צוק חלש: מילואים בשביל הכסף

מאת טל שניידר ותומר אביטל

לפני כמה ימים סיפר לי קרוב משפחה על מכר (גם אני מכירה אותו אישית) אשר בנסיבות שלעיתים מאפיינות את ענף ההייטק בישראל מצא את עצמו לפני כשנה ללא עבודה. מדובר באיש מוכשר, יזם ומנהל ומאז שסיים את הפרויקט עליו עבד – לא הצליח למצוא עבודה. מה הוא עושה בזמנו בשנה החולפת? הוא מבקש לצאת לכמה שיותר ימי מילואים. גם במהלך מלחמת עזה (אק״א מבצע צוק איתן) אותו אדם, שלא ניתן לחשוף כאן את דרגתו ומעמדו יצא ברצון לקרב. הוא פטריוט, אוהב את היחידה, אבל בהחלט עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי, הוא זקוק לתגמול ולתוספת ההכנסה. אם ניתן היה לחשוף את מעמדו ודרגתו, היו הקוראים משפשפים עיניהם כלא מאמינים. לא מדובר בחייל צעיר, אלא בקצין. לא סגן, לא סרן אלא מעבר לכך. הוא צריך לפרנס משפחה עם ילדים, אינו יכול להיתפס בפוזת המובטל-האומלל ועל כן הוא שם, רץ על הג׳בלאות ועם הדרגה והיכולות מצליח למשוך כמה שיותר ימי מילואים קרביים בחזית. עוד אלפי שקלים כדי לגמור את החודש.

מקרה פרטי (חשבתי לעצמי). לפעמים קשה למצוא עבודה לתקופות ממושכות. למרבה הצער, גם מחוץ לענף העיתונות התופעה מוכרת לבני הגילאים שלנו שנמצאים כבר לתוך אמצע שנות ה 40.

חלפו כמה ימים, ושמעתי את אליאן מרשק, אצל גיא זוהר מספר בפרוטרוט על הקשיים הכלכליים של חייל בודד. בעמוד הפייסבוק שלו הוא כתב על ימיו במלחמת לבנון השניה: ״על עצמי אספר: אני חייל בודד, נכנס ללחימה בלבנון, רגע לפני שחרור, משרת/מבצע וחוזר לארץ לשגרה. כל השלטים של האזרחים המחבקים את החיילים, לא עמדו לידי כשחיפשתי דיור ציבורי מאפשר לחיילים עת השתחררתי מהצבא. כל הקלישאות על “הגנה על הבית” עפו מהחלון בשניה שנשכבתי על הספסל ברחוב אחרי שהשתחררתי מהצבא, כי אין ולא היה לי בית לחזור אליו….אני חייל בודד בצבא ההגנה לישראל אומר וכותב לכם זה לא כמה אתם צריכים את הצבא, אלא כמה החיילים צריכים אתכם ביום שהם הופכים לאזרחים. אם אין לכם דירה לחייל הבודד ביום שהוא משתחרר מהשירות, אין לכם מה לבוא בדרישות מדור העתיד! את הקלישאות וההספדים אי אפשר למרוח על לחם.״

ובכן, זה לא נגמר בכך.

יקיר הפלוג, העיתונאי החוקר תומר אביטל עיתונאי גויס למילואים למלחמת עזה בצו 8 וערך בשבועות האחרונים בירור נוסף עבור הפלוג. לדבריו, רבים מן המילואמניקים לא נמצאים בקו האש אלא מחליפים סדירים שנכנסו לעזה ולכן הם חשים כי לא מדובר בהסתכנות מרצון, אך בהחלט בהזדמנות לסגור את החודש.

תומר אביטל, מלחמת עזה, קיץ 2014

תומר:

שוחחתי עם ג’ קצינה בדרגת סגן שגויסה בצוק איתן: “בחודשים שבין הסמסטרים קשה לי מאוד למצוא עבודה. הסיכוי שלי למצוא עבודה טובה לכל השנה הוא נמוך כי אני לומדת המון. אז או שאקח עבודה במינימום של המינימום או שאבוא למילואים. כאן השכר הכי טוב מכל מה שאוכל למצוא. יוצא לי 270 ליום מילואים. באזרחות כדי להגיע לסכום כזה אני צריכה לעבוד כ 11 שעות. במילואים זה פשוט סכום גדול יותר עבור שעה.  אני פוגשת הרבה אנשים וזה כייף. וכמובן יש גם את המענק שמגיע בהפתעה חודשים לאחר מכן. נכנסים כמה אלפי שקלים וזה נהדר״.

חייל  אחר: ״אני במצב כלכלי לא טוב ואני עוזר להורים שלי. המילואים מצוינים בשבילי בימים אלה, כי אין פה שום עלות. כל יום פה זה בחינם בלי הוצאות.״

איש מילואים נוסף שפגשתי התעניין אצל קציניו האם יוכלו להחזירו לקבע: ״אמרו לי שלא אוכל לחזור לקבע. חבל, יש שלוש ארוחות ליום, תחושת שייכות ולא צריך לחשוב יותר מדי כי אומרים לך מה לעשות. אלה הם שלושה מאפיינים שקשה למצוא בעבודה באזרחות״.

שוחחתי עם שליש צבאי. לדבריו עשרות אנשים בגדוד בו הוא משרת סיימו צבא או חזרו מטיול בחו״ל והם ממש שמחים ורוצים לבוא למילואים בשביל הכסף, כי ממילא מורכב למצוא עבודה.

אבל לדבריו זה תמיד בעיה לדאוג להתייצבות מלאה, למרות המצב. ״בסופו של דבר, מצב החירום הוא זה שמביא את האנשים להתגייס ולא הכסף כדבר ראשון״ אמר השליש.

שליש צבאי מגדוד אחר הוסיף: ״כחמישים מגויסים מתוך 300 שהתייצבו עשו זאת גם בגלל הכסף. מדובר בעיקר בסטודנטים ומורים. יש רבים שמשוחחים איתי על הכסף ועל כך שהם רוצים כמה שיותר ימ״מים (ימי מילואים בז׳רגון הצבאי – ת״א). תוסיף לכך את העובדה שבצו 8, התגמול ליום גדול יותר״.

ד’, בן 33 שגר עם הוריו, משרת כבר 32 יום. זה החל עוד לפני המלחמה ולאור ההתפתחויות התגלגל לצו 8.  אך מבחינתו זה יכול להמשיך עוד ועוד. “אני תומך בהוריי כלכלית והעבודה שלי באזרחות קשה מאוד. כאן יש שמירות וסיורים, אבל סך הכל הרבה יותר קל פה. מבחינתי להישאר במילואים כמה שיותר”.

קצין שיושב לידינו טוען מנגד שישמח לחזור הביתה כמה שיותר מהר, בעיקר בגלל הילדים: “כל מי שהוא הורה רוצה לחזור הביתה כמה שיותר מהר”. לדבריו “מי שרוצה להישאר במילואים – יש בו משהו משובש”.

“מה לגבי אלו שזקוקים לכסף וחיים עם הוריהם?” אני שואל.

“זה נקרא משובש”, הוא חורץ.

טל: י׳, שליש גדודי ביחידת רגלים אומר שכבר בשבוע שעבר כאשר פנו אליהם להתכונן להיות חלק מקבוצת הגיוס הבאה, הוא ערך סבב טלפונים והשיג מידית הרכב מלא: ״אם בעבר אנשים לא ממש רצו לצאת למילואים, אני יכול להגיד שהזמנים השתנו. מצד אחד אנשים נענים בקלות לקריאות, רבים בקטע של הציונות מצד שני, הרבה יותר מבקשים פשוט שיגייסו אותם. לדוגמא, עובדי הייטק. הם אומרים לי ׳תן לי לעבוד בחברה ההיטק שלי ראשון עד חמישי ותגייס אותי חמישי עד ראשון׳. הם פשוט עושים את הכל כדי למקסם את ההכנסה ממקום העבודה וגם במקביל מימי מילואים עד כדי כך שהם מוכנים לטחון את הסופי שבוע מנוחה שלהם בשביל להביא עוד קצת כסף הביתה. זה שינוי גדול, זה פשוט לא היה ככה לפני כמה שנים. וזה לא שהעלו את התשלום עבור ימי מילואים.

דוגמא נוספת לדבריו של י׳: ״כאשר יש לנו ימי ימ״ח, שזו עבודת ספירת מלאי שחורה, אנשים מטריפים אותי כדי לקבל את ימי המילואים האלה. לפני כמה שנים הייתי צריך להתחנן לאנשים שיעשו את זה ולפעמים לחייב בצו. בימים האחרונים מדברים איתי סטודנטים שלא עושים כסף בקיץ כי במסעדות שהם עובדים בהם אין כמעט לקוחות. או בעלי עסק קטנים ועצמאיים שהמלחמה הזיקה להם והם ממש מחפשים לסגור את החודש במילואים. אני אומר בלב שלם שכ-30-40% מחיילי המילואים רואים במבצעים כמו “צוק איתן” אפשרות לעשות קצת כסף שיכול לבוא במקום ההכנסות האבודות בזמן שהמשק בדעיכה/קריסה בעת לחימה כו משמעותית.״

תוספת 5 באוגוסט:

לוחם באחד מגדודי המילואים מדגיש כי “כלפי חוץ אנשים לא מספרים, אבל בשיחות אישיות זה עולה על פני השטח.

זה בולט בעיקר אצל סטודנטים ומובטלים. הסטודנטים עובדים במשמרות או עבודות זמניות, לרוב בשכר נמוך, וזקוקים לכל שקל. לכן חשוב להם לצבור כמה שיותר ימ”מים כי זה יותר משתלם פה”.

לדבריו, “יש לנו גם כמה מובטלים, להם זה ממש משמעותי. יש אחד שהוא בין עבודות ויש כאלה שכבר כמה חודשים מובטלים וזה אפילו יותר משמעותי. בכל מקרה”, הוא מדגיש “כמעט כולם רוצים לצבור כמה שיותר ימ”מים כדי לעלות במדרגה של התגמול הנוסף. זה תהליך שהולך ומחמיר ב3-5 השנים האחרונות”.

כל הדוברים ביקשו לשמור על פרטיותם ואלמוניותם.

מצורפת טבלת התגמולים (מענקים בלבד, שמגיעים מעבר לשכר עבור ימי מילואים ומשולמים כעבור כמה חודשים מתום ימי המילואים)

תמלוגים לימי מילואים

אם הנכם קציני וחיילי מילואים שגויסו בצו 8 במלחמת עזה ותרצו להוסיף על הקשיים הכלכליים שהביאו אתכם לרצות להתגייס ולהגיע להקלה הכלכלית הזמנית – אנא שלחו לנו את הסיפור

תומר: tomeravital@gmail.com

טל: tal@eyaltal.com

תומר ואני נרים טלפון, נוודא פרטים ומידע, נשמור על פרטיותכם ונביא את הסיפור לידיעת הציבור.

תודה