הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
שרים שזורקים מיליונים לצרכיהם הפוליטיים, פקידים שפוגעים בציבור כדי לשמור על משרתם ועקיצות לעבר יאיר לפיד ובנימין נתניהו. מתוך שיחה סגורה כבת שעה וחצי שהגיעה אלינו הודות למיזם השקיפות אנחנו מעלים פה (בפלוג, בבלוג של תומר) סיפורים שערורייתיים שחושף השר לשעבר והמתמודד הטרי משה כחלון. הפרטים רואים אור הודות לחוג בית שנערך לפני כחודש בו דיבר כחלון לראשונה בחופשיות מלאה על הנעשה מאחורי הקלעים הממשלתיים.
ההתחקות אחרי הצעדים של כחלון מחוץ למפלגת הבית שלו לשעבר, הליכוד – מרתקת. מעבר לזהות האישים שהוא יבחר למפלגתו, מצאנו תומר אביטל (מאה ימים של שקיפות) ואני בפלוג, שהאזנה לשיחות סגורות שכחלון מבצע כיום עם פעילים פוטנציאלים לא רק מלמדות על כוונותיו, אלא גם חושפת את הקישקעס של המנגנון הפוליטי הקיים ואת הסלידה שלו מן המבנים המפלגתיים הקיימים, בעיקר מן הליכוד.
מעבר לשחיתויות, מסתבר שכחלון מתכוון לשבץ למפלגתו החדשה בעיקר מנהיגים מן המגזר העסקי, ״אנשים שהוא מאמין שיוכלו להזיז דברים ולפתור סבכים בירוקרטיים״ וכי הוא מקווה לשבץ לרשימתו 50% נשים.
כחלון שהיה שר התקשורת והרווחה – ועיקר תהילתו על קידום תכנית אגף התקציבים באוצר להרחבת התחרות בענף הסלולר – הסביר לשומעיו שוב ושוב שהוא מוטרד מאוד מן המחויבות של שרים בכירים למתפקדים ולפונקציונרים במפלגה, במיוחד לפעילים פוליטיים מקומיים. הקשרים ההדוקים האלה, לדבריו, לא מאפשרים לאותם השרים לחשוב בצורה ״נקייה״ על האינטרס הציבורי הרחב ולעבוד למען הציבור הישראלי בכללותו.
הנה כמה קטעים מהשיחה בה כחלון משחרר את העניבה.
כשכחלון ניסה להפריע למלאכת חלוקת הג׳ובים של שר בכיר
כחלון יודע לספר סיפור, להחזיק את שומעיו ובשיחה הוא פרש בפניהם את התקלה המרכזית במימוש כוחות השלטון כיום. החיבור בין שר בכיר, פעיל מקומי והעובדה כי אין כיום מגן אמיתי לכספי הציבור. אחת האנקדוטות שחשף בפגישה עם הפעילים, עסקה בהתניה של שר בכיר לפיה אם לא יקבל מראש עיריית קריית שמונה הבטחה לתקן עבור מקורב פוליטי, השר לא יפתור את הבעיה המטרידה את ראש העיר. ״יש שר מסוים חשוב ביותר, באמת שר חשוב ביותר. לא אומר סתם. אמר לראש העיר עד שלא תמנה את הרכז באיזור שלי לסגן, אני לא אתן לך. מה הוא יעשה עכשיו? רכז באיזור. השכר שלו 35 אלף שקל לחודש, עם כל הסיפור מסביב מזכירה וזה וזה… הוא (ראש העיר) אומר לי משה, שלושה וחצי מליון שקל אני גומר את הבעיה של …. אני גם לא צריך אותו (את הסגן), ביננו, הוא (הסגן) גם לא יעשה כלום.. אוקיי. לקחתי על עצמי את המשימה. אני יודע לפתח קשרים. אני מתקשר לאותו שר. אמר לי (השר) שמע כחלון – אם ההוא לא יהיה, אפסיק לו את הקו שלי, מה אתה אומר?
האם פתרתי לו את הבעיה? (לא) הלכו שלושה וחצי מליון. ואין מה לעשות. זה הסיפור. הוא לא ייתן לך ולא ירצה לעזור לך כי זה החיים שלו (של השר), להיבחר או לא להיבחר. זה מנגנון מפלגתי. זה המנגנון המפלגתי ואותו הדבר זה הוועדים ונציגי הוועדים״.
(הערה – קטעי השיחה, הראשון לעיל וגם רוב הקטעים הבאים המצוטטים להלן מרוכזים כולם בקטע יוטיוב אחד. מומלץ לקרוא ולהאזין במקביל באמצעות לחיצה על pause או play לפי העניין)
גם משרדי הממשלה, מבהיר כחלון, מקשים בכוונה לציבור. הוא סיפר כיצד ביקר בתערוכת סלולר בספרד ונחשף שם לסוגי מכשירים סלולריים ומחירים הנמוכים. כאשר התחיל לעבוד על ייבוא המכשירים -וכאן בחלק הזה התיאורים של כחלון יכולים באמת לשמש פרק טוב בפולישוק – כחלון לומד לראשונה על מחלקת התקינה במשרד התקשורת. הוא הולך פיזית לבקר בה ושם רואה את האדם שמעכב במו ידיו (ואיטיותו) את פתיחת השוק לתחרות.
[האזינו בוידאו לעיל החל מדקה 02:45]
״קומה עשר יושבת הועדה לאישור…. אני עולה למעלה. מנקים את המשרד. יושב בן אדם. שולחן, מחשב לא מחובר לדעתי. וטלפון חוגה או יהלום.. אני אומר לו ׳מה אתה עושה׳? הוא אומר לי אני מקבל פרוספקטים. אבל לא הגדולים. אני בודק שהכל בסדר ואז אני מאשר. כמה אישרת השנה? 30? 40? הוא אומר זה לוקח הרבה זמן עד שאני מאשר, הוא קורא הכל. ואז המכשיר כבר מזדקן.. ואז אני מבין, שאצלי, שר התקשורת של ישראל, יש מי שגורם לכם לשלם 700 מליון יותר לשנה ממה שאתם צריכים לשלם על המכשיר הפשוט. קראתי לעדן (עדן בר-טל, מנכ״ל המשרד אז וכיום מי שמתכנן להיות צמוד לכחלון בבחירות הבאות – ת״א, ט״ש) צריך לסגור את המחלקה…. אמרתי לעדן, תן לו (לעובד) כל תפקיד אחר. מה שהוא רוצה. אתם לא יודעים כמה האנשים האלה יקרים לנו. למשפחות שלהם ולעם ישראל.. סגרנו את המחלקה.. היה צריך לשנות תקנון כי זה תפקיד ששמעון פרס נתן לעוזר של הנהג שלו עוד בשנות הארבעים״.
כשכחלון ״מאיים״ על כיפת ברזל
ואז מגיע עוד קטע שחשוב שכל אזרח ישמע – המאבק של כחלון עם הצבא, ועם כלי התקשורת אשר עובדים עבור הצבא ומפרסמים עליו שהוא ״מסכן את בטחון ישראל כדי שלא יפתח את שוק מכשירי הסלולר לייבוא. בסופו של דבר, כך על פי דבריו, הוא מצליח במאבק. סכום הכסף שנחסך עבור הציבור הישראלי (כחלון מנמק את הנתון באובדן ההכנסה שנגרמה לחברות הסלולר בנקודה המסוימת) – 700 מליון ש״ח.
[האזינו בוידאו לעיל החל מדקה 06:22]
״תקשיבו למה שאני מספר עכשיו: הצבא מתנגד. למה הצבא מתנגד? כי התדר יכול לפגוע ומתנגש בתדרים אחרים. מכירים אותי. כרמל שאמה ראש הועדה, אמרתי לו תעביר (את האישור), הכל בסדר. לא נראה לי רציני. העברנו. אני מקבל טלפון מקצין בכיר בתקשוב של צהל. מבקש להיפגש דחוף. אני אומר בסדר. בוא. הוא בא אלי ואומר – מה שאתה עושה זה מאוד מסוכן. זה יכול לפגוע בכיפת ברזל. הוא מסביר: ׳התדרים, יכולים להתנגש בתדר׳. אני אומר לו אני לא מבין בזה, ׳שמע יש לי בקשה דבר בשקט. החמאס מחכים בפרדס׳. מה נעשה עם התדרים עכשיו? ׳לא הוא אומר לי, אני רציני׳. אני – איך אתה רציני. יש מליון תדרים בארץ. לפי דוח המכר 400 אלף מכשירים מוברחים בשנה, גם הם פוגעים בכיפת ברזל? רק מה שאני רוצה להוריד את המחיר פוגע בכיפת ברזל?
״אבל לא הייתי שלם עם עצמי, וגם בסלולר, לא ישנתי לילות. זה לא סתם לקחת אחריות כבדה. אני זקוק לגיבוי רציני. למחרת בבוקר, בעיתון ידיעות אחרונות הכתב הצבאי מפרסם: ״כחלון מסכן את בטחון ישראל. מקורות בתעשיה: שר התקשורת הזוי. אשתי פותחת את העיתון, בבקשה, אני 20 שנה אומרת שאתה הזוי (צחוקים). עושים עליכם כזה…. מבזבזים 700 מליון שקל. האובדן הכנסה ממכירת מכשירים היה 700 מליון שקל״.
ואז מגיע החלק הבאמת מעניין: ״הייתי חבר טוב של שר הביטחון אהוד ברק. ביום ראשון אחרי ישיבת הממשלה אמרתי לו את זה.. ברק ענה לי: “תן לי רגע להיכנס לעשות שיחה… יצא אחרי עשר דקות אמר לי ‘כחלון תעבירו מה שאתם רוצים פשוט עובדים עליכם!‘ שר הביטחון אומר על הצבא- ‘עובדים עליכם’. עכשיו שימו לב מה קורה פה… חס וחלילה הצבא והקצין לא מושחתים – יש פה בריתות ישנות ששכחו לשחרר אותם. צבא, טייקונים, תקשורת. כשאני מתקשר לכלי תקשורת לשאול למה כתבו ככה הם אומרים לי ׳הקבוצות שלהם מפרסמות ב-400 מיליון שקל בשנה. בכמה אתה מפרסם?׳ זה הסיפור. זה הסיפור. אתה מביא רפורמה קטנה יש אינסוף לחצים. הם יודעים לרתק את האדם״.
חוסר אחריות שגובל ביהירות
בשלב מסוים במפגש פונה כחלון לשאלות הקהל. אחת הנשים היושבות בחדר שואלת אותו בצורה ישירה מדוע לסמוך עליו? מדוע כשהוא יכנס הדברים ישתנו? הרי נכנס כוח חדש וצעיר לכנסת במערכת הבחירות האחרונות. כחלון, בלי לחשוב יותר מדי ממטיר את הביקורת שלו על שר האוצר יאיר לפיד (הוא גם לא חוסך משאר חברי הממשלה, שחושבים ש״משילות תפתור את הבעיות”. לדבריו ״הרי המשילות היא סתם תירוץ. ראש ממשלה בישראל הוא מאוד חזק ויכול לעשות מה שהוא רוצה עם או בלי הקבינט שלו״).
כחלון מספר כיצד התקדם בסולם הדרגות הפוליטי, כיצד היה בחרדות כשהוא עצמו קיבל תפקידים בכירים כמו יו״ר ועדת הכלכלה ואחר כך שר. במענה לשאלה: ״מה הלקחים? למה אתה חושב שתצליח יותר? זה הפחד של המבוגרים פה מביננו שעברו כמה כאלה… אם את נכנסת לכנסת״ הוא מבהיר ״(כשאת נכנסת לכנסת) את לא מבינה בהצעות חוק פרטיות, מה זה ועדת כלכלה, הצעת חוק ממשלתית, את לא מבינה בכלכלה, את לא יודעת. ואת לוקחת תפקיד. שר אוצר או שר הבטחון… ינואר 2013, אני הייתי שר תקשורת ושר הרווחה. ראש הממשלה קרא, לא אמר לי את האמת. ׳אני לא יודע מי יהיה שר האוצר. אני לא יודע. הייתי ראש לשכת שר, סגן יו״ר כנסת, חבר כל הועדות בכנסת, יו״ר הועדת כלכלה, רפורמה בנקאות, הייתי שר ועדיין היתה לי חרדת קודש לקבל את תפקיד שר האוצר. הוא לא יכול להצליח. איך? איך אני אומר לכם את זה. אני אומר לכם, עם כל האמפתיה אליו, (יש לו) חוסר אחריות שגובל ביהירות.
[האזינו בוידאו לעיל החל מדקה 09:03]
ראוי לציין, אגב, שבשלב אחר במפגש, כחלון מתייחס גם כן ללפיד ואומר שצריך להעריך את העובדה שפנה לפוליטיקה ״זה לא פשוט להיות שם. הוא עזב את הקופסה הנוחה ובא לשם. מגיע לו את הקרדיט על זה. כשקראתי שהוא אמר שהוא לא מתחרט, גם אם זו אמירה טקטית, אני מעריך את זה והכוונות שלו טובות. ואני אומר כי חשוב שעוד אנשים טובים יבואו״.
הנושא המדיני זה לא הפורטה שלי, נתניהו מכניס אותנו לממ״דים
כחלון מודה במהלך השיחה שהנושא המדיני פחות טורד את מנוחתו ורומז שאפילו לא התעניין בכך: ״החלק האחרון הוא הנושא המדיני. למרות שזה לא הפורטה שלי כל כל החיים עסקתי בנושא החברתי… זה חלק מן המערכת, גם אם אתה פחות נמשך לסיפור הבטחוני. העמדות המדיניות שלי הן מה שנקרא ליכוד רך, של בגין. הליכוד מורכב משניים: דור המעברות, דור המחתרות. אני מן המעברות. וזה הליכוד. גוף שיודע לעשות שלום, יודע לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל.
[האזינו בוידאו לעיל החל מדקה 10:37]
״היום, בכל באופן עקרוני גם לנו וגם לפלסטינים. אסור להחמיץ אפשרות לשלום. בימים האלה, מי שכתב לאבו מאזן נאום זה בטח ביבי. יש לו את הימין שלו, חמאס וג׳יהאד. הם בטח גמרו ביניהם את העניין ונלך הביתה.
״בגדול, הכלכלה שלנו ושלהם צריכה את זה. ואנחנו צריכים את זה אנחנו מול העולם. אפילו פחות מול הפלסטינים, אלא מול העולם. יש פה ציר חדש. יש פה הזדמנות אדירה. מדינות יציבות באופן יחסי, מצרים וירדן, סעודיה, מרוקו. הציר הזה יש לו השפעה גדולה מאוד גדולה על הרשות. הציר הזה בעתיד אמור לטפל ברשות. הכסף שלהם יגיע משם. מה שאנחנו נצליח לסגור איתם ולהביא אותם פנימה ושלום עם כל העולם הערבי. המילה שלום גדולה. כל הזמן היה לנו אירופה או ארה״ב. פתאום יש לנו משהו יותר רחב. ובעתיד גם טורקיה. אנחנו צריכים את הציר הזה חזק כי יכול לתת לנו מענה לבעיה אקוטית והיא לעשות שלום. הבעיה שלנו שאנחנו מוסרים נכסים ואנחנו מקבלים פיסת נייר. פיסת הנייר של אוסלו לא עבדה טוב..בגדול אם קבוצת המדינות תדע לתת ערבויות, גם פה בתוך מדינת ישראל, יהיה אפשר להגיע להסכמים עם ויתורים וכולם מבינים שצריכים להיות פה ויתורים. אמריקה ואירופה ימחאו כפיים….
״קחו עכשיו את כל ההפחדות, עוד פעם איראן ועוד פעם זה.לפני כמה ימים שמעתי ברדיו מקומי שיחות עם מאזינים. עלה מאזין ואמר למנחה: ״תגיד התפקיד של ראש הממשלה זה להפחיד את האויב. כל פעם שהוא מדבר אני רץ לממ״ד. האויבים שלנו הם אלו שצריכים לרוץ לממ״ד״.
כמה עולה ללחוץ על פקודת העברה באתרי הבנקים?
גם על מחלבות הבנקים מדבר הטוען לכתר. כחלון מודע לרווחים האסטרונומיים בענף ומתבטא ולא לראשונה בחופשיות רבה נגד ראשי המערכת הפיננסית. הוא לועג לבנקים, שגובים עמלות על דמי שמירת צ׳קים (או דמי הפקדה): ״מעבירים כסף באמצעות הקלדה. אתם רוצים דמי שמירה? מה אתם באמת יושבים שם בלילה ושומרים על הכסף? …כשבנק מעביר כסף מחשבון לחשבון באמצעות הקלדה. ולוקח על זה כך וכך שקלים. 34.30 ש״ח. על מה אתה רוצה? כסף דמי שמירה? מה אתם באמת יושבים בלילה ושומרים על הכסף? יש פה עמלות מטורפות. לא נקיות. ..אתם מבינים איך זה עובד? בדיוק כמו בסלולר, בדיוק כמו בדיור. כל אחד גוזר, כי הוא יכול והממשלה עוצמת עיניים״.
ריץ׳–רץ׳ לשלטון
בפגישה גם חשף כחלון את תכניותיו לשילוב נשים ברשימתו. כאן כחלון נזהר מלתת התחייבות מפורשת אך מספק הצהרת כוונות משמעותית. הוא דוגל ומאמין בשיטת הריץ׳-רץ, כלומר בשילוב נשים ברשימה לכנסת בשיטת לסירוגין – גבר, אישה, גבר אישה.מה שאומר שאם יפעל כך, תכיל רשימתו 50% נשים בכל עשיריה. ״אני לא רוצה להישמע מתחנף. אני אגיד משהו שלא בטוח יקרה. אני חושב שנגרם פה עוול מטורף. אני מנסה, לא מבטיח שאצליח, שגם ברשימה שלי יהיה ריץ׳-רץ׳ אמיתי. לא חמש אחרונות נשים. גבר אישה וגבר אישה. מתוך אמונה שלמה. יושבים פה החבר׳ה שלי חושבים שיש לי טראומה עם גברים. אני באמת מאמין בזה״.
הפוסט לעיל הוא פרי עבודה משותפת של תומר אביטל, בעליו של הבלוג ׳רואים שקוף׳ וטל שניידר, בעלת הפלוג, הבלוג הפוליטי.גופי תקשורת- בבקשה אלתעתיקו או תשתמשובהקלטה ללא מתן קרדיט ל׳מאה ימים של שקיפות׳ ולטל שניידר.
הוא באמת בחור טוב והוא יזיק פחות מלפיד אבל הבעיה איתו היא יורת ביכולות שלו. הוא מזהה נכון הרבה מכשולים וחסמים, מפספס הרבה אחרים, ואני לא חושב שהוא מסוגל באמת להביא שום שינוי אמיתי. אפילו הרפורמה בסלולר אינה באמת שלו, הוא רק נתן את הדחיפה האחרונה.
אבל נראה. כמו שאמרתי יותר גרוע מלפיד לא יכול להיות לכלכלת ישראל.
כחלון כבר הזיק ויש לו פוטנציאל להזיק הרבה יותר, הוא לא בחור טוב, הוא מניפולטור פופוליסט שלא עשה שום דבר טוב בקרירה שלו.
אז אתה שונא את לפיד שבסה”כ עובד מהיום הראשון שלו במשרד האוצר בלי שום תמיכה של ראש ממשלה חסר ביצים ועמוד שידרה.
הוא מתהדר ברפורמה בשוק התקשורת, רפורמה שבוצעה בצורה הגרועה ביותר וללא כל מחשבה והוא כלל לא מתהדר בתפקיד השני שעשה של שר רווחה כי הוא פשוט לא עשה שם כלום.
הבעיה עם לפיד הוא שהוא לא מבין שום דבר בכלכלה ואף מתגאה בזה וגורם לנזקים עצומים. הבעיה של ביבי זה לא זהוא לא תמוך בו, באמת איך הוא יכול לתמוך בליצן הזה, אלא שהוא לא חוסם אותו.
אני מתפלל שהממשלה הזאת תיפול המהירות רק כדי שנוכל להיפטר מיש עתיד. לא רק לפיד אסון, גם פירון, וגם לרמן – כל אחד בתחומו הוא השר הכי גרוע בתולדות ישראל.
מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ״ילד מעברת גבעת אולגה״ (ציטוט מדברי ביבי), בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל”ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות “ועדת שישינסקי” הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!
בברכה
משה קלוז
מעניין איך הוא יעקוף מנגנון מפלגתי? הרי בלעדיו אין לו חיילים בשטח.
למה יש לי הרגשה שיש פה קומבינה של ביבי וכחלון כדי לקחת קולות מן המרכז?
הלוואי ואתבדה.אני בכל מקרה מצביע להרצוג
משה כחלון דאג לייצר לעצמו תדמית של צנוע וכמי שנלחם בעד זכויות הציבור, בפועל מתברר כי הוא קודם כל דאג שרעייתו ליאורה כחלון תתמנה להיות דירקטורית בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית; ליאורה כחלון שמשה שם כיו״ר ועד הביקורת, אך לא נקפה אצבע כדי למנוע את כל השערוריות שהתרחשו בקרן.
בהמשך דאג משה כחלון שרעייתו ליאורה כחלון תתמנה להיות עוזרת מנכ״ל בית קריגר בחיפה, ותוך זמן לא רב, הוקפצה לתקיד המנכ״ל
מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ילד מעברת גבעת אולגה, בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל”ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות “ועדת שישינסקי” הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!
הקטע עם הבנקים באמת הזוי. מזכיר את הרווחים ההזוים שהיו פעם לחברות הסלולר.
מזל שלחם נמכר במכולת ולא בבנק בישראל. עם כל העמלות מחירו היה תופח ל30 שח…
מי שמגן על הבנקים זו המדינה. יותר מ- 70 שנה לא הוקם בנק בישראל כי הדרישות החוקיות להקמת בנק הן הזויות לחלוטין ומהוות חסם פעיל לכל תחרות. כמה בנקים מהגדולים באירופה שקלו לפתוח סניפים בישראל וויתרו לאור הדרישות המוגזמות. אז אם הן לא יכולות אף אחד לא יכול.
הבנקים מוגנים בארץ כי הם היו במשך שנים משתפי פעולה עם הממשלות להברחת/הלבנת כספים לא חוקיים מארצות המערב לארץ.התשלום של המדינה להם היה ועדיין הוא במתן רישיון לחמוס את האזרחים.שלא לדבר על כך שההלוואות שהן נותנות למפלגות לפני בחירות מאפשרות להם להחזיק את הנבחרים באשכים לכל אורך כהונתם.הישועה תבוא אך ורק בדמות הקנסות הכבדום שארצות כמו ארה”ב מטילה עליהם.כדוגמת הקנס שחטף בנק לאומי על ידם .כן ירבו .
האמת, התרשמתי.
מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ״ילד מעברת גבעת אולגה״ (ציטוט מדברי ביבי), בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל”ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות “ועדת שישינסקי” הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!
בברכה
משה קלוז
כחלון מבחינתי בחזקת “כבדהו וחשדהו”. עד היום אני לא מבין מה בער לו להתפטר שם כשעשה זאת ואני מנחש שיום אחד נגלה את הסיבה האמיתית.
למשל חשודות בעיניי התבטאויותיו בנוגע לחוסר רצון לרצות את הפעילים הפוליטיים. איך זה מסתדר עם העובדה שלאחר קדנציה שולית וחסרת חותם בכנסת ה16 הוא נבחר בפריימריז בליכוד במקום הראשון לכנסת ה17???
כחלון הוא אחד הפוליטיקאים המסוכנים שיש לנו, האיש הוא פופוליסט מסוכן שכל מה שחשוב לו זה הפופולאריות הפוליטית שלו, ה”אזרח” הקטן מעניין אותו כשלג דאשתקד.
כחלון תמיד ירמוז על “שרים”,”בכירים” זה תמיד סיפורים, אף פעם לא מגובה בעובדות. הוא מדבר של שר שזרק מליונים, כחלון עלה לנו מליארדים עם ההרפתקה הפופוליסטית שלו בשוק התקשורת. אם ניקח את דרך העבודה של כחלון שר האוצר ושר השיכון יכולים לצאת מלכים, כל מה שהם צריכים שה לתת את האדמות מתנה ודי מהר תהיה ירידת מחירים למהלך כמובן יהיו השלכות הרסניות על המשק, אבל לאדם ככחלון זה לא משנה. כחלון נתן מתנה בשווי מאות מליונים לשני טייקונים כדי שייצרו תחרות בשוק התקשורת, תחרות פרועה (שמומנה ע”י הציבור כמובן) שעלתה לציבור עוד כמה מליארדים טובים בחסכונות, במקומות עבודה ועוד.
כחלון לא מביא הצלחות מתפקידו השני כשר הרווחה כי זה לא היה תפקיד מעניין, אפשר לעזור שם להמונים, אבל זה לא פופולארי, אלו אנשים שלא נספרים ולכן לא עינינו את כחלון. אז תפסיקו להריץ ולהעריץ את האיש הוא פוליטיקאי קטן ומסוכן.
יש לי תחושה שאתה עובד בסלקום או משהו כזה. בכל מקרה אין לך שמץ של מושג בכלכלה. התחרות הפרועה – דווקא לא כל כך פרועה להפך – בשוק הסלולר החזירה לציבור מיליארדים רבים ומסמנת את הכיוון למה שצריך לעשות בכל המשק. ברור שהטייקונים והקרטלים משקשקים ומפחדים משבירת המונופולים שלהם, אבל הטיעון המגוחכים שלהם – כלומר שלך – לא ישכנעו אף אחד, זה שקוף מדי. רכבת הליברליזציה יצאה לדרך ולא תוכלו לעצור אותה. בסוף הציבור ינצח.
מניסיוני האישי הייתה לי בעיה עם בזק, פניתי לשר כחלון ככתובת אחרונה, ברוב יאושי. הפלא ופלא תוך כמה שבועות העוזר שלו הגיע אלי הביתה הקשיב לי נתן לי כתובות טלפונים ושמות לפתרון הבעיה. לדעתי הסוד של כחלון הוא בהיותו בנאדם שרואה בי באזרח משהו רציני ולא מצפצף על האזרח, הוא מתייחס לאזרח באשר הוא ברצון ובאוזן קשובה הרבה מעבר לפוליטיקאי הממוצע הישראלי.
מאחר וימין ושמאל בגדול לא מתייחסים ברצינות לאזרח ולבעיותיו כחלון הוא בהחלט בשורה.
יוקר המחיה = מחיר הכיבוש
כחלון זה הילד עם האצבע בסכר, לא יכול להחזיק דקה…
בס”ד “היופי” והדרך להצלחה בשמירת עיניים…
הנה באהבת הבורא יתברך שמו אותנו, ויודע שאנחנו דור חלש ויש לנו הרבה ניסיונות, אעפ”כ נבחרנו לעשות התיקונים על כל העבירות ופגמים של כל הדורות הקודמים. (כולל דור המבול דור הפלגה ודור המדבר וכו’) תפקידינו העיקרי בעוה”ז לתקן כל מה שקלקלו כל הדורות בגלגולים הקודמים. היום נראה לכל בעל דעת שאנחנו כבר בזמן האחרון שלפני הגאולה, כדי שנוכל לתקן (פגמי) העבירות לשעבר. הזמן הזה ידוע כזמן של “אחרית הימים” ממש סוף הגלות, זמן קצר לפני ביאת משיח צדקנו.
על הדור שלנו שהוא דור חלש ברוחניות גם ידוע בחז”ל כהדור של “עקבתא דמשיחא” (תקופה האחרונה שלפני ביאת המשיח) ומזמן כבר גילו לנו רבותינו ז”ל שתהא התקופה הזאת קשה לנו ברוחניות ובגשמיות, הרבה צער ומכאובים ר”ל, כמבואר במשנה (סוטה מט)
בעקבות משיחא: חוצפא יסגא (תִתרבה) ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, (אפיקורסות) ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן יישום, (“הגבול” יהי’ ריק) ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להישען [רק] על אבינו שבשמים
ולצערנו נראה שיש בדורנו אפ’ בין הציבור החשוב, אלו שלא מרצונם ולא מידיעתם מעכבים הגאולה ח”ו, וכגון אלו שלפעמים נכשלים בראיות אסורות, וידוע ע”פ דברי חז”ל שכל הבטה אסורה (שבמזיד) אפילו לרגע א’ גורמת לנו אריכות הגלות, ויסורים רוחניים, ויש עוד קבוצה חשובה שבאמת רוצים לשמור על עיניהם שמרגישים שכל העתיד תלוי בזה אבל לא מצליחים כל פעם להגן עליהם, ואעפ”כ מתאמצים בכל כוחם לשמור על עצמם, משום שלימדו אותם שחייב כָּל אָדָם לְהַרְבּוֹת בִּשְׁמִירָה והם רק יוצאים להתפלל וללמוד, ולא מסתובבים סתם ברחוב ולפעמים הם ג”כ נכשלים, אבל בחסדי השם ית’ יש לנו חלק מהציבור שיודעים שאע”פ שנכשלו חייבים להמשיך ללחום בכל תוקף וברציפות בלי שום הפסק, ומוסרים נפשם להיזהר, ובכל הצלחה שלהם עושים רעש ושמחה גדולה בשמים, ולפעמים אחרי הצלחות רבות שוב נכשלים ח”ו, ולצערנו רואים שהניסיונות נהייתה קשה מיום ליום, ושואלים איך להתחזק במצב הקשה הזה
לכן, ראשית כל, הסגולה הראשונה והכלל להצלחה ברוחניות היא, לזכור תמיד הסוד הגדול שבכלל אין ייאוש בעולם הזה, ולחיות בתמימות ומקושרים להקב”ה כי התמימות היא ההצלחה ושלימות האדם, ולעולם לא להתייאש מניסיונות כושלות, וכמ”ש במדרש תהלים (כב) “אלמלא נפלתי – לא קמתי” ובאמת יש לכולנו האפשרות בס”ד להגיע למדרגה של שליטה “שלמה” על העיניים, עד שאין שום שליטה מהיצר עלינו בנושא הזה, רק צריכים לזכור ולהרגיש ולהאמין בכל ליבו שאפשרי להגיע אליו בס”ד, אחרי יגיעה רבה ומלחמות תמידיות נגד היצר, ובכדי לזכות לניצחון הזה, שזה מגודל חסדי ד’ יתברך שמו, עלינו להתחזק ולעלות מעלה מעלה באופן תמידי להמשיך המלחמה ברציפות בלי שום הפסק כלל וכלל, במסילה העולה בית קל.
עוד סגולה להתחזקות, שחייבים לזכור כל ימינו, שברגע אחד של התגברות כשֶׁעוצם אֶת עֵינָיו לא להסתכל… הוא זוכה לקבל כוח חזק מהקב”ה מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה מברכת ד’, להתגבר על תאוותו בנסיון הבאה, והוא מְשַׁמֵּחַ אֶת ד’ (פסחים קיג) ומרוויח “עולם מלא טוּב” על כל פעם שהוא מצליח להתגבר ולסגור את עיניו מול רצון ליבו, כמ”ש מצוה גוררת מצוה, ואילולי הקב”ה עוזרו אינו יכול לו, ומהתחזקות ההיא מרוויח להתקרב מיד להקב”ה, בהרגשת “רצוננו לעשות רצונך” ואח”כ בס”ד יזכה להמשיך עליו דרגות גדולות של צדיקים אמתיים, כמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ו”הבא ליטהר – מסייעין אותו”.
אבל מובן שיזכו לתענוג הנ”ל רק אלו הלוחמים בכל כוחם נגד יצרם במלחמה תמידות, ובאמונה פשוטה, ש”לא לרדוף אחר מראה עיניהם” בלי הפסק, וכמו שהתינוק לעולם לא ילמד ללכת ברגליו אם יסתפק רק בפסיעתו הראשונית ויפול, אלא יש לו להמשיך ולצעוד הלאה מבלי להתייאש. ואף אם התינוק נופל פעם אחר פעם, הוא מרגיש שצריך לקום ולנסות שוב, ורק כך יוכל לרכוש את דרך ההליכה, ולהבדיל אף ההליכה במצות התורה גם כך בנפילות ובמעידות, אך החכמה היא לא להתייאש מאותן נפילות, אלא לקום מיד, (כי נפלתי קמתי!) לקום להתנער ולהמשיך לצעוד הלאה כאותו תינוק עקשן שאינו מתייאש מהנפילות, וממשיך לנסות במטרתו עד אשר מצליח ללכת כברת דרך ארוכה בביטחון וביציבות כל ימיו. אבל רק אם פסיעה בודדת, לא מקדמת אותנו אל עבר המטרה האמתית, וכשמצרף אותה פסיעה, בעוד פסיעות נצחיות, אז זוכים להצלחת השלמות, בס”ד כשיתעוררו עליו רחמנות ממעל, כמ”ש חז”ל “מתוך נפילה קימה”) ילקוט מיכה ז, תקנח (ו”יגעתי ומצאתי תאמין” (מגילה ו: )
כל הצלחתינו ברוחניות ובגשמיות תלוי בהצלחתנו בשמירת העניים שלנו, אֵין רְצֹון ד’ יתברך שמו לעד, לְהַכְבִיד ולְהַקְשֹות עַל הָּאדָּם וְלַהֲפֹךְ אֶת חַיָּיו לְבִלְתִי נִסְבָּלִים. אדְרַבָּה וְַאדְרַבָּה, הַקָּבָּ”ה מֹורֶה לָּאדָּם לָּלֶכֶת בְדַרְכֹו שֶל עֹולָּם וְלִנְהֹג כְמִנְהַגהָּ, לֹא לִפְרֹש וְלֹא לְהַזִהיר עַצְמֹו מֵאֲכִילָּה ושְתִיָּה וכו’ ומִשְָאר דַרְכֵי הָּעֹולָּם, אֶלָּא שֶעָלָּיו להתנהג עַל פִי מִצְוֹות הַתֹורָּה הקדושה בתמימות, כי התמימות היא השלימות הגדולה ביותר.
לכן בגדר תן לחכם ויחכם עוד נשתדל בס”ד בעצה טובה לבאר הענין בדרך קל ופשוט בדוגמאות וסיפורים ששייך להתחזק מהם אפ’ לדור החלש הזה, להינצל ממצודה של היצר הרע בענין המר הזה, ובסוף ירגישו האור… ויאמר החלש חזק אני
בהרבה ספרים הקדושים מבואר: ש – רק ע”י מלחמה התמידית, ובתפלה בכוונה, ועסק התורה, בכל גופו, בכל לבבו, ובכל נפשו מפנימות הלב, שייך להתמודד ולהינצל מניסיונות הקשות, וכשמצליחים לנצח את היצר הרע, זוכים אז מיד להשפעות טובות מלמעלה, ולהמשכת טהרת הנפש, ומחילת העוונות. יה”ר מלפני אבינו שבשמים שנזכה להתחזק בשמירת עיניים באמת ובתמים בתוך שאר כלל ישראל
הנה כולנו אוֹמֵרים בִּקְרִיאַת שְׁמָע “וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם” וְכָתַב רַבֵּינוּ יוֹנָה (ש”ת שער ג סד) וְגַם רַבִּים נוֹקְשִׁים וְנִלְכָּדִים בְּחַלְּלָם הַחוּשִׁים הַנִּכְבָּדִים, חוּשׁ הָרְאוּת, וְחוּשׁ הַשֵּׁמַע. וְנֶאֱמַר עַל חוּשׁ הָרְאוּת וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, (במדבר טו, לט) הֻזְהַרְנוּ בָזֶה, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אָדָם בְּאֵשֶׁת אִישׁ (ופנויות אסור מדרבנן) וּבִשְׁאָר עֲרָיוֹת פֶּן יִוָּקֵשׁ בָּהֵן.
כָּתוּב בְּאוֹרְחוֹת חַיִּים, שאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְגם אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנוּיָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה. וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מַכְשִׁיל וּמַכְחִישׁ כֹּח יִצְרוֹ הַטּוֹב וְהוֹדוֹ נֶהְפָּךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית ח”ו, וְיֵשׁ אִסּוּר נוֹסַף מִן הַתּוֹרָהּ וְהוּא לְהַרְהֵר בְּאִשָּׁה כְּלוֹמַר לַחֲשֹׁב עָלֶיהָ מַחְשָׁבָה שֶׁל תַּאֲוָה וַאֲפִלּוּ היא פְּנוּיָה, וְחָמוּר הִרְהוּר פְּנוּיָה אפילו מִמַגַעָה, שֶׁעַל הַהִרְהוּר עוֹבֵר בְּלָאו מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כג י) וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רַע וּפֵרְשׁוּ רַזַ”ל (ע”ז כ: ) שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּיוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בְּלַיְלָה עכ”ל (בית יוסף אבן העזר א)
על העונש של הסתכלות בדברים אסורים, כתוב בְּסֵפֶר “קַב הַיָּשָׁר” בְּשֵׁם הָאֲרִ”י ז”ל שיֵשׁ עוֹף הַנִּקְרָא בְּתוֹרָה “רָאָה”, וְאָמְרוּ חֲזַ”ל הַפּוֹגֵם בְעֵינָיו וּמִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים עוֹנְשׁוֹ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל בְּעוֹף זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה וְסוֹבֵל שָׁם צַעַר גָּדוֹל ר”ל. בָּכל רֶגַע שֶׁאָדָם נִכְשָׁל בהֲנָאָה מִמַּרְאָה אִשָּׁה, הוּא עוֹבֵר עַל אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ שֶׁבְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן עוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ וְלֹא מִסְתַּכֵּל.
כתוב בספר החנוך אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִ”לִ שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל אֲפִילּוּ רק בִשְׂעָרָהּ שֶׁל אִשָּׁה הָאֲסוּרָה לוֹ, וַאֲפִילּוּ לִשְׁמוֹעַ קוֹלָהּ לְכַוָּנָה שֶׁיֵּהָנֶה בָהּ אָסוּר, וַאֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צֶבַע שֶׁל אִשָּׁה, כּשֶׁמַּכִּיר הָאִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת אוֹתָן אסור, לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ רְאִיַּת הַמַּלְבּוּשׁ יָבוֹא לְהַרְהֵר בָּהּ. וְהִרְחִיקוּ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אֵשֶׁת אִישׁ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַעְלָהּ, (קידושין עב. ובתוס’ ד”ה אין) לְפִי שֶׁעִנְיָן זֶה קָשֶׁה מְאֹד וְיֵצֶר הָרַע חָזָק בּוֹ, ע”כ צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַרְבּוֹת בִּשְׁמִירָה יתירה, בִּפְרָט בִימינו שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע חזק מאוד וְהַפְּרִיצוֹת פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת לֹא נִתָּן לָּנוּ אֶלָּא לִבְרֹחַ מּכלִ חֲשָׁשׁ שֶׁל נִסָּיוֹן כֵּיוָן שֶׁהַסַּכָּנָה אוֹרֶבֶת, וְאֵין אפילו אֶחָד שֶׁיָּכֹל לוֹמַר זֶה לֹא יִקְרֵה לִּי, כִּי בְּרִגְעֵי הַנִּסָּיוֹן היצר בוער כאש וכָּל אחד יָכֹל לִפֹּל ברגע אחד ח”ו, כמ”ש חז”ל אין אפוטרופוס לעריות. (כתובות יג: )
בספר שמירת עיניים כהלכתה כתוב שטָעוּת הִיא לַחְשׁוֹב שֶׁמצות שְּׁמִירַת עֵינַיִים רַק חוּמְרָא לַאנשי מעשה וחֲסִידִים כו’, אֵלָא יֶשׁ לנו אִיסּוּר מֵהַתּוֹרָה לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, וּבְכָל מַבָּט בְּאִשָּׁה, בֵּין צְנוּעָה וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה הכל אסור. יֵשׁ לָדַעַת שאֵין כָּאן חוּמְרָא וְאֵין כָּאן הַגְזָמָה אֵלָא יֵשׁ אִסּוּר מַמָּשׁ, וזֶהוּ מעִקָּר דִּין הַתּוֹרָה שֶאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים. יש חוֹשְׁבִים שֶׁמצות שמירת עינים רַק לְקִיצוֹנִים, אֲבָל הָאֱמֶת היא שהִיא אחד מתרי”ג מצות, וכּל אָדָם מְחוּיָּיב עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁמוֹר עַל עֵינָיו ולהתייגע שלֹא לְהִסְתַּכֵּל בדברים אסורים, ואמרו חכמים, כל מי שאינו מסתכל בנשים, אין יצר הרע שולט בו. (מדרש יל”ש פר’ ויחי רמז קס”א)
לא לחשוב שקיום מצות שְׁמִירַת עֵינַיִם הם דרגות גדולות רַק לצדיקים לרבנים לגדולי – הדור לתלמידי – חכמים וְאַדְמוֹ”רִים וכו’, משום שכְּשם שֶׁנִזְהַרים שֶׁלֹּא לאכול מַאַכְלֵי אִסּוּר, וּמַקְפִּידים לִשְׁמֹר הַשַּׁבָּת, וְלָצוּם בְּיוֹם כִּפּוּר, ומֵנִיחים תְּפִלִּין, ולובשים ציצית, וּשְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת, ובפרט בנשים שֶׁאֵינָן צְנועות, ומצוה זו נוהגת בכל עת בכל מקום ובכל זמן כגון בַּבַּיִת, בָרְחוֹב, בחנויות, בתור בבנק, באוטובוס, בשמחות, בבית הכנסת, בלוויות, ואפ’ בית אבל ר”ל וכו’.
עוד כתב: שאסור לאדם לוֹמַר עַל אִיסּוּר זֶה מהתורה אֲנִי מַקְפִּיד, וְעַל אִסּוּר זֶה מהתורה אֲנִי מְקיל, משום שהֲרֵי כָּל הָאִיסּוּרִים נִתְּנוּ לנו בהר סיני וְאֵין לָּנוּ רְשׁוּת להקל בהן, כּל המצות חייבים לקיים בשלימות. כמ”ש רבינו יונה (שער א אות ו) כֹּל שׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵחֵטְא מְסֻיָּם בְּאֹפֶן קָבוּעַ וּמְוַתֵּר עַל הָאִסּוּר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ לְהִישָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, גַּם אִם הוּא מֵהָעֲוֹנוֹת הַקַּלִּים, אַעַ”פִּ שֶׁהוּא נִזְהָר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קְרָאוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מוּמָר לְדָבָר אֶחָד, וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה, וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂא.
כל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא “עוֹלָם שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת” וְהָרְחוֹב שלנו מָלֵא פִּיתּוּיִים וְקָשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, בכל זאת אָנוּ חַיָּיבִים לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן, וְלֹא לְהִישָּׁבֵר מִנְּפִילוֹת. עוד צָרִיךְ לָדַעַת שהַקּוֹשִׁי בנסיונות הוּא אך ורק בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים, בִּרְגָעִים שמִתְקַיֶּמֶת מִלְחָמָה פְּנִימִית לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל לַחְטוֹא אוֹ לְא, דַרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹת רַק לְהָצִיץ, לַחֲטֹא מְעַט וְאַחַר כָּךְ מְפַתֶּה לַחֲטֹא הַרְבֵּה… וזה רק כשלֹּא מִתְּאַפְּקִים, וּמִסְתַּכְּלִים אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת, הַיֵּצֶר תּוֹפֵס אוֹתו וּמוֹשֵׁךְ אותו לְהִסְתַּכֵּל עוֹד וְעוֹד מִבְּלִי רָצוֹן לְהַפְסִיק ח”ו.
גם צריך כל אדם להשגיח היטב לבל יריח שום ריח אסורה ובפרט ריח מבשמים שעל נשים “שאין לך גירוי יצר גדול מזה” וכל כיו”ב, כי ידוע שבריחות אלו יש כוח רע חזק וטמא לפעול ירידה גדולה ברוחנית במהרה, כמבואר בירושלמי (חגיגה פ”ב ה”א) שזה אחת מהסיבות שגרם לאלישע בן אבויה לצאת לתרבות רעה השם ישמרנו ע”ש.
וכַּאַשֶׁר נִתְקַל בְּראִיה אֲסוּרָה וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת הוא ממשיך להסְתַּכֵּל, הֲרֵי זוֹ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁהוּא נָגוּעַ בַּחוֹלִי שֶׁל “לִרְאוֹת”. כשהוּא אפ’ לֹא חוֹשֵׁב, ולא מתגבר לְהוֹרִיד אֵת עיניו מִיָּד, זה סִימָן שֶׁהוּא לֹא מֵבִין אֵת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חומר הענין של רְאִיָּה אֲסוּרָה, אִם הוּא עוֹבֵר בִּרְחוֹב וְעוֹבֶרֶת לְפָנָיו אִשָּׁה וְאֲפִילּוּ הַצְנוּעָה בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת מִסְתַּכֵּל וממשיך… זֶה סִימָן שֶׁהוּא לֹא שׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם, וּכְשֶׁהַמַּצָּב כָּךְ, זֶה אוֹמֶר שֶׁהוא צָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מִיָּדִ, ולְהַפְסִיק לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דְּמוּת אפילו במרחק שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּבִישׁ – לרחוב, ולִהְיוֹת אָדָם הַשּׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם ולֹא מִסְתַּכֵּל עַל דברים אסורים כְּלָל כְּפִי שֶׁנִּפְסַק בְּדִבְרֵי חֲזַ”ל.
בדורינו כבר ידוע לנו, שאדם הממשיך לִהסְתַּכֵּל עַל דברים האסורים, אֵין לוֹ שַׁלְוַת הנֶפֶשׁ, וְלֹא שִׂמְחת החיים, וְחָסֵר לוֹ הַשָּׁלוֹם בַּבָּיִת. כל אָדָם יָכֹול לְנַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ ויראה שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא פָגַם בְּעֵינַיִם ח”ו, יַבְחִין שֶׁכְּבַר בְּשָׁעוֹת הַקְּרוֹבוֹת הוּא לא מרגיש כ”כ שמחת החיים, וְכגון יָרִיב עִם אִשְׁתּוֹ אוֹ סְבִיבָתוֹ, אבל הֶחָכָם שכְּבָר בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן עוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ וְלֹא מִסְתַּכֵּל, מיד מרוויח: נחת וְשמחה וְעליה רוחנית, וקשר לאבינו שבשמים.
הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל מַרְאֵה אָסוּרה גורם פגם בנפשנו, ואֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל סתם אִשָּׁה כגון שֶׁכינו, או בגן, או בחנות, או בשמחות, או אפילו באלבום – תמונות שמופיעות שם נשים אפ’ ממשפחתו, וכדומה, מִלְּבַד שֶׁהוּא עוֹבֵר עָל אִסּוּר שֶׁל ‘לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם’ (אֲפִילּוּ כשֶׁהִיא צְנוּעָה) הוּא גּוֹרֵם לְנַפְשׁוֹ נֵזֶק רוּחָנִי, שיש השפעה רע מכָּל פְּגִיעָה בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת שמְקַלקלֶת הַנְּשָׁמָה, ולפעמים גורם עצבות לעצמו ח”ו, וּכְשֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַדרך שֶׁל הַיֵּצֶר ומַצְלִיחִים לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל ונלְחמים כְּנֶגְדּוֹ כְּבָר בָּרֶגַע הַרִאשׁוֹן, אָז הַהֶמְשֵׁךְ הרבה יוֹתֵר קַל, בסיוע מן השמים מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה. ואז מנצחים היצר, וְכָךְ לא יהא הָרָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ לַחְטוֹא. וכשמתחברים לצד הטוב כשמתגברים ומנצחים, אז זוכים לקדושה ו’לשמחה רבה’ בכפל כפלים! כמ”ש ‘”והתקדשתם והייתם קדושים” אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה. כמ”ש (יומא לח: ) “הבא ליטהר מסייעין אותו” לא מספיק רק לרצות בלב, אלא צריך להתחיל בפועל לעשות המעשה
וכן אָדָם ההוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ וּפִתְאוֹם מוֹפִיעָה מוּלוֹ מראה שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה, ומיד מִתְנַהֶלֶת בְּתוֹכוֹ מִלְחֶמֶת יְצָרִים לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל, ומיד הוּא מַחְלִיט לְסוֹבֵב אֵת הָרֹאשׁ עַד שֶׁהִיא תַּעֲבוֹר, וּכְשֶׁהוּא מְסוֹבֵב אֵת הָרֹאשׁ, הוּא פתאום שוב רוֹאֶה נָשִׁים נוֹסָפוֹת מְהַלְּכוֹת מִמּוּל, וְרוֹצֶה לִשְׁמוֹר עַל עַצְמוֹ, וְמיד מַחְלִיט לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאָרֶץ, אֲך גַּם שָׁם הוּא גם נכשל בפרוצה, בקיצור המלבושים, או גילוי צורת השוק המכוסה בגרביים שקופות, או בצבע הרגל, וכדומה, אע”פ כן הוא נחשב בשמים לאדם כשר, משום שכָּל מִי שֶׁמְּנַסֶּה בכל כוחו! להתחזק ולִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם יכול ליתְקַל בִּמְצִיאוּת כָּזוֹ, אבל “אין הקב”ה בא בטרוניא עם בריותיו” (ע”ז ג’) ובמד”ר (שמוח פ’ ל”ד) אין הקב”ה בא בטרחות עם בריותיו.
ידוע שהקב”ה לא חושב שאנחנו מלאכים, מלאכים יש לו בשמיים, אנחנו בני האדם לא מלאכים, והוא לא מצפה שנחיה כמלאכים, אלא הוא מצפה שננסה להתקרב אליו “בכל כוחינו”. וזה אפילו בְּיָמֵינוּ שֶיֵשׁ קֹשִׁי רַב לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם, אם כָל זֹּה חייבים להתְאַמּץ ולהילחם בכל כוחנו לִשְׁמֹר על העינים. דוקא בנו יש הכוח החזק לקיים המצות מפני כוח המס”נ שיש בנו!! ואחר המסירות נפש בוודאי יזכה למתנות מתוקות מן השמים, כמו להיות אָדָם החזק נגד יצרו, שֶׁמַּחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָל הַמַּצָּבִים וְשׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִים בכָּל הַנִּסְּיוֹנוֹת שֶׁמּוּלוֹ, וייחשׁב לְצַדִּיק גָּדוֹל, וְיֵשׁ לוֹ מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר אֵצֶל השכינה הקדושה בכל העולמות.
גם ידוע מצדיקים שבִרְגָעִים אֵלּוּ שמתגבר יָכֹל אז לבקש וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִזְכּוֹת לִישׁוּעָוֹת גְּדוֹלָוֹת, כֵּיוָן שֶׁבְּרֶגַע זֶה נִמְשַׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְּׁכִינָה מְסֻגָּל הזְמַן לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו הַנִּצְרָכִים לוֹ “בְּעוֹד עֵינָיו לְמָטַה” וְגוֹבֵר הוּא עַל יִצְרוֹ.
אֵין רְצֹון ד’ ית’ שמו לעד לְהַכְבִיד ולְהַקְשֹות עַל הָּאדָּם וְלַהֲפֹךְ אֶת חַיָּיו לְבִלְתִי נִסְבָּלִים. אדְרַבָּה וְַאדְרַבָּה, הַקָּבָּ”ה מֹורֶה לָּאדָּם לָּלֶכֶת בְדַרְכֹו שֶל עֹולָּם וְלִנְהֹג כְמִנְהַגהָּ, לֹא לִפְרֹש וְלֹא לְהַזִהיר עַצְמֹו מֵאֲכִילָּה ושְתִיָּה ומִשְָאר דַרְכֵי הָּעֹולָּם, אֶלָּא שֶעָלָּיו לַעֲשֹות זֹאת עַל פִי חוקי מִצְוֹות הַתֹורָּה, ולזכור שחכמינו אמרו “אֲל תאמין בעצמך עד יום מותך” (ברכות כט).
כשאנחנו עוֹבְרִים כָל הנִסְּיוֹנוֹת, ובפרט בשְׁמִירַת עֵינַיִם, ומְנַסִּים לִשְׁמֹר וח”ו נִכְשָׁלִים, וְשׁוּב מְנַסִּים וְנִכְשָׁלִים ח”ו, אֵין זוֹ שום סִבָּה כלל וכלל לְהִתְיָאֵשׁ. וכמובן שצריכים להתחרט ולהמשיך המלחמה עד שמנצחים, וּכפי שכְבָר אָמָר הֶחָכָם, “הָעִקָּר לֹא לְהִתְיָאֵשׁ מִנִּסְּיוֹנוֹת כְּושְׁלִות” אֲפִילּוּ שֶׁנִּכְשַׁלְנוּ וּפָגַמְנוּ ח”ו, אִם יש תְּחוּשָׁה שֶׁל “אוֹי מָה עָשִׂיתִי” והִרְהוּרֵי חֲרָטָה, זֶהוּ סִימָן שֶׁהוּא בדֶּרֶךְ הנְכוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ לו חֲרָטָה עלַ החֵטְא, אֶפְשָׁר לו לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שלמה, אֲפִילּוּ שֶׁהַכִּשְׁלוֹנוֹת רַבִּים עַל הַנִּצְּחוֹנוֹת ח”ו, שׁוּב גם אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל ולהצליח.
מְסֻפָּר עַל תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁאוֹל אֶת רבו (א’ מצדיקי הדור) עצה מה לעשות כְשָׁנכשל הַרְבֵּה בשמירת עינים, שָׁאַל אוֹתוֹ הָרָב הַאִם יֶשׁ מִקְרִים שֶׁמְנַצֵּח, עֲנָה לּוֹ הַתַּלְמִיד, אָנִי נִכְשָׁל הַרְבֵּה וְנִצְחוֹנוֹתָּי מוּעָטִים, עֲנָה לּוֹ הָרָב בִּזְכוּת נִצְּחוֹנוֹת מֵעַטִים אֶפְשָׁר לְנָצֵחַ לְתָמִיד, רַק תַּמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְנַצֵחַ, אֵין אָנוּ מְצֻוִּים לְנָצֵחַ
והמשיך להסביר: אָנוּ מְצֻוִּים לְהִלָּחֶם עִם הַיֵּצֶר עָל מְנָת לְנָצֵחַ, אבל הַנִּצָּחוֹן תָּלוּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת שֶׁלּא כָּל אֶחָד זוֹכֶה בָהּ “מִיד”, וכְּדֵי להצליח ולֹא לְהִכָּשֵׁל, ולקבל הס”ד הזאת, צָרִיךְ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר בלי הפסק, ולהתפלל מעומק הלב, להתעורר לעמוד ולהתחנן לפני שוכן מרומים שירחם ויחוס על נפשנו. וְלֹא לִחְיוֹת בַּתְּחוּשָׁה שֶׁל “אֲנִי כבר בְּסֵדֶר”, אֵלָא לָדַעַת שֶׁתָּמִיד יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת שֶׁל כִּשָּׁלוֹן וּנְפִילָה ח”ו. מש”ה אסור להכניס עצמו לשוּם מצב שֶׁל ניסיון שֶׁשָּׂם יֵשׁ אפילו סִכּוּי קטן שׁיוכל להֶיכָּשׁל בנִסָּיוֹן, כמ”ש חז”ל אין אפוטרופוס לעריות (חולין דף י”א) וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ. (אבות ב) להשיג הקדושה צריך יגיעה רבה.
הנה תפִלָּה קצרה שכִדי לְהִתְפַּלֵּל בכוונה גדולה בכֹּל יוֹם ובעת הצורך כמה פעמים לְהִתְחַנֵּן לָּהקב”ה מעומק הלב שיעזור לו הקב”ה להצליח לא להיכשל, להשיג הקדושה והכוח לזה מלמעלה.
אבינו שבשמים רַחֶם נָא עָלי וזָכֵּני לִשְׁמֹר אֶת עֵינַי, לְבַל אֶרְאֶה מַרְאוֹת זָרִים ואסורים שֶׁל דְּבָרִים שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ, כִּי בְּלִי עֶזְרָתך מִן השָּׁמַיִם אִי אֶפְשָׁר לִי לְהַצְלִיחַ נגד יצרי וְשלֹא אֶרְאֶה וְלֹא אֶשְׁמַע דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן אֲפִילּוּ בְּשׁוֹגֵג וּבְלִי כַּוָּנָה, וְיִהְיוּ נָא עֵינָי וְאָזְנַי וְלִבִּי מְקֻדָּשׁוֹת רוֹאוֹת וְשׁוֹמְעוֹת רַק דָּבָר מִצְוָה וְלא שוּם דבר אֲחר, וּתקבל תשובתי וּמחוֹל לִי על מָה שֶׁרָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי וּפָּגמתי שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ, ועֲשֵׂה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁכָּחִים מִמֶּנִי לגמרי במהרה.
{הָרוֹאֶה דָּבָר עֶרְוָה לְפָנָיו וְאֵינוֹ זַן אֶת עֵינָיו מִמֶּנוּ “זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה”} (דרך אֶרֶץ זוּטָא)
קדושת עם ישראל, היא יסוד היסודות של כל הבריאה כמ”ש (שמות פ’ כה) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ורש”י ז”ל מפרש ועשו לשמי בית קדושה. חז”ל דורשים על הפסוק הזה, ושכנתי בתוכה לא נאמר, אלא בתוכם, בלב של כל אחד ואחד. שכל לב יהודי תמיד יהיה מלא קדושה וטהרה, דהיינו לפרוש מהתאוות, ולהתחזק: כגון בשמירת המחשבה, בשמירת עיניים, בשמירת הברית, ללמוד, ולהתפלל בכוונה, ולהדר בצניעות.
במסילת ישרים כתוב (פ”א) כשהאדם מתעלה, [ברוחניות] העולם מתעלה עמו. וע”י מעשינו הטובים אנחנו גורמים שהקב”ה ישכון בייחד אתנו בעולם הזה השפל החומרי. וכך בונים “הבית של קדושה” ע”פ המעשים טובים שלנו, על ידי כבישת היצר, ע”י לימוד התורה, ע”י התבודדות, ע”י דקדוק המצות
תכלית יצירת העולם היא שיהא להקב”ה דירה בתחתונים, כלשון חז”ל: הקב”ה ברוך הוא “נתאוה” שיהיה לו דירה דווקא בתחתונים, אצל אנשים פשוטים כמונו, שיש להם יצר הרע, ובפרט היצר הרע הידוע שמנסה להכשיל אותנו לדברים של היפך הקדושה, ובכל זאת אנחנו מתגברים עליו, וחיים, חיים של קדושה וטהרה, דבר כזה יש רק בעולם המגושם הזה. וכשאנחנו מתגברים ומצליחים לנצח המלחמה הגדולה, ולחיות חיי צניעות, חיי קדושה וטהרה, זה השמחה הכי גדולה להקב”ה.
לכן ליקטנו כל הנ”ל בקיצור נמרץ מדברי חז”ל בכדי לעורר ולחזק עם ישראל הנמצאים בכל מקום שהם “בשמירת עינים אמיתים” כדי שנוכל להוסיף שמחתנו, בלימוד תורה, בתפילות, בתחנונים, במצות, ובדקדוק המצות, בהשתוקקות ובציפייה, להביא הרגע הגדול, ולהתכונן כיאה וכראוי לקראת ביאת משיח צדקנו, שיגאלנו במהרה גאולת עולם אמן ואמן! יה”ר מלפני אבינו שבשמים שלא תצא שום תקלה על ידינו.
עכשיו נשתדל להביא כמה סיפורי צדיקים המלהיבים את הלב.
מסופר על הגר”א מווילנא זצ”ל שכל פעם שהיה צריך לצאת לרחוב הוא למד 13 פעמים איזה פרק במסילת ישרים, כדי שלא יכשל ברחוב במראה אסורה, וזה הי’ בזמנו, ק”ו בזמנינו. ובספרו אבן שלמה (פרק כא) כותב: הקדושה צריך “יגיעה רבה” להשיגה!
מסופר על הרבי מלובלין זצ”ל שהיה תלמידו של ר’ אלימלך מלוזנסק זצ”ל, פעם אחת נכנס הרבי מלובלין לרבו ר’ אלימלך וראה רבו יושב ומתאנח וגונח, והי’ מאוד בצער, ונתבהל מצער רבו, (דבר שלא ראה אצל רבו) ושאלו ילמדנו רבינו, מה זה ועל מה זה מצטער רבינו? השיב לו, איך לא אצטער ולא אדאג אחרי שבאה עבירה לידי? אחרי ששמע המילים האלו יוצא מפי הק’ של רבו, הוא השתוקק לדעת על איזה עבירה מדובר? והשיב לו ר’ אלימלך בשברון רוח, שנכשל והפסיק בדיבור באמצע התפלה “בשיחת חולין”, אחרי שכבר התחיל הודו (בנוסח ספרד) מתי זה היה? כשבאתה אשה לפניו ובכתה במר נפשה כי בתה מקשה לילד, והפסיק באמצע הודו לשאול אותה מה שמה ושם בתה היולדת, כדי שיוכל להתפלל עליה, רק זה היה כל הפסק בדיבור בשעת התפלה (בשעת הודו). ועל זה הצטער מאוד ר’ אלימלך ומתאנח וגונח. (הלוואי אצלנו רק עבירות כאלו)
אז רצה להרגיע את רבו, והרבי מלובלין שאל אותו: הלוא מדובר כאן בפיקוח נפש ממש, ואז הלא הכל נדחה? וחשב שירגיעו בכך, אבל ר’ אלימלך לא קבל דבריו ולא נתקררה דעתו. שוב אמר לו הרבי מלובלין: שבאמצע הודו הרי מותר ע”פ דין להפסיק, מפני שזה לפני ברוך שאמר, אמר לו ר’ אלימלך אע”פ כן הוא עבירה, יען כי ע”פ נוסח אשכנז בהודו אסור להפסיק, וסוף כל סוף ר’ אלימלך לא קיבל שום תנחומין מתלמדו, והצטער על זה מאוד, ואמר איך יתכן שיצא מתחת ידו מכשול גדול כזה באמצע התפלה ואמר הלוואי שיקבלו תשובתו בשמים על חטא זה. על זה אמר הרבי מלובלין: שצריכים ללמוד מזה, איך להיות “ירא חטא” ולדאוג ולהצטער אפ’ על נדנוד עבירה ח”ו, וצריך לשוב עליה בתשובה שלמה לפניו יתברך שמו (אוהל אלימלך סי’ רצ”ד)
מסופר (בילקוט שמעוני קסא) רבי מתיא בן חרש היה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, משום שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחת עבר השטן ונתקנא בו, ואמר אפשר אדם כמו זה לא חטא? אמר השטן לפני הקב”ה ריבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש, מה הוא לפניך? אמר לו צדיק גמור הוא, אמר לפניו השטן תן לי רשות ואנסנו, אמר לו הקב”ה אין אתה יכול לו, אף על פי כן אמר לו הקב”ה לשטן לך, הלך ונדמה לו השטן כאשה יפה שלא היה כדמותה מעולם, עמד לפניו, כיוון שראה הצדיק אותו הפך פניו ונתן לאחריו. שוב בא ועמד על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין, היה מתהפך לו מכל צד, אמר מתיא מתיירא אני שמא יתגבר עלי ויחטיאני.
מה עשה ר’ מתיא בן חרש? קרא לתלמיד שהי’ משרת לפניו ואמר לו לך והבא לי אש ומסמר, כיון שהביאם הבעירם באש ושרף את שתי עיניו!!! כיוון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו.
באותה שעה קרא הקב”ה למלאך רפאל, השר בשמים הממונה על הרפואות, ואמר לו לך לרפא עניו של רבי מתיא בן חרש, בא רפאל ועמד לפניו, אמר לו מתיא מי אתה? אמר לו אני רפאל המלאך ששלחני הקב”ה לרפאות את עיניך, אמר לו הניחני מה שהיה היה, חזר לפני הקב”ה ואמר לו כך אמר לי מתיא, אמר לו הקב”ה לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. ומיד רפה אותו המלאך רפאל.
סיפור נפלא: יהודי אחד עלה באחד הימים לאוטובוס ציבורי בדרכו ליעד מסוים. בעלותו לאוטובוס התיישב באחד הספסלים הקדמיים, אלא שהיות וכמה נשים התיישבו בספסלים שלפניו והוא היה תמיד זהיר מאוד בשמירת עיניים, כדברי רבותינו (נדרים כ: ) “כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה”, אז מיד קם ממקומו והתיישב באחד הספסלים האחוריים של האוטובוס. במהלך הנסיעה נפלה עליו תרדמה והנה הוא רואה בחלום, כיצד מישהו צועק לעברו: “קום מהר! מתחת לספסל אשר אתה יושב עליו יש חומר נפץ (bomb) קום מהר! מה לך נרדם”?
הוא מיד התעורר בפחד ובבהלה, והחל לבדוק מתחת לספסל האם אכן הדברים נכונים, או שמא סתם חלום הוא. לתדהמתו ראה מתחת לספסל שישב עליו חבילה חשודה. נורא ואיום – חשב בליבו – המצב לא פשוט. חיש מהר רץ בבהלה אל הנהג, והודיע לו שישנו חפץ חשוד באוטובוס (bus) כמובן שהורידו מיד את כל הנוסעים ומיד הזעיקו למקום חברה לפירוק המטען. לאחר בדיקת החבילה התברר בוודאות שאכן מטען חבלה הוא זה, ומיד החלו בנטרול המטען. לא עבר זמן רב ונזדמן האברך לביתו של הסבא קדישא האדמו”ר רבי ישראל אבוחצירא זיע”א ועוד לפני שהספיק האברך לפתוח את פיו ולספר לאדמו”ר על הנס שארע לו, קרא האדמו”ר הקדוש בקול לעברו ואמר לו, אשריך שבזכות שמירת העיניים שלך הצילו מן השמים אֶת כל הנוסעים מגזירה קשה.
עכשיו אחי היקר: אחרי הספורים הנ”ל נא ונא עצור לרגע אחד וחשוב והתבונן! מה גודל כוחה ושכרה של שמירת העיניים? ומה גודל שכרם של אותם – בחורים – ואברכים – הצדיקים השומרים על עיניהם בקדושה וטהרה, במלחמות תמידיות נגד יצרם (הבוער – כאש) ומתגברים!!!
מה זה החרטא הזה