הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
פוסט אורחת של פרופ׳ קרין נהון חוקרת ומומחית בתחום מערכות מידע ופוליטיקה סוקרת את מגמות זרימות המידע, תבניות השימוש והשיח ברשתות החברתיות בהקשר הבחירות. המידע מצטבר באמצעות מעקב אחרי ה- API של פייסבוק והשיח בעברית בטוויטר ובפייסבוק. כלי התוכנה מאפשר ניתוח מסות של טקסטים לפי מילות מפתח, וכמות התנועה שנוצרת סביב מילות המפתח הנ״ל.
11 שבועות לפני הבחירות והנה אירועי השבוע ברשתות החברתיות
הגרף המודד את כמות הלייקים של הפוליטיקאים בחודש וחצי האחרונים. נתמקד בעשרת הפוליטיקאים במהלך החודש וחצי שגרפו את מירב הלייקים. נתניהו, בנט, לפיד ורגב עדיין נמצאים מעל האחרים. מה שמעניין לראות השבוע זה שדני דנון נמצא בירידה מתמדת מסוף נובמבר, וכעת יורד מהקבוצה העליונה ומצטרף לפוליטיקאים בשכבה השניה.
הארועים החשובים שהשתקפו השבוע ברשתות החברתיות:
1.
השחיתות – ודאי שאלתם את עצמכם עד כמה הפוליטיקאים שלנו התייחסו ישירות לפרשיות השחיתות שעלו השבוע במלוא כוחן (פרשת ישראל ביתנו, פרשת עיריית רמת גן, פרשת הקלטת של הרב עובדיה יוסף, ופרשת אורי אריאל והדיור הציבורי). הפוליטיקאית שמככבת בפוסטים כנגד פרשיות השחיתות היא יו״ר מרצ זהבה גלאון עם שישה פוסטים השבוע המתייחסים לפרשיות השחיתות השונות, אחריה מדדים מיקי רוזנטל ומשה מזרחי ואחריהם שלי יחימוביץ ואראל מרגלית.
ציפי לבני ויצחק הרצוג מדברים על שחיתות בצורה כללית. כך למשל הרצוג אומר ״שחיתות שלטונית היא תופעה מדאיגה ופוגעת שיש לעקור מהשורש״ בלי להזכיר שמות ומקומות. והיו מי שלפחות הזכירו את הנושא (מירב מיכאלי, עפר שלח, מיכל רוזין, אילן גילאון, יעל גרמן ומיקי לוי).
מה המשותף לכל הרשימה? הרשימה כוללת אנשים ממרצ, העבודה-התנועה, ויש עתיד. איש ממפלגות הימין לא התייחס לפרשיות השחיתות. מדוע השתיקה? האם אינם רוצים להסתכסך עם קולגות או שותפים בקואליציה העתידית? גם בנושא הקלטת הלוהטת של הרב עובדיה יוסף נבחרינו (ללא יוצא מן הכלל) בחרו בזכות השתיקה. אף מילה על תוכן הקלטות, ועל כך שהרב עובדיה יוסף האשים את ראש מפלגתו,אריה דרעי, כגנב ורשע. תומכי ש״ס טוענים שחשיפת הקלטות היא מהלך לא מוסרי. אבל מה עם התוכן? קשר השתיקה סביב נושא השחיתות מקומם. אם באזרים (החכ״ים) נפלה שלבהת ומתעלמים מהצורך לגנות ולהאבק בשחיתות, מה יגידו אזובי הקיר?
2.
מחיקת הודעות (צנזורה) – השבוע לראשונה בתקופת הבחירות פוליטיקאי מכהן מחק פוסט שלו בעקבות לחץ מהקהל. כך קרה עם סילבן שלום והטלאי הצהוב. המשתמשים ברשת מחו על ניכוס השואה למטרות הקמפיין של סילבן שלום. רועי עידן אפילו העלה מם שמצביע על ג׳ודי מוזס-ניר מאחורי הנושא. סילבן שלום לא היה היחיד. גם רונן שובל, מתמודד בבית היהודי, החליט לגנוז את הוידאו הבעייתי בו הוא מניס את הזומבים ציפי לבני ויריב אופנהיימר, כנראה בעקבות ביקורת ציבורית שקמה בנושא.
לתשומת לב הפוליטיקאים – ראשית, צנזורת תכנים לאחר המעשה היא ניסיון כושל להחזיר את הסוסים לאורווה. היה ראוי בעידן המידע שאנשי ציבור המחליטים למחוק תכנים לפחות יכתבו גילוי נאות בנושא. שנית, מחיקת תכנים היא דרך מצויינת לגרום לתקשורת לשים לב שמשהו היה חשוב. אתר כיכר המדינה מהווה ארכיון האוגר גם את התכנים שנמחקו. פוליטיקאים צריכים לדעת שמחיקה באתר הפייסבוק שלהם אינה מתכון טוב לשכחה, ולעיתים להיפך, היא גורמת לאנשים לשתף יותר.
הורד מן האויר (אך נשאר בארכיוני הרשת של כיכר המדינה)
3.
הפריימריז בליכוד כפי שהשתקף ברשתות החברתיות החל ביום רביעי בבוקר עם מבט מחוייך מצד המועמדים ודילוגים בין הקלפיות הפרוסות ברחבי הארץ:
בהמשך היום האנרגיות החיוביות של הבוקר התחלפו בחששות מפני רשימות חיסול, ובקריאה להצבעה מצד המועמדים.
אבל עוד לפני יום הבחירות, וכדי לזכות בהבלטה, נבחרי הציבור ירדו נמוך. לדוגמא, בעקבות פרסום על הוראת שר התחבורה, ישראל כץ, לבטל את נסיעות האוטובוסים ש׳גולשים׳ לשבת, קמה מחאה רשת. יאיר לפיד העלה פוסט ששאל ׳איך הבן שלי והחברים שלו אמורים לחזור בשישי מהצבא?׳
במקום לענות עניינית לשאלתו של יו״ר יש עתיד, החליט ישראל כץ כמנהג הפוליטיקאים לא להתייחס למהות הענייין ולרדת בעצמו נמוך ככל האפשר עם תמונה מאוחזרת שבה יאיר לפיד מוצג נואם מעל דרגש.
כבר כתבתי לפני כמה שבועות על כך שפוליטיקאים בוחרים להסיט את תשומת הלב הרחק מהנושא, במקום לענות עניינית לביקורת ציבורית לגיטימית (ראה מקרה אלקין והיפה והחנון). אגב, לפני שנתיים בדיוק, מי שנחלץ לעזרת יאיר לפיד בנושא הדרגש היה ׳אחיו׳ דאז, נפתלי בנט ״זה לא בגלל שאני חבר שלו, אלא באופן כללי אני חייב לציין שהמתקפות הלא ענייניות עליו בתקופה האחרונה פוגעות – לא ביאיר לפיד – אלא ביכולת של מדינת ישראל לעשות שינוי בתפיסה בתחומים רבים״.
4.
החשכת ערוץ 10 – השבוע ערוץ 10 בחר לעשות מעשה קיצוני, ולסגור את שעריו בלילה:
הפוליטיקאים דווקא ששו להתראיין ולהביע את דעתם ברשתות החברתיות על החשכת ערוץ 10. בסך הכל התמיכה בערוץ 10 הייתה גורפת ובעיקר מהמרכז ומהשמאל (אראל מרגלית, עמר בר-לב, מיקי רוזנטל, זהבה גלאון ועוד). היחידה מן הימין שהביעה דעה הייתה מירי רגב:
5. סרטונים סרטונים – אחת התופעות החזקות בבחירות הנוכחיות היא יצירת סרטונים (בד״כ הומוריסטיים), המוציאים את הפוליטיקאים מהעמדה המעונבת הרשמית, לטובת משחק יצירתי, או סרטי אנימציה המסבירים בשפה פשוטה את עמדת הפוליטיקאי. כבר דיברנו על הסרטון של בנט והלא מתנצלים והשבוע כיכבו: הסרטון של הח״כ לשעבר יחיאל חזן בתפקיד הסנדק ובנו אורן חזן שהתמודד בפריימריז לליכוד:
ראינו בנוסף גם את סרטון אבי וורצמן שמאפיל על סופרמן, סרטון כחלון כנגד המונופולים, וסרטון הפרגון לינון מגל.
ולסיום הסטטוסים של השבוע:
הוידאו שזכה בהכי הרבה לייקים השבוע היה סרטון הפרגון של הבית היהודי לינון מגל:
שני פוסטים שגרמו למשתמשים לשתף הכי הרבה השבוע, היו משני הקטבים הפוליטיים: הראשון של זהבה גלאון שמחתה כנגד פעילות השר אורי אריאל שנחשפה בתחקיר חדשותי של ערוץ 2 ולפיה ניכס אורי אריאל דיור ציבורי לטובת מוסדות תורניים.
והשני, של איילת שקד שמחתה על התערוכה במכללת ספיר שהציגה חמסה עם כיתוב של ׳אטבח אל יהוד׳:
אתר ‘כיכר המדינה’ מהווה שירות חשוב לציבור.
היה משעשע לגלות שחברי הכנסת רונן הופמן ויואל רזבוזוב (ח”כ אלמוני, יש עתיד וח”כ אלמוני, יש עתיד – בהתאמה) העלו היום בהפרש של שעתיים פוסט החולק מילים כמעט זהות. בעצם – לא כמעט.
לא שציפיתי למעוף ועודף יצירתיות, אך לכל הפחות לא להעלות כפוסט את דף המסרים המפלגתי.