על הפרק בשבוע הקרוב:
- ביטול חוק רשות השידור. אמנם יש הודעה של נתניהו מיום שישי, אבל התהליך לא יקרה בחמש דקות. מדובר בחקיקה ראשית שעברה כבר את כל הקריאות. כדי לבטל סעיף חוק יש לחוקק חוק ביטול ואת אותו חוק הביטול להעביר דרך כל הליך החקיקה הידוע: תזכיר חוק, ועדת שרים לחקיקה, הנחה ו/או פטור מחובת הנחה, קריאה ראשונה, ועדה, שניה ושלישית. בהתחשב בכך שמעתה ועד 14 באוקטובר יום העבודה היחיד הוא יום ב׳, הקרוב (7 בספטמבר) הרי שחוק הגבלת הביטוי הקיצוני הזה, אשר יזכר לדראון, לא צפוי להתפוגג מחיינו בזמן הקרוב.
- מתווה הגז. ביום שני, מתכננת הממשלה להניח את מתווה הגז לדיון במליאת הכנסת. הדיון נחוץ לממשלה, בשל שאלת נטילת הסמכויות על פי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים (הכרזה על מונופול) מידיו של שר הכלכלה אריה דרעי, לידי מליאת הממשלה. צפוי דיון מסובך ומורכב, במיוחד לאור היעדרם של שרים וחברי כנסת והיותם של שלושה שרים מנועים מלהצביע: השר משה כחלון, השר יואב גלנט והשר חיים כץ, לכולם עניינים אישיים.
אגב, הם יכולים לגבור על העניין האישי שלהם ולהצביע בכל זאת במליאה, אם יבחרו להגיש למזכירות הכנסת מידע על העניין האישי שלהם ואף יעלו על בימת הכנסת ויגידו את מהות העניין האישי שלהם. לטעמי, זו דווקא שיטה עדיפה על עצם ההימנעות מן ההצבעה. אולי סוף סוף נשמע מה טיב הקשר בין משה כחלון לקובי מימון.
יום א׳, 6 בספטמבר
10:30 ישיבת ממשלה בירושלים. באתר ראש הממשלה מופיעה רשימת הנושאים לישיבת הממשלה הקודמת, אך לא מופיעה רשימת הנושאים ליום א׳, 6 בספטמבר. ככל הנראה ידונו ב: מינוי דני דיין לשגריר בברזיל, מינויים נוספים בשירות החוץ, מינוי שאול מרידור למנכ״ל משרד האנרגיה (אחיו, מתן מרידור הנו עורך דין במשרד שמייצג את תשובה).
13:30 ועדת שרים לענייני חקיקה (אם מישהו בכלל שואף לבטל במהירות את חוק איסור השמעת הדעה) – אמורה להתכנס כדי לדון בחוק שירות נתוני אשראי. לא הועלה עותק של ההודעה על קיום הישיבה לאתר משרד ראש הממשלה ולכן תאלצו לסמוך עלי שזה החוק היחיד כרגע.
במשרדי היועץ המשפטי – דיון במועמדות גל הירש למפכ״ל המשטרה
18:00, ועידת צעירי הליכוד תתכנס בכפר המכביה להרמת כוסית לראש השנה. ישתתפו שרי הליכוד וחברי כנסת מן התנועה.
בהמשך הערב, גם כן בכפר המכביה, אירוע הרמת כוסית של הליכוד בנוכחות ראש הממשלה נתניהו.
18:45, אירוע הרמת כוסית לראש השנה של הליכוד סניף צפון תל-אביב (יהודה המכבי) אשר האורחת המעניינת בו היא מישהי אשר היתה חברת ליכוד ונטשה אותו למען מפלגה אחרת לפני כמה שנים – שרת המשפטים, איילת שקד. פרטים על האירוע כאן.
יום ב׳, 7 בספטמבר
10:00, כינוס פגרה מיוחד כדי להעביר לממשלה את הסמכות של שר הכלכלה לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים ״בכל האמור בפעולות הנדרשות לשם הגדלת כמות הגז המופקת משדה ׳תמר׳ ולשם פיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי ׳לויתן׳, ׳כריש׳, תנין׳״ (לפי נוסח הודעת הממשלה). קיום הדיון ביום ב׳ הקרוב יהיה בכפוף להחלטת בג״צ בעתירה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון.
עוד בכינוס הפגרה (ככל הנראה) השבעת חברי הכנסת אלעזר שטרן ועודד פורר, אחרי חלוף 48 שעות מהתפטרות שי פירון ושרון גל.
כמו כן לקראת יום ב׳, מעקב אחרי המקוזזים והנעדרים (אשתדל לעדכן את העמוד):
קואליציה:
השר נפתלי בנט יושב שבעה ויעדר. השרים כחלון, גלנט, כץ מנועים.
בן דהן (ארה״ב), אריאל (קניה) ואקוניס (רוסיה) – ביטלו ו/או הוחזרו מנסיעות לחו״ל.
אופוזיציה
עמר בר-לב מתוכנן להיות בוושינגטון, אך דחה את נסיעתו כך שיוכל להשתתף בהצבעה על מתווה הגז
ליברמן נעדר (כך עולה מדיווחים בתקשורת, הוא אמור להיות בחופשה)
עוד ביום ב׳:
׳באים לח״כים׳, אירוע של פעילי מתווה הגז המגיעים לכנסת לצפות בדיוני המליאה. פרטי האירוע.
במרכז הבינתחומי, כנס בנושא המכון למדיניות נגד טרור. בשעות הבוקר אמורים לנאום שם: השרה שקד, יו״ר האופוזיציה הרצוג, השר יואב גלנט, ח״כ ציפי לבני, ח״כ יעקב פרי ועוד.
יום ג׳ 8 בספטמבר
הרמת כוסית של פורום דרור בליכוד, ברמת גן, עם סילבן שלום, גילה גמליאל ונורית קורן. פרטים כאן.
יום ד׳ 9 בספטמבר
נסיעת נתניהו לביקור באנגליה ופגישה עם ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון. טיסת ראש הממשלה תגיע חזרה לישראל ביום שישי ה 11 בספטמבר. מעניין: מערכת היחסים בין נתניהו לבין שר החוץ הבריטי אשר התבטא באופן בוטה כלפי נתניהו בנוגע להסכם האיראני.
ברקע, חתימות של מאה אלף איש על עצומה למעצר נתניהו (ככל שאני מבינה זה חסר משמעות ברמה הפרקטית)
בתל-אביב: עצרת של ישראלים נגד החתימה על ההסכם עם איראן. המארגנים מקווים להביא 10,000 איש. פרטים על האירוע, כאן.
ההפגנה בישראל אמורה לשאוב כוח והשראה מעצרת גדולה מקבילה של ׳פטריוטים חברי ארגון מסיבת התה׳ שתיערך בדיוק באותה השעה, מול הבית הלבן. פרטים על ההפגנה האמריקאית – כאן.
13 בספטמבר
ערב ראש השנה
פעילי ימין מתכננים לעלות באופן מרוכז כקבוצה גדולה להר הבית. פרטי האירוע בפייסבוק.
14 בספטמבר
כינוס המועצה הלאומית הפלסטינית. האם אבו מאזן באמת מתפטר?
15 בספטמבר
פתיחת מושב העצרת הכללית ה 70 של האו״ם בניו יורק.
16 בספטמבר
העימות בין המועמדים הרפובליקנים אשר יערך בספריה הנשיאותית על שם רייגן, בסימי ואלי, קליפורניה. רשת הטלוויזיה המנהלת את העימות: סי.אן.אן. אחרי מאבק מתוקשר לשינוי הכללים שלפיהם יערך העימות, הצליחה (ככל הנראה) האישה היחידה שהיא מועמדת, קרלי פיורינה, להיכלל בעימות (לא סופי).
17 בספטמבר – ההצבעה בקונגרס על ההסכם עם איראן
פקיעת 60 הימים שהקוצבו לקונגרס (שני הבתים) לעיין בהסכם הגרעין עם איראן ולהצביע עליו כפי שנקבע בחוק שהעביר הסנטור הרפובליקני בוב קורקר, לאחר שהנשיא הגיש את ההסכם לקונגרס ב 19 ביולי. במהלך הימים האלה אובמה וארה״ב אינם מורשים להסיר סנקציות כלשהן מן האיראנים.
מבחינת ספירת ראשים: הרפובליקנים, הן בבית הנבחרים והן בסנאט, מאוחדים לגמרי נגד ההסכם. מאחר והרפובליקנים אוחזים ברוב בשני הבתים (קונגרס לעומתי), הרי שאובמה יודע מראש שתהיה הצבעת רוב נגד ההסכם ושהוא יצטרך להשתמש בזכות הוטו. זו תהיה הפעם החמישית בנשיאותו בה הוא משתמש בוטו.
לאור ההתנגדות המוחלטת של הרפובליקנים, הבית הלבן עוסק בימים אלה בשכנוע הדמוקרטים.
בסנאט – 38 סנטורים הודיעו על תמיכה בהסכם (דמוקרטיים + 2 עצמאיים). בבית הלבן מנסים להשיג עוד 3, כדי להגיע למשוכת ה 41 אשר תאפשר לדמוקרטים ליזום פיליבסטר של נאומים לעצור את ההצבעה נגד ההסכם. האופציה הזו היא העדיפה על הבית הלבן, כדי לחסוך לאובמה את הצורך להשתמש בזכות הוטו. לרשימה השמית המלאה של תומכים ומתנגדים בסנאט. אגב, הסנטור הדמוקרטי בן קארדין, ממרילנד הוא האחרון מבין אלה שירדו מן הגדר והחליט שהוא יצביע נגד ההסכם.
בבית הנבחרים – 110 נבחרים דמוקרטים הודיעו על תמיכה בהסכם. מבין המתנגדים נבחרים יהודיים משפיעים (אנגל ויזראל, ניטה לוואי, ובראד שרמן, למעט האחרון כולם נציגים מניו יורק) וכ 55 טרם החליטו. לרשימה השמית המלאה של תומכים ומתנגדים בבית הנבחרים.
22 בספטמבר
האפיפיור פרנסיס מגיע לוושינגטון לביקור היסטורי. ישתתף בעצרות תפילה פומביות ובעצרת האו״ם ה 70 בניו יורק.
22-23 בספטמבר
יום כיפור
החל מ 28 בספטמבר – 3 באוקטובר
ה general debate של העצרת ה 70 של האו״ם. בימים אלה, לפי סדר שנקבע מראש עולים מנהיגי העולם ונואמים זה אחר זה כ 15 דקות. בשנים האחרונות מקפיד נתניהו לנסוע אישית לאירוע הזה מדי שנה (בעבר, חלק מראשי המדינה, כולל גם נתניהו עצמו היו שולחים את שרי החוץ.) שיבוץ נתניהו בקרב הנואמים תלוי מאוד גם בלוח הזמנים של החגים, שבתות ומועדים רבים בלוח השנה בימים אלה שלא מאפשרים לראש ממשלת ישראל להתייצב דווקא בהתחלת העצרת.
ביום הפתיחה, ה 28 בספטמבר, אובמה ורוחאני יהיו מבין הנואמים הראשונים.
בשולי עצרת האו״ם –מפגש קוורטט, הפעם עם מדינות ערב כדי לדון בדרכים לחידוש תהליך השלום.
29 בספטמבר
קבלת פנים לרגל חג סוכות אצל שר התחבורה הנצחי ישראל כץ. החל מן השעה 19:00, בדשא הענק אשר ליד ביתו של כץ במושב כפר אחים (הייתי בשנים קודמות, אירוע מאוד מומלץ, אם כי לא מיועד לאנשים שאין להם הסעה ו/או רכב משלהם, כיאה לשר תחבורה שאליו וממנו לא ניתן להגיע בתחב״צ).
14 באוקטובר
הכנסת חוזרת לכנס החורף בתום פגרת הקיץ.
20 באוקטובר
תחילת תחולתו של הסכם המעצמות עם איראן. 90 יום לאחר החתימה על ההסכם (המכונה בחלק מכלי התקשורת JCPOA) הוא ייכנס לתוקף.
19 בנובמבר
יום אחרון להעברת התקציב לשנים 2015 + 2016
20 בנובמבר
שחרור ג׳ונתן פולארד מן הכלא בבאטנר, צפון קרולינה.
“עמר בר-לב מתוכנן להיות בוושינגטון”
האם אין זה תרגיל של הבית הלבן שנועד לסייע לחברת נובל אנרג’י?
“חוק הגבלת הביטוי הזה, אשר ייזכר לדראון”. נו באמת…
אין דבר נלעג יותר מאשר אנשים שנחרדים למראה חוק שבסה”כ אומר מה שהאתיקה העיתונאית אומרת כל הזמן – יש הבדל בין פובליציזם לבין ריפורטינג. העובדה שבצירוף מקרים מופלא, כל העיתונאים ש”סותמים להם את הפה” הם שמאלנים, נובעת מאותו צירוף מקרים מופלא עוד יותר, של העדר תכניות אישיות לעיתונאים שאינם מהשמאל…
אני משער שלו החוק היה מגביל את התכנית האישית של אמילי עמרוסי ושל קלמן ליבקינסד, הוא לא היה “לדראון”…
בוז לישראל כ”ץ שלא דואג לארגן תחבורה ציבורית לביתו! אין ספק שאם היה מארגן תחבורה ציבורית במיוחד עבור כפר אחים, העיתונאים היו מקבלים זאת באהבה, ובכלל-בכלל לא מאשימים אותו בשחיתות…
שמע קטע, בדיוק נכנסתי לכאן כדי לשמוע את דעתך על “חוק סתימת הפיות (!!!!)”
כמה שאני אוהב את הבכיינות וההיתממות הזו.
הרי אין דבר יותר מתבקש מעיתונאי שלא להביע את דעתו האישית במסגרת שידור ציבורי.
על הטוב תיזכר לנצח הגברת הכבודה יונית לוי שסיקרה באובייקטיביות יוצאת דופן את נאום נתניהו בקונגרס… (הקודם)
לא כ”כ הבנתי מה הקשר לכללי האתיקה? האם זה ראוי בעיניך שחוסר ציות לכללי האתיקה יהפוך לעבירה על החוק?
כשמדובר בשידור ציבורי, לא פרטי, כן. האמת שאין שום זכות קיום לשידור ציבורי אבל אם כבר יש, יש לאסור באופן מוחלט את הפוליטיזציה של העיתונאים ולמנוע מהם להשתמש בכלי הזה להעברת תעמולה.
אופק, אתה צודק לגמרי ברמת העקרון. אתיקה וחוק לא צריכים להיות זהים. אלא מה? אנחנו עדים כאן למצב שבו דווקא שמירה על האתיקה מוצגת כסתימת פיות, בעוד שדריכה עליה ברגל גסה, מוצגת כחופש הביטוי בהתגלמותו.
שאלת עצמך איך זה קורה שכל תכניות הרדיו האישיות היומיות בתחנות הציבוריות, מאויישות רק ע”י אנשי המחנה הנאור, זה שכ”כ דואג לחופש הביטוי? מן הסתם לא, כי הדברים שאתה שומע שם, נעימים לאזניך. אני, לעומת זאת, נורא לא אוהב את העובדה שכספי המסים שלי לא מסייעים להביא אפילו לקמצוץ של ייצוג של עמדותיי, למרות שאני כנראה ברוב ואתה כנראה במיעוט…
אני רוצה שאתיקה עיתונאית בסיסית תזכה לפרגון מצידם של עיתונאים, ולא תוצג על ידם באור שלילי. לחילופין, אני רוצה שאלה שנלחמים בכזה חירוף נפש על זכותם של עיתונאים להשתמש בזמן אוויר ציבורי לצורך קידום אג’נדה פוליטית שהם מאמינים בה – שידרשו שזמן אוויר כזה יינתן גם לעמדות אחרות, באופן פרופורציונלי לתמיכה שמקבלות עמדות אלה בציבור. מינימום הגינות.
קצת מוזר שאתה מתנגד נחרצות לאפלייה מתקנת עבור נשים אבל תומך נמרצות באפלייה מתקנת עבור ימנים…
נתחיל מהסוף – אני נגד אפלייה, נקודה. מתקנת או לא מתקנת. כרגע ישנה אפלייה ברורה נגד ימנים. אין כל אפלייה נגד נשים.
אני לא רוצה שימנו ימנים בגלל שהם ימנים. אני רוצה שיפסיקו למנוע מינוי של ימני בגלל שהם ימנים…
ברגע שתשכנע אותי שיש מי שמונע מינוי של נשים בגלל שהן נשים, אהיה הראשון לדרוש את תיקון העוול המזעזע (והדמיוני) הזה.