רגע השיא של הקמפיין התרחש. נתניהו נכנס לכל תשואות ואהבה, זכה למחיאות כפיים סוערות ובסיום חצי שעה של נאום רהוט נותר על הפודיום דקות ארוכות ונופף לקהל הרב. הנפת הידיים, הזחת הגוף לשמאל, לימין, הנפת ידיים. ועוד מחיאות כפיים ועוד. ננסי פלוסי, יו״ר המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים מילאה את החלל בהבעות קפוצות וכועסות. היא אמנם נעמדה למחוא כפיים, לפחות בחצי מן ה standing ovations המרובים, אך שפותיה נותרו קפוצות.
למעשה, מן המקום בו ישבה העיתונות, ביציע ממש מעל לקודקוד ראש הממשלה, יכולתי בעיקר לראות את ננסי פלוסי, דיאן פיינשטיין, הארי ריד, דיק דרבין ואחרים ולא לראות את הבעות הפנים של ראש הממשלה או את מחוותיו. גם לא יכולתי לראות את יו״ר בית הנבחרים ג׳ון ביינר או את אורין האטץ׳ שהוזמן למטרות הנאום הזה בלבד אחרי שסגן הנשיא ג׳ו ביידן הודיע שיעדר.
הפנים של ננסי פלוסי אמרו הכל. היא כעסה, נעלבה, נעמדה בחוסר חשק עם מחיאות הכפיים, לא לחצה לנתניהו את היד כשהוא נכנס למליאה (והוא מצידו גם לא ניגש לכיוון שלה או של דיאן פיינשטיין) וברגע שהנאום הסתיים פלוסי טסה ראשונה החוצה מן החדר ופרסמה הודעה חריפה מאוד נגד ראש הממשלה: ״כמי שיודעת להעריך היטב את יחסי ארה״ב וישראל וכמי שאוהבת את ישראל, עמדו לי דמעות בעיניים במהלך העימות. התעצבתי מן העלבון, כאילו אין בארה״ב ובקרב המעצמות אנשים נבונים. התאכזבתי מן ההתנשאות בנוגע לידע ובנוגע לאופן שבו אנחנו מתייסים לאיום האיראני והמחויבות שלנו למנוע הפצת נשק גרעיני״
הנאום עצמו הוגש באופן מופלא. נתניהו אמן הרטוריקה. הוא דיבר מאוד יפה. היה רהוט. המון מחיאות כפיים וקריאות תמיכה מן הקהל, אבל בארה״ב כיונו אוזניים היטב וציפו לשמוע מה הן החלופות שנתניהו הציב להסכם הבעייתי. ושם: נתניהו הלך רחוק מאוד. הוא הכתיב רף ציפיות גבוה במיוחד. איראן צריכה להפסיק להיות הכוח האגרסיבי המרכזי באזור המזרח התיכון, להפסיק לשלוח את אנשיה לכל עבר.
למעשה נתניהו טען שיש להטיל סנקציות חמורות על איראן, ולהכיל את כל פעילויות הגרעין שלה, עד שהמשטר בטהרן יהיה משהו אחר ממה שהוא היום. ״אומרים לנו שהאלטרנטיבה היחידה להסכם, היא מלחמה. זה פשוט לא נכון, האלטרנטיבה היא הסכם הרבה יותר טוב. ..אנחנו יכולים להתעקש שהמגבלות על תכנית הגרעין האיראני לא יוסרו כל עוד איראן ממשיכה להיות הכוח האגרסיבי ביותר באיזור ובעולם. לפני שיוסרו מגבלות, העולם צריך לדרוש מאיראן שלושה דברים. לעצור את האגרסיביות שלה נגד כל שכניה, להפסיק לתמוך בטרור בכל העולם, ושלוש, לחדול מאיומי השמדה על מדינתי, המדינה היהודית היחידה בעולם״
זו היא כמובן גישה מוחלטת, החלטית. האם יש מישהו בארה״ב או באירופה, שיכול לגרום לאיראן להפסיק להיות מה שהיא? האם הדרישה הזו של נתניהו היא באמת, רף חדש להסכם עם איראן או הכרזה על בידוד עולמי לאיראן, ואם נתניהו הודיע בקונגרס כי הוא רוצה שהעולם יבודד את איראן, הכיצד יגייס תמיכה לכך? הסינים, הרוסים, כולם סוחרים עם איראן.
אז לאן הולכים מכאן? נתניהו יצא מן המליאה הישר לתוך טקסים, חיבוקים, ארוחות צהריים והרמות כוסית. העיתונאים חזרו להתכנס ב Gallery, המקום ממנו משגרים כל העיתונאים את הטקסטים למערכות התקשורת. ולאחר מכן, טיסה, ו 12 שעות לחשוב על מה שנאמר ולקרוא מה שנכתב. ומה עוד בהמשך הדרך בנושא האיראני? ואקום. ירידת מתח. האם תהיה כאן מחר בבוקר חקיקה חדשה? מן הסוג שיכולה לעצור את מהלך מדיניות החוץ של אובמה? לא ממש. גם את הרוב הדרוש כדי לעצור את תהליך המו״מ לא יכול נתניהו לגייס.
נתניהו יוכל להירשם בתפקיד ה״אמרתי לכם, הזהרתי אתכם״. ולאחר מעשה הוא תמיד יוכל לחזור לרגע השיא הזה בכהונת רבת השנים של נתניהו.
לגבי ה”אמרתי לכם, הזהרתי אתכם”, זו לא חוכמה. נתניהו עשה קריירה מהפחדות לגבי איראן עוד מ-1992: https://firstlook.org/theintercept/2015/03/02/brief-history-netanyahu-crying-wolf-iranian-nuclear-bomb/
בנוסף, הנה סקירה מעולה של כתבות בנושא עוד מ-1984: http://kabirism.com/?p=769
ועכשיו שסיימנו עם השטויות של נתניהו, אפשר לחזור לחדשות החשובות באמת: תגרה אלימה במהלך כנס פוליטי, שתי חברות כנסת הותקפו פיסית (זועבי ובירן) ומועמד לכנסת הבאה (מרזל) משתמש בהסתה ברורה לאלימות: http://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium-1.2580044
בדיוק, הביבי הזה כל הזמן מזהיר מאיראן גרעינית, בשעה שכולם יודעים שמדובר בחבר’ה על הכיפאק שרק רוצים להכין קצת גונדי, ולעשות שמח…
*facepalm*
בדיוק מה שאני חשבתי כשקראתי את ההגדרה שלך את הסכנה האיראנית כ”השטויות של נתניהו”…:)
טוב, ספירת מלאי:
1. ביבי נכנס “לקול תשואות”, לא “לכל תשואות”.
2. שפץיה הקפוצות של ננסי פלוסי הן אכן הדבר שכולנו נזכור מן הנאום, עד כדי חזרה על עובדה דרמטית זו. אחרים יטענו שהשפתיים שלה קפוצות באופן טבעי בעקבות 58566 ניתוחים פלסטיים שעברה (שווה לך לקרוא על זה – אחלה קטעים…).
3. הנאום אכן היה מצויין. “מופלא” נשמע מופלג מעט.
4. האם יש מישהו בעולם שיכול להגיד לגורם תוקפני להפסיק להיות גורם תקופני, אחרת יוטלו עליו סנקציות משתקות? כן, יש כאלה בעולם שיכולים לעשות זאת, ואפילו עשו זאת לא פעם בעבר, במקום להגיע עימם להסכמים על פיתוח גרעיני איטי יותר…
5. אין רוב שיכול לעצור מו”מ (למעט פעולה של הדחת נשיא), אבל יש בהחלט רוב שיכול למנוע העברת הסכם. הסכם בינ”ל זקוק לרוב שני שלישים כדי לעבור בסנאט (סעיף 2, פיסקה 2 תת-סעיף 2, המכונה “סעיף ההסכמים” – Treaty Clause). ובכן, לאובמה לא היה קרוב לשני שליש עוד קודם לנאום של ביבי, אבל לנאום יש משקל אדיר בחיזוק ונימוק עמדות המתנגדים להסכם, בכך שאינם סתם “אנטי אובמה”, אלא מביאים קייס מסודר ומנומק ע”י מישהו שגם גדולי שונאיו יודו שהוא בלי ספק אחד המנהיגים הבקיאים ביותר בנושא זה בזירה הבינ”ל בכלל, ומבין בעלי בריתה של ארה”ב בפרט.
הנאום בוודאי לא הזיק לביבי בזירה הפנימית – אבל הוא היה סופר משמעותי בזירה החיצונית. נכון, הוא קצת מבאס את אובמה, ואולי עלול לגרום לננסי להתקשר למנתח ולבקש תיקונים בגלל איזה תפר שנפתח – אבל למרבה הצער, מדינת ישראל לא נופלת וקמה בשביל הצורך של אובמה להביא הסכם בכל מחיר עם המדינה הכי מסוכנת בעולם.
תפר שנפתח.
ענק.
ולעצם העניין- מה יותר מתאים לנשיא שכל כולו רעש ודיבורים מבר פלוגתא שכל כולו רעש ודיבורים?!
לאיראן יש יכולת סף גרעינית (אפשרות לבנות פצצת אטום בלי תלות באף גורם חיצוני) מאז 2008. זו עובדה. כל השאר זו העמדת פנים ודרמה לשמה.
לא יחתם הסכם עם אירן,בשלב הזה.לא הודות לנאום של נתניהו,בגלל תנאים שאירן לא תקבל. מה התוצאות של הנאום ? שנתיים לא קלות לכלכלת ישראל, בידוד, כלכלה וירידה בתמיכה פוליטית אמריקאית. היה כדאי ? לשיפוטכם
ברור – עברנו מ״הנאום לא יצליח למנוע את ההסכם״ ל-״בכל מקרה לא יהיה הסכם אז הנאום היה מיותר״ ובקרוב ״אובמה עצמו התנגד להסכם מלכתחילה והדרישות שלו היו הרבה יותר תוקפניות ממה שביבי ביקש״.
שמאלנים פתטיים.
לא סתם בידוד, אלא צונאמי מדיני, וארה”ב הולכת להראות לביבי מה זה. כולנו ראינו איך הם כל הזמן קטעו את נאומו בזעם על הפגיעה בהוד מלכותו ברק הראשון. חלקם אפילו נעמדו על רגליהם מרוב עצבים על הנאום החצוף…
אליעזר, עדיף שנתיים לא קלות מאשר אירן גרעינית.
בתור אדם עם דעות מרכז-שמאל, בעניין הזה יש הסכמה מקיר לקיר שההסכם הוא רע (גם בוז׳י מודה בזה כשמעקמים את ידו). אני בטוח שביבי וגורמי ביטחון אמרו לנשיא ולג׳ון קרי שזה הסכם רע לישראל ובכל זאת הם ממשיכים אז איזו עוד ברירה יש?
וחוץ מזה, גם אם הנאום הזה הוא רק בשביל ההיסטוריה – ״אמרתי לכם״. גם לזה יש משמעות בדברי ההיסטוריה. ביום שארה״ב תקום לאירן גרעינית אז כל התקשורת תבוא לננסי פלוסי הזו ולכל הדמוקרטים האלה ותשאל אותם למה לא התנגדתם לזה? הרי הכל היה ידוע.
ומה שביבי אמר לגבי המלחמה בדעאש זה בכלל גאוני. האויב של האויב במקרה הזה הוא עדיין האויב. ארה״ב לא צריכה לעזור להכריע איזה סוג טירוף ישלוט בעולם המוסלמי. זה נבלה וההוא טרפה.
אני חוזר שוב, בוז׳י עשה טעות פוליטית והיסטורית בכך שלא דאג לנסוע גם לוושינגטון ולהתנגד לעסקה. זה היה מצב win-win בשבילו. והטעות התקשורתית הנוראה שלו לנאום בשידור ישיר מיד אחרי ביבי ובכך הזכיר לכל האזרחים שהוא חלש בנאומים הרבה יותר מביבי. פשוט טיפשות.