בעוד נתניהו וליברמן מתקוטטים על עתיד הקואליציה, צריך להיות ברור: בחירות הן יקרות וידחו את הטיפול ביוקר המחיה. יתכבדו ראש הממשלה ושר החוץ ויעשו הכל כדי להימנע מזה
הורדת ידיים היא ספורט תחרותי בין שניים, שפעם היו מיודדים והיום הם עוינים. אף שחובבי שרירי הזרוע צריכים לגעת זה בזה, בשבוע האחרון ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ שלו אביגדור ליברמן, עד לא מזמן צמד-חמד שידעו להתחכך, מנהלים את התחרות בכוח, אך ללא מגע ישיר.
שלוחיהם בזירה, השר יובל שטייניץ וסגנית השר פאינה קירשנבאום, משגרים מסרים הפוכים לציבור הישראלי. בעוד קירשנבאום, לבטח על דעתו של ליברמן, אמרה השבוע (אצל רועי ווסט, “רדיו ללא הפסקה”) שב-“2015 קרוב לוודאי יהיו בחירות”, שלוחו של נתניהו, שטייניץ, אמר כמה ימים קודם לכן (אצל אסתי פרז, רשת ב׳) ש”הגיע הזמן לממשלת אחדות לאומית”. נתניהו רוצה המשך שלטון, ליברמן רוצה קלפיות. נתניהו רוצה לשבת עוד על הכיסא, ליברמן רוצה להפיל את נתניהו ולרשת אותו.
ומה רוצה הציבור הישראלי? מה רצוי עבור הציבור הישראלי? אי-יציבות שלטונית, כלומר בחירות לפני השלמת קדנציה של לפחות ארבע שנים, אינן רצויות במדינה מתוקנת. נתניהו וליברמן הספיקו עוד להעביר את חוק המשילות, אך סופם עשוי להיות בכשל-משילות.
הראשון עשוי למצוא את עצמו, ללא תמיכה ציבורית, כמנהיג של מפלגה מפוררת וממורמרת. השני אולי עוד יפיל את עצמו מתחת לאחוז החסימה, הרף החדש הגבוה שהוא עצמו לחץ להעביר בחוק המשילות המפורסם. ליברמן מנסה לגרוף תמיכה ציבורית בימי המלחמה. בתחילה פיצול הסיעות בראשית הלחימה, אחרי כן חרחור “דברים נבובים” (בחירת המילים של נתניהו) ובהמשך זריית חול בעיני הציבור עם מגוון הצעות סותרות ומבולבלות: הדחת שליח האו”ם במזרח התיכון, העברת עזה לשליטת האו”ם, אשר את נציגיו ביקש להדיח, וקריאה להסדר אזורי עם מדינות ערב המתונות, תוך זניחת האו”ם. בסופו של דבר, בקלפיות, הציבור יידרש לחשוב איפה היה שר החוץ מאז 2009 עם כל הרעיונות שהוא מציף והיפר-אקטיביזם מן השפה לחוץ.
אך האם הבחירות באמת ייערכו ב-2015? על פי חוק יסוד הממשלה, הבחירות הכלליות קבועות לנובמבר 2017. לראש הממשלה יש אפשרות בסעיף 28 לחוק היסוד להביא להרכב אחר של הממשלה, לבד או ברוטציות. ממשלה כזו תוכל למשול שלוש שנים. הנהגה רצינית אמורה לחשוב על טובת הציבור ולא לזנק לקלפיות עם אסטרטגיות מבולבלות.
בחירות הן יקרות. בחירות הן טלטלה. בחירות דוחות (שוב) עד אין קץ את הטיפול בבעיות יוקר המחיה ומשבר הנדל”ן. יתכבד נתניהו, יירד על ברכיו בפני סיעות אחרות בכנסת, יוותר על גישת הסרבנות הדיפלומטית, יחתום הסכמים קואליציוניים חדשים, יתחייב להצעות שעולות באופוזיציה לטיפול בכשלי השוק. זה עדיף מאשר בחירות
ובאותו העניין, הפרשנות שלי הבוקר במוסף פרשנויות מיוחד של גלי צה״ל, לצידם של בן כספית (מעריב) ודן מרגלית (ישראל היום)
“ראש הממשלה איבד תמיכה ציבורית במהלך המלחמה אבל בניגוד לאוירת הבחירות שמשדר שר החוץ ליברמן, נתניהו לא מוכרח לראות את הכנסת ה 19 מתפזרת לדרכה. ישראל זקוקה ליציבות ולא להוצאות עתק על בחירות. הבחירות הכלליות אמורות להיות בנובמבר 2017 על פי החוק. מספיק זמן כדי לפרק את הקואליציה הנוכחית ולבנות ממשלה מתונה ושפויה יותר. ממילא הוכיח נתניהו בצוק איתן, שהטקסטים המתלהמים, של שריו, של חברי מפלגתו, כן, גם שלו עצמו- הם חסרי אחיזה במציאות. האם לא הגיע הזמן לייצר הנהגה של שפיות ומתינות? יש עוד סיעות חוץ מישראל ביתנו והבית היהודי. הגיעהזמן לפנות אליהם ישירות ולעשות ויתורים על בתחומי הכלכלה-חברה ולהפסיק את הסרבנות המדינית.”
טל,
הכל טוב ויפה, אבל האם את רואה הרכב קואליציה שונה, שניתן לקיימו בכנסת הנוכחית?
צריך לזכור שיש עתיד (וכנראה גם לבני) לא ישבו עם החרדים; בנט (וכנראה גם חלק ניכר מהליכוד) לא ישבו עם העבודה ומרצ. צריך לזכור לנתניהו אין 19 מנדטים של הליכוד בכיס. יש לו פייגלין ודני דנון ואחרים.
איך מרכיבים 61 ח”כים עם משמעת ברזל (כי אחרת חייבים יותר מ-61) בקונסטלציה כזו. יש פה מעגל שקשה לרבע…. אחרת כנראה מזמן היתה קואליציה חלופית.
אני חושבת ששלוש שנים קדימה (עד נובמבר 2017) זה מספיק זמן לעשות restart להכל. נתניהו רצה מלכתחילה את יחימוביץ׳ בפנים, והיא סירבה. יש אולי פרטנר יותר נוח שם עכשיו. בתנאי כמובן שהוא הולך לקראת העבודה בדרישות כלכליות-חברתיות וגם מדיניות. הבעיה המרכזית שלו היא בתוך המפלגה שלו. זה נכון. אבל הוא הוכיח עד היום שהוא יודע להשתלט גם על זה… ולא צריך 61 אלא הרבה יותר מזה (כדי לשרוד). הוא יכול לבנות את זה סביב 77.
זו בדיוק הבעיה. אני לא רואה קונסטלציה שבה תהיה קואליציה חלופית יציבה. איך אפשר להגיע ל-77, כאשר לנתניהו אין אפילו 19 בכיס.
טל, תחשבי מחוץ לקופסה. מה שמנשים את הנתניהו היא המנטרה, הנרטיב שאת ועיתונאים אחרים מפמפמים השכם והערב, שאין אופציה משמאל-מרכז, או לחילופין] שהאופציה מימין קיצונית. אבל יש עוד אופציות בכנסת הזאת חוץ מביבי בתפקיד רוה”מ. הכל תלוי בליברמן ובלפיד
אשמח לשמוע על האופציות הנוספות.
מי אמר שלפיד לא יישב עם החרדים?
כשיש אינטרסים משותפים, הכל יכול לקרות.
דין צודק וחוץ מזה:
״בחירות הן יקרות. בחירות הן טלטלה. בחירות דוחות (שוב) עד אין קץ את הטיפול בבעיות יוקר המחיה ומשבר הנדל”ן. יתכבד נתניהו, יירד על ברכיו בפני סיעות אחרות בכנסת, יוותר על גישת הסרבנות הדיפלומטית, יחתום הסכמים קואליציוניים חדשים, יתחייב להצעות שעולות באופוזיציה לטיפול בכשלי השוק. זה עדיף מאשר בחירות״
1. למה על ביבי לקבל את התפיסות של מי שהפסיד בבחירות ?
2. איך המדיניות הכלכלית השמאלנית הכושלת של העבודה או מרצ אמורה לסייע בטיפול ביוקר המחייה כשהיא בכלל הסיבה לאותו יוקר ?
אם ביבי לא יתעשת, לא יתחיל להנהיג מדיניות כלכלית שפויה כמו שהוא עשה ב- 2003-2005, אז עדיף כבר בחירות כי המשק יידרדר.
הוא לא חייב ללכת עם התפיסה של מי שהפסיד בבחירות, כמובן. ואז לשקול מה הלאה. איך ישרוד את הקואליציה שכן ניצחה בבחירות.
יונתן, אנחנו לא אומרים את זה בתור אמירה, אנחנו באמת מאמינים בזה.
אתה מוזמן לשאול את החיילים החרדיים שמשרתים, תשמע מהם בדיוק את הדברים האלו.
היות והתורה מגינה עלינו, קיצוץ בתקציבים למוסדות תורניים תמיד תמיד גוררת הסלמה חריפה במצב הביטחוני.
לפני כמה חודשים אמר גפני מנהמת ליבו כי בגלל הקיצוצים יפלו טילים בתל אביב, לא לקח לנבואה הזו יותר מידי זמן להגשים את עצמה..
המדינה מעולם לא ניסתה להגביר את הקדושה בארץ ולבחון אובייקטיבית אם המצב הבטחוני ישתפר.
חבל.
כל כך הרבה שטויות כאן שזה מצחיק. קודם כל, לימוד התורה מעולם לא היה תלוי בתקציבים מהממשלה. אתה רוצה ללמוד תורה ? סבבה, על חשבונך כפי שזה תמיד היה. תלמד ותתפרנס. כפי שהרמב״ם כתב, מי שלומד תורה בלי להתפרנס מחלל את השם.
חוץ מזה אין כל קשר בין התקציבים לישיבות למצב הביטחוני. שום קשר בכלל. לא העקיפין ולא נעליים. שום רב אמיתי לא יגיד את זה ברצינות, סתם דמגוגיה זולה ומטומטמת.
כל התפיסה שלכם בכלל מנוגדת לתורה. אולי תתחילו קצת ללמוד ? לא פעם גיליתי שהחרדים אינם לומדים דברים בסיסיים ביהדות שסותרים את ההשקפות המאוד חדשות שלהם.
אני מציין עובדות, לא דורש תקציבים.
מוזמנת הממשלה החילונית להמשמך באיוולתה.
רק שאל תזרוק עלינו את התוצאות…
ואתה לא מודע לכך שמוסדות תורניים רבים נסגרו בעקבות הקיצוצים. או הסטתם אל…
כמובן, המוסדות לא מהמגזר שלך, המוסדות מהמגזר שלך שתו להם את כל התקציבים.
צביעות דלי”ת במיטבה
אם תוקדמנה הבחירות (ואני מקבל את הערכת שלוחי ליברמן שהן אכן תתקימנה בשנה הקרובה), זה יקרה רק בגלל שלהערכת “המקדימים” הם יפיקו מזה רווח פוליטי.
אין לי צל של ספק ששיקולי טובת המדינה אינם חלק מהשיקולים של חלק גדול מהפוליטיקאים (שלנו ובכלל) בבואם להחליט האם יתנו ידם (ככל שהדבר תלוי בהם) לקיום בחירות מוקדמות.
החשודים המיידיים הם בנט וליברמן. אני אופתע מאוד אם לא נערכים, ברגעים אלה ממש, סקרים בעניין ההצבעה לכנסת. אני מעריך שתוצאות הסקרים האלה מצביעים על 35-40 מנדטים לשתי המפלגות של בנט+ליברמן.
עכשיו, ברור לי שסקרים כאלה יהיו מוטים, ושזה לא הזמן הנכון (מדעית, מתודולוגית) לערכם. אבל מעטים הפוליטיקאים שיכולים לעמוד בפיתוי להציב את עצמם בעמדה ריאלית לרוה”מות, ובנט וליברמן אינם נמנים על מעטים אלה.
שמעתי את הפרשנות הזו שלך גם הבוקר בגל”צ.
רק ראוי לזכור: בחירות אמנם יקרות, אבל המשך כהותם של המנהיגים הנוכחיים בהובלת המדינה יקר פי כמה…
כהונתם*
פשששששששששששש, והנה הפך לו ביבי לראה”מ שהוא ברירת מחדל עבור תומכי נאל.
אני יכול לשער שלא טובת הציבור, “משילות”, מחיר הבחירות, או כל תירוץ אחר הם הסיבה להזדהות המרשימה עם ביבי, אלא הידיעה הברורה שמחנה השמאל צפוי להצטמק עוד יותר אם יהיו בחירות בקרוב.
כך או כך, השאלה אם צריך להקדים בחירות במערכת דמוקרטית, צריכה לנבוע מהשאלה האם הממשלה הזו הולכת על כיוון שונה לגמרי מהדרך שהמפלגה שהרכיבה אותה, הלכה בו עד כה. כלומר, אם ביבי רוצה ללכת בכיוון שמאלי יותר, ראוי שיבקש על כך מנדט מחודש מהציבור. ככה זה בדמוקרטיה, ויגוע שהשמאל מאוד אוהב דמוקרטיה, ליברליזם, נאורוץ, פלורליזם, ומאוד שונא הדרה ומלים לא יפות אחרות…
מסכים אתך. ביבי צריך ללכת לעם לבקש מנדט מחודש.
מצויין:)
לצערי שנינו מהווים מיעוט במחנות שלנו (ח”כים מטבעם לא רוצים בחירות…)
גם אני מצטרף
חייבים בבחירות עכשיו.
אני בעד בוז’י. יש לו רטוריקה לא מתלהמת והוא בחןר שקול ןהגיוני.
לאור טראומת נתניהו, פסקתי מלהאמין למנהיגי ימין מתלהמים ורופסים בשדה המציאות
בדיוק! חשוב לציין שהוא גם יודע לבלום את פיו כשיש חוקרי משטרה מצירנים שרוצים לדעת לגבי כל מיני עמותות…
בתור חרדי, גם אני מצטרף לרצון הזה,
מהשמאל אף פעם לא סבלנו, גם כשהיינו באופוזיציה…
לעומת זאת, כשהימין בשלטון, גם בממשלות הקודמות, כשהיינו בקואליציה, רק סבלנו מקיצוצים, וגזירות וכו’!
טוב שאתם לא מייצגים את הרוב החרדי. כי קשה לעשות קריקטורה יותר גרועה מהחרדי שמנוע רק מאינטרסים צרים וכסף. מי שמשלם לו יקבל את הקול שלו.
לא התכוונתי לכסף, אלא למה שטוב לחרדים מבחינת לחיות כאן במדינה.
כסף זה רק חלק קטן מזה…
אתה מדבר על קיצוצים וגזירות. מה שטוב לכם זה לחיות על חשבון משלם המיסים ועל חשבון הדם של מי שמגן על המדינה ? יש לכם איזו טיפה של מוסר, דרך ארץ, קשר לתורה בכלל ?
שלום טל
שמעתי הבוקר את הטור שלך בגל”צ ורציתי לשאול אותך.
חו מלומר שוב ושוב ש”צריך לחשוב מחוץ לקופסא” אשמח לשמוע איך מחוץ לקופסא מסתדר מתמטית
אם נתניהו ייפטר מה”קיצוניים” כהגדרתך בנט וליברמן ומ 24 האצבעות שהם מביאים איתם הוא יצטרך לפחות עוד 17 אצבעות בכנסת כדי להביע אמון בממשלתו.
אמנם העבודה וקדימה ביחד יכולות לספק את הסחורה ולהעניק לנתניהו את 61 האצבעות הדרושות אבל נתניהו לא יכול להסתמך לאורך זמן על קואליציה צרה כל כך והוא יצטרך חיזוקים. האם זהבה גלאון תחזק את הקואליציה מרחוק? החרדים יציבעו שכם אל שכם עם חברי יש עתיד? אולי מזועבי תבוא הישועה?
רגע, אולי התקווה הלבנה יאיר לפיד יסכים להיות רה”מ? אם הוא יצליח לגבש קואליציה ביחד עם העבודה מרצ התנועה קדימה וישראל ביתנו הוא עדיין יצטרך עוד אצבע אחת, שגם אם ישיג אותה במעשה ניסים פוליטי הוא יצטרך לשבור לרסיסים את ההבטחה שלו לממשלה עם מספר שרים מצומצם.
בקיצור מצטער לשבור את המחשבות מחוץ לקופסא עם מתמטיקה פשוטה. נתניהו ואיתו עם ישראל כולו תלוי בקואליציה הזו כשהאפשרות הריאלית היחידה לרענון השורות היא החלפה של יש עתיד בחרדים.
לא יקרה. כנראה הולכים לבחירות כשליברמן יחליט.
מי אמרה לחשוב מחוץ לקופסא? אני השתמשתי במילים האלה? ההפך, מציעה לחשוב בתוך הקופסא
נתניהו צריך ללכת על בחירות – אין דרך אחרת. ממשלה חדשה לא עוזרת. האריתמטיקה לא מסתדרת לביבי. לא ממשל תקין. לא משילות ולא בטיח. זו חזרה על כל הטעויות של העבר. בחירות עכשיו יעניקו לביבי בלי נוכחותו המיותרת של ליברמן וישראל ביתנו הרבה יותר מנדטים – כל אלה שברחו ישמחו לחזור. ביבי ויעלון הוכיחו מנהיגות, וניווטו את הספינה על פני מים סוערים. מגיע לנו בחירות וממשלה חזקה יותר ולא כל חבורת מוצצי הדם שסובבת את ראה”מ עם הקואליציה המטופשת מימין ומשמאל. לא לפיד ולא לבני לא חושבים שיזכו לאותם הישגים כמו בבחירות האחרונות לכן, בחירות ובחירות עכשיו. היום. בעוד חודש אבל כבר בחירות וכל הלועגים והמזנבים בביבי יאכלו את הזנב שלהם.
לביבי יש עוד בעיות לטפל בהן ☺
http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2425340.1409911879!/image/872437078.jpg