הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
לא האופוזיציה, אלא דווקא מפלגות הקואליציה הצליחו להביך את נתניהו סביב חוק הגיור וחוק “ישראל היום”, ולימדו אותו שיעור על כוחם של שיתופי פעולה
טור שפרסמתי הבוקר (ג׳, 4 בנובמבר) במעריב
איני יודעת מה לוחשים יועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוזנו, אך שני מהלכי החקיקה של השבוע האחרון צריכים לעורר אותו ולחבר אותו למציאות. אם הוא עדיין שרוי ומצוי בתוך אותה בועה ממלכתית – שעל פיה רק איראן, חמאס, דאעש, טרור והאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, כפי שהוחלטו בבית ראש הממשלה, יכולים להיות על סדר יומו – הרי שבאמת כדאי לו להתעורר.
שותפיו הקואליציוניים של נתניהו – לא האופוזיציה, לא מחאת ברלין, לא משפחות שכולות, גם לא האזרח הפשוט ברחוב, הצליחו לכופף את ידו ולסובב את השתלשלות האירועים לכיוון ההפוך מרצונותיו.
האירוע הראשון: ח”כ אלעזר שטרן ממפלגת התנועה, שכוחה הפוליטי בממשלה ידוע, הגיע להסכמות בתוך הקואליציה בנוגע לחוק הגיור. ישראל ביתנו בראשות ליברמן ויש עתיד בראשות לפיד משכו בחוטים. החוק עבר את ההכנה בוועדה, ועמד גם לזכות לרוב בכנסת, וכך התקפלו ראש הממשלה נתניהו ושליחיו וריככו את החוק לתוך החלטת ממשלה. ח”כ שטרן ממילא העדיף אופציה זאת מלכתחילה.
האירוע השני: ח”כ איתן כבל מן העבודה, גם הוא נטול כוחות פוליטיים כמעט, הגיע להסכמות בנוגע לחוק להגבלת הפצה חינמית של העיתון “ישראל היום”, כאשר הבית היהודי בראשות נפתלי בנט, לפיד, ליברמן ולבני – מושכים כולם מאחורי הקלעים ומשתפים פעולה. לא בטוח שהחוק הזה יעבור את ההצבעות במליאה וגם אם כן, קיימת אפשרות שבג”צ יאמר את דברו (הו, איך שגלגל מסתובב לו) – אבל מה שבטוח, האדם האחד, המנהיג בפסגה, קיבל שיעור בשיתופי פעולה.
איכשהו יצא ששני האירועים האלה התגלגלו לתוך שבוע אחד, אחרי שבמשך שנים ארוכות כל מה שראש הממשלה נתניהו קבע – קרה. רק על פיו יישק דבר. והנה, זה מתחיל להסתיים. ומה לגבי יוקר המחיה? אם לא יזדרז נתניהו לשים את העניין הזה על ראש שמחתו, ייתכן שיראה גם את חברי הכנסת הנאמנים לו ביותר מתוך מפלגתו מתהפכים עליו.
אומנם ליכודניקים רבים המתרוצצים כיום בכנסת נראים מן הצד, גם הם, קצת מנותקים; עסוקים במי יהיה שר הפנים הבא, ולאיזה תפקיד נוסף כדאי להם לקרוץ ולרמוז. אך מצד שני, הם מעט פחות מנותקים מן הראש ומתחילים לקלוט את הברוך הכלכלי שבו נמצאת המדינה.
ייתכן שהתנהלותו של נתניהו בנוגע ל”חוק הגיור” היתה לא פחות ממבריקה פוליטית: גם בסופו של דבר עוברת הצעת מחליטים המרוככת בממשלה, כפי שסיכם מראש עם חברי הקואליציה, ולא כחוק בכנסת, וגם הוא עוד מקבל על זה נקודות אצל החרדים שבטוחים שהוא באמת לא רצה בזה ופשוט תמרנו אותו לקבלת הצעת המחליטים בחוסר ברירה.