הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
היום בלילה (2 לפנות בוקר שעון ישראל) יערך העימות הרפובליקני השלישי בשידור חי מן העיר בולדר, קולורדו (מקום מדהים, הייתי בדנבר ובבולדר השכנה בועידה הדמוקרטית באוגוסט 2008). העימות אמור לעסוק בנושאים כלכליים פנים אמריקאיים, אך מעניין ולו מן הסיבה שלאחריו, יש צפי מסוים לדילול שורות.
אולי ג׳ב בוש יקבל החלטות מסוימות? הוא פיטר יועצי קמפיין בימים האחרונים וקיצץ בהוצאות, סימן להיחלשות תקציב התרומות וירידת רמת העניין בו. היתכן שחלק מן המועמדים המשתרכים מאחור ומופיעים בעימות הקטן (סנטוריום, ג׳ינדל, פטאקי וגרהאם) יפרשו בימים הקרובים?
בעימות הגדול אפשר למנות את המועמדים הבאים כמעניינים: טראמפ, קרסון, פיורינה, רוביו, קרוז, בוש ופול.
טראמפ נכנס לעימות השלישי כפייבוריט ברור. הוא לא רק מוביל בסקרים באופן משמעותי במשך חודשים, אלא גם מתייצב היום ב׳ערוץ הבית׳ שלו. CNBC, רשת המתמחה בשידורי 24/7 בנושאים כלכליים, הקדישה דוקו בן שעה לריכוך הפרופיל האישי של טראמפ (מתוך סדרת ה Titans). טראמפ אף הופיע אצלם בפינה קבועה באחת מן התכניות הפופולריות של הערוץ ורבקה קוויק, מגישת אותה התכנית ה- Squawk Box, היא גם המנחה הלילה בעימות. בנוסף, תכנית הריאליטי בכיכובו של טראמפ, ׳המתמחה׳, שודרה גם ברשת הזו. בקיצור, Home Run.
כדי לנטרל מראש לזות שפתיים, ולהמשיך לתחזקת את תדמית מחולל המהומות וקוטף הכותרות הבוטות, טראמפ צייץ לפני כמה שעות ציוץ המאשים את CNBC בהרצת ״נתוני הסקרים לפני העימות כדי לקדם את מועמד הממסד של המפלגה, קרסון״.
הצפי הערב הנו שטראמפ ישתלח בעיקר בקרסון, זאת עקב התחזקותו של קרסון בסקרים.
קרסון, מנתח המוח, גם הוא כמו טראמפ נחשב למועמד חוץ-ממסדי, ממשיך להביע עמדות אשר בעיני ישראלים נשמעות מופרכות על גבול המטורפות. אך דבריו מושכים עוד תומכים מן הבסיס הרפובליקני השמרני. אחד ה״להיטים״ האחרונים שלו – השוואה בין הפלות לעבדות. לא הצלחתי לפענח את הלוגיקה שמאחורי ההשוואה. אך ברור שמדובר בחלק מן הגישה הכללית של קרסון, התנגדות מוחלטת לביצוע הפלות לרבות כאשר מדובר בהריונות כתוצאה מאונס, גילוי עריות או אף כאשר קיים סיכון לחיי האם. הנה אמירתו של קרסון:
“Think about this. During slavery — and I know that’s one of those words you’re not supposed to say, but I’m saying it — during slavery, a lot of the slave owners thought that they had the right to do whatever they wanted to that slave. Anything that they chose to do.”
לפני כמה שבועות זעזע קרסון את הבוחרים, במיוחד היהודים שביניהם, כאשר אמר כי התרת אחזקת נשקים פרטיים על ידי האזרחים (הויכוח על התיקון השני לחוקה) היתה יכולה להיות משמעותית ליהודים במהלך מלחמת העולם השניה. ארגונים יהודיים הזדעזעו, אבל קרסון אינו הראשון המביע את העמדה הזו במפלגה הרפובליקנית.
פלא שהמפלגה הרפובליקנית לא מצליחה למשוך בוחרים יהודים? עם קרסון כמועמד מוביל קשה לראות את המפלגה הרפובליקנית משפרת את התוצאות (הנמוכות ממילא) בקרב יהודי ארה״ב.
לפני שבועיים קמתי בארבע בבוקר לצפות בעימות הדמוקרטי, אך משום מה לא העלתי אחר כך פוסט בבלוג. היה מאוד מעניין, להערכתי קלינטון מיצבה את עצמה כמועמדת המובילה. אי אפשר אמנם לצפות מה יקרה במדינת איווה בחודש פברואר 2016, וקלינטון זוכרת יותר טוב מכולם איך הגיח אובמה אז ופגע אנושות בקמפיין שלה. מצד שני, Never Say Never.
מבין כל קרקס המועמדים וההון המטורף הנשפך בארה״ב על ידי המועמדים, סנדרס ממשיך להיות התופעה המעניינת ביותר. תחושת הבטן שלי ומן ההיכרות עם הפוליטיקה האמריקאית, הדמוקרטים אולי מתאהבים בו, אך מבינים שבבחירות כלליות מול מועמד רפובליקני (יהיה מי שיהיה המועמד שלהם) הוא עשוי להפסיד את המרכז הפוליטי.
יחד עם זאת, הדבר המרתק שמתרחש שם כרגע, הוא השיח הפוליטי. המונח Democratic Socialism זוכה לעדנה. מי שחי בעבר או בהווה בארה״ב, עשוי להבין עד כמה העיסוק בסוציאליזם רחוק מן המרקם החברתי של האמריקאים. לדבר עם אמריקאים על סוציאליזם שקול (בערך) לנסיון לשכנע את הישראלים כיום שתרבות ערבית/מוסלמית צריכה להיות חלק מן התרבות היהודית. סנדרס מתעקש לדבר על נושאי עומק תוך שהוא מזלזל במופגן בתקשורת האמריקאית ׳אם הייתי מחליק על בננה באירוע בחירות, הייתי מגיע לעמוד הראשי׳ הוא חוזר ואומר. יתכן שהוא מבין, שהמטרה שלו בקמפיין היא רק לערבב את השיח, להחדיר לתוכו את עולם המושגים שלו.
יהיה מעניין הלילה. למי שמצטרף אלי, אשתדל להחזיק את העיינים פתוחות, לעקוב דרך האתר של CNBC, ולצייץ/לפסבק מן העימות.
אהא, אז עכשיו “הציבור” הפך ל”ישראלים”, שבעיניהם קרסון מביע עמדות שאינן התייצבות נחושה מאחורי אובמה?:)
ישראלים בשמאל אכן לא אוהבים את העמדות של קרסון, ואפשר להתנחם בכך, שהם נמצאים בשמאל – אחרת היו קוראים להם “גזענים” תוך שתי שניות…:)
העמדות הדתיות שלו אינן חידוש דרמטי, והגם שאין סיבה להסכים לכולן (לא בעניין ההפלות, ולא בעניין הפרשנות המוגזמת לגמרי לתיקון השני לחוקה בעניין הנשק), הוא עדיין פחות גרוע מהנשיא המכהן, שכידוע “הישראלים” מאוד אוהבים, למרות שהוא-עצמו ממש לא מת על ישראל (זו שבלי המרכאות).
המפלגה הדמוקרטית ממשיכה לקבל קולות של רוב גדול של המצביעים היהודיים (בגרף שבאופן מתון הולך ויורד – ככל שאנשים מזהים עצמם כיהודים שיהדותם חשובה, כך נטייתם להצביע לדמוקרטים היא נמוכה יותר, ואלה שפחות נוטים לזהות עצמם כיהודים, בין כה וכה מתבוללים בהדרגה), מאותה סיבה שברעננה ורמת השרון ממשיכים לספר לנו על החשיבות של הסוציאל דמוקרטיה (ולקלל את וועד עובדי חברת חשמל באותה עת…) – זה עניין עדרי לא רציונלי. עבור רוב יהודי ארה”ב, האינטרס האישי שקשור בהצבעה לדמוקרטים הוא עניין של תחילת המאה שעברה, כאשר המהגרים התרכזו סביב המפלגה הדמוקרטית, והממסד הישן היה רפובליקני. כיום, המיעוטים שמהווים את בסיס התמיכה המאסיבי ביותר של הדמוקרטים, ממש לא נמצאים באותו מקום בו נמצאים היהודים בארה”ב (שכבר לא עובדים במפעלי טקסטיל נוראיים בלואר איסט סייד של מנהטן), והסיבה היחידה שיהודית ממשיכים להצביע לדמוקרטים, היא גם עניין של זיהוי עצמי פלצני כ”נאורים”, וגם בגלל שהם פשוט רגילים.
ואגב, לפחות עפ”י הסקרים האחרונים, טראמפ כבר לא מוביל. לא שזה אומר משהו.
אין ספק שאורי חדר למוחו של אובמה ויודע בדיוק איך הוא מרגיש כלפי ישראל. אני חושב שאנחנו יודעים איך הוא מרגיש כלפי צ’יקן שיט, אבל מה לעשות, כמו שאמר בנט, ראש הממשלה לא מייצג את הממשלה; הוא כנראה גם לא מייצג את המדינה.
אצל הרפובליקנים, כל אחד יותר גרוע מהשני. הלוואי עלינו עוד שמונה שנות אובמה. אבל מה לעשות, במדינות מסוימות יש הגבלה על כהונת המנהיג. אני חושב שזה מצוין, אפילו אם זה אומר שנאלץ להיפרד מאובמה.
בעימות הערב יהיה מעניין לראות את ג’ב בוש סוף סוף נעלם מהזירה.
וודאי שהוא לא אוהב אותנו, והעובדה שאתה רוצה עוד שמונה עימו רק מראה שגם אותה יודע זאת היטב: אתה זה שרוצה חרם על ישראל…
הפרידה מאובמה היא אכן דבר נוראי לאנושות. אין ספק שהעולם זקוק לעוד כמה הצלחות בינ”ל שלו. העולם הוא מקום הרבה פחות מסוכן מאז שחתן פרס נובל לקח את העניינים לידיים…
הבנתי. רוצה חרם על ישראל = שונא את ישראל. אל תעצור כאן, תיכף תגיד שאני בוגד וצריך גם לתלות אותי.
ברור, עם נשיאים רפובליקנים העולם היה מאד בטוח. בטח טראמפ יהיה נשיא מצוין.
לא, מה פתאום! רוצה חרם על ישראל = אוהב ישראל מושבע שבסה”כ רוצה שהמצב הכלכלי שלה יהיה פחות טוב…
אתה לא בוגד ולא צריך לתלות אותך. צריך בעיקר לחייך בשעשוע ולהתפעל מהטיעונים.
טראמפ הוא ליצן. הוא עדיין פחות גרוע לעולם מאובמה, כי פשוט קשה להיות יותר גרוע מאובמה (אתה חי במזה”ת, אתה אמור לשים לב למה שקרה פה מסביב בשנים האחרונות…).
מה קורה כאן?? נשיא אדיוט החליט שאם הוא יסלק את סאדאם חוסין, תבוא הדמוקרטיה לכל מדינות האיזור ותשקוט הארץ 40 שנה (זה שייך לאדיוט אחר) ובהדמנות,לתת לכמה ממשלתו להרוויח הון.
לא בטוח שיש מישהו שהיה יכול טוב יותר לתקן את המצב.
אין ספק. התקיעת סכין בגב למבארכ, הגיבוי לאחים המוסלמים (שגרם לכך שסיסי שב לזרועות הרוסים אחרי כמעט 50 שנה של שותפות מצרית-אמריקנית), הנוכחות הרוסית החדשה ברוסיה, ההתפרקות של לוב ותימן, הגרעין האיראני והסרת הסנקציות. אין ספק, אי אפשר היה לעשות זאת יותר טוב (וזה בלי להתייחס לכשלים שלו באוקראינה, בדרום אמריקה, במזרח אסיה ובאפריקה)…
אובמה הוא נשיא כ”כ גרוע, שהוא מצליח לגרום לג’ימי קארטר להיראות כמו הצלחה מסחררת. הסיבות שבעטיין שהוא זוכה להנחות בתקשורת, הן:
1. הוא מהמחנה הנכון.
2. מי שאומר עליו את האמת – ישר מוצג כגזען…
תתפלא, אוהב ישראל. במושגים שאתה תבין, אחד שחושב שצריך לחתוך בבשר החי כדי להוציא את הרסיס מהישבן. הרסיס, במקרה זה, הרבה יותר רחב ממה שבנט התכוון אליו.
מובן שכל בעיות העולם הן אשמתו של אובמה. למה לא הזכרת גם את אל-קעידה ואת 9/11, גם בהם אובמה אשם. וכמובן גם גל הטרור הנוכחי בישראל. וחברת החשמל. ומיקי זוהר.
אבל זה זמני. יבוא יום וביבי יאמר שאובמה בכלל לא חשב על כל אלה, זה המופתי אמר לו.
אני לגמרי מקבל את הזכות של אנשים לטעון שהמדיניות מוטעית ושביטחון ישראל ועתידה, ישורתו טוב יותר אם ישראל תוותר על שטחים, תעקור יישובים, ותיתן עוד נשק ושטח לאש”ף. אני חושב שזו שגיאה נוראה שעלתה, עולה ותעלה בדם – אבל זכותם של אנשים לחשוב כך, ואם רוב הציבור חושב כמותם – אז זו המדיניות שיש ליישם.
אני לגמרי לא מקבל את התפישה שאומרת שאפשר לאהוב את המדינה, אבל בגלל שהיא לא מנוהלת כמו שאני רוצה, אז יש לתמוך בכך שמדינות אחרות יטילו עליה סנקציות כדי לתקן אותה.
אף בעייה בעולם אינה אשמתו של אובמה. מדובר במשיח צדקנו שלא יודע לטעות, וגם כשהוא טועה, זה בעצם העובדות והמציאות שהתבלבלו…
כל הדברים שייחסתי לו, הם אכן באשמתו. מה שלא ייחסתי לו, מן הסתם אני לא חושב שזה באשמתו.
הקטע עם המופתי חזק. חבל שאבו מאזן מכחיש אותו, ועד שלא יטילו עלינו סנקציות, לא נבין שבעצם הוא צודק בהכחשתו…
ואתה גם לא מקבל את העובדה שאם אני חושב שישראל כבר שני עשורים צועדת לכיוון הפיכה לדיקטטורה – מעבר למדיניות ספציפית לגבי השטחים – אז אני צריך לתמוך בסנקציות עליה? או שאסור לי לחשוב כך? טוב, אני אאלץ לשנות את כל תפיסת עולמי, לא קיבלתי אישור מאורי.
אובמה לא חף מטעויות, אבל רוב הרשימה שלך אינה באשמתו. אין לי בעיה שתביא ציטוטים מפוקס, אבל כדאי שהם יהיו מגובים בעובדות ולא סתם זריקת רפש רפובליקנית אופיינית.
בוודאי שאני מקבל את זה. מה יותר טבעי ממישהו שחי במדינה שמקיימת עיתונות שמבקרת את הממשלה בלי הפסק, מקיימת בחירות חופשיות, ויש לה מערכת משפט שהיא לעומתית לגמרי לממשלה הנבחרת – מה יותר טבעי מלחשוב שמדינה כזו היא כבר שני עשורים בדרך לדיקטטורה ולתמוך בסנקציות עליה.
אני משוכנע שגם בריטים שתומכים בסנקציות על בריטניה, שוויצרים שתומכים בסנקציות על שוויץ, כל אלה הם פטריוטים מושבעים שפשוט רוצים שמדינתם תנוהל בצורה טובה יותר, ולא סתם אנשים שלא מוכנים לקבל את דין הבוחר…
אובמה אינו חף מטעויות, וכל פסיק ברשימה שלי הוא אשמתו המלאה (או החלקית, לא הכל הוא יכול לעשות לבד…). אני שמח ששמעת על פוקס ניוז, אלא שכאמור, מקורות המידע שלי קצת יותר מגוונים משלך, ועליך להבין שכדי לדעת מה קורה במזה”ת, מומליץ מאוד להיות מסוגל לצרוך גם תקשורת מזה”תית (מעבר ל”הארץ”, כמובן…).
אין לי בדל של עניין שתעשה משהו עם תפישת עולמך. זכותך לא לאהוב את ישראל (אבל רק בשני העשורים האחרונים, כמובן…), וזכותך לספר לעצמך שאתה מת על ישראל, אבל היא פילגש בוגדנית שצריך לחנך אותה מחדש בעזרת סנקציות. כאמור, מעולם לא ניסיתי לשכנע אותך, ולעולם לא אנסה.
כשאתה כותב משהו שהוא לא מדוייק באופן מוגזם, אני כאן בשביל להעמיד דברים על דיוקם, אבל לא מעבר לזה…
עיתונות שמבקרת את הממשלה בלי הפסק זה נהדר אם הייתה לזה השפעה (למשל, כחלון היה מתפטר מתפקיד שר האוצר על רקע יחסיו עם מימון, ראה מקרה ליאם פוקס). מערכת משפט זה נהדר אם שופטים לא היו צריכים אבטחה צמודה, ואם היועץ המשפטי והפרקליטות היו מזיזים את הישבן ומבצעים את עבודתם (ואז ליברמן לא היה מתענה במשך עשור, ואולי הוא כבר היה בכלא); ובחירות – ובכן, בחירות יש גם באיראן. זה המודל שלך? וכאן, הן מביאות עלינו את ביבי, את ברק, את אורן חזן, את מיקי זוהר, את טלב אבו עראר – אחד אחד אנשים משכמם ומעלה.
ובכלל, כל הסממנים הללו של דמוקרטיה – אני מבין שאתה היית מתחיל לדאוג *אחרי* שהם יעלמו, מה? טוב, אזרח נאמן כמוך הוא כלי אידאלי עבור משטרים מסוימים.
לקרוא לפוקס ניוז “מקורות מגוונים” זה, נו, כמו לומר שהמופתי אמר להיטלר להשמיד את היהודים. שוב, אין לי בעיה שתביא ציטוטים של מועמדים רפובליקנים – להאשים את אובמה עובד טוב בקמפיין – אבל גם ציטוטים צריכים להיות מגובים בהוכחות. אולי הגיע הזמן שתכיר את המושג. אתה יכול לצעוק שוב ושוב “אובמה אשם” אבל זה יהיה רק רעש.
אוי ויי, אתה עכשיו מפגין בורות גם לגבי הבחירות באיראן:)
באיראן נפסלים רוב מוחלט של המועמדים בידי “מועצת שומרי החוקהב”, והבחירות הן למעשה בחירות פנימיות בתוך אותה קליקה מצומצמת של האסלאמיסטים.
רוצה להקביל את זה אלינו? דמיין לך שפורום של 12 נציגי מפלגה אחת הוא היחיד שיכול לאשר למפלגות לרוץ לרוץ, והוא פוסל את כל שאר המפלגות, כך שהבחירות הן בעצם פריימריס פנימיים.
עכשיו, משלמדנו מעט על ההשוואה המצחיקה לאיראן, נעבור לעסוק בעיתונות ובתפקידה: לא יודע מי סיפר לך אבל ברוב העולם רעש עיתונאי לא מחייב שינויים פוליטיים, וזה שהתקשורת דורשת משהו, לא מחייב שתהיה התקפלות בפניה (כמי שרוצה דמוקרטיה, אתה אמור להתנגד לכל כפייה של קבוצה לא נבחרת, לא?…).
מערכת המשפט עפ”י תיאוריך, נמצאת בכסכנת נפשות כמעט כמו השמאל הישראלי, וכמעט כמו כל אזרח שיוצא לרחוב ועלולים לשחוט אותו על רקע היותו יהודי. בעצם לא, אותם אנשים זוכים לאבטחה, כך שמצבם יותר טוב מזה של האזרח הממוצע…
אכן, בחירות מביאות לכך שגם אנשים שאנחנו לא מתלהבים מהם, נבחרים ע”י הציבור. אני מסכים שזה עניין מזעזע וראוי שיהיו סנקציות שיטפלו בעניין הזה…
אני אכן אזרח נאמן של משטרים דיקטטוריים: אני תומך בבחירות חופשיות, הפרדת רשויות וחופש הביטוי – אכן פאשיסט למופת. לעומת זאת אתה, שמתנגד לבחירות חופשיות (אלא אם כן במקרה המחנה שלך ניצח בהן), שרוצה שגופים לא נבחרים ינהלו את המדינה (ובלבד שהם מהמחנה הנכון), ושתומך בסנקציות על המדינה, אם לא תנוהל על פי דרכו (שכן “היא בדרך לדיקטטורה כבר שני עשורים”…), אתה המודל לאזרח למופת בכל דמוקרטיה.
אין ספק במערב אירופה וצפון אמריקה משוועים לארזרחים שכמותך, שילמדו אותצם איך נלחמים למען החופש להביע דעתך (ולהשתיק את כל האחרים…).
ושוב, אני שמח ששמעת על פוקס ניוז, ומי יודע, אולי אתה אפילו מצליח לקרוא את האתר שלהם עם גוגל טרנסלייט, אבל זה עדיין לא משכנע מישהו. לצעוק “תצביא הוכחות” זה פטנט שאתה משתמש בו בכל פעם שאתה נתקל בעוד משהו שלא הכרת קודם. מכיוון שככל הנראה לימדתי אותך יותר מכל אדם אחר (לא הישג גדול, אני מודה, שכן התחלת מנקודה מאוד נמוכה…), אני לא באמת צריך להוכיח לך משהו. כאמור, אתה רשאי לנסות להרחיב דעת בעצמך, למעשה זה היה צריך להיות המצב הרצוי מבחינתך, ולא ברור למה חיכית כל השנים הללו…
אובמה אכן אשם במה שכתבתי, ואם אינך מקבל זאת – אני אאלץ לחיות עם עוד נושא שאין לך מושג לגביו, ועל כן אינך מסכים לו…
מדהים, כל פעם שאתה נדחק לפינה אתה – איך אמרת, “יורד לתחתית החבית?” – וחוזר לנסיונות העלובים לעלוב בי. עצוב. תתבגר.
אם לא בית המשפט העליון השנוא עליך, היו פה נפסלים מועמדים ורשימות, מימין ומשמאל, בגלל גחמות של חברי כנסת. אכן, דמוקרטיה במיטבה. ההקבלה לאיראן לא רחוקה מהמציאות. וזה בלי לדבר בכלל על חוקי הכפייה הדתית.
רעש עיתונאי בהחלט לא מחייב שינויים פוליטים. התקשורת לא דורשת כלום. אני, בתור אזרח, הוא זה שדורש, בעקבות מידע שמגיע מהתקשורת. אני דורש מהפוליטיקאים לקחת אחריות. אני דורש accountability. זה קיים ברוב העולם. זה היה קיים פה, ברמה מסוימת. זה נעלם. זה לא קשור לשמאל וימין. פרשת העוזרת של ברק הייתה צריכה לגרום לברק להתפטר.
השלטון כאן מצפצף על התקשורת, כל עוד הוא לא משתמש בה כיעד לניגוח (כפי שעושים הרפובליקנים). אם היו סוגרים שלושה רבעים מהתקשורת, זה לא היה משנה כלום מבחינת השלטון.
לגבי מערכת המשפט, גם פה אתה מתעלם מהמציאות. האם אתה טוען שעוזי פוגלמן לא מאובטח, ואבטחתו לא תוגברה בעקבות דבריו של מוטי יוגב? אה, זה “חריג”. ברור. אתה ממש ועדת חריגים של איש אחד. גם הכינוי שהודבק לאדמונד לוי, “קאפו”, זה חריג, נכון? מערכת המשפט נמצאת תחת מתקפה מתמדת כבר שנים. אתה, כמובן, טומן ראשך בחול ולא מוכן להביט למציאות בעיניים. השאלה היא כמה זמן היא עוד יכולה להחזיק מעמד.
מה שאתה תומך בו הוא עריצות הרוב. מבחינתך, אם תבוא מפלגה עם מצע שמדבר על ביטול הדמוקרטיה וכינון מלוכה, ותזכה ברוב קולות הציבור – אתה תתווכח לגבי מי ראוי להיות מלך. מבחינתך, כל חוק – כל עוד הושג ברוב הדרוש – ראוי להיכנס לספר החוקים. אתה כל-כך רחוק מדמוקרטיה, והתדמית שלך בעיני עצמך כדמוקרט דגול היא הדבר הכי מצחיק.
אני באמת מצטער שאני דורש הוכחות על טענות מגוחכות. גם אם תאמר “יש אלוהים”, שזו הקפיצה הלוגית הבאה שלך, אני אדרוש הוכחות. כל עוד לא הבאת הוכחות, הטענות שלך שקולות ל”יש אלוהים”. צר לי גם על הבורות שלך בעניין אובמה, אבל אני מניח שזה המצב כשמקור האינפורמציה היחיד שלך זה פוקס.
אתה לא מצליח להבין כמה אתה סותר את עצמך.
מצד אחד אנחנו רודנות סמי-איראנית שיש להטיל עליה סנקציות, ומצד שני יש פה בית משפט עליון (נרדף נורא ששופטיו בסכנת נפשות ממש…) שאיכשהו מצליח למנוע פסילת אינספור רשימות (שוב, עפ”י המציאות המגוחכת שהמצאת לעצמך).
ביה”מ העליון אכן מתערב כדי למנוע פסילת מועמדים ורשימות בודדים, שכן כמעט ואין כאן פסילת רשימות, למעט במקרים באמת חריגים (כמו השתתפות במשט שבמהלכו הותקפו ונפצעו עשרה לוחמי צה”ל), וגם אז ביה”מ העליון מונע זאת (לא מתוקף היותו דמוקרטי, אלא מתוקף היותו ההיפך מזה – הרצון למנוע חרם קלפיות ערבי).
אתה בתור אזרח רשאי לדרוש מה שבא לך, ואיש לא מונע ממך לדרוש מה שתרצה, ואתה אכן עושה זאת, תוך שאתה מספר לנו כמה מסוכן להחזיק בדיעותיך וכמה צריך לסתום ת’פה למי שחושב אחרת…
גם לגבי מערכת המשפט אתה כמובן מציג רק רבע אמת, ומסתיר את כל השאר. דבריו של יוגב נגד פוגלמן היו בוטים ומכוערים. היה מקום והכרח לבקר את ההתנהלות השערורייתית של פוגלמן (שכבר מזמן הפסיק אפילו להעמיד פנים שאינו פוליטיקאי בגלימה), אבל הביטויים הללו רק עזרו לפוגלמן ותומכיו להסיט את הדיון מההתערבות הבלתי פוסקת שלהם בהחלטות הדרג הנבחר, לעיסוק בשאלה האם שופטי העליון בסכנה (אני יכול להרגיע אותך – חייהם מוגנים יותר מחייך וחיי).
אני לא תומך בעריצות הרוב, אבל אתה כן תומך בעריצות המיעוט. הקשקוש שלך על הסכמה מצידי למלך מקבילה לקשקושים שלך על השאלה האם אתמוך בחוק של ממשלה שתבטל בחירות עתידיות.
אתה לא צריך להתנצל על כך שאתה דורש הוכחות, ולו היה בדל של ספק שתדע להבין הוכחות, הייתי גם מנסה לשכנע אותך בעובדות. מכיוון שברור לגמרי שמי שחושב שבחירות כאן ובחירות באיראן זה אותו דבר (כשכל ההבדל זה בג”ץ), ומי שחושב שהאסלאם אינו בעייה עולמית, ומי שחושב שצריך חרם על ישראל – אני די מתקשה לראות את הטעם בלנסות לשכנע אותו במשהו. אני אסתפק בלהמשיך לתקן שגיאות מביכות מדי.
אני שב ומברך אותך על ששמעת על פוקס ניוז. זה לא טריוויאלי שתשמע עליהם.
תמשיך לספר לעצמך את השקרים הללו. כמובן, דבריו של יוגב הם “בוטים ומכוערים”, והדברים של מיקי זוהר הם “אידיוטיים”, והדיבור (שנתמך ע”י מאות אלפי עוקבים) של הצל ודומיו על ריצ’רד לאקין זה “מכוער”. ממש בעייה של אסתטיקה יש לנו כאן, כל מה שצריך זה קצת לטייח. ואתה לא רואה את התבנית, אה?
כן, בג”צ הוא המכשול האחרון לפני הדיקטטורה, וגם הוא בספק. כאמור, אתה תתחיל לדאוג רק אחרי שהדמוקרטיה תעלם, כי לך הדמוקרטיה חשובה כמו הרסיס: בישבן.
לי הדמוקרטיה חשובה מאוד – ולכןם, בניגוד אליך, אני מוכן לקבל גם מיישום של מדיניות שמאל, שאני חושב שהיא שגוייה להחריד, במידה והציבור יצביע בעדה.
אתה בעד שלטון לא נבחר, או חרם בינ”ל על שלטון שכן נבחר – ובלבד שתיושם המדיניות שאתה תומך בה.
הדבר היחיד שבג”ץ מונע, זה יישום מדיניות שרוב הציבור תומך בה. זו הסיבה שאתה כ”כ בעדו. לו היה גוף דמוקרטי, כנראה שהיית חושב שצריך להחרים גם אותו…
יש לי חדשות בשבילך: לומר שצריך לעלות עם D9 על בית המשפט העליון, למרות שאומר את זה איש ימין, זה לא מדיניות ולא יישום. כנ”ל לגבי “אפשר לוותר קצת על הדמוקרטיה” ועוד שלל אמירות מזהירות. אין לי שום בעייה עם יישום מדיניות ימין, יש לי בעיה כאשר אלה שבשלטון, במקום ליישם את מדיניותם (ימין או שמאל) נוהגים כאחרוני הדיקטטורים. ותוקפים את עצם הדמוקרטיה. אבל אני לא מצפה ממך להבין את זה, ההבנה שלך לגבי דמוקרטיה מסתכמת ב”הרוב קובע”, או, כפי שמיוחס לבנג’מין פרנקלין, “דמוקרטיה היא שני זאבים וכבש מצביעים לגבי מה יהיה לארוחת צהרים”.
יש לי חדשות בשבילך: קשקוש של פוליטיקאי (שצריך להיות נאיבי ובור להחריד כדי להאמין שהוא דיבר אופרטיבית על עלייה עם דחפור על המבנה ולא באופן מטאפורי, וצריך להיות שקרן גמור כדי לדעת את האמת, ועדיין לקשקש על “יוגב שרוצה להחריב את ביה”מ העליון עם D9”) הוא קשקוש של פוליטיקאי. על נתניהו מספרים פוליטיקאים מהשמאל שהוא “סכנה לקיום ישראל”. לפי שיטתך, זוהי הסתה ברורה לרצח, למען הושעת המדינה. ובכן, זוהי לא הסתה לרצח, אלא תעמולה ירודה של אופוזיציה, בדיוק כפי שדבריו של יוגב הם תעמולה ירודה שנועדה להלהיב את תומכיו שרוצים ביטויים נחרצים.
בוודאי שאתה בעד השתקת מי שלא חושב כמוך, גם אם הוא הרוב. לשם כך אתה מוכן להגיע עד למצב של פגיעה מהותית במדינה, באמצעות הטלת סנקציות עליה בידי גורמים חיצוניים. זו חשיבה מקורית ויצירתית במיוחד, כמובן,ף אבל גם להאמין שאפשר לבנות מגדל שיגיע לשמש, זו חשיבה יצירתית ומקורית במטוחד – בערך באותה מידה…
סחתין שחיפשת ציטוט והגעת לבנג’מין פרקנלין. תענוג לראות איך הידע שלך גדל טיפין-טיפין…
ברור, מוטי יוגב רק מדבר, ומיקי זוהר רק מדבר, ויינון מגל רק מדבר… ומה לעשות שהם בשלטון. הם אלה שיכולים גם להוציא את הדיבורים אל הפועל.
כאמור, ההבנה שלך של דמוקרטיה מסתכמת ב”הרוב קובע”. ואתה עוד קורא לעצמך דמוקרט.
אתה כל הזמן מסתבך בסתירות. פעם אחת בג”ץ מונע את הדיקטטורה, ופעם שנייה מוטי יוגב יכול (יחד עם המנהיג הבלתי מעורער מיקי זוהר) להשליט כאן רודנות ולהחריד את בג”ץ…
אני אכן קורא לעצמי דמוקרט – כיוון שאיני תומך בשלטון מיעוט, איני תומך בשלטון גורמים לא נבחרים, ואפילו איני תומך בהתערבות של מדינות זרות כדי לכפות על הרוב את שלטון המיעוט שהובס בבחירות. כל הדברים שאתה תומך בהם…
אין שום סתירה במה שאני אומר. לא אמרתי שיש פה דיקטטורה, אלא שאנחנו הולכים לכיוונה. בינתיים, בג”צ מונע מישראל להפוך לכזו, אבל עם כמות התקיפות כלפיו ועוצמתן המתגברת, אני חושש שסופו קרב ואיתו סופה של הדמוקרטיה. ובניגוד אליך, אני הייתי רוצה לעצור את התהליך לפני שיהיה מאוחר מדי.
כרגיל אתה אומר במה אתה לא תומך ומתחמק מלומר במה אתה תומך כ”דמוקרט” דגול. ובכן, אתה תומך ב”הרוב קובע”, ובכלל לא משנה מה הרוב יחליט. תאורטית אתה מתנגד להחלטות שעשויות למנוע החלפת שלטון, אבל כל דבר אחר – אין לך בעיה איתו כל עוד הרוב החליט. דמוקרט דמיקולו.
בוודאי שיש סתירה. אם בג”ץ כ”כ חזק שכבר עשרים שנה הוא מונע מהמוני הפאשיסטים להקים כאן דיקטטורה, אז למה אתה מוטרד ממוטי יוגב, ומציג אותו כאיום אמיתי על בג”ץ? מי זה מוטי יוגב, ומה כוחו מול הענקים שמונעים במו ידיהם את השתלטות הפאשיזם על ישראל?:)
מכיוון שהסברתי לך בערקך 74896439 במה אני כן תומך, הפעם הסתפקתי בלהדגיש במה איני תומך – אותם דברים שאתה חפץ בהם, ושכולם אנטי דמוקרטיים בעליל.
אתה בהחלט רוצה לעצור את התהליך שיחריב את הדמוקרטיה לפני שיהיה מאוחר מדי, וזאת באמצעות של מיעוט בלתי נבחר שייכפםה על הציבור באמצעות התערבות של מדינות זרות שיטילו סנקציות על מדינת ישראל. הגיוני:)
כרגיל, אצלך הכל שחור או לבן. אם אין דיקטטורה, אז יש דמוקרטיה נפלאה שאין בה שום בעיות.
אז לא. הדמוקרטיה הולכת ומתכרסמת. אם פעם המוטי יוגבים היו מעטים, דברו בלחש ולא היה להם כח, הרי שהיום הם הולכים והופכים לרוב, צועקים בלי בושה ומחזיקים ביותר ויותר עמדות כוח. זה רק עניין של זמן עד שתהיה מאסה קריטית שתוכל לבטל את בג”צ (או לפחות לסרס אותו). אתה לא מסתדר עם תהליכים, אה? קשה לך להתבונן בדברים לאורך זמן.
כן, הסברת חזור והסבר שאתה תומך ב”הרוב קובע”, וזו בעיניך מהות הדמוקרטיה. וזה החלק העצוב, וזה מצטרף לכרסום בדמוקרטיה. יותר ויותר אנשים לא מבינים מה זו דמוקרטיה וחושבים, כמוך, שאפשר לצמצם אותה ל”הרוב קובע”.
אני מסכים שיש הרבה אנשים שחושבים שדמוקרטיה זה רק “הרוב קובע”. יש גם הרבה אנשים שיודעים שהיא באה לידי ביטוי גם בדברים שהם מעבר לזה.
וישנו מיעוט, כמוך, שחיושב שדמוקרטיבה היא מה שמיעוט קטן (לעתים מיעוט שאינו נבחלר) הוא הקובע, וכל דבר שאינו לשביעות רצונו של מיעוט, הרי שהוא “כרסום הדמוקרטיה”, “גלישה לדיקטטורה”, ושאר ירקות – ויש למנוע זאת בכל דרך, כולל התערבות של מדינות זרות, שיכפו על הרוב הפאשיסטי, את המשטר הדמוקרטי הראוי…
הבנתי. אז אתה בעצם לא רואה בדמוקרטיה “הרוב קובע”, אלא “אורי קובע”. כשאורי נמצא ברוב, אסור למיעוט לחשוב שהדמוקרטיה בסכנה. אבל אם הרוב יחליט, למשל, שהוא בעד דיקטטורה, אז אורי יהיה במיעוט שמותר לו לחשוב שהדמוקרטיה בסכנה. אורי קובע מה דמוקרטי ומה לא, ואסור לאף אחד אחר לחשוב אחרת ממנו, כי אז אותו אחד הוא עצמו לא דמוקרטי.
אכן, הגיון ברזל.
ההגיון שלי אכן הגיון ברזל.
ההגיון שאתה מייחס לי, לעומת זאת, הוא אכן פגום מיסודו, בדומה לרוב הדברים שאתה כותב בכל נושא אפשרי.
בניגוד אליך, אני נגד שמיעוט יכפה על הרוב, נגד שגוף לא נבחר יכפה דעתו על המוסדות הנבחרים, ונגד כל מהלך שיאפשר לגורמים זרים להתערב בהכרעות הדמוקרטיות שרוב הציבור רוצה בהן, גם כאשר לדעתי הרוב טועה.
אין לי בעייה עם זה שתחשוב שהדמוקרטיה בסכנה, שהשמאל בסכנה, ושהירח עשוי מגבינה צהובה. תחשוב מה שבא לך, אבל אנא אל תנסה לכפות על אחרים את המחשבות שלך, במידה והרוב לא מסכים איתך.
אז מה אני אמור לעשות אם אני חושב שהדמוקרטיה בסכנה, והכלים הדמוקרטים שיש לי לא מספיקים בשביל להתמודד עם הסכנה? אם אני חושב שהכלים הדמוקרטים עצמם בסכנה?
שאלה מצוינת, שמעלה שאלה מצוינת עוד יותר: אם לדעתך הדמוקרטיה בכזו סכנה, השמאל בכזו סכנה – למה אתה נגד פלישה צבאית של מעצמות המערב לישראל, כדי להעיף מהשלטון את כל הפאשיסטים שמנסים להשתלט עליה?
כמיטב הפוליטיקאים, במקום לענות על השאלה אתה מסיט אותה לאיזור הנוחות שלך.
אז אני לא אתחמק: אני לא פוסל גם פלישה צבאית. זה כמובן אמצעי קיצוני, וחבל שבגרמניה הנאצית לא השתמשו בו, אבל מכיוון שלראייתי הדמוקרטיה בסכנה, אבל ישראל עדיין לא דיקטטורה מוחלטת, לא הגענו לשם. אני מניח שאם היית יזידי גם היית מעודד פלישה צבאית זרה לאדמתך, וכך גם בתור מתנגד משטר באיראן או בצפון קוריאה. עכשיו תגיד, כמובן, שאי אפשר להשוות את ישראל למדינות הללו. אני מסכים – כרגע. אני חושש שישראל בדרך לשם (כל עוד מותר לי, לשיטתך, לחשוב כך), ולכן כרגע אני עדיין לא חושב שיש צורך בפלישה צבאית, אבל אני בפירוש לא פוסל זאת.
עכשיו בוא תנסה אתה להיגמל מההרגל שלך להתחמק כל פעם שיש שאלה שקשה לך להתמודד איתה, ותענה: מה אמור לעשות מישהו שחושב שהדמוקרטיה בסכנה ושישראל בדרך להפוך לדיקטטורה? מה האפשרויות שלי?
הידד! התקדמות! עכשיו אתה כבר “לא פוסל” פלישה צבאית לישראל, ומציין בהקשר זה שחבל שלא עשו כן לגרמניה הנאצית (שכידוע היא המקבילה הראשונה שקופצת לראש כשחושבים על מצב הדמוקרטיה בארץ, שהרי אתה כותב לי מתוך מחנה ריכוז המיועד למתנגדי משטר…).
אגב, כמה הרוגים לכוחות צה”ל מצדיקים לדעתך פלישה כזו? האם תתמוך בהפצצות מרבד של מטרות אסטרטגיות כדי להשיג את היעדים של “החזרת הדמוקרטיה”?
שאלתך ההו-כה-מעמיקה, היא בדיוק השאלה ששאל את עצמו יגאל עמיר, שגם הוא הרגיש שמחריבים לו את המדינה. אתה רוצה תשובה לשאלה שבמהותה היא לא לגיטימית, כיוון שלכל אדם יש התחושה הסובייקטיבית שלו מתי “מחריבים לי את המדינה, ומה אתם מצפים שאני אעשה בכזה מקרה?!”.
הבנתי. אז השאלה עצמה היא לא לגיטימית. נפלא. כל מי שמתנגד למשטר באיראן, כל מי שמתנגד למשטר בצפון קוריאה, כל מי שהתנגד למשטר בגרמניה הנאצית, כל מי שהתנגד לאפארטהייד בדרא”פ – הוא הוא הלא דמוקרט, לא המשטר עצמו. אכן, אתה מראה פה הבנה מרשימה של “מהי דמוקרטיה”.
וכמובן, למה לא להשוות רצח פוליטי לסנקציות בינלאומיות. גם הסנקציות על איראן היו שקולות לרצח פוליטי, נכון? אז בעצם ביבי, שתמך בסנקציות הללו, בעצם תמך ברצח פוליטי… וסגרנו מעגל.
יואב, אתה מסתבך עם הטיעונים שלך מהודעה להודעה…:)
עכשיו אתה ממש כמו לוחמי החירות באיראן ובגרמניה הנאצית…
לא רוצה לקלקל לך את הפנטזיה על הגבורה האישית שלך, אבל אתה בסה”כ ישראלי משועמם שמתוסכל מתבוסה נוספת בבחירות, ויושב מול המחשב/סלולר/טאבלט שלו בבית/עבודה/רחוב, וכותב באופן חופשי לגמרי על תסכוליו. איש לא מסכן אותך, אין בדל של חשש שתיעצר, וכל ההשוואות שאתה מותח בין העמדות שלך (הפלת שלטון נבחר, שעונה על כל קריטריון אובייקטיבי של דמוקרטיה, באמצעות פלישה צבאית חיצונית) לבין המצב באיראן/גרמניה הנאצית, מלמדת יותר עליך, מאשר על המצב מסביב.
השאלה שלך היא לא לגיטימית מכיוון שעצם שאילתה כאן (שים לב, כאן – לא בגרמניה הנאצית, ולא באיראן…), היא עדות לרצון להפיכה לא דמוקרטית שתשליט עלינו את מי שהפסיד כאן בבחירות.
ואני בהחלט משווה שאת “אי הפסילה” שלך של פלישה צבאית (לא יודע כמה פלישות צבאיות אתה מכיר, שהסתיימו ללא הרוגים, אבל, זה אני יכול לעדכן אותך, שזה פשוט לא קורה), לבין מישהו ששואל שאלה זהה לשלך, בנסיבות זהות – ומגיע למסקנה שעליו לרצוח…
כהרגלך אתה רואה הכל בשחור ולבן. אנחנו עדיין לא גרמניה הנאצית, ועדיין לא איראן, ומאד לא רחוקים מדרא”פ – אבל עדיין לא שם. אבל אני מבין ממך שהשאלה שלי היא לגיטימית רק אחרי שאנחנו הופכים לכאלה (או שגם אז עדיין לא, כי הרוב [או אורי] קבע?).
אז מה זה “הופכים לכאלה” – רק אחרי ש”השלטון ביטל את האפשרות להחליפו?” עד אז הכל לגיטימי? למשל, ששמאלנים יאלצו לענוד תגי זיהוי? שיסתמו את פיותיהן של עמותות השמאל? שבית המשפט העליון יוכפף לכנסת (ובכך יסורס)? שיתלה כל מי שחושב על פתרון שתי המדינות (או, כמו שקורא לו ינון מגל, “בוגד”)? אולי שתקיפות שמאלנים יהפכו לנורמה ולא רק בעתות מלחמה?
אתה לא מצליח לראות את התהליך, אתה משווה רצח פוליטי לסנקציות, ואני זה שמסתבך?
השאלה היא לגיטימית רק כשיש סיבה אובייקטיבית לשאול אותה – ולא רק תחושת בטן של אנטי דמוקרט שלא יודע לקבל את דין הבוחר. את ההשוואה החולנית לגרמניה הנאצית, רק אתה עשית. תשאל את עצמך מה זה אומר עליך.
“שמאלנים ייאלצו לענוד תגי זיהןוי” זו הקלישאה החדשה שלימדו אתכם בתקשורת, והיא כ”כ שקרית ואווילית, שהיא מהווה מודל יפהפה לחוסר האמינות הכללי של שאר הקשושים שלך על דיכוי השמאל:
החוק המדובר עוסק בגופים שעוסקים בפעילות פוליטית בישראל במימון זר, ולא טורחים לעדכן את הציבור שהפעילות שלהם היא במימון זר. בשום מקום אין אזכור לסוגיית שמאל-ימין, אלא שבשמאל יודעים שרק פעילות שלהם מקבלת מימון מממשלות זרות, ועל כן ניסו להפוך זאת לסוגיה של שמאל-ימין, ואף הרחיבו את היריעה ל”שמאלנים יאלצו לענוד תגי זיהוי”.
השנאה של השמאל לשקיפות, היא אחד המאפיינים היותר נלעגים של המרחק בין איך הם תופשים את עצמם, לבין איך שהם מתנהלים בפועל. אתה מורח את קלישאות בג”ץ יוכפף לכנסת, שמארלנים מדוכאים, ושאר בלבולי מוח – ולגמרי מאמין שאתה דמוקרט. אתה לגמרי משוכנע שלרוב אין זכות למשול גם אם זכה בבחירות, אלא אם כן הוא חושב כמוך. מי שחושב אחרת ממך, הוא בדרך להיות נאצי.
ומה אתה חושב שצריך לעשות לו? סנקציות כלכליות, ואם אין ברירה – פלישה צבאית שתעשה פה סדר…
ואתה עוד מתלונן על הצורך בשקיפות לגבי מימון בידי ממשלות זרות. גדול:)
קשה לי להאמין שאתה באמת חושב את מה שאתה כותב. החוק החדש מכובס כ”חוק השקיפות” (כמו שאתה קורא לזה, “הקלישאה החדשה שלימדו אתכם בתקשורת”), אבל הוא לחלוטין “חוק זיהוי שמאלנים”. עמותות השמאל שקופות לחלוטין, ודו”חותיהן – כולל התרומות ממדינות זרות – גלויות לכל מי שמעוניין לבדוק. כי בניגוד לעמותות ימין, עמותות שמאל לא מתביישות בתרומות שהן מקבלות. הימין נתפס להבדל הלא-קיים בין תרומה ממדינה זרה לבין תרומה מאזרח זר, שבמקרה מבדיל בין עמותות שמאל – שהאג’נדה שלהן בדר”כ תואמת את האג’נדה של מדינות מתוקנות – לבין עמותות ימין, שהאג’נדה שלהן פעמים רבות תואמת את זו של איילי הימורים, מיליונרים שעוסקים בסמים ונשק או כמרים הזויים.
שני סוגי התרומה צריכים להיות שקופים, אבל לפי הימין רק כאלה שמקבלים תרומות ממדינות צריכים לענוד תג זיהוי. לקשקש על “שקיפות” זו הקלישאה הכי גדולה, ובמקרה הזה היא פשוט לא נכונה. אם הבעיה הייתה שקיפות, ניתן היה להטיל קנס על מי שלא מפרסם דוחו”ת כספיים. לחייב ענידת תגי זיהוי – נו, אני זה שעושה את הקישור לגרמניה הנאצית?
והתסריטים שהעליתי ממש לא רחוקים מהמציאות. הנסיונות לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים – כך שיהיה רוב לקואליציה, ובכך לסרס אותו – לא פוסקים. זה ששמאלנים מוכים ברחובות – אתה יכול להתעלם מזה, אבל זה קורה. זה שחברי כנסת מימין מדברים על ויתור על הדמוקרטיה ועל הפעלת החוק שיסמן כבוגד מי שמדבר על פתרון שתי מדינות – זה קורה, גם אם תתעלם מזה. אתה, כמובן, קורא לזה “חריגים”, מדבר על “ח”כ אידיוט”, אבל כשאותם חריגים לאט לאט הופכים לנורמה, ואותו “ח”כ אידיוט” מצליח להשיג את הרוב הדרוש של “ח”כים אידיוטים” – זו לחלוטין הדרדרות של הדמוקרטיה. והבעיה היא שזה לא רק “הח”כ האידיוט”, אלה נאמניו ובוחריו, ועשרות אלפי העוקבים של הצל, ונועם פדרמן שאומר “הערבים הם לא הבעיה שלנו, השמאלנים הם הבעיה”, והרב דב ליאור שמסכים איתו, ואיתו ציבור גדול שנוהה אחריו. אתה פשוט טומן ראשך בחול.
תפסיק להרים לי להנחתות כל הזמן…
אין בדל של ספק שאתה לא “חושב” כלום על הצעת החוק, אלא מדקלם לגביה את בליל השטויות והשקרים ששמעת עליה בתקשורת. איך אני יודע את זה? כי אתה חוזר בדיוק על אותן שטויות שעיתונאים עצלנים ציטטו מהודעות הדובר שהעמותות העבסירו להן…
הצעת החוק החדשה היא פיסת חקיקה עדינה להחריד שבארה”ב הייתה מעוררת גיחוך. בארה”ב גופים שממומנים בידי ממשלות זרות, מחוייבים להירשם כ”סוכן זר”, ולעמוד תחת הגבלות פעילות שהיו גורמות לאנשי העמותות כאן לפרפור חדרים. אצלנו אפילו הגבלות מיסוי הוצגו בתור “סתימת פיות”, וכעת הם מתנגדים שהציבור יידע מי מממן את פעילותן, אותם גופים שלוחמים למען “זכויות האדם”…
כך או כך, מה אתה מבזבז את הזמן על עמותות שממשלות זרות מממנות? אתה בעד סנקציות, ואם זה לא יעבוד – אז “אינך פוסל” גם מטוסי קרב…
השטויות הדמיוניות שלך על “שמאלנים מוכים ברחובות”, בערב שבו פלסטינים פוצעים קשה שני קשישים ישראלים בשתי ערים במרכז הארץ, רק מראה באיזה עולם מגוחך אתה חי. בתקופה הזו אנחנו שומעים בעיקר קשקשנים שמזדעזעים מ”הוצאות להורג” של מחבלים עם סכינים – ואלה כמעט תמיד אותם אנשים שמספרים לנו על ההתדרדרות לפאשיזם. עד שלא תיקח את עצמך ברצינות, אל תתפלא שגם אני לא לוקח אותך ברצינות.
אני לא צריך שתיקח אותי ברצינות. אני לא צריך אישור מאנטי-דמוקרט כמוך לחשוב מה שאני רוצה… עדיין.
השטויות שאתה מספר לעצמך לגבי החוק החדש מגוחכות לא פחות משאר דבריך. הרי מה שמפריע ב”חוק השקיפות” הוא ההתייחסות הספציפית ל”ישות מדינית זרה”, כאילו יש הבדל בין ישות מדינית זרה לבין אזרח אוסטרלי שמשקיע כאן מיליונים בשביל להשפיע על תוכניות הלימודים. אם השרה כל-כך אוהבת שקיפות, למה לא להחיל אותה על כל מימון זר – למה רק על “ישות מדינית זרה?” אפילו אם היה הבדל “מוסרי” כלשהו בין מימון של אזרח למימון של מדינה – ואין – למה לא להחיל שקיפות על כולם? כי שקיפות זה הדבר האחרון שמעניין את השרה.
אתה יודע איפה יש הפרדה בין מימון מאזרח זר ובין מימון ממדינה זרה? במקומות נאורים כמו רוסיה וונצואלה. טוב, לא מפתיע שאלה המודלים שלך לדמוקרטיה. בארה”ב יש כל-כך הרבה חריגים (כמו, כמה מפתיע, אייפאק) שההשוואה לשם מצחיקה.
אני, אגב, לא “מבזבז זמן” על עמותות; אם כבר, אני מבזבז זמן על ויכוח עקר עם אנטי דמוקרט שמוכן לוותר קצת על הדמוקרטיה ובלבד ש”הרוב קובע” – כל עוד הוא החליט, “אובייקטיבית”, שההחלטות של הרוב הן דמוקרטיות. ומתי הן לא דמוקרטיות? “כשיש סיבה אובייקטיבית”. ענק.
תמשיך גם לטמון ראש בחול בעניין האלימות כלפי שמאלנים. הגיון הברזל שלך עובד שעות נוספות – אם יש אלימות מסוג אחר (למשל, ערבים אלימים) זה אומר שאין אלימות כלפי שמאלנים. גם הצל הוא המצאה של השמאל, של התקשורת, של בג”צ, של המופתי…
אין טעם להסביר לך מה ההבדל בין אדם פרטי לבין מדינה זרה, בכל הנוגע להתערבות בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת, מכיוון שאתה אשכרה חושב שהן צריכות לנהוג בישראל כאילו הייתה איראן (למעט השלב של ההתקפלות בסוף), או אף להפציץ כאן, אם הסנקציות לא יועילו…
אני שמח שאתה לא צריך שאקח אותך ברצינות, שכן לו היית צריך את זה, הייתה לך דרך ארוכה בעניין, שתכלול צבירת ידע מינימלי וצמצום השטויות למינימום סביר…
אני שמח שלפחות יש סוג אחד של אלימות שאתה מתנגד לו. כמה חבל שזו אלימות שברובה הגדול נמצא רק בדמיון שלך.
בטח ש”אין טעם להסביר”. האמת היא שאתה לא מסוגל להסביר. כי האמת האמיתית היא שיש הבדל גדול בין זה שממשלת נורווגיה תתרום למען מה שהיא רואה כקידום זכויות אדם או סיום הכיבוש, לבין זה שאדם פרטי מארה”ב – שאינו אזרח ישראלי – יתרום כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, שבסופו של דבר ישפיעו על מספר התלמידים בכיתה של הבן שלך. ההשפעה על אותו אדם תסתכם בעיקר בהטבות שהוא יקבל כתמורה ל”תרומה” שלו (מישהו הזכיר את מרטין שלאף?)
ההבדל הוא שתרומה ממדינה זרה הרבה יותר לגיטימית. ובכל מקרה, ההבדל הזה לא חשוב לצורך ה”שקיפות” של שרת המשפטים הצבועה. שקיפות היא לכולם.
ואני שמח שאתה סוף סוף מודה ש”זו אלימות ש*ברובה הגדול* נמצא רק בדמיון שלך”, דהיינו, חלקה אכן קיים במציאות. יופי, אנחנו מתקדמים, אתה צריך רק לנקות עוד קצת את המשקפיים שלך. אני, אגב, מתנגד לכל אלימות; אני תומך בפלישה צבאית זרה במקרה שישראל תהפוך לצפון קוריאה או לגרמניה הנאצית (ואני רוצה להניח שבמקרה כזה גם אתה תומך בפלישה צבאית זרה). כדי שזה לא יקרה, אני תומך בהרבה אמצעים לא אלימים, כולל סנקציות.
וואלה, שכנעת אותי. עכשיו, כשתצליח לארגן את גיחות ההפצצה על ישראל, נסה לסדר שירחמו על גני ילדים ובתי ספר (וגם שמנו לב שהם לפעמים מוחקים בתי חולים, תגיד להם שייזהרו גם שם…).
שיהיה בהצלחה – אל תוותר להם, אם יגידו שישראל לא ראוייה להפצצות. אתה ואני יודעים – ישראל בדרכה להפוך לגרמניה הנאצית, ורק אתה יכול למנוע זאת!
טוב, נו, שכנעת אותי. אפשר לוותר קצת על הדמוקרטיה. גם לרצוח ערבים זה בסדר. לשמאלנים רק נרביץ. בינתיים.
זה אחד משלושת ההבדלים העיקריים בינינו – בגלל חוסר יכולת להתמודד עם הטיעונים שלי, אתה ממציא לי עמדות.
שני ההבדלים האחרים, הם שלך אין מושג ירוק על מה אתה כותב, ושאתה לא תפסול מלחמה נגד ישראל אם רוב אזרחיה יצביעו אחרת מכפי שהיית רוצה.
סה”כ, דיון ממצה נוסף. למדנו רבות על עולמך הרוחני המיוחד:)
“אתה לא תפסול מלחמה נגד ישראל אם רוב אזרחיה יצביעו אחרת מכפי שהיית רוצה.” העיקר, לא ממציא לי עמדות, מה?
שכחת הבדל נוסף בינינו: שנינו משקרים, אבל אני עושה זאת רק כאמצעי ארגומנטטיבי (בצירוף משפטים כמו “אתה רואה כמה קל לשקר?”). אתה באמת מתכוון לשקרים שלך.
בקיצור, אכן למדנו עליך שאתה מוכן לוותר על הדמוקרטיה ואתה מקבל רצח של ערבים. שיהיה לנו בהצלחה.
וואלה, טוב שהזכברת לי – למדנו כמה אתה תלוי בטיעון המנצח “הכל עובר עליך”:)
תודה על התזכורת המצויינת והממש-במקום…
נכון, כדי להתמודד עם טיעונים של ילד צריך להשתמש בשיטות של ילדים. כאן, באמצעות שקר, גררת אותנו לסתם “אתה אידיוט”, “לא, אתה אידיוט” ילדותי. כהרגלך, כשאתה לא מסוגל להתמודד בצורה בוגרת, אתה מדרדר לטיעונים אינפנטיליים.
והנה עוד “הכל עובר עליך”.
מילא. רמת הטיעונים גורמת לתוכן המפחיד-למדי שלהם, להיראות הרבה יותר משעשע…
אני מבין שעכשיו אתה מתחיל עם “הכל עובר אליך”?
(אתה רואה, אני יכול להשתמש באותו תירוץ שלך כדי להתחמק מהתמודדות. תתבגר כבר, דבר לעניין).
מביך, עכשיו אתה חוזר אחריי, ומייד אח”כ מבקש ממני להתבגר…:)
יואב, ילדותיות היא כיסוי לא רע לידע הדל שלך, רק כאשר מאמינים שאתה באמת ילד קטן. מכיוון שאתה ככל הנראה כבר לא ילד, זה סתם מביך – לא כמו רמת הידע, אבל עדיין מביך.
שמע, אם אתה מובך, אתה מוזמן לעזוב. בינתיים אתה מתנהג כמו ילד ואז מתבכיין שאני יורד לרמה שלך ועונה לך כמו ילד. מה אתה רוצה? כשאני מנסה לענות לך ברצינות, אתה יורד שוב לעלבונות של כמה אני בור, כמה אני לא יודע כלום, וכמה אני רוצה בהשמדת ישראל. מה, בשם כל מה שחשוב בעולם, אתה רוצה? תתבגר כבר.
יואב, אני לא עזוב אותך. רק בגלל שאתה מתקשה לוגית, מילולית והתנהגותית, אז עליי לנטוש אותך? חס וחלילה!
אני אמשיך ללוות אותך, לתקן שגיאותיך, ולבחון בהנאה כיצד הידע הזעיר שלך, מתרחב לו בצעדי תינוק.
אם זה אומר שאצטרך להיות נבוך עבורך מפעם לפעם – הרי שזה מחיר שיש לשלם, למען הפרס הגדול-יותר של לראות אותך לומד עוד מושג, שומע על עוד עוד נושא, ומרחיב את ההשכלה שלך.
אז הגעת למצב שכבר לא מעניין אותך העניין עצמו, לא מעניינות אותך התגובות, כל מה שמעניין אותך זה להעליב אותי? אתה כותב תגובה שלמה שכל התוכן שלה זה עלבונות? שמע, אם זה מה שעושה לך את זה, תהנה. אני מבין שהדרך היחידה שלך להרגיש טוב עם עצמך היא להתנשא על אחרים, שיבושם לך.
מכיוון שאתה כבר לא מדבר לעניין, מבחינתי בויכוח הזה ניצחתי, ואני פורש. אני נותן לך את זכות התגובה האחרונה, דבריו של המפסיד.
לא רק מבחינתך אתה המנצח – אלא גם מבחינתי. כל תגובה שלך שלא כוללת איזו פירכה חסרת הגיון, טענה מצוצה מהאצבע, או סתם שטות – היא כל כולה נצחון.
הנצחון שלך הוא ללא ספק בשורה לכל תומכי הנצחון הגדול שבו יוטלו הסנקציות על ממשלת האפרטהייד הנאצית-איראנית של ביבי.
משווה ומעלה:
17 שנות לימוד אצל הכומר אוהב השלום, ג’רמיה רייט, מן הסתם הפכו את אובמה לחסיד אומות העולם ולפטריוט אמריקאי.
הציבור הישראלי הוזה בהקיץ לאורך 67 שנות עצמאות המדינה, בחושבו שבכל תקופת בחירות לנשיאות ארה״ב – מסתתר לו מועמד אחד בין כל המועמדים, החש ״אהבה״ אלינו.
ובכן נכבדי…מעולם לא כיהן נשיא ״אוהב ישראל״ בארה״ב…..נקודה! (כפי שמכריזה ג. יפית מסטמצקי).
הפוליטיקה האמריקאית מאד מרוכזת באינטרסים של ארה״ב, והיא מוכתבת ב-80% ע״י civil servants
המחממים כסאות שנים ארוכות במחלקת המדינה הנוטה לכיוון הערבים.
כל נשיא נבחר, מקבל תדרוך יסודי מאד מבכירים במחלקת המדינה ( לא מזכיר המדינה), וכל רשרוש המגיע
מכיוון הבית הלבן, חייב לקבל אישור של הבכירים במחלקת המדינה…(שוב, לא מזכיר המדינה)!!!
הם המנהלים האמיתיים של מדיניות החוץ של מעצמה זו. בינם לבין עצמם…בחדרי חדרים, בכירים אלו
אינם מפסיקים לגחך על חשבון הנשיא, כל נשיא.
הם המחליטנים הבלתי נראים, השליטים האמיתיים בארה״ב. נחמד מאד כאשר יש נשיא בבית הלבן, משחק קצת גולף, טס ב-Air Force One ומתראיין לג׳ון סטוארט לייבוביץ, היהודון הליברלי מלקק הישבנים.
יהיה הנשיא הבא מי שיהיה, הכלבים ינבחו והשיירה תעבור, ואין חדש תחת השמש….
כל עוד ממשלות ישראל תהיינה חייבות להניח כל הביצים בתוך הסל האמריקאי, נאכל מדי פעם מרורים ולא רק בפסח. ביום שנהיה משוחררים ממענקים וקשרים וטובות ורשימות ציוד צבאי, האמריקאים יתחילו לרוץ לחבק את ישראל. כי רק אז, הם יקלטו שמעולם לא היינו נכס ולא נטל אלא שותף אמין יחידי אולי, בעולם כולו.
קבל הצדעה.
נו, 20 האחוז הנותרים זה לא משהו שהולך ברגל…