עוד שבוע קצרצר לפנינו ולכן רק נגיעות לו״ז כלליות:
מתי יערכו הבחירות לראשות הליכוד? התובנה הכללית בליכוד בימים אלה הנה שנתניהו היה רוצה בחירות בזק קצת אחרי החגים. מנגד, בליכוד אמורים לסיים תיקונים ושיפוצים לחוקת הליכוד עד לחודש דצמבר (כך הורה בית המשפט), לא תהיה לנתניהו ברירה אלא לקבוע את ההתמודדות לסביבות חודש פברואר – מארס 2015. לקראת תום מושב החורף. החשש בסביבת נתניהו הוא שיו״ר מרכז הליכוד, דני דנון ינסה לשכנע פונקציונרים בליכוד להצביע בעד שינויים ותיקונים המועדפים על דנון ולא עבור התיקונים בהם חפץ נתניהו ועל כן, על פי ההגיון הזה, על נתניהו להפריד ככל הניתן בין שני ההליכים – סיום ניסוח החוקה והבחירות על ראשות הליכוד.
ג׳ודי ניר שלום סילבן צייצה אתמול כי נתניהו קובע את הבחירות חמישה חודשים מעכשיו. אין לי מושג על מה היא מתבססת, אבל זה גם המידע שהגיע אלי – בחירות לקראת סוף מושב החורף. דווקא חמישה חודשים נשמע לו״ז סביר לגמרי ובטח לא משהו שהוכרז עליו ברגע האחרון. מנגד, היא צודקת בנוגע לכך שהבחירות אולי צריכות להיות בזמנים קבועים ולא כפי שסתם מתחשק לנתניהו?
מתמודדים צפויים: ח״כ המורד משה פייגלין, אקס-סגן-שר הבטחון דני דנון.
נכון להיום המצב בליכוד הוא כזה, שראש הממשלה רואה את עצמו כאורח בלתי רצוי במסיבות המרכז שמארגן לעצמו דנון. שמעתי גם משרים בכירים אחרים בליכוד שהם אינם מרגישים שם יותר בבית.
לאיזה אירוע סוכות הולכים מחר, יום א׳ 12 באוקטובר? מצד אחד, הסוכה המסורתית של השר ישראל כץ. שנה שעברה הוא עוד היה מכוסח עם ראש הממשלה. והשנה, הוא מחובק ומחוזר. מצד שני, הילולת בושייף של יואב דאבוש, ליכודניק ותיק שפקד לליכוד (כך אומרים לי) אלפים רבים. החגיגה שלו נערכת במושב זיתן. מצד שלישי, פליטי גדעון סער המשתייכים לפלג התימני של הליכוד מתכנסים היום בראש העין (ארנון גלעדי, מיכי רצון, רועי שרעבי)
חלק מבכירי הליכוד ידלגו בין אירוע לאירוע. אקס-ליכוד-כחלון שהוא גם מחובר לבכירי העדה הטריפוליטאית בישראל, יגיע לדאבוש וגם ינאם שם. אבל דאבוש הוציא סמס ביום ו׳ הקורא לחברי הליכוד לא להתפצל בין האירועים ולהגיע לשניהם.
הרחבה: על התארגונותו השקטה של משה כחלון לבחירות הבאות (מתי שהן לא יהיו), אפשר לקרוא כאן.
מתי נפתח מושב הכנסת? ב 27 באוקטובר. עושה רושם שיהיה חורף חם במיוחד. כולם מגיעים אחרי מנוחה ורגיעה ועם אנרגיות: השר בנט עם האף בעננים, אבל עם 12 מנדטים בלבד לרשותו. השר לפיד עם האף בקרקע (בגלל התקציב, בגלל המעמאפס, בגלל הסקרים) אבל עם הסיעה הגדולה ביותר בכנסת. מתי הוא יתפוס את כמות הכוח הפוליטי שיש לו בינתיים ויממש אותו? ראש הממשלה נתניהו עם סיעת ליכוד מפולגת ומפוצלת. עם השר סער בדרך החוצה, עם השר ארדן על הגדר, עם הרוצה להיות שרה גמליאל נוטרת ונוקמת אם לא תקבל, עם חילופי המשמרות בין הצמד אלווין (אלקין+לוין. זכויות יוצרים: אלי חזן, ליכודניק) ועוד.
מתי יערכו בחירות אמצע הקדנציה (מיד-טרמס) בארה״ב, אלה שאחריהן הנשיא אובמה יוכרז Lame Duck ואנחנו נשמע תדרוכי רקע מלשכת ראה״מ מנופקות לכל דורש, שבעצם אין כל כך עם מי לדבר בוושינגטון, כי הנשיא הוא ליים-דאק?
הבחירות הן ביום ג׳ ה 4 בנובמבר
מה על הפרק?
– בחירות לשליש מן הסנאט (ייצוג מדינתי) של 33 סנטורים מתוך ה 100: לדמוקרטים יש כיום רוב בסנאנט, 53 דמו׳ + 2 עצמאיים שמצביעים איתם לעומת 45 רפובליקנים.
כדי להפוך את הקערה הרפובליקנים צריכים להכניס 6 סנטורים (מתוך ה 33). על פי מרבית התחזיות הפוליטיות הרפובליקנים מאוד קרובים למהפך. בחלק מן המדינות התוצאות עשויות להיות מאוד צמודות ועל כן ימשכו לתוך 2015 (סיבוב נוסף או בתי משפט). למי שרוצה לקרוא את פירוט המדינות הדמוקרטיות העשויות לעבור לידיים רפובליקניות, הנה הלינק הבא.
– בחירות לבית הנבחרים (ייצוג איזורי) של כל 435 הצירים מתוך ה 435: לרפובליקנים יש כיום רוב בבית הנבחרים של 233 נבחרים שהם 53%. על פי התחזיות הרפובליקנים יעבו את הרוב שלהם ל 241 נבחרים (כ 55%).
– בחירות למושלים ב 38 מדינות מתוך 50: בחלק מן המדינות יש קמפיינים מעניינים ובמיוחד כדאי לשים לב לתוצאות כיוון שמושלות נחשבת לעמדת קפיצה טובה להתמודדות לנשיאות (או סגנות נשיאות).
– בחירות לבתי נבחרים מדינתיים + בחירות לראשי ערים, מעניינים אותנו פה באופן שולי למעט סיפורי צבע.
האמריקאים מצביעים (כמעט תמיד) על סמך גישותיהם הכלכליות, שביעות הרצון שלהם מנתונים כלכליים (צריכה, משכנתאות, תעסוקה, ביטוח בריאות) אבל ההתנהלות של הנשיא ברק אובמה בכל הנוגע ליחסי חוץ, למאבק בטרור גלובלי, ההתרחשויות במזרח התיכון כולל כמובן ISIS משפיעים לרעה על מצב הרוח ועל האופן בו הנשיא הנוכחי נתפס וכתוצאה מכך, כמובן יש ירידה בתמיכה במפלגה הדמוקרטית.
אשתדל במהלך השבועות הקרובים ללקט כמה סיפורים טובים מן הבחירות ברחבי ארה״ב.
כן, אין ספק שלשכנע את יאיר לפיד להפיל את הממשלה, ולהביא לבחירות חדשות, שבהן ייחלש משמעותית – יזור לו מאוד בביסוס כוחו הפוליטי העצום…
יש משהו מבדר בניסיונות למתן “עצות ידידותיות” שהתייחסות אליהן ברצינות ע”י מקבל העצה, שקולה לירי עצמי בפיקת הברך. לא יכול להיות שאת באמת חושבת שליאיר לפיד יש איזושהי קונסטלציה של “מתיח הוא יתפוס את כמות הכוח הפוליטי שיש לו בינתיים ויממש אותו”. זה נשמע רציני בערך כמו “28 גדול מ27″…
בנט עם האף בעננים, כיוון שכל הסיטואציוצ לטובתו – ו12 מנדטים זה אמנם לא מיטמוש מלא של הפוטנציאל שלו, אבל זה עדיין כפול מסיעת מרצ, למשל…
הסקירה של הבחירות בארה”ב, היא מפתיעה באיזון שלה, ולמרות שההתייחסות לבעיית אובמה (חוסר הפופולאריות שלו הפך אותו למצורע, שמועמדים דמוקרטיים עושים הכל כדי לברוח ממנו…), היא דלה למדי, עדיין השורה התחתונה היא מדוייקת: המפלגה הדמוקרטית בצרות גדולות.
וסתם טיפ, בתור מי שכל הזמן מטיפה ליחס הוגן לערבים ולהתייחסות רצינית אליהם, מותר לך לכבד את השם הנכון שלהם (דאע”ש), ולא את ראשי התיבות שלו באנגלית (זה בערך כמו לכתוב IDF במקום צה”ל בכל מקום…).
“מתי הוא יתפוס את כמות הכוח הפוליטי שיש לו בינתיים ויממש אותו?”
הפער בין העצה הידידותית הזאת ובין הצעה לבחירות חדשות משול לפער בין הכנרת לחרמון. אולי תקרא את הכתוב ולא את מה שאתה חושב שכתוב?
הנושא היה סיעות הקואליציה, מה הקשר למרץ באופוזיציה? – שוב, תקרא את הכתוב ולא מה שאתה חושב שטל כתבה.
ואם כבר “טיפ”, אז זה לא דאע”ש יותר כי אם “החליפות האיסלמית”, לא ISIS כי אם IS (Islamic state)
העיקר להגיב…
מישהו עם שם כמו יוגב לא אמור להופתע מאחרים בעלי דחף להגיב.
אני מניח שהכוונה של אורי היא לכך שללפיד אין שום מנוף למימוש גודל סיעתו. על מקומה בזרועות הקואליציה השונות (ממשלה, ועדות, קבינטים) הוא חתם בהסכם הקואליציוני, וכל נסיון לכופף ידי ליכוד יהיה חייב לכלול איום בפירוק הממשלה והליכה לבחירות. שבמקרה הנוכחי משול לשוד שבו השודד מפנה את האקדח לרקתו-הוא.
לו הקשבת לעצתך הנבונה, והיית מתאפק קצת – אולי היית מגיע למסקנה של יובל (שאכן הבין מצויין).
באשר לדאע”ש – שמה החדש הוא “המדינה האסלאמית” (אל-דולה אל-אסלאמיה), שבראשי תיבות זה “ד”א”, שלא ממש מסתדר עם כלום (ובטח יגרום להרבה גזענים להתחיל לרוץ עם בדיחות נגד עולים מרוסיה…), ולכן כנראה שרד השם הקודם, דאע”ש (אל-דולה אל-אסלאמיה פי אל-עראק ואל-שאם – המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנאט). בשום מקום בשם שלהם הם לא קוראים לעצמם ח’ליפות, אלא כתיאור של המהות שלהם. המילה ח’ליף בערבית, כמה מפתיע, היא ח’ליף…
זה כמו עם הווקמן.
השם הראשון נשאר השיוקי ביותר וזה מה שנתפש בציבור.
לכן דאעש ימשיכו לככב ולא המדינה האיסלאמית
אגב, נחמד לראות איך לדעת המוסלמים צריכה להתנהל מדינה מוסלמית אמיתית. רמז: דמוקרטיה והגנה על זכויות הפרט…