פוליטיווטש הרצוג 2: האם בישראל אפס אחוז צמיחה?

צוות פוליטיווטש בדק את העובדות בנאומו של יו״ר האופוזיציה יצחק הרצוג בשבוע שעבר (בנושא המע״מ ותרופות) והיום חלק ב׳ – האם הרצוג דייק בנושא 0% צמיחה לנפש בישראל?

תחקירן: שני קינן

עורך: ספי קלר

מבוא: לרגל פתיחת מושב החורף של הכנסת ב-27.10.14, נשא דברים בכנסת יו”ר האופוזיציה חה”כ יצחק הרצוג. את נאומו הקדיש הרצוג בעיקר למצבהּ של המדינה בתחום החברתי-כלכלי, אשר מהווה לטענתו כישלון של הממשלה המכהנת. בין השאר אמר חה”כ הרצוג את הדברים הבאים:

“במישור הכלכלי–חברתי ממשלת נתניהו מדרדרת אותנו לעברי תהום. ראו, תתבוננו כיצד ישובי הדרום מתמוטטים. ראו את גל הפיטורים ההולך ומתרחב בערי הפריפריה. תראו את התעשייה הקורסת – מפעל אחר מפעל, עסק אחר עסק. איזה עתיד מצפה לאלפי המפוטרים שמצטרפים למעגל האבטלה ההולך וגדל כתוצאה מכך שהבאת אותנו לאפס אחוז צמיחה לנפש בשנה הזו? איזו תקווה נותרה להם ולבני משפחותיהם?”

בתחקיר זה ננסה לבדוק אם אכן נכונה טענתו של חה”כ הרצוג לגבי 0% צמיחה לנפש וננסה להבין את משמעותהּ של הצמיחה.

 מהי צמיחה? צמיחה כלכלית לאורך שנים היא אחד המדדים שבעזרתם מודדים את חוזקהּ של כלכלה, ועל מנת למדוד אותה משתמשים במושג ה”תוצר”: סך ה”ערך” שנוסף לשוק במהלך התקופה אותה מודדים.

לצורך העניין, ניתן לקחת כדוגמא כלכלה שבהּ סך הפעילות הכלכלית היתה בשנה א’ מכירת שתי ככרות לחם במחיר של שלושה שקלים לאחת על ידי סוחר, כך שסך התוצר עמד על 6 שקלים. ככל שנמשכה השנה, התמקצע הסוחר על הכנתן של כיכרות הלחם ולמד להכין אותן בצורה יעילה וזולה בהרבה. בעקבות השיפורים שהכניס הסוחר בכיכרות הלחם שלו, נמכרו שנה לאחר מכן באותה הכלכלה שמונה כיכרות לחם במחיר זול יותר של 1.5 שקלים לאחת, כך שסך התוצר באותה שנה עמד על 12 שקלים. משמעות הגידול בסך ה”ערך” של הפעילות העסקית מ-6 שקלים ל-12 שקלים היא שבאותה הכלכלה היתה צמיחה של 100%. באותו אופן, ייתכן שבשנה לאחר מכן ייבא הסוחר מחו”ל את חומרי הגלם שלו, יעסיק עובדים נוספים שלהם הוא ישלם שכר, ימכור כיכרות נוספים עקב שיפורים ובאופן זה הכלכלה תמשיך לצמוח. כפי שניתן להבין מהדוגמא, מדובר על מדד שמושפע ומגלם בתוכו גורמים רבים וביניהם אחוז תעסוקה, מאזן סחר, מקצועיות של המשק, הוצאה ציבורית ועוד.

על-מנת לראות את הצמיחה כמייצגת של הרווחה במדינה מסוימת, נהוג לדבר עליה בהקשר של מספר הנפשות במדינה כפי שעשה חה”כ הרצוג בנאומו. בהמשך התחקיר, נשתמש במונחים “תמ”ג” (תוצר מקומי גולמי) ו”תמ”ג לנפש” בשביל להציג את הנתונים הנוגעים לצמיחה.

 צמיחה בישראל: לאורך השנים האחרונות, הצמיחה בישראל ביחס לעולם ולמדינות ה-OECD היוותה נקודת גאווה עבור הממשלה והעומד בראשה. ואכן, נתוני הצמיחה של השנים האחרונות העידו בעיקר על חוזקהּ של הכלכלה הישראלית ביחס למקבילותיה באירופה. לפי נתוני ה-OECD, וכפי שניתן לראות גם בטבלה 1, אחוז הגידול בתמ”ג לנפש בשנת 2012 היה בין הגבוהים באירופה ועמד על 1.14% לעומת צמיחה שלילית לנפש של %1- בכלל מדינות האיחוד האירופי. גם בשנת 2013 שמרה ישראל על מקום גבוה בטבלת הצמיחה אל מול מדינות אירופה עם צמיחה לנפש של 1.3%.

לפי נתוני השנתון הסטטיסטי האחרון של הלמ“ס, מגמה זו של צמיחה חיובית לנפש קיימת בישראל כמעט באופן רצוף לחלוטין מאז 2004, מלבד ירידה נקודתית בשנת 2009 בה התקרבה הצמיחה לנפש לאפס ועמדה על 0.1%. כזכור, בשנים 2001-2003 הושפעו כלכלות ישראל והעולם מהמשבר העולמי שגרם לצמיחה שלילית של ממש, הן לנפש והן בצורה מוחלטת.

בנאומו במליאה, התייחס חה”כ הרצוג לצמיחה לנפש והאשים את הממשלה בכך שמדינת ישראל הגיעה לאחוז צמיחה לנפש של כ-0%. מכיוון ששנת 2014 לא הסתיימה, לא ניתן לדעת מה יהיה בפועל אחוז הצמיחה לנפש. למרות זאת, ביכולתנו להסתמך על אומדנים שמספק הלמ”ס בסופהּ של כל שנה ופורסמו כמה ימים לפני נאומו של הרצוג במליאה.

לפי אומדני הלמ“ס, הצמיחה בשנת 2014 תעמוד על 2.2% והצמיחה לנפש תעמוד על 0.3% – מספר שקרוב מאד לצמיחה האפסית לנפש עליה דיבר חה”כ הרצוג. בנוסף, במידה ותחזית הלמ”ס תתגשם, מדובר על אחד מנתוני הצמיחה הנמוכים ביותר לנפש שנראו בישראל בעשור האחרון.

סיכום: כפי שאמר חה”כ הרצוג, הצמיחה לנפש בישראל של שנת 2014 (כפי שהיא נמדדת בתמ”ג לנפש) תהיה קרובה מאד ל-0% ותעמוד על 0.3%.

לפיכך, אנחנו מעניקים לאמירה של חה“כ הרצוג את הציון “נכון” (5 מתוך 5 בסולם האמינות של פוליטיווטש).