האם המסמך שהודלף לעיתונאים ישראלים (הראשון שהעלה אותו היה ברק רביד) – היה מסמך שהוצע על ידי המצרים והועבר באמצעות האמריקאים לישראל, כשהוא אך ורק נייר בסיס? או שזהו מסמך שהאמריקאים תמכו בו?
לא בטוח שהשאלה הזו תתברר בהקדם, כיוון שלמיטב שיפוטי (ומן הכתבים הבכירים אחריהם אני עוקבת בארה״ב ובישראל) – מכונות הספינים ודיסאינפורמציה עבדו בשלושת הימים האחרונים בקצב מוגבר מן הרגיל. קשה לדעת למי להאמין.
הנה טוני בלינקן סגן היועץ לבטחון לאומי מסביר אתמול (ב׳) לכתבים בבית הלבן: “מה שאתם רואים באופן קבוע, למרבה הצער, אלה הן הדלפות שהן לא מדויקות או נועדו לייצר חוסר דיוקים. במיוחד בנוגע למקורות מהן הגיעה ההצעה להפסקת אש. זו לא היתה הצעה אמריקאית, אלא הצעה של המצרים.״
בארה״ב, משוכנעים כתבים שהשר למודיעין יובל שטייניץ הוא זה שהעביר את המסמך-טיוטה לכתבים ישראלים. הקרבה בינו לבין ראש הממשלה ידועה היא מן המפורסמות ועל כן, ההנחה שהיא שנתניהו הורה לו להדליף ולתדרך.
@amirtibon trust am not only observer who suspects was steinitz who smeared kerry, diistorted US position, now doing this public speech?
— Laura Rozen (@lrozen) July 28, 2014
אתמול, בצהרי היום התחילו בישראל לנסות לכפר על העוונות. לשכת העיתונות הממשלתית הזמינה כתבים זרים (וישראלים) למסיבת עיתונאים עם שר המודיעין יובל שטייניץ. הוא כמובן חזר והדגיש את היחסים הטובים והמיוחדים שבין המדינות.
Intelligence Minister Steinitz shoots down criticism of US administration over Gaza: “US is our best ally – Congress and the administration”
— Amir Tibon (@amirtibon) July 28, 2014
אבל זה לא עשה רושם רב בוושינגטון. על פי התיזה המתפתחת בארה״ב (וכאמור איני יודעת אם היא נכונה או שגויה) – שטייניץ, על דעתו של נתניהו, הוא זה שהעביר לעיתונות הישראלית את טיוטת הצעת הפסקת האש. הוא (שטייניץ) לא ציין שמדובר במסמך שמגיע מן המצרים, אלא הציג את זה כמסמך אמריקאי וזה כדי להסביר מדוע ישראל דחתה את ההצעה על הסף. האופציה האחרת: ישראל קיבלה את ההצעה הזו מארה״ב ודחתה אותה על הסף בהיותה בלתי ראויה בעליל.
התוצאה: מזכיר המדינה האמריקאי נפגע מן האופן בו הדברים הוצגו/הודלפו בישראל ונזק נוסף נגרם למערכות היחסים בין המדינות.
למי שלא מבין- זו אחת הכותרות הראשיות של סוכנות AP ביום ב׳, 28 באפריל ״בארה״ב רותחים על הביקורת שיש על קרי״. וגרסה מוקדמת יותר של אותה הכתבה הכילה את המשפט הבא: ״גורמים רשמיים ציינו כי הביקורת שהוטחה בקרי עשויה לסכן את מערכת היחסים בין ישראל וארה״ב. (officials said the criticism of Kerry could put the relationship between the U.S. and Israel in jeopardy)ֿ
ממשלת ישראל, במיוחד העומד בראשה, נכנסה ליוני 2014 במערכת יחסים מן הגרועות שהיו אי פעם עם הממשל האמריקאי. מאמצים שנמשכו יותר משנה של מזכיר המדינה ג׳ון קרי היו לריק. נתניהו לא טרח להיפגש עם אבו מאזן אפילו פעם אחת במהלך כל תקופת המו״מ. דיוני המסגרת של המסגרת יוותרו הערת שוליים בהיסטוריה. לא היה בהם שום תוכן ממשי. מי שמעוניין בהידברות לכל הפחות יוזם מפגש. ולא רק שלא היה פה שום מו״מ. במשך כל הזמן שחלף שרי ממשלת ישראל צווחו שאבו מאזן מסית, מכחיש שואה, מפעיל על ישראל טרור כלכלי (BDS) וטרור מדיני (פנייה לאו״ם) ומה לא. בדיעבד, אחרי שגינה מפורשות את חטיפת שלושת הנערים, סייע בהשגת מודיעין והצליח במידת מה לשמור על שקט בגדה – מתחילים להתפכח בישראל ולהבין שדחיקתו לפינה היתה טעות חמורה.
היחסים עם וושינגטון נפגעו בשנים האחרונות, בין השאר בשל הסרבנות וההסתגרות הישראלית. נתניהו היה שותף פעיל בבחירות 2012 לטובת המפלגה הרפובליקנית (כלומר נגד הנשיא המכהן), דבר שרק הרחיק את ישראל מארה״ב עוד קצת. אירועי הימים האחרונים מעידים (שוב) על היחס הקפוא בין אובמה לנתניהו. זה לא הולך להשתנות. הראשון יציב במקומו עד ינואר 2017 (אם כי אולי ברווז צולע, אבל במקומו). השני עשוי לשרוד לעד נובמבר 2017, או קודם לכן. מה שהצמד הזה לא עשה ולא השיג בחמש השנים וחצי האחרונות – הם כבר לא יעשו. מדינאים ללא חזון ואופק. זה כל מה שיש לנו כאן.
מי הדליף למי ומי מוביל בנקודות במלחמת הספינים? זה ממש לא משנה. האווירה הכוללת היא רעילה. שרי ממשלת ישראל (קודם יעלון, אח״כ שטייניץ, לפעמים חברי קואליציה זוטרים יותר) מכסחים את קרי מאחורי גבו, מדליפים נגדו ומחפשים נקמה. ובכן, ברייקינג ניוז: חוץ מאובמה ומנתניהו גם קרי לא ילך לשום מקום עד ינואר 2017.
הכותבת שוכחת שצריך שניים לטנגו. את טוענת שהיחסים עם הממשל הגרועים ביותר בהיסטוריה, ובכן נחשי מה – לא רק לישראל היחסים הגרועים ביותר בהיסטוריה עם ארה״ב, אלא לכל בנות בריתה המסורתיות החוששות מהריק המדיני שמובילים צמד בבופונים אובמה וקרי. ממצרים, סעודיה וירדן עוד למזרח אירופה ואסיה היום כולם כבר יודעים – אסור לסמוך על שיקול דעתם של שני אלה.
אוסמה הוא הנשיא האמריקני הגרוע ביותר ב-100 שנים, כך סבורים האמריקאים, וזה הגורם המשמעותי במערכת היחסים הרעועה.
כן, אבל למדינות אחרות יש מספר רב של בנות ברית בעולם. ישראל זקוקה לארה״ב קצת יותר ממה שאחרים זקוקים לה.
אז מה ? אובמה הוא אסון שהורס כל מה שהוא הוגע בו. הוא וקרי חיבלו במכוון בקשר עם ישראל. מה את רוצה שנעשה ? שנתכופף ? עברנו את פרעה נעבור את אובמה שאינו שליט כל יכול אלא בסך הכל רק נשיא עם סמכויות מובגלות. הוא לא ארה״ב ויש לנו מספיק ידידים בארה״ב.
זאת עובדה שהרפובליקנים יותר ויותר פרו ישראלים בעוד שהדמוקרטים פחות. אין מה לעשות, וזה לא קשור אלינו ולא לתמיכה כביכול של ביבי ברומני – שרוב אזרחי ארה״ב היו מעדיפים לראות היום כנשיא. מדובר בשינויים עמוקים פנים אמריקאיים שאינם קשורים למה שאנו עושים.
בוודאי שנתכופף..
אנחנו בגלות ואין לנו ברירה.
היחסים לא סימטריים ומספיק עם ההזיות
תזכורת בעניין שטייניץ http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-cc6ad744c144a31004.htm
עוד קצת על שטייניץ “מכתב של שטייניץ מוען לשר הביטחון, אהוד ברק. לפי כללי המינהל התקין, ששטייניץ שולט בהם היטב, שר אוצר לא כותב מכתבים לרמטכ”ל, אלא רק לשר אחר. ובכל זאת, תוכנו של המכתב הודלף לתקשורת על ידי משרד האוצר כאילו המכותב המשני בו, הרמטכ”ל, הוא המכותב הראשי.
אז מדוע הדליף האוצר כי שטייניץ תוקף דווקא את אשכנזי? כי זה עושה יותר כותרות, וגם מזכיר לציבור את פליטת הפה של אשכנזי לפני כמה שבועות, כשאמר בישיבת הממשלה לנתניהו שאנשי הקבע אינם עובדי קבלן, ולכן אסור לפגוע להם בתנאים. אגב, הרמטכ”ל התנצל מאז, אבל יועציו של שטייניץ סברו כנראה שהוא יכול להרוויח מסכסוך מתוקשר עם אשכנזי – שיראה איזה שר חזק הוא שר האוצר.http://www.themarker.com/markets/1.534337
והיום כלם יודעים איפה אשכנזי ואיפה שטייניץ
ניתוח מעולה, טל. ממש נהניתי לקרוא. לילה טוב ושקט
המשפט “״גורמים רשמיים ציינו כי הביקורת שהוטחה בקרי עשויה לסכן את מערכת היחסים בין ישראל וארה״ב. (officials said the criticism of Kerry could put the relationship between the U.S. and Israel in jeopard” זו הפעם הראשונה שנאמר משפט כזה בהקשר ליחסים עם ארה”ב מתוך ארה”ב, לדעתי גם מישהו מהצד השני מתדרך את הפקידים הללו. נורת אזהרה. מקלקלים את יחסנו עם הממשל במקום לדבר ישירות עם נושאי המסר, במקום לומר ההצעה לא מתאימה לנו למרות הכחשת ארה”ב שזהו המסמך. מכאן מבינים שלמרות הטלפונים של אובמה עם ביבי למעשה אין תקשורת בין שני הצדדים. או שביבי פוחד ומפריח בלונים או שהוא תסלחו לי : לא מנהיג. ולא נדבר כרגע על המנהרות שקיומן היה ידוע על והתקיים מחדל חמור. במשך כל שלטונו ידע לצעוק רק איראן איראן וצריך להפציץ את איראן ומחזיק אחריו ברק שברח ולא טיפל במנהרות.
הכותרת “סכנה ליחסי ישראל-ארה”ב” מופיעה חדשים לבקרים בתקשורת הישראלית מאז ומעולם. תמיד מנסים להפחיד אותנו שזהו-זה, האמריקאים הולכים. וזה תמיד מתברר כלא-נכון.
מי שפוגעים ביחסי ישראל-ארה”ב הם חוסיין אובמה והמזכיר קרי, שבחוצפה שאין כדוגמתה, דורשים מישראל להפסיק לאלתר להגן על אזרחיה מול החמאס. עם חברים כאלה, מי צריך אויבים? במיוחד כשבעלי הברית של ארה”ב בתקופה האחרונה הם תורכיה וקטאר, המדינות היחידות בעולם שעדיין תומכות בחמאס.
בקיצור, די להלקאה העצמית. כתבה רעה.
באמת חצופים. מה הם חושבים לעצמם האנשים האלה שנבחרו ברוב של האזרחים האמריקאיים. יאללה. אימפיצ׳מנט. בטח אייפאק יכולים להוריד אותם, לא?
מה הקשר שהם נבחרו על ידי רוב האמריקאים ? זה הופך אותם לפחות חוצפנים בדרישות שלהם ? אגב את יודעת בדיוק כמוני שאם הבחירות היו היום הם לא היו נבחרים שוב. אז מה התשובה שלך אמורה להגיד בדיוק ?
בכלל לא יודעת את זה. הציבור האמריקאי יכול לבחור בין שתי אופציות ובין שתי אופציות בלבד – רפובליקני או דמוקרטי. הבחירות הן אף פעם (שם) לא סינגל אישיו. אלא מכלול של דברים. 90% מן הזמן אנשים הולכים לקלפיות על נושאים כלכליים. מן הבחינה הזו, לציבור האמריקאי חזר לזרום הדם בפנים, אחרי השנים הקשות של סוף בוש והמשבר הכלכלי. יש יותר מקומות עבודה, המשק התאושש שם מאבטלה קשה. וכולי. פעם 1 בהיסטוריה של העשורים האחורנים הנושא המרכזי בבחירות היה לא כלכלי. וזה היה ב 2004, אחרי התקפת הטרור. להערכתי, על פי סקרים ותובנות, אם הבחירות היו היום, כל מועמד דמוקרטי היה נבחר. זה לא קשור אגב באישיות שלו או שלה (כי נניח שזה קלינטון), אלא דווקא בשינויים דמוגרפיים, עליית כוחם של ההיספניים וכולי. כל זה לא אומר שלרפובליקנים אין סיכוי חלילה. מספיק פרשיית שחיתות כספית/אישית/כלכלית הכי קטנה כדי להבריח אותם מן הדמו׳ לרפו׳. יש עוד כמה משתנים, כריזה של מועמד וכו׳. נראה איזה קלף יהיה לרפו׳ ויהיה אפשר לדעת אם יש להם סיכוי טוב או בינוני. לשאלתך – אם אובמה היה מועמד היום, יש להניח שהיה נבחר שוב, על הבסיס הכלכלי. (מדיניות חוץ לא מעניינת את האמריקאים, לא לפני שנתיים ולא היום וגם לא בעוד שנתיים)
לא ידעתי שאת דוברת המפלגה הדמוקרטית. אבל על פי הסקרים שפורסמו לאחרונה אובמה נבחר לנשיא הגורע בתולדות ארה״ב. כן בכל תולדות ארה״ב. הוא לא פופולרי. יש גם רוב שאמר שהיו מצביעים לרומני.
אני מכיר את השינויים הדמוגרפיים של ארה״ב. הדמוגרפיה אינה הגורל. הציבור האמריקאי לא מצביע רק על פי שיעור אתני שבטי וכמובן שהרפובליקנים מכירים בזה ומשנים את השיח שלהם בנושאים שמבריחים היספנים. בכל מקרה זה לא משנה שעל פי הסקרים של היום אובמה היה מפסיד.
ואני מסכים שלאמריקאים לא אכפת ממדיניות החוץ, זה בדיוק מה שהתכוונתי – לכן התשובה שלך על ״הם נבחרו״ הייתה לגמרי לא רלוונטית.
טל, למה לדעתך יש לישראל אהדה כה גדולה בארה”ב? תוצאה של חינוך? של אזכורים חיוביים לישראל בתקשורת?
כלומר, אם במשך 20 שנה התקשורת הערבית תיתן אהדה לישראל, הערבי הממוצע יהיה פחות אנטישמי?
מסיר את הכובע. אמנם אף מילה לא נכונה, אבל השכנוע העצמי הוא מופתי (
אגב, אני מעריך את המחיקות העקביות. את פשוט יכולה לבקש שלא יכתבו אצלך כאלה שאת לא מצליחה להתמודד עימם עניינית, ואני פשוט אפסיק (אני מניח שגם אחרים יוותרו ברגע שיתברר להם שכל הטקסטים הנפעמים שלך על חופש הביטוי, הם רק בכאילו) – רק עשי לעצמך טובה, ואל תטעני שאת מוחקת “הסתה” או “דברים קיצוניים”. זה ממש ממש לא משכנע…
תגובה ליונתן:
נראה לי שאתה חי בסרט. אובמה נבחר לנשיא הגרוע בתולדות ארה״ב? אולי בסקר צופי פוקס ניוז או מאזיני ראש לימבו. תביא לינק בבקשה.
לא שאובמה הוא כזה גליק אבל אתה מגזים ובגדול. בתגובה קודמת כתבת שהאמריקאים היו מעדיפים שרומני יהיה הנשיא היום – אתה חושב שהם בכלל זוכרים מי זה רומני? עוד אחד שהתמודד לנשיאות והפסיד, אפילו לא הסגן של בר כוכבא.
http://www.washingtontimes.com/news/2014/jul/2/obama-worst-president-wwii-new-poll-shows/?page=all
http://news.yahoo.com/romney-obama-rematch-poll-124600571.html
למה להתבזות בפומבי כשאפשר לערוך חיפוש של 30 שניות בגוגל כדי לבדוק בעצמך ?
גם האנשים מנגד נבחרו ברוב של האזרחים הישראליים, זה מפריע לך לצלוף בהם כאשמים הבלעדיים? יאללה, אימפיצ’מנט – אולי נתנחנן קצת שהאמריקאים ירביצו קצת תורה בילידים שמחויבים לשתוק מול הגביר?
תגובה פבלובית ילדותית.
ועוד ממי שהובילה וממשיכה להוביל קמפיינים למען יענו נבחרי ציבור על השאלות שמעניינות אותה – אפילו שטל איננה נבחרת ציבור אלא רק ממומנת-ציבור, יהיה נחמד לראות ממנה דוגמה אישית בדמות תשובות ענייניות.
תשובה למה יובל? מה השאלה העניינית שאתה רוצה תשובה אליה?
אולי ננסה לנתח את ההקשר, ולא רק טוויטים וספינים?
אולי אם אובמה נותן עוד חודשים לאירנים במו”מ לשומקום, אז לביבי יש סיבות מהותיות לכעוס ולדאוג שהממשל בחר ציר שאינו עובר בירושלים-קהיר-ריאד?
אולי אם קרי נוקם בביבי שפגע באובמה שפגע בביבי, אז עוד פגיעה היא רק חלק ממסע ממושך מול הנשיא הכי פחות אהוד בארה”ב, במטרה לקבל יותר תמיכה מהקונגרס בדולרים ודברים מוחשיים אחרים?
אולי אם ביבי חושב שחלוקת ירושלים בעת שמיליציות איסלמיסטיות מתקדמות ברחבי האזור זה הגיג הזוי, אז הוא חש צורך להרחיק גורמים שלא מבינים זאת ומפריעים לו להתמודד עם השינוי האזורי?
אולי צריך עיתונאים חוקרים שיבדקו את השאלה המהותית: האם הממשל בחר בדרך חיכוך זו פוליטית? מדינית? פשוט מחוסר הבנה? גם וגם? או שאולי זו רק ישראל? רק ביבי? אולי רק ביבי (ושטייניץ). אולי.
״אולי צריך עיתונאים חוקרים שיבדקו את השאלה המהותית: האם הממשל בחר בדרך חיכוך זו פוליטית? מדינית? פשוט מחוסר הבנה? גם וגם? או שאולי זו רק ישראל? רק ביבי? אולי רק ביבי (ושטייניץ). אולי.״
רעיון מעניין – טל, יש לך גישה לעשות תחקיר עומק בנושא בוושינגטון?
נא לא לשכוח את ההיסטוריה של יחסי ביבי עם אובמה, ואת ההתערבות הבוטה שלו בפוליטיקה האמריקאית בזמן הבחירות האחרונות לנשיאות. ההתערבות הזאת לא תשכח, ואחרי בחירות 2016 יתחיל תהליך התשלום. התמיכה ברומני היתה משגה אסטרטגי חמור ביותר מצד ראש הממשלה ונעשה בשירות אינטרסים זרים ותעלה למדינת ישראל בהזדמנויות מוחמצות רבות, בדם ובכסף. המזק העיקרי הוא שמדינת ישראל והתמיכה בה הפכו מקונסנזוס בארה״ב למטרה מפלגתית רפובליקנית, ועל כך יש לא רק להצטער אלא להקים ועדת חקירה לבירור המשגים ומציאת האשמים, כמו גם לתקן את הנזק.
תודה. הוספתי את ההקשר של בחירות 2012
ביבי, כמו מובארק,סיסי, תושבי לוב, עיראק, הסעודים או אפילו שר החוץ הפולני מבין שממשל אובמה ההזוי הוא משענת קנה רצוץ. מרגע שמבינים את זה, מבינים שביבי עשה כמיטב יכולתו כדי למזער את הנזק של הממשל הזה, בין אם ע”י תמיגה (עקיפה) ברפובליקאים או בקונגרס.
גם הסקרים בארה”ב מוכיחים שרוב אזרחי ארה”ב חושבים שאובמה הוא הנשיא הגרוע ביותר שהיה בארה”ב מאז מלחמת העולם השניה.
אז נכון, שישראל תלויה בתחומים רבים בארה”ב, אבל זה לא אומר שצריך להכנע לגחמות ההזויות של אובמה ולהגיע למצב של עיראק.
אני חושב שרוב הכעס על קרי לא קשור למהות הנייר אלא להתנהלות, את חייבת להסתכל על זה בקונטקסט הגדול יותר. הפסקת הטיסות, הניסוח של “הפסקת אש ללא תנאים” (בדרך כלל ללא תנאים מקושר לכניעה ולא להפסקת אש), האירוע המביך בפריז בו קרי סוגר דילים עם קטאר וטורכיה מאחורי הגב של מצרים הרשות וישראל, לא לחינם נדמה שהדבר היחיד שמאחד היום את ישראל, סעודיה מצרים והרשות זה שקרי ואובמה פשוט עושים עבודה מחרידה וגורמים יותר נזק מתועלת.
מזכיר לאנשי הימין, שגם ג’ורג’ בוש הרפובליקני נתן הוראה בעיצומה של שלחימה לצאת מידית מעזה. וממשלת הליכוד של שרון יצאה. בעניין הזה אובמה לא עשה משהו חריג, ונשיאים של ארה”ב לכל אורך ההיסטוריה, הביעו עמדות נחרצות שלא תמיד תאמו את הציפיה הישראלית.
באשר לנתניהו ויעלון, רק לפני כשבוע הם גיחכו בהתנשאות לשאלתו של אודי סגל בנוגע למקומו של אבו מאזן בהשגת הסכם הפסקת אש, ומיד לאחר מכן ניפקו את ההצהרה המתרברבת שתכליתה המידית הייתה המשך הטעיית הציבור הישראלי, כאילו סיפור המנהרות ברובו מאחורינו, הצהרה שנועדה לספק קו הגנה לבריחה מעזה. (וכאן אגב, מדובר בבריחה אמיתית מעזה.)
אז אחרי שכשל בקריאת המפה, נתן לחמאס חמש שנים להתחמש על הגדר ולהקים תשתית טרור הרסנית, כשל בטיפול בטרור שהתפרץ, ממשיך נתניהו להוליך שולל את אזרחיו ולא מספר להם את האמת.
נתניהו כמובן יעשה כל שביכולתו לחמוק מוועדת חקירה, אבל אין ספק שכזאת אחת דרושה כאן בדחיפות. לבירור אמיתי ומעמיק של כל המחדלים. השאלה תלויה כרגע ברוב הקואליציוני שלו, האם יתמוך בוועדה כזאת, או שיחמוק מחשש שחברי קבינט אחרים כדוגמת לבני, לפיד, בנט וליברמן לא ינוקו מאחריות?
אני לא חושב שנתניהו טעה לחלוטין בקריאת המפה
ובטח שלא צריך ועדת חקירה
תאר לך שלפני שנתיים או שלוש צהל היה נכנס לעזה כדי לפוצץ מנהרות .
מי היה מאמין לו ? רוב התקשורת עסוקה בלהתנגח בו ( לא נכנס אם זה צודק או לא )
בנוסף מאירוע החדירה הנורא של אתמול ( חמישה חיילים שנהרגו ) אתה רואה שגם המודיעין בנוגע למנהרות לא מושלם
קשה לאסוף מודיעין שאתה לא נמצא בשטח ( וגם שאתה שולט בשטח לא הכל מושלם עיין ערך שלושת הנערים שנרצחו )
לדעתי ( וגם קראתי מס כתבות בענין ) צהל חטא בזה שלא פיתח מענה טכנולוגי לאיום המנהרות
קיצוץ ( או ניסיון הקיצוץ ) לא יכול להוות תירוץ
צהל כשל בהבנת גודל האיום הפוטנציאלי ולכן לא נתן מספיק דגש בפיתוח מענה טכנולוגי
צודק, חובה להקים וועדת חקירה שתבדוק איך קרה שישראל פינתה שטח, שהפך לבסיס יציאה לטרור נגד ישראל, וכדאי לבדוק מי זעק נגד זה (ומה אמרולו, למשל על קטיושות לאשלקון…).
בשעה טובה אני רואה איש שמאל שדורש וועדת חקירה לאוסלו. כל הכבוד!
שכונת שג’עיה היא שטח שפונה בהתנתקות? כדאי שתדייק כשאתה מניח הנחות.
טעות. שג’עייה פונתה במאי 1994, במסגרת אוסלו א’, בדומה ל86% מרצועת עזה.
האזור העחיד שהיה מיושב פלסטינים ושנותרה בו נוכחות צבאית ישראלית היה המוואסי (שממוקם על החוף של מה שהיה פעם גוש קטיף – מערבית לחאן יונס).
שג’עייה היא בשליטה פלסטינית מזה 20 שנה, בדומה לבית חאנון, ג’בלייה, בית לאהיה, זיתון וכמובן לב העיר עזה (ובראשה בי”ח שיפא – מטה החמאס). אין דרך לעקוף את עניין אוסלו.
מובן שגם להתנתקות חלק באסון שקרה ברצועת עזה, אבל אי אפשר לקיים חקירה על התדרדרות, מבלי להתחיל בהתחלה…
אכן. עזה ויריחו הועברו לשליטה פלשתינית מלאה ב94′.
יריחו היא הדוגמה שתומכת דווקא באפשרות לפנות שטח מתוך הסכם של שלום.
בבעיה של עזה, קן הצרעות כפי שכינו אותה כבר ב67′ כשעדיין לא נכבשה בידי ישראל, צריך לטפל. ולטפל כמו שצריך.
כל זה לא סותר את העובדה שיש לבדוק את שרשרת המחדלים שאפשרו את בניית מנהרות הטרור במהלכן של “חמש השנים השקטות ביותר” של נתניהו כפי שהוא נהג לומר.
אהא, אז אתה אומר שבגלל שהעברת יריחו לא חוללה את אותו אסון ביטחוני שכל הימין חזה לגבי עזה (ושהתגשם במלואו, ויותר מכך), אזי הסכם אוסלו הוא לא קטסטרופה מוחלטת? זו גישה מעניינת, שלפיה כל ילד שקיבל ציון 40 במבחן יגיד להורים ש”בואו לא נסתכל על 60 הנקודות החסרות,אלא נתמקד ב40 שהצלחתי לקבל”…
לא יעזור, אוסלו זה בסיס לכל האסון, וכל מחדלי ביבי (והם עצומים וראוי שיילך הביתה בקלון בגינם), מתגמדים לעומתם – בעיקר לאור הרצון העיקש לא ללמוד מהטעות (“הגיע הזמן לחדש את המו”מ עם הרש”ף ולתת לה שטח נוסף”…).
מה שאני אומר, אורי, הוא שאל תהיה כל כך משוכנע שוועדה אובייקטיבית שתדון בשאלה האם אוסלו הוא המחולל של הטרור היום, תגיע למסקנה שאתה הגעת אליה.
כמו שגם אני לא בטוח שוועדה שתבדוק את מחדל המנהרות תמצא את ביבי כאשם המרכזי. ייתכן שדווקא אשכנזי, ברק, לבני, או שורה ארוכה של גורמים בטחוניים ומדיניים שהיו במוקדי ההחלטות והביצוע הם האשמים. אני ממש לא יודע.
צריך לבדוק זאת כשם שבדקו את מלחמת לבנון השניה.
אני די משוכנע שלביבי יש חלק עצום בכך שנתן למחדל המנהרות להתפתח: בחמש שנים האחרונות האחריות כולה עליו, ורוב האיום הזה נבנה בחמש השנים האחרונות – שבמהלכן הייתה לו מלפחות הזמנות אחת, ב”עמוד ענן” להכנס ולעשות לזה סוף – לפני שהבעייה הייתה כ”כ חמורה.
לעומת זאת, אני לגמרי-לגמרי-לגמרי משוכנע שאין דרך אובייקטיבית לבחון את האיום שנוצר בשני העשורים האחרונים בשטחים שבשליטת הפלסטינים בכלל, וברצועת עזה בפרט, מבלי להגיע למסקנה שאוסלו לקח בעייה טורדנית, ומתוך להיטות לייצר פתרון-קסם של “שלום-אינסטנט”, הפך אותה לאיום אסטרטגי.
כשצה”ל יושב בתוך גזרה – קשה לחפור מתוכה מנהרות, קשה לירות אש תלולת-מסלול מתוכה, וקשה לגייס מתאבדיםפ ולבנות מעבדות חבלה. כל אלה נוצרו בעקבות חופש הפעולה שסיפקו הנסיגות של אוסלו וצאצאיו.
וועדת חקירה לאוסלו היא דבר שהיה נכון לעשותו בשנת 2000, כשהתברר החורבן שהביא ההסכם הזה. היום, הגם שזה יעזור להגיד “אמרנו לכם”, זה דבר מיותר. בסופו של דבר, כולנו באותו ברוך ביחד, והבעייה של תומכי אוסלו ומתנגדיו היא אותה בעייה. תומכי אוסלו חשבו בכנות שהפתרון הזה יעשה טוב. לו היו צודקים, כולנו היינו מרוויחים מכך. למרבה הצער, קרה מה שהיה צפוי לקרות: מחבלים נשארו מחבלים, וצריך ללמוד מכך ולהפיק לקחים, זה הכל.
מצחיק – אורי כתב מפורשות שהוא מדבר על אוסלו ולא הזכיר את ההתנתקות, אתה הנחת שהוא מדבר על ההתנתקות ועוד האשמת אותו בהנחת הנחות לא מדויקות.
כמו תמיד, אני בא בשביל הכתבות של טל ונשאר בשביל האירוניה שבתגובות של פוליטיקלי.