יום א׳ 14 בספטמבר
שוב אין ישיבת ממשלה. שבוע שני ברציפות.
18:30, כנס הסייבר הלאומי הרביעי באונ׳ תל-אביב. בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, שר הבטחון משה יעלון, שר החלל והמדע יעקב פרי. פרטים כאן. הידעתם שכנסי הסייבר האלה, מתחילים להיות קצת כמו מסיבות חברתיות. אותם אנשים נפגשים שוב ושוב ואומרים את אותם הדברים? (אני מדמיינת את אנשי לשכת נתניהו מחפשים בנרות, לא סליחה, מחפשים באמצעות סיבים אופטיים איזה כנס סייבר. איפה טרם נערך? כרמיאל? חיפה? צפת?)
יום ב׳ 15 בספטמבר
מצד אחד בעמוד הפייסבוק של תנועת הליכוד מודיעים על כינוס המרכז בשעה 18:00 במלון הולידי אין, אשקלון.
מצד שני, פעילי ליכוד מכל הארץ הוזמנו לכינוס סניף הליכוד בפתח תקווה, הרמת כוסית עם ראש הממשלה (כך זה נראה בווטסאפ שלי, מכר העביר לי). מתכננת ללכת לפתח תקווה, אלא אם יסתבר שכמו בכינוס פעילים לפני כשנה, ראש הממשלה מתכוון להתחבא מהתקשורת וממשיך לנהל מערכת יחסים לא ראויה (לדעתי) עם עיתונאים.
עוד ביום ב׳: חברה תחת אש, על הביקורת בתקופת המלחמה. עם טליה ששון, בן דרור ימיני, זוהיר בהלול. פרטים כאן (כולל הקרנת הסרט החדש של סייד קשוע)
ובצפון, קרית מוצקין: התאחדות התעשיינים עם שר האוצר יאיר לפיד, נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן. 19:15
יום ג׳ 16 בספטמבר
התהליך המדיני על ציר הזמן, מכללת נתניה עם שר המודיעין יובל שטייניץ, ח״כ שלי יחימוביץ׳ (העבודה), שאול אריאלי. פרטים כאן.
בקרית שמונה: נתניהו מרחיק עד לעיר הצפונית כדי להיפגש עם פעילי התנועה, בהרמת כוסית לראש השנה. בשעה 17:30 מתנ״ס ארתור פוקס.
הרמת כוסית של מחנה חירות ליברלים בליכוד. עם שר התחבורה ישראל כץ, סגנית השר ציפי חוטובלי, וח״כ משה פייגלין, בשעה 19:00, במכון ז׳בוטינסקי בתל-אביב. פרטים כאן.
הרמת כוסית של ח״כ אראל מרגלית (העבודה), ננוצ׳קה, לילינבלום ת״א, בשעה 19:00.
יום ד׳, 17 בספטמבר
הרמת כוסית וכנס הסברה של שר הפנים גדעון סער. כפר המכביה, רמת גן, 19:00, פרטים כאן.
יוזמת ז׳נבה מנסה להגיע לציבורים מחוץ לת״א. ומביאה את אשרף אל עג׳מי (לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית) לכנס בעפולה, עם ראשי רשויות מן האיזור. ראשי עיריות צפת, יקנעם, רמת ישי, מגידו ועפולה. ״צוק איתן היום שאחרי״. גם ישראלה אורון, לשעבר סגנית ראש המועצה לבטחון לאומי תשתתף (ועוד). פרטים כאן.
יום ה׳ 18 בספטמבר
נשות הליכוד באירוע (בכפר המכביה) לכבודן של נשות הדרום. פרטים כאן.
הכנס החברתי כלכלי של עיתון דה מרקר. רשימת הדוברים כוללת את משה כחלון, שלי יחימוביץ׳ וסתיו שפיר.
כנס העשור של מכון ראות, עם רשימת דוברים מעניינת.
מצעד הגאווה בירושלים, פרטים כאן.
הרמת כוסית של מפלגת העבודה, באשקלון, בהשתתפות מרבית חברי הכנסת של המפלגה. פרטים כאן.
יום שבת, 20 בספטמבר
הפגנה של התנועה לעתיד הנגב המערבי, נגד הממשלה. ההפגנה בצומת שדרות. הנושא: העובדה שנותרו רק כמה ימים עד לתום חודש הפסקת האש ולא מסתמן מוצא למלחמת עזה. פרטים כאן. (כנראה שהולכת לזה)
22 בספטמבר
הועדה למינוי שופטי עליון תקבע את זהות ההרכבים ובית המשפט העליון לשנים הבאות.
24 בספטמבר ואילך (כל הסופשבוע) : ראש השנה
26 בספטמבר
חודש הפסקת האש מגיע לסיומו
סוף ספטמבר, ניו יורק
העצרת הכללית של האו״ם. נתניהו ולפיד יחלקו מטוס בדרך לניו יורק (מקור: נחמה דואק, יד״א)
סוכות
הכנס הפוליטי השנתי של השר כץ, על הדשא בביתו במושב, בנוכחות אינטימית של כ 4000 איש. שנה שעברה באותו הכנס, כץ היה מכוסח עם נתניהו והבטיח לנוכחים ועדת חקירה לבדיקת תקציב הבחירות של הליכוד, שלא הגיע לידי מתפקדי הליכוד. אז הוא כבר שכח מן ההבטחות שלו.
עדכונים:
עמוד הסקרים של הפלוג חזר לפעול.
אם אתם מחפשים עובדים בפוליטיקה ו/או רוצים ליידע אותי על משרות פנויות/שעומדות להתפנות/גיוסי עובדים פוליטים או מחפשים עבודה פוליטית בעצמכם, עמוד הפלוגה המסייעת הוא בשבילכם. ואתם מוזמנים לשלוח לי מידע בנושא הנ״ל ל: tal@eyaltal.com
ותודה תודה ושוב תודה – לכל מי שמסייע בתחזוק הפלוג הזה, שליחת טיפים, תמונות ובעיקר תודה למשלמים הקבועים שממשיכים לתמוך בעיתונות העצמאית.
וואו, בן דרור ימיני סובל ממזוכיזם קשה. לא יתנו לו לדבר שם – ברשימה המלאה בלינק שהבאת, מסתבר שחוץ ממנו, כל השאר הם נציגי ממומני-חו”ל למניניהם, החל ב”בצלם”, דרך האגודה לזכויות האזרח, וכלה בטליה ששון ושאר החבר’ה מהקרן.
הכנס הזה אפילו לא מתחזה לדיון רציני. ימיני יתחיל לדבר, יפריעו לו כל הדרך, ולפחות יהיה לו עוד קצת חומר, לערימות שכבר אסף.
למה הם לא הזמינו את טוביה טננבום? יש לו הרבה מה להגיד, והוא כבר הוכיח שתעלולי סתימת הפיות הרגילים שלהם (שליחת צרחנים לכנסים) לא מצליחים לעבוד עליו. טוב, בעצם די ברור למה הוא לא שם.
אגב, בצלם כבר פיטרו את מכחיש השואה שלהם, או שהוא שלח הסבר שבעצם הוא לא הובן נכון ורק רצה לתרגם מישהו אחר שאמר את הדברים האלה…?:)
הכנס של מכללת נתניה (טוב, לא בדיוק מכללת נתניה, אלא מכון המחקר שבנה הטייקון תומך השמאל דניאל אברמס, זה מפרשות כ”ט בנובמבר וכרמיה, שמימן חצי מעצרות השמאל בארץ – ולו היה תומך ימין, היה מכונה בלעג, משהו בסגנון “איל דיאטות הבזק”), גם הוא מדגים איזון מופתי: נותנים לשטייניץ לדבר שם, ואז “מציגים את המחקר”, שנערך ע”י עוד אחד מתוצרי אוסלו (“הקרן לשיתוף פעולה כלכלי”), שבמסגרתה מייצג את הצד הישראלי, שאול אריאלי (צייר המפות המשעשעות של יוזמת ז’נבה, שכנראה נוהג שלא לבקר בי-ם לפני שהוא מציע להעביר גבולות באמצע הרחובות שלה…), והם “יקבלו המלצות” מאפרים לביא, שעובד ב”מכון מחקרי השלום ע”ש שטיינמץ”, ובמכון מולד, שגם הוא מהמכונים ממומניהחו”ל הללו…
הכנס של יוזמת ז’נבה יכול היה להיות מעניין, לולא הם דאגו להתחמק מהנושאים המסקרנים – למשל, האם מישהו שם מתכוון לשאול את אשרף היקר למה מחיבלים כלואים מקבלים שכר, שעולה ככל שהפשע שביצעו הוא חמור יותר?
מישהו שם מתכוון לשאול אותו האם הוא מוכן להצהיר למצלמות ובערבית שעניין זכות השיבה, מת, נקבר וגמור? עד שלא יעשו זאת, הרי שמשלמי המסים האירופאים ימשיכו לגלות שכספם נזרק לשווא. יוזמת ז’נבה לא תשכנע ישראלי אחד להאמין לרש”ף. היא תמשיך לפנק את המקורבים ושכבת המקורבים תמשיך לטייל ולעשות חייםן בארץ ובחו”:ל – אבל הסכם לא ייצא מזה, ושלום, על אחת כמה וכמה לא ייצא מזה. מצד שני, למה שהחבר’ה ירצו שלום? ברגע שיהיה שלום, האירופאים יפסיקו לשלוח מתנות ל”עוןסקים בתהליך”…
בקיצור, יהיה שבוע גדוש כנסי-שמאל קיצוני (עם נוכחות ימנית מינורית באחד מהם, ועם נוכחות שמאל-ציוני מינורית בשני). אכן שפע של פעילות בכוס התה הזעירה שמייצגת את שלוש המאיונים של האולטרה-שמאל שכל הזמן שואל מה קרה למותג “שמאל” – אבל אפשר לישון בשקט, אין ספק שכולם יתכנסו באיזה אתר סקי בשוויץ לעשות סיעור מוחות בעניין (והטמבלים מאירופה ישלמו את החשבון, ולא יבינו למה זה עדיין לא עוזר להם מול דאע”ש לסוגיה…).
אורי, אני מבין שמשעמם לך ולכן פספסת ששלטון הליכוד, שנמצא מאז 96 בשלטון, פשוט הביא לכל כך הרבה הצלחות ושקט בכל הגזרות.
ומה עם ממשיך ומחרב תהליך אוסלו מר נתניהו?
תתפקח ידידי
כדורי, ברוב שנותיה של המדינה השמאל היה בשלטון. אתה רומז שכשהשמאל היה בשילטון היה שקט, וכשהימין עלה הוא “הרס” את השקט.
אמנם זה לא היה במסגרת הסכם, אבל מסרנו את עזה עד הגרגר האחרון לאבו מאזן. ההמשך ידוע. אז אתה מציע ללכת בדרך השמאל ולתת גם את הגדה לאבו מאזן?
אז לא, אין לי בשרוול פיתרון טוב יותר, אבל זה עדין פיתרון גרוע
תמיד מצחיקים אותי אלה שהדחיקו את השנים של אהוד ברק לרמה של לשכוח מקיומן.
ואולמרט גם. אולמרט היה משיח השמאל לפני הבחירות של 2013, היחיד שיכול לנצח את ביבי (צריך להיות ממש מנותק מהמציאות כדי לחשוב שלאולמרט היה בכלל סיכוי לעבור את אחוז החסימה).
אבל היום – ״מה ? אולמרט ? הוא בכלל ליכודניק״.
ראשית, ברכות על השם השנון. אני עם אמנם אורי עם חולם (Ori), אבל המסר הערמומי והמושחז עדיין ראוי להכרה ולהוקרה…
אני יודע שבשמשאל נוהגים לספר שההיסטוריה החלה בשנת 1996, אבל האמת הביא שהליכוד חזר לשלטון ב1996 בגלל אירוע קטן שאתמול חגגנו את יום הולדתו ה21, ושמו הוא הסכם אוסלו (טוב, לא כולנו חגגנו, יש אלפיים איש שנבצר מהם להגיע…).
כל מה שקרה מאז ה13 בספטמבר 1993, הם תוצרים של זה. בעשרים ואחת השנים האחרונות צמחה כאן יישות מדיניות נפרדת בשם “התהליכיים”, שיש לה תקציב שנתי גדול (מאירופה וקצת מארה”ב), לא מעט מועסקים – והרבה-הרבה אג’נדה. הקבוצה הזו היא אמנם חסרת משמעות בציבור הכללי, אבל אחיזתה במוקדים הלא נבחרים, היא כמעט אבסולוטית – מספיק שתראה כמה כנסים החבר’ה האלה מצליחים לארגן בשבוע מקרי אחד…
הליכוד זה לא איזושהי בשורת-פלא, אני מסכים. למרבה הצער, אין בשורת פלא. אנחנו חיים במזה”ת, בלב העולם המסלמי, ולא יהיה כאן שלום, כל זמן שהצד השני מאמין שמתישהו הם יצליחו לשחוט אותנו – ואין להם שום סיבה להפסיק לחשוב ככה, כל זמן שכל פעם ישראלים מנסים לשחדם בכסף, נשק ושטח.