הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
ספר הייעוץ למנהיגי הימין עבר ריענון. הוראות ההפעלה כוללות המלצה לאתר נקודת רגישה שמקפיצה ארגוני זכויות אדם, יוצרים או סתם מיעוט שמאלני רועש
יועץ התקשורת לוחש על אוזנו של השר: ״כדאי להתעמת עם מתפקדים ותל אביבים בנושא תחבורה ציבורית בשבת. תהיה בוטה! זה יישא אותך אל על בקרב הקהל המסורתי שלנו”.
מומחה דעת הקהל הלאומי ממליץ לקומיסרית התרבות: “עזבי את ספורט הנשים. זה בקונצנזוס. עדיף לך לירות חץ צנזוריאלי. זה יקפיץ את האליטות וכך ישבחו אותך שורות התומכים”.
פרקליט יחסי הציבור המתמחה בשלילת זכויות אנשים נטולי זכויות: “לך על הסיפור של עינויים. במקום לקרוא לכך עינוי נפש, מתג את זה באופן חדשני. ‘הזנה בריאה’, ‘האכלה’, ‘הצלת נפש’. על אף שאין להצעת החוק סיכוי לעבור, היא מעולה מבחינה ציבורית. רק קהל מוסלמי יהיה היעד לעינויים. הימנים יבינו מיד את טוהר כוונותיך האציליות וארגוני זכויות אדם ילכו לך על הראש. זו הדרך להישגים לאומיים ציוניים בימין”.
פופוליזם המוני בשיווק מהיר. ספר הייעוץ למנהיגי הימין עבר ריענון. הוראות ההפעלה כוללות המלצה לאתר נקודת רגישה שמקפיצה ארגוני זכויות אדם, יוצרים או סתם מיעוט שמאלני רועש. כללי מנהל תקין כבר לא חשובים, ועדות מקצועיות הממליצות על סלי תרבות אינן קיימות. ארגונים רפואיים, שיודעים את המקצוע שלהם ומבינים מהי חקיקה הרסנית מבחינת זכויות החולה ושבועת הרופא, אינם רלוונטיים בעיני נבחרי הציבור. אפשר לבעוט בחסרי הרכב החילונים. מי הם בכלל? אדם שנוסע באוטובוס בשבת, איזה רגשות וצרכים יכולים להיות לו? הוא סתם.
העיקר והמהות שבהם נאחזים הנבחרים: כמה רעש וכמה עצבים הם יביאו. לב ״העשייה הציבורית״ הוא לזכות בנתח שידורים רדוד על אמירה כזו או אחרת. לקצץ, לקצוב, לעצור, לחדול המימון, להגביל התנועה.
האם מעתה והלאה תשב קומיסרית התרבות ותצפה מראש בהצגות? האם היא תקבל לעיונה תסריטים, כולל קורות חייהם של היוצרים? האם היא תחליף את כל אנשי המקצוע במשרדה? ואם כן, מדוע להחזיק משרד שלם? ניתן ישר לקצץ בתקנים.
האם השר לאישור עינויים יעדכן את שבועת הרופאים? גם את זה הוא יעשה בכפייה לתוך הגרון?
האם השר למינימום תחבורה ציבורית בשבת ייהנה מעוד מפגינים מול ביתו? האם יקווה שגם בערים אחרות יתפסו טרמפ על האין־קווים־בכלל?
ולשרי הממשלה שעוד לא החליקו לתוך התפקיד, הנה הצעה: חפשו היטב נקודת מחלוקת מרגיזה והציתו אש. זה יתפוס מהר בשדה הקוצים. ואתם תצאו מדליקים.
כבר כתבתי בפייסבוק אבל עדיין:
א. עכשיו כל ההיסטרים לחזור אחריי: אי. תקצוב. זאת. לא. צנזורה. כל הסיפור הזה גם סביב בנט וגם סביב רגב בכלל לא אמור היה להיות עניין גדול,זאת החלטה מובנת מאליה ו(אמורה להיות) א- מפלגית לגמרי. מדינה לא יכולה לממן הצגות על מחבלים ואמנים שמחרימים חלקים ממנה. כל כך מסובך?
ב. את הסיפור סביב התח”צ בשבת לא כ”ץ יזם,אלא ארגונים תומכי תח”צ בשבת שהציפו לו את הפיד בצורה מאורגנת. זה לגיטימי (ובעיניי גם צודק),אבל אי אפשר להאשים אותו.
נכון מאוד.
בגלל שזה לא מדינה קומוניסטית, אין צורך שכל הצגה תיאטרון תתמוך איכשהו במרומז במדינה, סבבה.
אבל לממן תרבות שמעודדת ומאנישה (בא’) רצח? של יהודים? גועל נפש!
אף פעם לא תמכתי ככה ברגב.
משווה ומעלה:
שילחו לכנסים של אנשי תרבות בת משפחה של קורבן טירור כדי שתגורש מהבמה.
השאלה הגדולה היא האם בימין באמת מכוונים לעשות לשמאל טרולינג או שהם פשוט מעצבנים ונבערים מטבעם.
שאלה חשובה יותר היא האם הם עושים את זה כדי להסיט את הדיון הציבורי מנושאים חשובים יותר (מונופול הגז, למשל).
אני חושב שאין פה יותר מדי אסטרטגיה/טקטיקה פוליטית. לא זוכר מי אמר את המשפט החכם “אל תסיק תחכום כשטמטום מספיק כדי להסביר מה קורה”. אולי זה ממזור של:
“Never attribute to malice that which is adequately explained by stupidity.” – Hanlon’s razor
הסיבה היחידה שהדיון מוסט (והוא לגמרי מוסט) הוא בגלל אמירות כמו שלך. גם רגב וגם בנט עשו משהו שאמור להיות נורא מובן מאליו,אבל בגלל שאלו האנשים ואלו המפלגות כולם (מלבד מעטים ואמיצים -שמולי למשל) יצאו וצרחו שהשמיים נופלים. שמאל אמיץ היה מתעקש שזה לא העניין ואין פה וויכוח אמיתי (אולי במקרה של רגב על הדרך) וממשיכים לדבר ולהתעסק במהות – מונופול הגז,חזן,הממשלה המנופחת,היעדר החזון המדיני וכן הלאה.
צ”ל חזן = היה אמור להיות חזון מדיני,לא הח”כ.
דברים כדורבנות! הגיע הזמן לחשוף את פרצופו המחוכם של הימין המסית והמסיט, שרק מחפש פרובוקציות כדי לעורר זעם בקרב נאורים, מיוסרים, מתלבטים ומתחבטים.
למעשה, הימין הוא זדוני עוד יותר מכפי שתיארת:
1. בנט הערמומי הסיט את וועדת סל התרבות לסבסד הצגה שמבוססת על סיפורו של רוצח אכזרי.
2. מירי רגב שידלה אמן שמסובסד ע”י משלם המסים, להחליט שהוא מחרים חלק מאותם משלמי מסים.
3. פאשיסטים תאבי עינויים שידלו מחבלים לבצע פיגועים, בכדי שייכלאו וישבתו רעב.
כל אלה מעשים ערמומיים במיוחד של הימין הפאשיסטי, שבאופן טבעי מקוממים את “ארגוני זכויות האדם” (אגב, הם מארגנים איזה כנס מיוסר בקריביים, שידון בעניין החמור? משהו בשיתוף פלסטינים וישראלים?), את האמנים, את פעילי השמאל הנאור.
החבורה המרושעת לא היססה גם לארגן כנס אמנים שבו שיגרה את הסוכן הימני המתוחכם עודד קוטלר להגיד כמה דברים שיגרמו לאנשי הרוח הנאורים, להיראות פחות נאורים, ובהמשך אף שיגרה כמה ימנים מוסווים כאמנים, כדי כדי שיגרשו מהבמה את אורטל תמם.
אין גבול למעשיו הערמומיים של הימין, שרק רוצה למנוע דיון בנושאים החשובים ללבו של הציבור: הכיבוש המשחית, מימון הצגות נוספות שידונו בסבלם של מחבלים כלואים.
ומעט רצינות לסיום, כפי שציינו דורון וחייל זקן: מניעת תקצוב ציבורי, היא לא צנזורה, נקודה. מירי רגב לא ניסתה לבלום הצגות, לא ניסתה לבטל הצגות, ולא ניסתה לפגוע באמנים. מירי רגב סירבה לקבל רעיון של מימון ציבורי לגופים שמסרבים לפעול לתועלת כלל הציבור. זה קונספט כ”כ בסיסי וכ”כ פשוט, שאפילו קמפיין שקרי של שבועיים, לא הצליח לערער אותו. זו, אגב, גם הסיבה לטור המריר הזה: המחאה המומצאת (שכל-כולה יוזמה של גופי השמאל) נכשלה בענק. הציבור, לא קונה את הבלופים הללו, ולא חושב שהם צריכים לממן את הגיגיו של רוצח של חייל בן 19, ולא צריכים לקבל שיינתן מימון ציבורי למי שמחרים חלק מאותו ציבור. באשר לשאלת ה”עינויים” (מניעת מותם של מחבלים כלואים שמרעיבים עצמם): רוב צהיבור כמובן שלא יאבד שנייה שינה אם כמה רוצחים כלואים יהרגו את עצמם – אבל אלה המוחים נגד “עינויים” נורא נורא יכעסו על השלטונות שאפשרו לדבר כזה לקרות, מה שהופך את המחאה הזו, לצבועה עוד יותר מהרגיל. רוב הציבור, מן הסתם, היה תומך במדיניות שתאצ’ר נקטה בה כלפי מחבלי הIRA ששבתו רעב בתחילת שנות השמונים, ומתו בזה אחר זה, עד שחבריהם הבינו שהם לא משיגים כלום מהריגת עצמם, והשביתות נפסקו
מסכים לגמרי. המדינה לא צריכה לממן מהצגות של מחבלים, אנסים ורוצחים ושאר כולירות.
קשה לי להאמין שאני ממש בצד של מירי רגב בנושא הזה.
קוטלר וחבריו ממש התחרפנו.
בואי נבצע דימיון מודרך.
את, טל, זכית להגיע למעמד הרם של שרת התרבות והספורט
במהלך ימיך הראשונים מתחוור לך שהצגה שמציגה את חיו הקשים ורויי המשבר של אנס אלים ממומנת ע”י מדינת ישראל.
מה את,ליברלית פמינסטית שכמותך, היית עושה ?
האם היית ממשיכה לממן מכספי הציבור (שכולל גם נפגעות תקיפה מינית) את ההצגה שאלו שצפו בה מגדירים אותה כ”מציגה את הסיבות ואת המניעים של האנס – הצגה שכמעט גורמת לך להבין את דרכו הגסה”
או שהיית מונעת את מימון ההצגה – וכך את יוצאת צבועה
בואי ננסה להיות כנים
אשמח לתשובה
דמיון מודרך זה לא היה 🙂
כל הקונספט הזה של מימון לתרבות וספורט ממש מוזר לי. מילא אם יתמכו במוסדות חסרי פוטנציאל מסחרי אבל מימון ניתן גם לתיאטראות ולקבוצות כדורגל שמוכרים כרטיסים במעל 100 ש”ח!
כל הרעיון של מימון נותר משאריות המשטר הקרוב לקומוניסטי שהיה פה בעבר.
עדיף לתת לעם להחליט במה הוא רוצה לצפות מאשר להחיות תרבות שאין לו קונים רק בשביל הרעיון של ‘דמוקרטיה’
טל – קפץ לך השמאל…?!?
מה קרה? מישהו חושב אחרת – אז הוא רק רוצה להרגיז?
חוק הזנה בכפייה – למה מדינה שקבעה בחוק שצריך למנוע מאנשים להתאבד לא יכולה לקבוע הזנה בכפייה?![תלמידה שלי ניסתה להתאבד בבליעת כדורים ובית החולים חייב על פי חוק להציל אותה. למה? או שתתנו לכל בן אדם סמכות מלאה על חייו, או שתתנו למחוקק לקבוע את הגבולות! [ותמיד ניתן לשנותם בכנסת הבאה…]
שרת התרבות – היית מוכנה לממן הצגה על היטלר? או יגאל עמיר או עמי פופר? אבל לממן הצגה על רוצח חיילים – זה כן?!
טל – גמרנו אנשים למדו לחשוב כאן – כדאי שגם את תתחילי…