סבב הדמים הישראלי-פלסטיני מתאפיין בהעדר יזמה, אי-רצון, חוסר מוכנות ושאיפה לשפר את חייהם של עמי האיזור. אלה הורגים באלה, ואלה הורגים באלה, חלקם קורבנות תמימים אשר מעולם לא רצו להרע לאף אדם ומוצאים את מותם, מתבוססים בדמם.
גם המנהיגים המובילים את המדינה שלנו, ואת הרשות הפלסטינית עייפים מעצמם, הצהרותיהם. הם מתישים, משועממים, נעדרי אמפתיה לציבור, חיים בניתוק ממצבו של האדם ברחוב ואף אחד מהם לא מציע שום דבר מעניין, חדש או שונה כדי להוציא את כולם מן הבוץ המגעיל שעף כאן לכל כיוון.
למען האמת, משעמם אותי (הפעם יותר מתמיד) לעקוב אחרי הסמסים, ההצהרות, ההודעות לעיתונות שכולם משחררים כל חמש דקות. אין בנמצא מנהיג אחד עם חזון או יכולת להבטיח שבב של תקווה לכל מי שחי בין הים לירדן.
קבלו את העיסה הדביקה חסרת המעוף, נטולת זיהוי מ 48 השעות האחרונות. תשלימו לבד מי אמר למי ולמה. אין שום הבדל לדברים שאותם האנשים, או אלה הממלאים את תפקידיהם במחזה של החיים שלנו, אמרו לפני שנה בדיוק (אחרי שאחד מהם עלה להתפלל על הר הבית).
אם בהמשך הדרך, בשיאו של הסיבוב הנוכח או בדעיכתו, יושמע משהו עם תוכן מאיזה שהוא מנהיג- אעדכן פה.
א׳ אחרי פגישה עם ב׳: ״אני חש אופטימיות זהירה״.
ב׳ ממש לפני פגישה עם ג׳: ״רוב הטרור, למעשה כמעט כולו, מונע על ידי ההסתה של חמאס, של התנועה האיסלמית בישראל, ולצערי גם של הרשות הפלסטינית. כדי שתהיה לנו תקווה עלינו לעצור את הטרור״
ג׳: ״שופטי בית המשפט העליון הם האויב״
ד׳: ״ג׳ הוא מסית נגד בית המשפט העליון ולא בפעם הראשונה.״
ה׳: ״לצערי הרב בג״ץ מוכיח שוב שהוא מנותק מהנעשה במדינה. בימים שהטרור משתולל ברחובות משונה ביותר שבג״ץ מאותת למחבלים תהיו רגועים הבתים לא יהרסו.״
ב׳ לקראת פגישה עם ו׳: ״אנחנו עומדים בפני פיגועים יום-יום וגם בפני ההסתה שמניעה את ההתקפות הללו, שהיא מבוססת על שקרים, על עיוות מלא של מדיניותינו. איננו משנים את הסטטוס קוו בהר הבית ולא נעשה זאת.״
ח׳: ״בגצ מצליח לשבור פעם נוספת את שיאי האבסורד של עצמו, כאשר בהחלטה שהיא על גבול ההזיה, כובל את ידיהם של כוחות הבטחון״.
ט: “זוהי שעת חירום, הגיע הזמן שגם שופטי בג”ץ יבינו זאת. כשאנשים נרצחים ברחובות, בג”ץ לא יכול לנופף בפרוצדורות כדי לעכב מלחמה בטרור״
י׳: ״הצהרותיו של ב׳ בעניין האחריות של הפלסטינים לשואה ׳מגוחכות ובבחינת עלבון לקורבנות הנאצים׳. ב׳ מעיוות ההיסטוריה מתוך רצון להסית ולעורר פרובוקציות נגד הפלסטינים״
א׳: ״יש לשים סוף לאלימות ולהסתה״
ב׳ בפגישה עם א׳: ״אני מבקש שתקרא לת׳ להפסיק לשקר״
כ׳: ״ ״תניח לשואה מר ב׳, אתה הופך את ישראל לגטו יהודי חלש״
ל׳: ״גם באירועים קשים כאלה, חיוני שנשמור על צלם אנוש ונימנע מלקיחת החוק לידיים. הלינץ’ המזעזע שבוצע באזרח האריתראי מילה הבדום, חוצה כל עקרון של מוסר ודגל שחור מתנוסס מעליו. גם כשהדם רותח זה אסור בתכלית האיסור״.
ב׳: ״בימים הקרובים אביא את ההחלטה להוציא את התנועה האיסלמית מחוץ לחוק״.
מ׳ + נ׳ : ״לא ניפגש עם ב׳ לפסגה בינלאומית
ס׳: בישראל יש כעס מאוד גדול על הדרך המוטה והחד צדדית שאתם מסקרים את המצב בישראל. בואו אספר לכם משהו. אנחנו בישראל תחת מתקפה. אין לה שום קשר למה שאתם מנסים להציג. אין לה שום קשר להתנחלויות, אין לזה שום קשר למדיניות. זו התקפה רק בגלל שאנחנו יהודים.״
ע׳: ״לא מאמין שרה”מ יגביל ביקורי יהודים בהר הבית – לא נקבל זאת״
פ׳: ״התנהלותה של הרשות הפלסטינית לא שונה מזו של דאעש״
אין שום פואנטה בסוף הפוסט. מסיבת הבלה-בלה ממשיכה ולבטח תימשך לעד.
אז אתה קוראת לקיצוניים משני הצדדים להפסיק את “סבב הדמים” ולהפסיק להרוג “אלה באלה”?
זו שעה מצויינת לקרוא לאריות ולאנטילופות בסוואנה: תפסיקו עם סבב הדמים שלכם, ותלמדו ללחך עשב ביחד. מתי כבר תימצא אנטילופה עם חזון לדו קיום?!?!
משווה ומעלה:
ז: “ד. מ., חתיכת טינופת שכמותך. איך אתה לא מתבייש לרקוד ככה על הדם?”
ז: “אף פעם לא מדברים, סלח לי על הביטוי, על גודל הזין של שי ודרור”
ז: “קבוצות יהודונים, יהודים מאורגנות מהגולה יקבעו לנו איך אנו חיים?”
ז: “אין ספק שהפיתרון היום לדאע”ש הוא הגעה להסדר עם הפלסטינים”
צ: “לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי להבין ש־28 מנדטים זה יותר מ־27.”
צ: “יש כאלה שנבחרו משנאה, חוסר תבונה וחוסר ביטחון בתוך החברה הישראלית.”
ב: “אני במצבי לחץ כאלו אין לי מה לעשות, אני הולך לישון.”
ב: “מהפך, מהפך, מהפך”
ב: “כן, כן, אני אחליף את בנימין נתניהו. אני אחליף את ביבי”
משווה ומעלה:
ז: “ד. מ., חתיכת טינופת שכמותך. איך אתה לא מתבייש לרקוד ככה על הדם?”
ז: “אף פעם לא מדברים, סלח לי על הביטוי, על גודל הזין של ש. וד.”
ז: “קבוצות יהודונים, יהודים מאורגנות מהגולה יקבעו לנו איך אנו חיים?”
ז: “אין ספק שהפיתרון היום לדאע”ש הוא הגעה להסדר עם הפ.”
צ: “לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי להבין ש־28 מנדטים זה יותר מ־27.”
צ: “יש כאלה שנבחרו משנאה, חוסר תבונה וחוסר ביטחון בתוך החברה הישראלית.”
ב: “אני במצבי לחץ כאלו אין לי מה לעשות, אני הולך לישון.”
ב: “מהפך, מהפך, מהפך”
ב: “כן, כן, אני אחליף את ב.נ. אני אחליף את ב.”
ניר דינור, האם הפלוג הפך להיות התחום בו אתה מטפל ביש עתיד? מציע לך לבקש תוספת למשכורת מהמלך. ד”ש לרופא שיניים.
מי יושב עם ביבי בתמונה? האם יש כיתוב שפספסתי?
שר החוץ הגרמני, פרנק-ואלטר שטיינמאייר.
סליחה אבל אני לא מבין את האליל החדש שנוצר בשיח שנקרא “חדשנות\תקווה”. זה סכסוך בן 150 שנה עם מקורות ישנים מאוד – מה אפשר לחדש ברמה המהותית? למה בכלל לחדש? מה זה,תחרות אפליקציות?
אני לא מצפה מהמנהיגים שלי שיחדשו. גם לא שיתנו “תקווה” כערך עליון. אני מצפה שיכירו במציאות (ואם המציאות קשה ומורכבת שלא יעוותו אותה כדי “לעורר תקווה”) ויצגו פתרונות. לא מעניין אותי אם הם חדשים או ישנים,רק אם הם נכונים. רק אם הם ישפרו את מצבנו. ואת זה רבים במפה הפוליטית עושים.
הגבב הכי טעים שבהמה יכולה ללעוס בסופי שבוע הוא הטור של בני ציפר הכותב ממעמקי המאפליה. השבוע: “מועצת חכמי השמאל הוציאה פסק הלכה נגד לוסי אהריש”. קינוח הקש שמצרפים חסידי השלום ואחוות העמים לגבב אפילו טעים יותר מהמנה העיקרית.
המשורר פ: “שִׁיטַת הַבּוֹאֵשׁ בּוֹאִי שָׂרָהלֶ’ה וְנַמְשִׁיךְ לְטַיֵּל לֹא צָרִיךְ תַּרְמִיל, לֹא צָרִיךְ מַקֵּל, עוֹד מִלְיוֹן וָחֵצִי נִשְׂרֹף בְּקָטָן עַל הַמָּטוֹס, הַפָּמַלְיָה, וּמְלַקְּקֵי הַיַּשְׁבָן. בּוֹאִי, יְקָרָה, אִישׁ לֹא יִפְתַּח פֶּה , מְסֹרָסִים כֻּלָּם, בְּלִי אָשָׁךְ לְמַרְפֵּא”
ב: “ציפר כמו ביבי נוקם את עלבונו . זה בגלל אביו והתקשורת, וזה על היותו חוצני בבראנז’ה. גם מבחירותיו במוסף הספרות של הארץ נושבת ברוב מקרים רוח של התרסה. כמו קיפוד ששולף את מחטיו, וכבואש.”
מ: “ציפר הכחשת תרבות כפי שאדונו מכחיש שואה!”
ס: “לוסי מתעלמת כליל ממה שהביא את התקוממות הנוכחית. גם אתה עושה ככה, אבל בגלל שטחיות. אני בטוח שבמעמקי ליבה היא שונאת את עצמה על שהיא נאלצת לעסוק בזנות תקשורתית כדי להתפרנס”
ג’: ואף חבריך המתנחלים המגעילים שורפי הילדים וחמתכם, נחזור על זה לעד. נתניהו — הרב מחבל הטרוריסטי מכחיש השואה וראוי לציין חברך — הוא המסית. ואהריש.. נו מי זאת הפוסטמה הזאת בכלל להתייחס אליה? סתם פרעוש שחוזר על הסקריפט שכתבו לה, ששלחו ממשרד רב המכחישים, מכחשי השואה הנכבה והכיבוש.
ג’ שכנע אותי. השאר כותבים דברים נכוחים, אבל רק ג’ כותב את הדברים כפי שיש לומר אותם. ס’ אמנם נגע בנקודה באמצעות אזכור הסיבה להתקוממות הנוכחית, אבל עצר לפני שעסק בביבי ואמר את הדברים הברורים על לוסי אהריש, “הדוד תום” הזו, שמתקפלת בפני הכובש הציוני.