האם הכנסת פיקחה על נתניהו בנושא ההסכם עם איראן?

בכנסת עסוקים בשיחת היום: החתימה של המעצמות על הסכם עם איראן. לצד הביקורת של יאיר לפיד על ראש הממשלה (בגלל ההסכם עם איראן, נתניהו נכשל, עליו להתפטר), כדאי לשאול, עד כמה ניסו או רצו חברי כנסת לבקר ולפקח על המהלכים של נתניהו בניהול המגעים עם ארה״ב ומדינות אחרות בנוגע לסוגיה האיראנית? בתוך ועדת חו״ב קיימות ועדות משנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים וועדת המשנה לתפיסת הבטחון ובניין הכוח. האם מישהו שם קיים ישיבה אחת, בנוגע למערכת יחסי החוץ של ישראל אל מול האמריקאים? האירופאים? בכל הנוגע להסכם הגרעין?

תזכורת: המו״מ הישיר בין המעצמות לבין איראן החל בראשית 2013. בתחילה היה מו״מ סודי בין ארה״ב לאיראן והחל מן הבחירות באיראן והפיכתו של רוחאני לנשיא, בקיץ 2013, הפך המו״מ לגלוי וקבוצתי (ה P5 +1).

אחרי שהתברר השבוע שועדת חו״ב, על העומד בראשה הנוכחי (הנגבי) או הקודם (אלקין) היו clueless בנוגע לעובדה ששני אזרחים ישראלים נמצאים מעבר לגבול בשטח אויב – אז מה הם או ח״כים שישבו בשנתיים האחרונות בועדות המשנה של ועדת חו״ב ידעו על המגעים בין נתניהו לבין ראשי מדינות בנושא לגרעין האיראני? מאז התדרדרה מערכת היחסים האישית בין נתניהו לבין הנשיא האמריקאי אובמה, הם נערך דיון אחד ביחסי החוץ של ישראל? כמה פיקוח בוצע, אם בכלל על המהלכים?

אם לשפוט את הדברים החמורים שסיפר ח״כ עופר שלח על רמת הפיקוח בנושא צוק איתן, אז יש להניח שבנושא האיראני לא נעשה דבר. ועדת חו״ב היא סוג של פיקציה. תמיר פרדו, ראש המוסד, אמר שדווקא הנושא הפלסטיני ולא הנושא האיראני, היו צריכים להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה כאיום המרכזי בשנים האחרונות, אבל גם על כך, ועל היותה של עמדה זו מנוגדת לעמדת ראש הממשלה, אין שום שיח ביקורתי. למחרת אותה אמירה, שחשפה אמיתה מסוימת, נתניהו ופרדו צמצמו נזקים. אך בקרב מי שאמור לפקח על הזרוע המבצעת של המדינה, על האופן שבו נקבעים סדרי העדיפויות, וגם על הדרך שבה נתניהו מנהל את המהלך אל מול ראשי מדינות אחרות – אין מי שמערער על הקביעות שלו.

הרבה מן המידע חסוי וקשה לי לקבל תשובות, אך אפשר להדגיש שתי עובדות ידועות: 1), במשך חצי שנה החל מנובמבר 2013, ועדת חו״ב התנהלה ללא יו״ר, כמעט ללא ישיבות. ואקום ניהולי שכזה. הכל בגלל ויכוח פוליטי כוחני ומגוחך על מי יעמוד בראש הועדה. 2) החל מ 2 בדצמבר ועד לפני כחודש הכנסת היתה בבחירות, הקמת הממשלה ושאר עניינים, ובזמן הזה, מה הלך שם? יוק. אין לדעת. זרוע הפיקוח של הכנסת הישראלית לא ממש עובדת. בשביל מה באמת צריך ועדת חוץ ובטחון על ועדות המשנה שלה, אם שנים של ניהול מערכת יחסי החוץ של ישראל, בנושא רגיש כמו הגרעין האיראני, עוברת ללא פיקוח.

נתניהו אמר היום בנאומיו, כמעין תשובה עקיפה ללפיד, שאלמלי המהלכים שלו, לאיראן כבר היתה היום פצצה גרעינית. הטענה הזו בעייתית, כיוון שהאמריקאים טענו שדווקא השיחות הישירות בשנים האחרונות הן אלה שעכבו והשהו את פיתוח תכנית הגרעין של איראן. לפני כחודש גורם צבאי רשמי אמר לכתב טיימס אוף יזראל, שהחתימה על הסכם עם איראן דווקא תקצץ ביכולתה של איראן להגיע לתכנית גרעין צבאית בשנים הקרובות. אבל הפוליטיקאים בישראל, מעדיפים לעצום עיניים וללכת אחרי נתניהו כשוטים. כל בדק של ביקורת עשוי להיתפס כאנטי ציוני, חתרני או אפילו בוגדני. אחידות דעות שכזו. ככל הידוע לי, בועדות המשנה של ועדת חו״ב לא נערך שום דיון בנוגע לטיפול במערכת יחסי החוץ של ישראל, במתחם הספציפי הנוגע לסוגית הגרעין האיראני.

מבחינה פוליטית עושה רושם שאף אחד בישראל לא מעוניין ולא חושב שזה הולם להתווכח עם נתניהו על העובדות הללו (אכן, זה מורכב, כי רבים מן הפרטים חסויים) וכך – אם מתבוננים מן הצד הכי ימני עד לצד הכי שמאלי  – הטיעונים של נתניהו בנוגע לגרעין האיראני לא מקבלים שום אתגור של ממש. אפילו הטיעונים של יאיר לפיד נגד נתניהו מגיעים בשלב מאוד מאוחר, החל מלפני שבוע, והם מתמקדים במישור התוצאה שאליה הוביל נתניהו ולא בטענות של נתניהו לגופן.

בשולי הדברים ומכיוון שאת המידע הזה לא ניתן למצוא באתר הכנסת וכדי שנדע בעתיד למי לבוא בביקורת בכך שהם משמשים חותמת גומי:

ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת חו״ב בכנסת ה 19 מנתה את החברים הבאים: צחי הנגבי, זאב אלקין, בנימין בן-אליעזר, אריה דרעי, ועופר שלח

ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת חו״ב בכנסת ה 20 מונה את החברים הבאים: צחי הנגבי, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, מוטי יוגב, אבי דיכטר ועמר בר-לב