחק. הראשון הוא בפרוש שקר.
לתהות זה טוב, בדר”כ, כמו כל פעולה של חשיבה. אני ממליץ לך לא להפסיק לעשות כן – זה בטוח יסייע בהפחתת כמות הקלישאות והדקלומים שלך בנושאים השונים, ואולי יוביל למסקנות שהן אשכרה שלך…
צר לי לבשר לך, אבל עובדתית, ידוע היסטורית שפתרון ההשמדה לא היה הפתרון הראשון שהנאצים תכננו. אנחנו יודעים שהם החליטו על השמדה שיטתית כמדיניות מתישהו במחצית השנייה של 1941 (תוך שבמקביל בשטחי הכיבוש במזרח, התנהל מסע רצח ענקי בידי האיינזצגרופן, באמצעות ירי המוני)ץ אנחנו לא יודעים מתי בדיוק היטלר החליט שהשמדה מאורגנת זה הפתרון. לקבוע נחרצות שזה קרה לפני הפגישה עם המופתי, זה בלתי אפשרי. לא סביר, כמובן, שפגישה עם המופתי היא מה שגרם לו להחליט על כך, וזו הגזמה לטעון שגם אם המופתי אכן טען בהתלהבות למען השמדת היהודים כולם, שזה מה ששכנע את היטלר – אבל אין דרך לקבוע שהטענה הזו היא שקר. היא הפרזה גדולה, מן הסתם, אבל לא יותר מזה.
אתה לא מסוגל לדבר בלי להעליב, מה? אסור כבר להגיד “אני תוהה” בלי שתתייחס לזה כמו ילד? איזה גיבור, אמרת “לתהות זה טוב”.
מדהים באילו תעלולים מילוליים אתה משתמש כדי לנקות את ביבי משקר, וכמובן מתחמק מלהציג שקר אמיתי כדי שנוכל להבדיל מה בעיניך הוא כן שקר.
לומר “היטלר לא רצה להשמיד את היהודים באותו זמן” – ואלה בדיוק המילים של ביבי – זה שקר. באותו זמן הוא לא רק רצה להשמיד יהודים, הוא גם ביצע. זה שהייתה תקופה קודמת שבה היטלר חשב על גירוש ולא על השמדה לא מנקה אותו מרצון להשמיד את היהודים באותו זמן (שבו הוא פגש את המופתי). פחות או יותר כמו לומר “ביבי רצה לצייר באותו זמן”. כל התעלולים המילוליים והעובדות הנוספות שאתה מנסה להכניס כדי לכסות על כך לא יעזרו. ביבי שיקר.
אצלנו בימין הסהרורי לא מצליחים להתאפק, אתה הרי יודע זאת – לא סתם נורא מסוכן כאן להיות שמאלני…
למרבה הצער, אני עסקתי בעובדות. אתה יודע מה עבר להיטלר בראש, בעוד שאני לא. אני משער שביבי הגזים לגמרי בדבריו, אבל אתה יודע שהיטלר כבר תכנן את ההמשדה, בענוד שמה שידוע לנו, לא ממש לא מחייב זאת. אנחנו יודעים שההחלטה הייתה מתישהו באותו זמן, לא ברור בדיוק מתי. כך או כך, ההגזמה של ביבי היא לא בכך ש”הסיר מהיטלר אחריות להשמדה” (רק נאיבים גמורים, או שקרנים מוחלטים יכלו לטעון כך), אלא בכך בכך שהפריז לגמרי במידת ההשפעה שיכלה להיות למופתי על היטלר.
ביבי לא שיקר, אלא הפריז. המופתי היה פקטור בשואה. המופתי הוא אבי התנועה הלאומית הפלסטינית. אבו מאזן נשא נאומים בשבחו של האיש הזה, ממש בשנים האחרונות. אבו מאזן עצמו הוא מכחיש שואה.
אני לא יודע מה עבר להיטלר בראש, ואני מופתע שאתה לא יודע. אתה הרי יודע כל כך הרבה דברים אחרים שאין לך שום דרך לדעת…
מה שאני כן יודע זה שהשמדה החלה עוד לפני הפגישה. לומר שבעת הפגישה היטלר לא רצה להשמיד יהודים זה שקר מוחלט, אלא אם אתה חושב שהיטלר רצח מאות אלפי יהודים למרות שהוא לא רצה לעשות את זה. כן, זה מאד הגיוני.
שקר וכזב.
חבל. אחרי שלוש המלים הראשונות, הגעת לשיא – ומשם צללת למטה…
“אני לא יודע” זו אכן נקודת המוצא של כל דבר שאתה כותב – והדבר המוזר היחיד הוא ההתעקשות לך להפגין כל הזמן עד כמה אתה לא יודע.
הדבר הטוב היחיד בכל הסיפור הזה, הוא שלמדת קצת גם על השואה. לא מספיק (אתה עדיין מתקשה קצת עם השלבים, התאריכים והתהליכים), אבל לפחות אתה מודע לקיומו של המופתי בהקשר של השואה ולדיעותיו של אבו מאזן בעניין. אלה לא דברים של מה בכך.
זה ברור כשמש שזו הייתה מטרתו של ביבי: לגרום לכך שידברו בכל העולם על המופתי ועל חלקו בהשמדת היהודים, ובהשלכה גם על אבו מאזן. חבל רק שהוא נאלץ לשקר במצח נחושה בשביל זה, ואחרי זה “להבהיר את עצמו”, ובדרך להביא לתגובה מביכה של ממשלת גרמניה.
“רצח יצחק רבין אולי מנע מלחמת אזרחים”
|
עתונאי אחד, מהשמאל הקיצוני, ערך מחקר ממושך על מה שהוא הגדיר כהסתה הרבנית שקדמה לרצח רבין. באחד מימי השנה לרצח, לאחר סיום מחקרו, הוא פרסם מאמר בעתון,
ובו כתב שאילו יגאל עמיר היה נמנע מלרצוח את רבין אז אולי האיבה הקשה בין הימין לשמאל, ששררה אז, היתה מדרדרת למלחמת אזרחים. ההלם מהרצח מנע את המשך ההדרדרות.
לדעתי, מסקנתו מחוזקת בעובדות מסוימות שאפרט לקמן, מזכרוני:
|
טומי לפיד ז”ל (אח”כ ראש מפלגת “שינוי”) אמנם לא אמר בפרוש “רבין רוצח” אבל אמר “יש סוג של אכזריות שרק הומניסטים מסוגלים לו”. הוא אמר זאת על גישתם של תומכים של יצחק רבין כלפי המתנחלים. גישתם, שהציפה את אמצעי התקשורת בהסכמה שבשתיקה של יצחק רבין בכבודו ובעצמו, היתה שישנו תנאי הכרחי לנצול ההזדמנות “שלא תחזור” כדי שיתאפשר לחתום על הסכם שלום לפני “סגירת חלון ההזדמנויות” שאחריו מובטחת מלחמת נצח, לדבריהם, והרג אינסופי. התנאי ההכרחי להצלחת גאולת עם ישראל באמצעות “תהליך השלום” הוא סכול ההתנגדות של “אויבי השלום [ = גורמי ההרג = הרוצחים] משני הצדדים [כחמאס כמתנחלים] “. מדוע “אכזריות”? כי לפי אותה גישה, שהטילה את אימת ממשלת רבין על המתנחלים, היה חשש שהמתנחלים יסכלו את פנוי ההתנחלויות ברצותם להגשים את שאיפתם (כביכול) להנציח את המלחמה ואת ההרג ההמוני למען “נדל”ן” (בטוי של יצחק רבין עצמו), וכיון שספק היה אם רשויות אכיפת החק מסוגלות להתגבר על התנגדותם של המתנחלים לפנוי, הדרך הנכונה לסלוקם, לפי גישה זאת, היא ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים ביש”ע עד שיאלצו לברוח משם. אחד הח”כים ממפלגתו של יצחק רבין, בהסכמה שבשתיקה של יצחק רבין, בטא זאת באמירה הצינית שאין צרך לחשוש מאי יכלתה של ממשלת רבין להוציא את הדגים מהאקווריום, כי הרי אפשר בפשטות לרוקן אותו ממים. מדובר בתקופה שבה רבין אשר למחבלים שבאו מתוניס (לשם נמלטו מלבנון) לשאת נשק ולהמצא ליד צירי התנועה עליהם נעו ילדיהם של אויביו הפוליטיים החריפים ביותר, המתנחלים, וזאת בשם ה”דמוקרטיה”, בצלו של בג”ץ שסרב לדון בעתירות המתנחלים בטענו שזהו נושא פוליטי לא שפיט (ובכך בג”ץ דרבן את יגאל עמיר לרצוח, לפי עדות אחיו).
|
באותה תקופה המתנחלים האמינו למה שנאמר להם ע”י אלופים בצה”ל וע”י אחד מבכירי הפרשנים לעניני בטחון: שהם וילדיהם ישלמו בחייהם על הסכם אוסלו. היו מתנחלים שבקשו את פנוים הרחק מהמחבלים (באופן ממלכתי, על חשבון המדינה, להבדיל מבריחה על חשבונם הפרטי) יצחק רבין סרב לכך. על כך כתב סופר ופובליציסט ידוע, שמאלני מאד, שקשה לדעת אם ממשלת יצחק רבין היא ממשלת חלם או ממשלת סדום [ ! ] ). יצחק רבין “ענה” למתנחלים הדואגים באמרו “אני שר בטחון של 98% מהישראלים [ולא שלכם]” ועוד אמר “אני מעדיף לסכן את בטחון הישראלים כדי לעזור לפלשתינאים” ( בזמן שהיתה מוסכמה, על סמך הנסיון שנצבר עד אז, שישראלים שיפגעו מהאש הפלסטינית יהיו דוקא מתנחלים). רבין גם לא שלל את ההצעה שרווחה אז: שבהסדר הקבע עם הפלסטינים יוכפפו לטפולם של כחות הבטחון הפלסטיניים כל אותם מתנחלים שלא יברחו אל תוך הקו הירוק, ועוד אמר שדי לו בפעם אחת ששוטר פלסטיני יירה על חייל ישראלי והוא יבטל את הסכם אוסלו, ומכלל “הן” (אם דוקא חייל ישמש מטרה) שמעו המתנחלים “לאו”: דם ילדיהם הותר ע”י יצחק רבין. איתן הבר, מזכיר הממשלה של יצחק רבין, ספר שיצחק רבין סרב להענות לבקשתו להסביר לראשי המתנחלים שהוא איננו רוצח, כך יצחק רבין שמר את דמויו כרוצח.
|
לדעתי, הלקח העקרי מרצח רבין הוא שאסור להשתמש בכלים דמוקרטיים כדי להטיל אימת מות על יריבים פוליטיים, לקח זה עדיין מוזנח בדיונים הצבוריים ובמערכת החנוכית.
“נתניהו צעד בראש הפגנה ובה ארון מתים עליו כתוב ׳רבין׳” – כך כתבת. זה עוול כלפי נתניהו היות ועל ארון המתים היה כתוב “רבין ממית את הציונות”.
טל – את טועה טעות חמורה בעניין ארון המתים.
על הארון היה כתוב: “רבין ממית הציונות”
כלומר מבחינה סימבולית ברור שמה שהיה בתוך הארון זו הציונות ולא רבין.
גם עם מינימום של הבנת הנקרא זה ברור.
לכן, נראה לצערי שיש לך דעה שאינה מגובה בעובדות, דעה שנובעת ככל הנראה מהדיבור בשמאל (ככה זה כשיש עדר של אנשים שעושים מיקור חוץ למחשבות שלהם לקומץ מסיתים) – ואת מנסה לכופף את העובדות שיתאימו לדעותייך, או לעשות cherry Picking רק לעובדות שמתיישבות עם דעותייך, ולפסול את השאר.
אגב, עוד שתי עובדות בקשר להפגנה בכיכר ציון:
1. השלט מתחת לנתניהו קרא מוות לערפת (בעברית: רב המרצחים. באנגלית ARAFAT) – ובוודאי לא לרבין.
2. הכרזות של רבין במדים נאצים הוכנו על ידי אבישי רביב – וכולנו יודעים מי שילם על הכרזות האלה ומי יזם אותן, ואצל מי עבד אבישי רביב.
אז אני מציע שתערכי את כל הכתבה הזו מחדש, כי בד”כ אני מאוד אוהב לקרוא אותך, אבל הפעם זה ממש ביזיון.