חשבתי שיהיה נכון לסכם את החודשים האחרונים בפלוג. דברים רבים התרחשו ומעומס האירועים לא הצלחתי לעכל הכל
1.
כשהודיעו על עריכת הבחירות, שנתיים לפני המועד בחוק, קיבלתי טלפונים מכמה כלי תקשורת. לשמחתי, אחד הטלפונים הראשונים היה ממאקו, אשר באו והציעו דבר פשוט, כמעט אידיאלי מבחינתי: ׳תמשיכי לכתוב כרגיל, להסתובב כמקודם, לעשות בדיוק מה שהיית עושה בבלוג, ואפילו תעלי את כל הפוסטים והידיעות אצלך ואנחנו פשוט ניקח ממך׳. זו היתה שיטה מושלמת (מבחינתי). סיכמתי עם מאקו על ריטיינר והתחייבתי (בכתב, כמובן) שאת כל הסיפורים הבלעדיים אפרסם קודם כל אצלם. עוד התחייבתי שברשתות החברתיות אפיץ רק את הלינק שלהם וכך במשך שלושה וחצי חודשים שלחתי כל פוסט למאקו וכעבור שעה פרסמתי בפלוג, אך הפצתי לינקים של מאקו בלבד.
מקצת מהסיפורים, אשר למיטב ידיעתי, היו בלעדיים או ראשוניים במהלך החודשים האחרונים:
– גלנט, דיל ראשון עם ליברמן דיל שני עם הרצוג (מאקו, פלוג). הסיפור הזה הועלה בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה, הופץ בסמסים על ידי חלק מן המפלגות ועוד.
– חמישה ימים לפני הבחירות, הצצה למטה השטח של המחנה הציוני: אפור ללא אופוריה (מאקו, פלוג)
– את הסבתא שלחתי להצביע לליברמן (מאקו, פלוג)
– כמה חבל שהאמריקאים לא יכולים להצביע לנתניהו (מאקו, פלוג)
– ארדן בקרית גת: תוך יום-יומיים נפרסם מצע ובקשה לארדן ממצביע ליכוד: תטפלו כבר בתקשורת הזו, תעשו עם זה משהו (מאקו, פלוג)
– נולדתי בליכוד, הפעם לא אצביע להם (מאקו, פלוג)
-האשכנזי מהצפון, איימן עודה. סיור עם עודה בחורה (מאקו, פלוג)
– בן גוריון פעל גם בניגוד לעמדת אביו בן ציון נתניהו, כולל פיסת היסטוריה מן הניו יורק טיימס, (מאקו, פלוג)
– להתנמנם בפרברים עם מנואל טרכטנברג (מאקו, פלוג)
– לנתניהו הוגש מצע כתוב, אך הוא טען שמצע ישמש כלי לניגוח שלו בתקשורת (מאקו, פלוג), פוסט שזכה לדי הרבה פולו-אפים בתקשורת מיינסטרים, כולל קרדיט (לשמחתי)
– בבית היהודי איבדו שליטה על הקמפיין (מאקו, פלוג)
– יו״ר ועד עובדי משרד הכלכלה יוצא נגד השר נפתלי בנט (מאקו, פלוג)
– נתניהו התקשר להררי להתייעץ בנוגע לסגירת ערוץ 10 (מאקו, פלוג)
– יפן תציל את ישראל מן הפקקים ולמה עובדי הממשלה היפנים אוכלים במטבח העובדים של המלון? (מאקו, פלוג)
– מי יהיה היורש של ניצן הורביץ? (מאקו, פלוג)
– ליכודניקים מתלהבים ממירי רגב, רשמים מיום הפריימריז, נכתב לפני פרסום התוצאות (מאקו, פלוג)
– סיפורי קטאר של ליברמן (מאקו, פלוג)
* הפוסטים לעיל הם רק חלק קטן מכל מה שפרסמתי במהלך הבחירות. לעמוד השלם שלי במאקו (אם אני לא טועה שלחתי להם עוד פוסטים אשר אינם מרוכזים בעמוד הנ״ל)
זה הרגע להודות מקרב לב: לאורי רוזן, איתי ולדמן, נמרוד מירום ויעל קישיק. העבודה איתם היתה נעימה במיוחד, כללה גיבוי מלא לכל דבר ועניין (אפילו ברגעים לא נעימים של איומים), עריכה מתוקתקת, זמינות תמידית בכל שעה של היממה. הצליחו שם לגמרי לקלוט את הראש שלי ולזרום איתי ונקודה אחרונה ומאוד חשובה: שילמו לי מהר, בזמן ויעיל. שוטף +15 ולא דקה אחת יותר.
2.
במקביל לריטנייר הזמני הנ״ל עם מאקו, המשכתי כרגיל בעבודה שוטפת עם מעריב (טורי דעה), סלונה, אל-מסדר (ערבית), i24news, העולם הבוקר של רשת, קצת גלובס, קצת דה-מרקר. אלה הם (פחות או יותר) המקומות הקבועים-זמניים בשנים האחרונות. פרילאנסיות שכזו המתחזקת את הפלוג ביום-יום.
3.
הרצאות: אני עושה זאת כל השנה, וכמובן שבתקופת הבחירות הקצב גבר. אנשים תמיד שואלים אותי איך אני מתפרנסת מן הפלוג, אז אכן, גם זו תוספת (שלא יהיה ספק: גם בסעיפים 1 + 2 לעיל מדובר בהכנסות). זו לא עיתונות באופן ישיר, אלא רק שיטה תומכת. בין 4-5 הרצאות בחודש (תדרוכי webinars ברשת, מפגשים עם תורמים/אגודות/ראשי ארגונים יהודיים/סטודנטים/עיתונאים זרים). למי שמעוניין אפשר ליצור קשר ישיר איתי ב tal.eyaltal@gmail.com כדי לתאם הרצאות בהמשך.
4.
הגרסה באנגלית של הפלוג: התרוממה בלחץ זמנים, בעיצוב חלקי, בסיוע של נוגה טרנופולסקי המוכשרת. יש עוד הרבה עבודה שם, וצורך בהשקעה כספית, מחשבתית ובעיקר התמדה. נכון להיום זהו גם אגף של הפלוג אשר אינו מכניס כסף, אלא מחייב דווקא הוצאה רצינית (אז עוד נראה מה הלאה).
5.
פרסום: אני חייבת להודות שהחלק הזה מעט אכזב אותי. חשבתי שתקציבי המפלגות העצומים, יופנו במעט גם אלי. מכיוון שאיני יכולה לשוחח עם פוליטקאים ואנשים פוליטיים על הנושא הזה באופן ישיר, נעזרתי ביוראי רונן המוכשר. ליוראי יש רעיונות מבריקים, וגישה חדשנית ויצירתית לענף הפרסום, אבל לסיכום מערכת הבחירות הזו, אני יכולה לציין שלהביא מפרסמים לבלוג נישה זו חציבה בהר. קשה, קשה מאוד.
6.
קבוצות הווטסאפ המדהימות
אם יש חווית בחירות אחת, מעל להכל, שהדהימה אותי ועדיין ממשיכה להיות סוג של תדהמה מבחינתי – הן קבוצות הווטסאפ של הפלוג. ההברקה המקורית היתה של רבי הפעלולים עודד קרמר, ארד אקיקוס ואלכס רוזנפאב. היישום הטכנולוגי היה פשוט. מעל ל 300 מנויים חדשים הצטרפו לפלוג, רובם ממשיכים גם אחרי הבחירות ונוספו מנויים חדשים.
השיח הפוליטי בכל ארבע הקבוצות (נולד לנו טלגרם, תוך כדי התהליך) מרתק. אנשים מכל חלק של החברה הישראלית מתווכחים ולעיתים מעצבנים זה את זו את זה. אני לא עשיתי מאמצי פישור, אנשים מספיק בוגרים בשביל להירגע אחרי ויכוח. כן ניסיתי להביא מעט מאחורי הקלעים של התרחשויות, ידע שלי מן הסיקור הפוליטי בעבר. ראיינו כמה מועמדים מעניינים, מתוכם כמה מן החדשים (בן-ארי, קיש ועזריה) שגם נכנסו לכנסת.
הבאתי קצת פרשנויות, לינקים של הפלוג או של כתבות אחרות מעניינות, ומיהרתי להביא לשם את הסרטונים ואת ההודעות הפוליטיות של המטות. העלתי שם את כל התמונות מן ההסתבבויות שלי בשטח. בשוך הקרבות, ועם כניסת הכנסת ה 20, מנויי הפלוג מקבלים את הצעות העבודה הפוליטיות ראשונים לפני כולם.
מודה שבחלק מן הזמן במהלך הקמפיין חברי הקבוצות יודעים וידעו יותר ממני, הרבה יותר ממני. המירוץ נגד הקופי פייסט היה אבוד. רוב הסרטונים עלו בקבוצה לפני שאני עשיתי להם פורוורד.
אני חייבת תודה ענקית ואישית לכל אחד ואחת בקבוצות שכן התמיכה (כספית ורגשית) בחודשים האחרונים אפשרה לעשות עוד דברים בפלוג (בהמשך). היום בערב אני גם עורכת מעין מפגש א-פורמלי עם כל המנויים וחברים נוספים להודות לכולם באופן אישי. פרטים על המפגש, כאן.
יש לי שתי מסקנות ראשוניות מן החוויה העיתונאית הייחודית הזו:
ראשית, אנשים מוכנים לשלם מנוי עבור בלוג, לתמוך בעיתונות עצמאית. הם לא תמיד צורכים את הבלוג עצמו, אבל הם כן מעוניינים בשיח ישיר ללא מחיצות וחסמים.
שנית, אני חייבת למצוא איך לשלב את הסיקור של הספורט בפוליטיקה. יש לי הסתייגות מתחום הספורט (קצת משעמם לדעתי), אבל אני מיעוט שבמיעוט. יש השקה- שלא ניתן להכחישה יותר -בין מכורים לפוליטיקה למכורים לספורט. שמתי לב גם, שכל עיתונאי הספורט הם אלופים בפולטיקה ואלופי הספורט נותנים ניתוחים פוליטיים מעמיקים. אם יש משהו מאוד חיוני כיום, זה לפתוח איזה קבוצת ווטסאפ/טלגרם ענקית שמערבבת בין השניים. את זה איני יכולה לעשות לבד, חייבת איזה עיתונאי ספורט מחויב. ימים יגידו.
7.
מה הלאה?
כמו בכל סיום של קמפיין יש קצת ירידת מתח ומחשבות נוגות בנוגע לעתיד, מצב העיתונות, מצב העולם, הסכנות של איראן ועוד כמה שאלות ממש כבדות (כמו האם כדאי לנטוש את העולם המטורף הזה ולעבור לעבודה בעיתונות המיינסטרימית, לדוגמא….).
אם למישהו מן הקוראים יש הצעות, רעיונות או המלצות – אני פתוחה לשמוע.
כבוד!
טל, תודה רבה על הסיקור המעולה של עונת הבחירות! הפלוג שלך מפרסם חדשות מקיפות, חשובות ואוביקטיביות. את המקור העיקרי שלי ושל רבים אחרים בסביבתי לחדשות פוליטיקה. מדהים אותי שאת עושה עבודה טובה יותר מאינספור הכתבים בשאר המערכות. אני חושב שהמודל שלך הוא עיתונות העתיד. כל הכבוד!
“אובייקטיביות” זה חזק:)
Any app trying to use the GPS crashes the phone. Google maps seems to be able to access it without crashing the phone about half the time but any other app crashes it every time. I have done 2 data wipes with 2 sd:ext wipes and 2 realitsnls, no luck
טל נכבדה,
בתקופת טרום בחירות נהניתי מאד, חוץ ממאמריך בפלוג, מהופעותיך בערוץ הראשון – אותו אני מעדיף בעינייני אקטואליה. ישר כח ותמשיכי במרץ.
תודה תודה
הוא לא רק מבורך,אלא חשוב ואפילו חיוני לנוף התקשורתי בארץ. אנחנו בסיטואציה מאוד בעייתית כרגע מבחינת מקורות המידע לאזרח הבוחר (כשיש בערך 3 “זרועות” תקשורת עיקריים – אחד מהם מנהל את ענייניו לפי מה יעשה יותר טוב לרה”מ ועוד אחד מעדיף אינטרסים עסקיים על פני אמת) והעובדה שאת מקיימת בצורה אמיצה אלטרנטיבה היא ממש אוויר לנשימה. גם אם לא תמיד מסכימים.
רוב תודות דורון
קורא באדיקות
כבוד
תודה
נהנתי מכל רגע, התמדתי לעקוב אחרייך. אני יודעת שאת כעיתונאית מקצועית, יכולה להבחין בספינים. היו שתקפו אותך ברמה מאד ירודה והייתי אומרת אלימה על פרסומים שונים , מתקפות אלו מיוחסות לעוקבים חדשים או עוקבים חוזרים שזוהי דרכם, אולם מי שעוקב אחרייך לאורך זמן יודע להעריך את כנותך, את מקצועיותך, את דעתך האישית ומכבד אותך מאד על כך, אני בטוחה שאני מדברת בשם רוב העוקבים. תודה טל על תקופה נהדרת. נמשיך לקרוא את הפלוג ונדאג לתמוך גם כספית בעיתונות העצמאית והחופשית שאת מביאה אלינו.
תודה על הסיקור בתקופת הבחירות המטורפת הזאת.
כמי שלא קוראת עיתונים ולא צופה בטלוויזיה ידעתי שאצלך אקבל את כל המידע בסיקור מדויק ומעודכן. תודה!
רין ספק שהיה קמפיין מעניין. אני לגמרי מבין את הצורך להדגיש את התחזיות שהתגשמו, ולהתעלם מאלה שפחות (למשל, הכתבה על מטה המחנ”צ, שנעשתה בשלב שבו את והם הנחתם שהבחירות גמורות, לא ממש חזתה אפרוריות של לפני תבוסה, אלא בדיוק להיפך – תכליתיות נמרצת של לפני נצחון, ללא אופוריה). סה”כ, אי אפשר לבוא אלייך בטענות – כמו שאומרים האמריקנים (שכולם כידוע שונאים את ביבי הזה נורא נורא והוא החריב לגמרי את היחסים עימם…) – היה לך סוס במירוץ, וטבעי שזה קצת יערפל את הפרשנות…
כך או כך, תמיד מעניין פה. כיף היה לקרוא פה לפני הבחירות, וכיף גם אחרי, למרות שמשום מה נהיה פה הרבה יותר שקט…
נכון, שקט כי גם אני צברתי עייפות רבה וחסר רב בשעות עם הילדים שלי. בניגוד לעיתונאים שעובדים במערכות תקשורת, אני לא צריכה לספק איזה קצב ויכולה לעשות כראות עיני.
לגמרי לגיטימי וסביר.
עם זאת, אפשר לשער שאם תזזית המו”מ הקואליציוני הייתה כוללת את את ציבוז’י, מרצ, לפיד ושות’ (ולא את בנט, אלקין, יריב לוין, ליברמן, דרעי ושות’) – היינו זוכים לקרוא כאן יותר פוסטים…
לא יעזור, ההגיון מכתיב שהחשק לסקר יורד כשמושאי הסיקור הם אלה שנורא נורא קיווינו שיקבלו בראש…
או שכן או שלא מה שבטוח אולי
או שכן…
“אפרסם קודם כל אצלהם”???!!! “אצלהם”?????!!!!!
בושה!
טוב, לא לצעוק. דווקא תיקנתי את זה לפני שעות ובכל זאת עכשיו אני רואה שהתיקון לא התעדכן…
טעות, טועים. קורה
צודק, צריך להיות “יפרסם”