הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
ראיון קבוצתי בווטסאפ החלוצות של הפלוג עם סמנכל מועצת ישע יגאל דילמוני. מעלה פה את התמלול של שיחת הראיון. השתתפו כמעל ל 90 מנויי פלוג.
לראיונות ווטסאפ נוספים שערכתי למנויי הפלוג: מיקי זהר, עמר בר-לב, יואב קיש, מרב בן-ארי, רחל עזריה, ד״ר גרבלסקי, תמר זנדברג, אור-לי ברלב (פעילת מחאת הגז), רביב דרוקר.
טל: שלום ליגאל. נמצאים פה על הקו כ 90 פלוס מנויים של הפלוג/מכורים לפוליטיקה וחדשות בדרגות שונות (הרוב מכורים הארד קור) ומאוד שמחים לארח אותך. הכללים הם כדלקמן: אני אשאל שתי שאלות ראשונות. נמתין שתענה. לאחר מכן בהנפת אייקון תח לשאלות משתתפים. אני קובעת מי שואל אחרי מי. נא לא להתפרץ לדברים. אנחנו מכירים קצבי הקלדה שונים ולכן כולם ימתינו בסבלנות עד שתענה
יגאל דלמוני: בוקר טוב לכולם. שמח להיות כאן!
טל: אז שאלה ראשונה. אני מתבוננת בשנים האחרונות מן הצד כמובן, על ההתנחלויות, על המהלכים, על הטענות בנוגע לזכות העם להיות בכל חלקי הארץ ובעוד שאני לא מסכימה עם הטיעונים שלכם, אני שמה לב שבשנים האחרונות יש שקט יחסית ביחסי מתנחלים והמדינה. האם יש דיל שקט בין תושבי השטחים לנתניהו – לא עושים מחאות רעשניות מדי בתמורה לכך שנתניהו ממשיך לעמוד על גישת ה׳עמימות-עצירות׳. (שם שאני המצאתי). מצד אחד מסרים עמומים שלו בנושא המדיני, מצד שני עצירות, כך שאין סיכוי ממש לכל יוזמה. אז הוא חוסם בנפתולים ותחכומים ותמרונים כל מהלך וכל לחץ וראשי המתנחלים בתמורה, שוקטים, באופן יחסי כמובן. השאלה היא כמובן – האם אתם שקטים? לא לוחצים?
יגאל דלמוני: הכותרת הבוקר בידיעות אחרונות תוכיח ההיפך.
יגאל דלמוני: למי שלא ראה.
טל: פה ושם. אבל בסך הכל אתם שבעי רצון ביחס לעובדה שנתניהו חוסם מדינה פלסטינית ולכן לא לוחצים ועיתונאים אחרים מדווחים שיש בניה כל הזמן (רועי שרון מערוץ 10, לדוגמא צייץ על כך הבוקר)
לא רוצה להפריע לחגיגות, אבל הקפאת בנייה ביהודה ושומרון היא בלוף. למעשה, כמעט בכל התנחלות שתבקרו תמצאו בנייה חדשה
— רועי שרון (@RoySharon10) July 14, 2015
יגאל דלמוני: נתניהו מתנהל בשנים האחרונות בין לחצים בין לאומים, לפוליטיקה פנימית. צריך לזכור הוא ראש ממשלה ימנית. האחריות שלנו היא על יהודה ושומרון הפיתוח שלה ועתידה. כשאנחנו מזהים שהמדיניות שלו פוגעת בחיינו או באינטרסים שלנו, אנחנו לא מהססים לצאת נגדו. כמו ההודעה שהוצאנו אתמול, כמו ההפגנה מול הבית שלו בשבוע שעבר בעקבות הרצח של מלאכי הי”ד. יש נקודה חשובה שצריך לדעת בנושא הבניה. והסברתי אותה היום גם לרועי שרון. מי שמסתובב ביוש רואה בניה. מה שבונים עכשיו זה תוצאה של מאמצים מלפני שנים, תוכניות ישנות שיוצאות עכשיו לפועל. המדינות של נתניהו עכשיו היא שלא מקדמים תוכניות לעתיד ולא מפרסמים מכרזים לבניה עתידית גם לא בירושלים. כך שבעתיד , ז״א בעוד שנתיים שלוש לא יהיה מה לבנות. אנחנו דואגים לעתיד .
טל: אוקיי. שאלה שניה בנוגע לבית – אל. עיינתי אתמול באתר המאבק שלכם אחרי שאחד מחברי הקבוצה העלה את זה פה (נדב)- הרי הקרקע היא פרטית של תושבי הכפר הסמוך. הקרקע ניטלה מהם בתואנה שמדובר בשטח אש והנה הופה, בונים על זה בניינים ל 24 משפחות. למה אתם רוצים שהציבור הישראלי יתמוך בכם במאבק כזה שמהותו היא גזילת אדמות? גם השכונה הקודמת שפונתה (אולפנה) היתה בגלל היותה על קרקע פרטית
יגאל דלמוני: בג״צ דריינוף בבית אל צריך להדיר שינה מעיני כולם. מדובר בבית שנבנה בתוך תחומי הישוב, ואחכ גילו שבגלל טעות של המדינה הפינה של הבית יוצאת כ10 מטר מחוץ לקו הבניה. המדינה אומרת פעמיים בבגצ שהיא הולכת לאשר את התוכנית ולתת אפשרות למועצה להוציא היתר בניה מסודר למבנה. בגצ אומר – תהרסו, אחכ תיתנו אישור ותבנו מחדש. כי פסקנו להרוס והדין עשוי. בכל מקום אחר בארץ, שפיים לדוגמא, אומרים אוקי. קחו קצת זמן תאשרו ואז תבואו אלינו. ראש הממשלה התחייב לאשר את התוכנית, ולאשר בניה. ואנחנו דורשים קיום ההתחייבות.
טל: אבל בגצ כבר פסק נגד הטיעונים הללו. יש פסק דין חלוט שהרי מדובר בקרקע פרטית
יגאל דלמוני: לא. בגצ אמר כרגע לא אישרתם. אז תהרסו. כי כך פסקתי. בנוגע לקרקע פרטית : כל בית אל הוקמה כך על תפיסה צבאית, כך ממשלת המערך בזמנו הקימה ישובים בישע . זה המצב. זה לא בר שינוי. כאן מדובר בטעות של מדידה של המדינה שמוכנים להסדיר אותה. אנחנו מציעים כבר הרבה זמן שהיכן שיש בעלים פרטיים שמוכיח שהוא הבעלים, ובעבר בתום לב בנו לו על המגרש, שיקבל פיצוי נדיב . זה עדיף לו מאשר שטח עם הריסות שאין לו מה לעשות איתו.
טל: אוקיי. שמעון ופאדי תעלו את השאלות במקביל
טל: (כי יודעת שאתם לא יכולים להישאר עוד הרבה..)
פאדי: ישע מעולם התנגדה למדינה פלסטינית ופועלת בשטח כדי למנוע הקמתה, אם כן, האם אתם בעד מדינה דו לאומית בה זכויות שוות לכל אזרחיה? האם זה כולל זכויות הצבעה, ביטוח לאומי, ודרכונים למי שיהיו האזרחים?
יגאל דלמוני: עמדתנו העקרונית היא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואין זכות לאף לאום למדינה נוספת עד הירדן. במדינת ישראל אפשר לתת זכויות למיעוטים, כמו שקיים היום. בנוגע לערביי יו״ש, הם חיים היום תחת אחריות של רשות פלסטינית (ולא תחת כיבוש) שמנהלת את החיים האזרחיים שלהם, הם מצביעים לה (אם הרשות מחליטה ללכת לבחירות, אבל זה סיפור אחר ) הם משלמים לה מיסים, בתי ספר, תחבורה וכד. יש להם נציגויות בעולם. הם לא מדינה עם גבולות וצבא. אני נגד לתת להם אזרחות ישראלית. אלא שישארו תחת ריבונות של הרשות וינהלו את חייהם בעצמם . אין להם ולדעתי לא צריכה להיות להם מדינה בשטח שלנו.
טל: פבל
פבל: שלום, אם זה היה בשליטתך המלאה, איפה היית רוצה לראות את ישראל בעוד מאה שנה מבחינת גבולות והערבים הגרים ביהודה, שומרון ורצועת עזה?
יגאל דלמוני: אענה תשובה אוטופית, אפילו קצת חולמנית, שלדעתי אין לה קשר לרכבת השדים האסלאמית שטסה במזרח התיכון ומשאירה שובל הרס דם ושינויים גיאופוליטים.
טל: (שינוי סדר שאלות כי שמעון משך ורציתי איזון מסוים: אחרי פבל – אוריאל ואז: עדי, חמי, נטלי)
יגאל דלמוני: מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, רוב היהודים נמצאים בארץ, מרכזי אוכלוסיה גדולים במרכז הנגב, ביוש סביב ירושלים ובגליל. כלכלה מבוססת ושת״פים כלכליים עם המדינות שסביבנו. ערביי יוש ועזה זונחים לגמרי את הטרור וחיים בצורה נורמטיביית, מנהלים את חייהם האזרחים בעצמם, כמו עכשיו עם שיפור, ואולי איזשהו הסדר עם ירדן על אזרחות. כל זה יקרה רק אם נזנח את הרעיון המסוכן של 2 מדינות, נחליט שזו הארץ שלנו, ונפתח אותה לכולם.
טל: תודה. חיוך
טל: אוריאל
אוריאל: יגאל, שלום. שמי אוריאל ואני חבר מזכירות בישוב יקיר. יש לי 2 שאלות אליך:
1) כיצד מועצת יש”ע רלוונטית בעיניך לחיי היום יום בישובים? אנחנו נאבקים עם קשיים לא מעטים בתחומים שונים ולא ראינו התעניינות או ביקורים או התערבות כלשהי מצדכם.
2) אתה מעורב בנושא הר הזיתים. האם אתה רואה רצון אמיתי מצד המדינה והרשויות הרלוונטיות למתוא שם פתרון שיאפשר ביקורים בטוחים או שגם שם המדינה כבר הרימה, דה פאקטו, ידיים. (ועם כל הכבוד, הצהרות הנשיא בעניין הן לא פתרון אמיתי…)
טל: החלפת את שמעון בגדול.. 2 שאלות ..חחח
אוריאל: קשה להיכנס לנעליים של שמעון…
יגאל דלמוני: היי אוריאל. בחיי היום יום המועצה האזורית שומרון היא הרשות המוניציפלית שלך וכל האתגרים שלכם צריכים לעבור דרכה. מועצת ישע עובדת בעיקר מול ראשי הרשויות בנושאים רוחביים כלל ישעיים. כמו בניה, הקפאה, כבישים חוצי מועצות, חרמות, הסברה, אי מתן שירות לתושבי ישע , יצוג מול הממשלה של האינטרסים היש״עים , ועוד. אנחנו מתערבים הרבה, גם בתבע שלכם , כפי שציינתי רק מול הרשות
יגאל דלמוני: בנוגע להר הזיתים. אנחנו (המשפחה) החלטנו להרים את הנושא לאוויר לאחר הפוגרום שעשו שם ערבים והרסו 62 מצבות בחלקה של סבא וסבתא שלי. מאז היו הרבה ביקורים במקום, המשטרה תגברה את הנוכחות שלה שם , חסמו ציר גישה שממנו היו מגיעים ובורחים הפורעים, והרשויות התחילו לחשוב על פתרונות נוספים. אבל המשימה החשובה של כולנו היא להגיע לשם! וזה מה שאנחנו רצינו להשיג . כל משפחה שיקירה קבור בהר הזיתים שיגיע לאזכרה, לפקוד את הקבר ולומר קדיש בלי לפחד. אם נראה לכולם שכולם מגיעים לשם. לאט לאט תגבר בנוכחות היהודית שם וגם המשטרה תגביר את הנוכחות. כך נצליח. לשמחתי הרעש שעשינו גרם גם להתעניינות של נציגי ארהב בישראל (ולא ארחיב ) וגם במישור הזה יש התקדמות
טל: תודה יגאל. עדי
עדי: החלפתי שאלה בשניה האחרונה ובמקום שאלה על החיים המשותפים במדינה האחת שתקום פה כנראה אז שאלה פרקטית.
בדקתי הבוקר ווילה במעלה לבונה עולה 950,000 ש”ח (מופיע ביד 2) . איך אתה מסביר את ההבדל במחירים בין מדינת ישראל לאזור יהודה ושומרון? קרוב לתל אביב נוף נפלא שישה חדרים ופחות ממליון ש”ח? זה מחיר של מגרש ריק לבניה במושבים באזור אשדוד. אם היצע וביקוש אז אולי לא צריך לבנות? ואם יש ביקוש מה ההסבר לפער?
יגאל: בבקעה יותר זול, אבל כך גם בירוחם.
עדי: בירוחם יותר זול? אתה מכיר בירוחם וילות בבנה ביתך ב 950 אלף ש”ח? תביא כמה
טל: אני אמקד- אנשים רואים ומבינים שהמדינה מיטיבה מאוד מאוד עם תושבי התנחלויות. בכל ההיבטים ואנשים לא רוצים לעבור לגור שם על אף מצוקת הבניה בתוך המדינה- כי זה שטח שנוי במחלוקת
חנה: במיוחד לעומת הפריפריה
יגאלדלמוני: אבל הסיבה המרכזית היא שמדינת ישראל בעבר עודדה אנשים לעבור ליו״ש . והיו הטבות. לכן מחירי הקרקע אצלנו היו נמוכים מאוד. היום זה לצערי זה מתחיל להשתנות. וכן, תבדוק , בירוחם זה המחיר. ואני ממליץ לגור שם יש אחלה קהילה
טל: מתייקר? או שלא מעודדים?
עדי: לא עונה לא עונה….
יגאל דלמוני: אין כבר עידוד, כמעט ואין הטבות (יש סיבסוד של תחבורה ציבורית בגלל בטחון). ויש ביקוש והמחירים מתחילים לעלות. בהרבה ישובים המחירים עוברים את המליון גם בבתים בבניה רוויה
טל: חמי
חמי: אני רוצה לעשות פולואפ לפאדי ואם יישאר זמן לחזור לשאלה המקורית שלי. שלום יגאל, ותודה שבאת להתארח בחלוצות. אמרת מקודם לפאדי שמצד אחד לא תהיה אף פעם מדינה פלסטינית אבל מצד שני הרשות הפלסטינית אחראית לתושביה ביהודה ושומרון. במילים אחרות אתה מכיר ביישות פלסטינית עצמאית, כי אחרת לא היית נותן לה אחריות על תושבים. ולכן השאלה שלי האם תשובה כזאת היא לא בעצם התחמקות מדיון בגורלם של הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון? כלומר לא ניתן להם זכויות אבל נמצא לזה צידוק?
יגאל דלמוני: אין התחמקות. לא תהייה להם כאן מדינה. כל סיטואציה אחרת של ניהול חיים עצמאיים וזכויות אזרחיות באה בחשבון, רק לא מדינה עם צבא וגבולות. אומר זאת כך..
חמי: כלומר תהיה מדינה רק בלי צבא
יגאל דלמוני: 100% זכויות אדם וזכויות אזרחיות. 0% ריבונות מדינית כפי שמקובל היום בעולם. לא רק בלי צבא, גם בלי גבולות ושטח רציף
חמי: אז זה אזרחות ישראלית. הבנתי
טל: שזה כמובן עם סתירה שקשה להבינה…
יגאל דלמוני: לא. אזרחות של רשות שמנהלת את החיים שלהם. כמו עכשיו. לא מדינה. אם ירצו מדינה, כתבתי כבר שאולי בעתיד יפתח פתח עם ירדן. זכויות אזרחיות זה במובן של חינוך, תרבות, מיסים תחבורה וכד׳ ולא במובן אזרחות של מדינה.
חמי: אבל מי ייתן להם את הזכויות האלה?
טל: אבל איך זה 100 אחוז זכויות אם אתה מציין אי רציפות בשטח שזה כמובן הגבלות תנועה וכמו חמי גם אני שואלת – אם אין ריבון לאומי מי ישיג את זכויותיהם?? ללא נציגים בכנסת . בחקיקה
יגאל דלמוני: אין היום הגבלת תנועה. צירי תנועה פתוחים לנו ולהם (לנו סגור 40% מהשטח) תנועה על ציר היא לא רצף טריטוריאלי
עדי: הילדים שלך ושלהם באותו בית ספר?
יגאל דלמוני: לא
יגאל דלמוני: כל המהלכים האלו יהיו במומ עם הנציגים שלהם , לדעתי כרגע לא ברור מי הנציגים האמיתיים שלהם
טל: ליאור –
ליאור לוין: יגאל למרות שאני מאוד מנסה, אני לא מצליח להבין את האידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה שביטאת כאן, וזו שעומדת בבסיס התפיסה של מועצת יש”ע כנראה. היא לא קוהרנטית. אשמח אם תוכל להסביר לי.
הרי לפי מה קבענו שעד הירדן שייך לנו? לפי התנ”ך? שם יש אזכורים שונים לגבי הגבולות של ארץ ישראל (מצרף טקסט סימוכין).
ליאור: חוץ מזה בשטח שלנו שלטו עמים אחרים לפני שהיו כאן היהודים מתקופת התנ”ך. אז אם אנחנו קובעים בעלות על שטחים לפי מה היה כאן קודם, האם ניתן לעמים הללו את השטחים אם ידרשו? אני מקווה שזה לא נשמע טרחני אני פשוט לא מצליח להבין את האידיאולוגיה הזו, היא כאמור לא קוהרנטית ולי נראה שמבוססת על איזשהו שיח שהתפתח יותר מאשר על אמות מידה מוסריות ברורות. אשמח להסבר שיעשה לי סדר. תודה!
טל: ליאור זו באמת שאלה למחקר אקדמי ופחות לשיחה … אבל ניתן ליגאל לנסות
ליאור: רוצה בעיקר לשמוע את דעתו, לא דעה מנומקת בהכרח
יגאל דלמוני: אכן, זו שאלה רחבה
ליאור לוין: למה אתה קובע שהגבולות שלנו הם דווקא עד הירדן?
יגאל דלמוני: אנסה בקצרה. לא הזכרתי את ארץ ישראל השלמה שכוללת גם את כבר הירדן וכד. ארץ ישראל על פי המורשת של העם היהודי שייכת לנו. כאן התחלנו מכאן גורשנו ולכאן חלמנו לחזור 2000 שנה. רצה הגורל (או הקב״ה אם תרצה) ואנחנו נמצאים היום בגבולות מסויימים שמתאימים גם למורשת ולחלום שלנו. בתוך המציאות המורכבת היום, ומתוך הבנה שלא סתם הגענו לכאן, צריך לנסות לייצר מציאות ריאלית. מעל זה יש את האמונה והרצונות הגדולים. להמחשה, אני מתפלל כל יום לביאת המשיח ומאמין בתחיית המתים אבל לא עושה דברים פיזים בעניין וקשה לי גם לצייר את זה ריאלית איך זה יתרחש.
טל: אתה עולה להר הבית?
יגאל דלמוני: כן. עליתי לפני כמה חודשים
טל: נטלי – את האחרונה
טל: ונשחרר את יגאל להמשך יומו !
נטלי שמואלוף: בחודש הקרוב מצויין עשור להתנתקות, האם אתה חושב שמועצת יש”ע עשתה מספיק כדי לנסות ולמנוע את הפינוי?
טל: סוף סוף שאלה על ההתנתקות
יגאל דלמוני: חשוב לי לציין שבתקופת הגירוש הייתי העוזר של בנצי ליברמן שהיה יור מועצת ישע וחוויתי את העניין בצורה אינטנסיבית
ליאור לוין: יגאל מהתשובה שלך אני מבין שקבעת שהמדינה שייכת לנו עד גבול הירדן ממקום של ניסיון להיות ריאלי. זו תשובה מעניינת מאוד
יגאל דלמוני: כן. אני בטוח שמועצת ישע עשתה כל מה שביכולתה למנוע את הגירוש. זה היה יכול להיעצר רק בכנסת או בממשלה. כל הפעולות שעשינו כיוונו להפלת ההחלטה בכלים דמוקרטיים. לא רצינו להפיל את מדינת ישראל . ממליץ מאוד מאוד לקרוא את הספר החשוב של ענת רוט ״לא בכל מחיר״.
נטלי: אתה שמעת את מה שענת רוט אמרה אתמול בכנס?
יגאל דלמוני: אנשי גוש קטיף פעלו בצורה נוספת וזה נסיון להשפיע על אזרחי מדינת ישראל . ארגונים אחרים פעלו בצורות אחרות. לצערנו לא זה ולא זה הצליח…לא הייתי בכנס
טל: יגאל אתה רוצה להוסיף עוד משהו?
פאדי: רק משהו קטן, מדברייך יגאל הבנתי שבעיקרון הסכמי אוסלו מקובלים עלייך… כל עניין הרשות
טל: נראה לי לא סביר לייחס לו אמירה כזו… נעבור אחכ על הטקסט
פאדי: מקובל
יגאל דלמוני: המציאות בשטח שונה ממה שמכירים בתקשורת ובמשרדים. לדעתי ההתיישבות היום במצב של כמעט בילתי הפיכה, וצריך לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה. השלום במובן של שקט וחיים רגועים יבוא מלמטה, מהפסקת ההסתה וקידום כלכלי של האזור. כל נסיונות אחרים רק מרחיקים אותנו מזה. על זה אפשר להרחיב פעם אחרת.
זהו, היה מעניין, שווה לחשוב על שיח משותף סביב לשולחן עגול . בהצלחה! וכל הכבוד לטל
אלין : יגאל, באמת, אזרחות ירדנית? לא מציאותי
יגאל דלמוני: תחשבו 50 שנה קדימה, הכל מציאותי
טל: אלין הגעת בסוף :)))
טל: תודה מכולם פה: השקטים והדברנים
יעל שיפמן: תודה!
נטלי שמואלוף: תודה רבה
יגאל דלמוני: יאללה חברים, יש לנו היום הרבה התרחשויות. בהצלחה!
דיון מרתק. מסתבר שאם את מביאה איש ימין, פתאום אשכרה נשאלות גם שאלות קשות, ולא רק שאלות בסגנון מה יותר קשה, להיות יפה, או להיות חכם…
זה מודל טוב, וראוי לאמץ אותו גם כשיהיו מרואיינים נוסח סתיו שפיר.
אי אפשר שלא להתפעל מהעקשנות לדבר בשם “הציבור” ובשם “אנשים” (“למה אתם רוצים שהציבור הישראלי יתמוך בכם במאבק כזה שמהותו היא גזילת אדמות?”, “ואנשים לא רוצים לעבור לגור שם על אף מצוקת הבניה בתוך המדינה- כי זה שטח שנוי במחלוקת”). אני יודע שזה נשמע בלתי נתפש, אבל בכ”ז יש יותר אנשים שקרובים לעמדה של דילמוני, מאשר לזו של “הציבור הישראלי” שהתקשורת כל הזמן מתיימרת לדבר בשמו?
הכל טוב ויפה, ועדיין התלישות והנתק מהמציאות של דלמוני בלתי ניתנים לכימות.
הוא לא מסוגל להסביר את עצמו בצורה הגיונית לישראלים, וזה עוד לפני שבכלל התחלנו לברר מה עמדת הפלסטינים בנושא הפעוט של לאומיות וזכויות ומדינה.
בנקודה אחת הוא יחסית צודק- ההתיישבות היום באמת כמעט בלתי הפיכה, מה שהופך את המדינה הדו לאומית כנראה לאופציה היחידה הריאלית. כלומר דנו את ילדינו למלחמת אזרחים בלתי פוסקת בחבל ארץ מקוטב ורווי אלימות.
למה, בעצם?
הרי אף אחד לא מתכנן להתיישב בשכם או ג’נין..
את שניתן לספח יש לספח, ובכל השאר יעשה האויב כראות עיניו- ירצה, יקים מדינה, לא ירצה, שלא יקים.
אגב, לא הבנתי את הפיסקה האחרונה- האם המדינה הדו לאומית כאופציה ריאלית תוביל למלחמת אזרחים? אם כן, מה כ”כ ריאלי בה?
אכן, האופציה היחידה היא לאזרח מליוני פלסטינים נוספים. מן השמיים נגזר כך, אחרת לא יהיה שלום (שכאמור, ממש עמד בפתח, אלמלא המתנחלים האלה, שנחתו מהחלל וחיבלו בתהליך…).
זה נורא מאכזב, אבל המציאות היא שבלי קשר למה שאנחנו נעשה (למעט התאבדות קולקטיבית), הרי שנהיה צפויים כאן להמשך טרור ואלימות נגדנו. זה בכלל בכלל לא תלוי בנו, כפי שניתן לראות בעובדה המוזרה שיש מסביבנו מלחמות אינסופיות עקובות מדם בהרבה מכל מה שאנו מכירים, ללא קשר לשאלה העקרונית האם הבתים בבית אל ייהרסו, או שבעלי הקרקע יקבלו פיצויים.
למה בהקשר הנוכחי משנה תפיסת הפלסטינים לגבי הדברים שהזכרת? יגאל נשאל על עמדותיו.