אבישי: “עולם העיתונות מדשדש באי ודאות ואיש לא יכול לנבא מה ילד יום”, כתבתי כאן לפני שישה חודשים כשהצטרפתי ל”פלוג” ושוב הוכח כי צדקתי. לא יכולנו לנבא את הנושאים ואת העוצמות, לא את מערכת הבחירות המטורפת לנשיאות ולא את המלחמה בקיץ (למרות שהימור על מבצע צבאי בעזה בקיץ בעשור האחרון הוא הימור של 50%).
מה שכן ניסינו לנבא, בחוסר הצלחה, הוא את המימדים העסקיים של הפרוייקט העיתונאי הזה: היענות הקוראים וסבלנותם, יכולות השת”פ של המדיה המסורתית וגמישותו (המועטה) של שוק הפרסום (שזוחל אל משבר משל עצמו). יש ודאי נוסחה מוצלחת ויציבה לקיומה של עיתונות עצמאית מקצועית ברשת, פשוט עוד לא גילינו אותה.
אנחנו מפרידים כוחות והולכים לדרכנו.
ה”פלוג” יחזור לידיה האמונות של טל (כשתחזור מחופשת הקיץ אותה הרויחה ביושר) ואני אתקדם למיזם הבא. תוכלו להמשיך לקרוא אותי באתר “מידה” ולצפות בי ב”כנסת ברשת“. אני מודה לטל על התקופה המרתקת של העבודה בצוותא ולקוראים הרבים שקראו, הסכימו, זעמו, התווכחו, העירו והגיבו (בבלוג, בפייסבוק, בטוויטר ובווטסאפ, אולי בעוד מדיה שנשמטה מזכרוני).
נשתמע, מן הסתם.
כבר בפסקה הראשונה הצלחת לסתור את עצמך.
בהצלחה אבישי :-).
חבל.
חבל, הנוכחות שלך באתר הזה, והשותפות שלך עם טל תרמו רבות לפתיחות של הקוראים לתכנים.
מידה אולי נראה לך יותר “מגרש הבית”, אבל החיבור של שניכם, עם המטענים שהבאתם אתכם, והסינרגיה שנוצרה הם ייחודיים, לדעתי.
מה יכול לשכנע אותך לחזור בך?
בוכטה של כסף.
לעולם נזכור היכן היינו ומה עשינו כאשר שמענו את הבשורה בדבר הסתלקותו של הכתבן עברי מהפלוץ.
באסה.
חבל מאוד, השילוב שלכם הביא הרבה תובנות טובות וחשובות.
מאחל הצלחה בהכל!
טל, תעשי משהו. ככה ויתרת בקלות?
בשעה טובה. החיבור הזה מראש לא עבד טוב. בלוג צריך זהות והצטרפותו של אבישי גרמה לזהות כפולה (או חצויה?). ימני מידי. עכשיו אחזור לעקוב בנאמנות.
מעולה.
להתראות.
אני מניח שלי לא תחסר.
אני הולך אחריך, אבישי. קראתי את הבלוג הזה רק בגלל האיזון מצידך.
גם אני כמוך התחלתי לקרוא בעקבות אבישי אבל עכשיו אני אשאר בגלל התגובות המצוינות של אורי
חבל מאוד. בהצלחה בהמשך דרכך.