איך הגיע ח״כ אורן חזן למקום ה 30 ברשימת הליכוד ומדוע הליכודניקים אשר ידעו שחזן הוא אדם בעייתי -לא העמידו מועמד אחר במשבצת הצעירים של הליכוד?
הרצון לדחוק את שי מלכה – מקורבו של ח״כ לשעבר משה פייגלין החוצה מרשימת הליכוד לכנסת ה 20, הביא לכך שאורן חזן, הפך למועמד הליכוד במקום ה 30. כך נודע לי משיחות עם פעילי ליכוד. חזן נכנס לכנסת על המשבצת של אבטחת הייצוג לצעירים, עליה התמודד גם מלכה, אשר היה יועצו של פייגלין בכנסת ה 19, ומנכ״ל מנהיגות יהודית.
בפריימריז שנערכו ב 31 בדצמבר 2014, זכה חזן ב 5986 קולות ומלכה ב 5068. שניהם זכו למספר קולות נמוך בהרבה מפנחס עידן, או מיכי רצון, לדוגמא, אך ההתחייבות בחוקת הליכוד לשלב צעירים ברשימה במקום ה 30 – הקפיצה את חזן לדרגת הח״כ המפורסם ביותר.
כפי שראה הציבור הישראלי, אתמול בערב בתחקיר של עמית סגל וגם לפני לכן בשורה של כתבות שפורסמו על ידי יובל קרני, ערוץ 10, וגם פה בפלוג, גם קריירה של אדם צעיר הנמצא בתחילת דרכו אפשר לבחון ולבדוק לפני שהוא נכנס לכנסת. מעשי ידיו מעידים עליו.
למעשה, בליכוד היו מודעים לדמותו ומעלליו של חזן הצעיר. עד כדי כך, שבימים שקדמו לסגירת השמות של המועמדים לרשימות בפריימריז, נעשו טלפונים בהולים בקרב פעילים מוכרים בתנועה – אולי הם יודעים על צעיר או צעירה שלישי/ת – לא חזן ולא מלכה-פסול-פייגלין – שיכול להעמיד את עצמו כראוי למקום ה 30? פעיל ליכוד עמו שוחחתי סיפר לי כי גם הוא קיבל טלפון בדקה ה 90 כדי שיעזור לבכירי התנועה במלאכת ליקוט המועמדים.
חזן, כך מסתבר, רצה בהתחלה להתמודד על המקום המשוריין לאיזור השפלה (16 ברשימת הליכוד לכנסת). מדובר במחוז הגדול והמשמעותי ביותר של הליכוד, עם מספר מתפקדים עצום (רחובות, ראשון לציון, לוד, רמלה, אשדוד). אבל זו הממלכה של ח״כ דוד ביטן (מעל ל 6000 קולות הוא השיג שם, ועוד בפריימריז איזוריים). אנשי מחוז השפלה הורידו את חזן הצעיר מן הרעיון ושכנעו אותו להתמקד במקום ה 30 על אף שנתפס בדצמבר 2014 לבלתי ריאלי.
כאמור, בינתיים, התהפכו היוצרות, הליכוד זכה בענק וחזן הפך לכאב הראש הרשמי של הליכוד. היום (ג׳) אחר הצהריים הודיעו יו״ר הכנסת אדלשטיין, יו״ר האופוזיציה הרצוג כי הוחלט להשעות את חזן מתפקיד יו״ר הכנסת וכי האופוזיציה תאפשר לקואליציה קיזוז – מן הסתם כדי לייבש את חזן בכנסת ה 20. לדברי האופוזיציה הסידור הזה הוא זמני לשבוע הקרוב בלבד.
לאחר מכן, בליכוד יצטרכו להתמודד לבד, כי לפי מה שמעריכים פעילים המכירים את חזן, אין לו שום כוונה לפנות את מקומו. ההפך, הוא עשוי להינות מתשומת הלב הציבורית ולדרוש להיות שר או סגן שר בסיבוב הבא.
משפחת חזן על דורותיה, כולל אמו של חזן, אביבה חזן – היא משפחה מוכרת מאוד בליכוד. לאף אחד שם אין שום כוונה לוותר על האחיזה במקום ה 30 בכנסת. התכנית של חזן ג׳וניור, בגיבוי ודחיפת ההורים, היתה להכתיר את עצמו כאלוף החקיקה של הכנסת ה 20. לחוקק כמה שיותר, להתקוטט פומבית כמה שיותר. כל הדרך למשרת שר בממשלה בפעם הבאה.
מה עומד לקרות בהתמודדות הפנימית בליכוד מחר ובהצבעה ביום א׳?
הקרב על מבנה ואופי רשימת הליכוד עשוי להשתנות. קבוצת חברי הכנסת האיזוריים: ביטן (16), ז׳קי לוי (18), יואב קיש (19), אמסלם (21), זוהר (22), קורן (28) ומזוז (29) – ישאפו שסידור הרשימה לכנסת יהיה לגמרי שונה. על פי חוקת הליכוד כל אחד מן הח״כים הטריים לעיל, לא יוכל להתמודד יותר ברשימת המחוזות ויצטרך להוכיח את עצמו ברשימה הארצית.
על כן, מה הוא האינטרס המידי שלהם? המקומות השמורים למחוזות יועברו לכמה שיותר רחוק, בעומק הרשימה. אם אפשר אי שם מעל למקום 25, וזאת בניגוד למיקום הגבוה שלהם בבחירות האחרונות החל מן המקום 16. כך ההתמודדות של אמסלם, ביטן, לוי והשאר מול ותיקי הליכוד ברשימה הארצית תהיה יותר נוחה.
ח״כ אמסלם (מחוז ירושלים) מוביל כבר שנים מהלך של החזרת הכוח למרכז הליכוד. הוא רוצה ש 3600 איש ידרגו את הרשימה לכנסת. אך נתניהו מתנגד לכך. שר המדע דני דנון, אשר נבחר על ידי חברי המרכז ליו״ר המרכז לפני כמה שנים, ניהל קמפין שלם על הנושא הזה – והבטיח לחברי המרכז שהוא יפעל לביטול הפריימריז והחזרת הכוח למרכז המפלגה. הם האמינו לו. ומה עמדתו של דנון כיום? אממ. הוא כבר פחות בעניין. הראש שלו עמוק בתוך המדע והחלל. אין לו יותר חשק לנהל קרבות רחוב מול ראש הממשלה.
ישראל כץ, מי ששנים זכה לגיבוי ותמיכה ואמסלם, נזהר גם הוא לא להתלהב יותר מדי מן המהלך.
בפועל, רוב חברי הליכוד המכהנים בכנסת נזהרים מאוד שלא לצאת פומבי נגד ראש הממשלה. כולם למעט אמסלם. אמסלם מסתובב בשבועות האחרונים ברחבי הארץ ומתחבק עם כל מי שצריך. רצון שרעבי מנתניה תומך בו. אורי פרג׳ מפתח תקווה. וגם, מי שבעבר התמודדה על משבצת הנשים ברשימה לכנסת, קרן ברק. פעילה מרכזית ובולטת בליכוד אשר נחשבת כמקורבת מאוד לאמסלם.
הצצה לרמת האמוציות והכעסים בתוך קבוצות הווטסאפ של הפעילים הגיעה לידי השבוע.
הדבר המעניין הוא שבליכוד כל הויכוחים הם פרסונליים. מזמן לא מדברים שם על מדיניות. הכוח לחברי המרכז או למתפקדים, לשם מה? מישהו שם יודע לאן חותר ראש הממשלה נתניהו? מישהו מתוך התנועה מנסה לאתגר את נתניהו בנוגע לתפיסות שלו? נאדה. הכל מתמצה לתוך המיקום של אחד או אחר למקום 30 או 16 וריכוז כוח פוליטי בידיהם של מועמדים.
אורן חזן הוא כמובן מקור מבוכה גדול, שנבחר בגלל דילים, ובגלל שריונים, כאשר העבר המגעיל-למדי לא היה ידוע לאנשים שהצביעו. מה שחשף עמית סגל זה בהחלט מגעיל ומבחיל, ואין ספק שהיה טוב יותר לולא נכנס לכנסת. מכיוון שהחוק הדפוק לא מאפשר להרחיק חברי כנסת שפועלים באופן בעייתי תוך כדי חברותם בכנסת, בוודאי שאין דרך להדיח ח”כ על דברים שעשה בעברו, ושלא מהווים הפרה של החוק הישראלי, מכיוון שלא התרחשו בארץ. חזן, בדומה, לחנין זועבי חובבת המשטים, יהיה מקור מבוכה לכנסת ישראל, כל זמן שימשיך לכהן בה.
ואם כבר אורן חזן והליכוד: חבורת השמאל שמתנפלת על הליכוד מהכיוון של משמעותם הפוגענית לנשים, של מעשיו של חזן, צריכה להסתכל על עצמה, ולנסות להסביר כיצד הם לא מחרימים את טלב אבו-עראר הביגמיסט – שעובדת היותו ביגמיסט הייתה ידועה עוד לפני שנכנס לכנסת, ולא ראינו שכל הנאורים ממרצ חשבו שזה צריך למנוע הסכם עודפים עם מפלגתו.
חזן הקטן שילם לגברות מכיסו. אמנם פחות משיטרית אבל הרבה יותר מהתעריף המשטרתי
הליכוד משלם עכשיו בגלל השנאה הבלתי רציונלית של ביבי לפייגלין. שי מלכה הוא איש מן הראויים ביש, ולחשוב שהוא הפסיד ליצור הזה זה מטריף.
ועכשיו החבורה המושחתת של אמסלם, שחרבו את סניף הליכוד בירושלים לאחר שהשתלטו עליו דרך התקפדות של ישיבות חרדיות ועוד שברים כאלה, כל זה כדי לשרת אנטרסים עסקיים של איציק קויפמן ואנשיו – רוצה לחסל את הליכוד כולו. לאיש אין מושג מה יקרה מחר ויום ראשון בהצבעה. בעיקרון הפשרה של ביטן שביבי מקדם – מחוזות למרכז, רשימה ארצית למתפקדים – אמורה לעבור אבל זה ממש לא בטוח. וקרן ברק שמטיפה מוסר, אחת הנשים המגעילות שהכרתי בפוליטיקה – ותאמינו לי זה הישג די מדהים כי העסקנים בממוצע די מגעילים והנשים העסקניות בליכוד עוד יותר – אני חושב שראיתי הכל.
על אף שכתבתי ביקורת רבה בעניינו של פייגלין (על המדיניות שלו, על העובדה שלא היה מחוקק מרשים במיוחד מבחינת עבודה בכנסת) – את שי מלכה פגשתי והתרשמתי שהוא אדם ראוי. מלכה אולי היה מתוסכל ממה שהופיע פה בפלוג על פייגלין, אבל ברמה האישית הוא בהחלט יכול היה להיות נבחר ציבור ראוי מחזן.
אין ספק שהביקורת שלך על פייגלין היא כולה עניינית לחלוטין, ולרגע לא יעלה על הדעת שיש קשר לעובדה שפייגלין הוא אידיאולוג ימני…
אין לי מושג מה שי מלכה חשב על מה שכתבת על פייגלין בבלוג שלך, אבל אני מרשה לעצמי לשער שהוא לא חושב שהדבר העלה או הוריד מסיכוייו של פייגלין להתמודד עם הדיל שביבי הוביל נגדו, מבלי להוריד מהשפעתו העצומה של הפלוג על מקבלי ההחלטות מאסטנה ועד טוקיו.
יש המונים שיכלו להיות נבחרי ציבור עדיפים על חזן, אבל עיתונאים שהסבירו לנו שהליכוד בדרך לתבוסה היסטורית, וגרמו לנו להחליט להצביע ליכוד (ולא, בנט, למשל – אין ספק ששולי מועלם היא איש ציבור עדיף על חזן), צריכים להסתכל על המראה, כשהם מחפשים, מי גרם לכך שאורן חזן נמצא בכנסת…
מקום 30 בליכוד לא היה נכנס לכנסת, לולא שירי ההלל למהפך המתקרב שראינו כמעט בכל אפיק שידור מוקרן, משודר, מודפס או ווירטואלי (כן, גם כאן הופיע פוסט מלא דיצה על כך ש”אין אופוריה” במטה בוז’י, יום לפני הבחירות – וגם כאן טענת ביום הבחירות ש”הליכוד כמעט ולא הוזכר כאופציה” בקלפי בבת ים – ניסית לבדוק כמה קולות הליכוד קיבל שם בפועל, אגב?).
מצביעי הליכוד לא ידעו כלום על אורן חזן, ואיש מהם לא העלה על הדעת שהוא ייכנס (או ה4-5 שהיו לפניו ברשימה, שגם הם לא מוכרים לאיש…), אלא שהקמפיין ההיסטרי שבוז’י בדרך לנצחון סוחף, עשה לחזן את העבודה…
הדבר הכי מדכא בתוצאות הליכוד הוא שמספרי 31, 32, 33 הם דווקא בין האיכותיים ביותר שיש למפלגה הזאת.
תרגיעו, דילר בקזינו עדיף תמיד על עסקן/נית סטודנטים. חזן ינוקא לא יקפוץ לראש התור כאשר יחלקו מיצובישי.
הסיפור של חזן מספק הזדמנות להעלות מהאוב את סיפורי חבריו של מרטין שלאפ כולל אלו שזכו במוזוליאום.
החברים של שלאף הם מאנשי שלומינו, ולא לנו לחקור או להרהר אחריהם. מדובר באנשים שעשו למען השלום, בנו קזינו למען השלום, גירשו מתיישבים למען השלום, וחילקו רובים למחבלים למען השלום.
להתחיל לפשפש בקטנות אצלם, בנוסח מי קיבל מה ממי, מי נסע לאן, ועבור מי – עלול לחבל בתהליך השלום.
אנחנו במחנה הנאור ושוחר שלטון החוק, מעדיפים מאה מרטין שלאפים חובבי שלום, על פלוני משה פייגלין שבא לפארק הירקון כדי לחבל בתהליך ולהוציא ממנו את החדווה…
אני מסכים בלב שסיפור שלאף, וכל שאר “עשירי התהליך” (מקבלי הזכיונות, מתווכי החוזים, מביאי העמותות וכיו”ב) היו צריכים לעמוד בפני ביקורת “קצת” יותר רצינית של מערכות הבקרה הישראליות (וגם להיבדק בידי התקשורת החוקרת, לו הייתה לנו אחת כזו, שידעה לרדת לשורש עניינים שאינם סיפוריו של שרת מפוטר…) – אבל סיפורו של אורן חזן הוא אכן סיפור עיתונאי ראוי, ואכן מדובר בפאדיחה.
על פי סיפוריו של אחד, אלדד יניב, חבריו של שלאפ התנסו באותו סוג של עינוגים שבהם פינק חזן את חבריו. קורבנות השלום…
אני חושב שטל התכוונה לתוכן של מה שנכתב פה, ולא לעובדה שהדברים נכתבו פה.
נותר רק להצטער על כך שאלי חזן לא התמודד על משבצת הצעירים.
כן למה הוא לא התמודד אגב אם כל כך חיפשו מועמד אחר. כולם אוהבים אותו והוא בין האנשים הכי מוערכים בליכוד ובצדק.