הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
פוסט חמישי בסדרת פורום המומחיות הבטחוניות של סלונה
האם היקף המנהרות שנחשף כעת, חושף גם מחדל מודיעיני חמור? ואולי צה”ל ידע על המנהרות, ולא חשב שהן איום מיידי? שתי בכירות לשעבר במערכת הביטחון, שופכות אור על מה שהתנהל עד כה במחשכים, מתחת לאדמה
לפוסטים קודמים בסדרה של סלונה:
על אף התדהמה הגדולה בציבור מקיומן של מנהרות ההתקפה על ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמערכת הבטחון טוענים בימים האחרונים שנושא המנהרות מוכר היטב בצה״ל. מבצע צוק איתן החל ב 8 ביולי. האירוע החמור הראשון, אשר בדיעבד נחשב לנקודה בה החמאס איבד את העשתונות אחרי אבדן נכס אסטרטגי היה גילוי המנהרה (והתמטותתה על מחבליה) בכרם שלום.
על אותו אירוע הוטל איפול מסוים, ורק לאחריו עבר החמאס מירי מסוים על יישובי ישראל למטחים נרחבים על כל הדרום ועל כל רחבי הארץ. הפרשן הבטחוני הותיק רון בן-ישי (ynet) כתב ודיבר על כך, אחרי שהסתובב רגלית בכרם שלום. בן-ישי חשף (נכון לאותו השלב, היום הראשון של המבצע) מעט מן ההבנה הבטחונית שמדובר באירוע בסדר גודל עצום. הוא ציין שבתחילה פירש לא נכון את הסיבה לכינוס כוחות צה”ליים בכרם שלום, אך כעבור 24 שעות הבין שהירי הכבד של הרקטות על ישראל, החל ממש רק אחרי חיסול אותה המנהרה ופירש את תגובת החמאס כהתנהגות של מי שאיבדו נכס אסטרטגי משמעותי.
איום המנהרות סביב עזה אינו חדש, והיה מוכר למערכת הבטחון. העיתונות הישראלית מלאה בחומרים בעניין בימים האחרונים, כולל כתיבה ביקורתית בנוגע לאופן שבו צה״ל התמודד עם האיום. אך אפשר לקרוא על האיום ועל ההתמודדות איתו מזה למעלה מעשור. הנה לדוגמא, עמיר רפפורט בכתבה מאוגוסט 2004, ויש כתבות נוספות שעסקו בנושא עוד לפני חטיפת גלעד שליט (יוני 2006) שהושלמה באמצעות מנהרה. הערוץ הראשון (מבט שני) ערך תחקיר בכתבה ששודרה באוקטובר 2013, הצפייה מומלצת למי שמחפש להתעמק.
עד כמה הסיטואציה בה אנחנו נמצאים כעת, היום ה-15 ל”צוק איתן”, היתה ניתנת לטיפול מראש?
אל״מ בדימוס רות מצרי, לשעבר קצינת מחקר באמ״ן, ראש ענף שטח בפיקוד דרום וראש זירת דרום באמ״ן מחקר (ומי שעדיין משרתת במילואים) אומרת שנושא המנהרות הוא מורכב מכפי שחשבנו: “החמאס הוא ארגון מאוד סגור, שמבצע את עבודתו מתוך מסגדים ובתי מגורים. על הסף, מבחינה מודיעינית מדובר באתגר לא פשוט. אני יודעת שהשקיעו מאמצים בעניין, אך זה לא חדש שגם צה״ל נתקל בהפתעות. אנחנו יודעים על התרחשות בצד השני, ובכל זאת בעת העימות מופתעים. על המנהרות דיברו בתקשורת, ובכל זאת בימים האחרונים נדמה שיש הפתעה מן הפרישה שלהן ומעד כמה מדובר בתופעה רחבת היקף. וגם מופתעים במידה מסוימת מאורכן”.
אל״מ בדימוס רות מצרי, לשעבר קצינת מחקר באמ״ן, ראש ענף שטח בפיקוד דרום וראש זירת דרום באמ״ן מחקר
אם ידעו עליהן זמן רב, אז איך אפשר להבין את התזמון הנכחי? החמאס התארגן לכך זמן רב, אבל חיכה עד החודש הזה?
״הם עשו זאת בדיוק כדי שאנחנו נופתע ברמה שתסב לנו נזק רב. וזו הסיבה שגם הם עשו מאמץ שלא לחשוף את קיומן של המנהרות במשך שנים. זו הפתעה אסטרטגית וזה מאפיין את הלוחמה. כל צד שומר דבר מה בארסנל שלו, כדי להפתיע ומתאפק מל’בזבז’ אותו במהלכם של עימותים קטנים. צה״ל עשה זאת עם הנשק המונחה מדויק (חמ״מ, טילים חכמים). הוא בנה את היכולת המדויקת והמתוחכמת במשך 20 שנה ורק בעשור האחרון החל להשתמש בכך בשטח”.
אז ידענו על קיומן של המנהרות, אבל נדמה שההפתעה נובעת מן הכמות העצומה. נכון לאתמול (22 ביולי) דובר צה״ל פרסם כי חשף 23 מנהרות, וזה רק במבצע בן שבועיים
“מדובר בכמות מפתיעה. אם ניקח בחשבון שצה״ל כרגע חושף אותן תחת אש, זה אומר דרשני מבחינה מודיעינית, אך גם צריך להבין שאם רק בשלושה הימים האחרונים נחשפו כל כך הרבה מנהרות, אז ברור שצה״ל לא היה עיוור לגמרי והוא יודע מה ואיפה הוא מחפש. כלומר, או שצה״ל ידע על חלק מן המנהרות קודם לכן אך לא אפשר לצד השני להבין שהוא יודע כדי שאויבינו לא ישתמשו בהערכה הזו; או שבמהלך הימים האחרונים, הושג מודיעין ממקורות, ואיפשר לחשוף אותן”.
אם הכמות שנחשפה כעת בכל זאת עולה על מה שהיה ידוע קודם לכן, אז אולי גם לא מדובר בעשרות מנהרות אלא במספרים גדולים בהרבה?
“אנחנו לא נדע כמה יש. גם אם נאתר אלף מנהרות, תהיה תמיד המנהרה האלף ואחת. אני לא מכירה כיום טכנולוגיה שיכולה למפות תעלות מן הסוג הזה בעומק של 25 מטר. בסופו של דבר יש מישהו, בצד השני, שמפקד על כל התכנון של המנהרות הזה שלהם והוא הרי מחזיק מפה עם המידע איפה הם בנו מה”.
האם יש דרך לאתר את המיפוי של המנהור?
“זו שאלה מורכבת. אנחנו צריכים לשאוף לאתר את המנהרות הקיימות ולהשיג טכנולוגיה משופרת שתאפשר לנו לזהות התהוות ויצירה של מנהרות בזמן אמת וכמובן לא להגיע למצב שבו חוליה חודרת לאחד היישובים. כאמור, אני מעריכה שלצה״ל היה מודיעין לגבי קיומן, אך יתכן שאולי לא לגבי הכמות”.
אל״מ (מיל׳) מירי אייזן, לשעבר ראש ענף מחקרי צבא, קצינת מודיעין אוגדתית וראש ההסברה לתקשורת זרה במשרד ראש הממשלה מציינת שבמערכת הבטחון היו מודעים לכמות המנהרות. ״כמובן שהיו מודעים לכך אחרי חטיפת גלעד שליט, ביוני 2006, אשר בוצעה באמצעות אחת מן המנהרות הללו. יתכן שיש הפתעה מסוימת בצה״ל כיום מעצם העובדה שהחמאס השקיע את כל יהבו בשנים האחרונות בפיתוח וחפירה של המנהרות, אבל מישיבות אסטרטגיות ומדיונים שהייתי נוכחת בחלקם, אני בהחלט יודעת שצה״ל היה מודע לבעיה. בנוגע להיקף ופרישה, ומודיעין יותר ספציפי, זה נושא שעלי לבדוק. כרגע לא ידוע לי שצה״ל היה חסר מודעות לכך. ובכל מקרה, בתדרוכים בחצי השנה האחרונה ולמעשה בישיבות מרובות אחרי מבצע עמוד ענן, נושא המנהור עלה. להערכתי, קיומן של סדר גודל של כ- 20 מנהרות פלוס מינוס היה ידוע״.
אל״מ בדימוס מירי אייזן, לשעבר ראש ענף מחקרי צבא, קצינת מודיעין אוגדתית וראש ההסברה לתקשורת זרה במשרד ראש הממשלה
האם זה סביר לנסות לשים את היד על המקום ממנו זה מנוהל? האם יש אדם, יחידה, מוקד, ממנו יושבים וממפים ומנהלים את כל צוותי המנהור הגדולים של “עזה תחתית”?
“ללכת לאיש שמחזיק את המפה? מבחינה צבאית המשמעות של שאיפה כזו היא כמו לשאוף לכבוש את עזה כרגע. זה לא סביר כעת, צה״ל נמצא במרחב פעילות של שניים שלושה קילומטרים פנימה, לא יותר מכך ועובד במרחב המקיף הזה. מונע מאנשי חמאס להיכנס לתוך הפירים ומן הפירים להגיע לתוך שטחנו. זו עבודה מאוד סזיפית ואין כאן כיפת ברזל שתגן על כולנו, אבל להגיע לאדם שמחזיק את המפה של השטח, באיזה יחידה מובחרת של החמאס, זה יעד לא סביר״.
ומה עם המידע המודיעיני מאותם הכוחות שצה״ל לקח בשבי?
“אני מאמינה שיש להם מידע מסוים, אבל אותם המחבלים שחדרו, הם לא אלה שניהלו את זה מן הצד השני. כדי להיכנס יותר פנימה ולהשיג עוד מודיעין, יש צורך בהחלטה מדינית וצבאית אסטרטגית, ואני לא חושבת שזה על הפרק כרגע”.
איך חשיפת המנהור מתחת לעזה משפיעה על גבול הצפון שלנו?
״דרום לבנון מרושתת במנהרות שמובילות בין הכפרים הלבנונים ויש חלק מן המנהרות שמגיעות ממש עד למוצב בירנית. כולם בצה״ל יודעים זאת וזה הוצג בצה״ל כבר ב- 2009, אך כרגע לא מדובר על מנהרות שמגיעות מתחת לשטח ישראל. ובכל מקרה, גם הידיעה שדרום לבנון מרושתת כך לא אומרת שאנחנו פועלים התקפית נגד זה”.
עזה קיבלה כספי סיוע רבים בשנים האחרונות, לא רק מקטאר אלא אף ממדינות מערביות, כולל מארה״ב. איך אפשר בדיעבד ל״צבוע״ את הכסף ולוודא שכספי מדינות מערביות לא מימנו את בניית עזה התחתית?
“כספי המערב לא בנו את המנהרות. רק ההון הקטארי והסודני והכספים המזומנים שנתפסו במעברי רפיח אפשרו זאת. כספי המדינות התורמות הוזרמו למטרות אחרות. אנחנו יודעים זאת כיוון שגם ה- USAID וגם מדינות תורמות באירופה, פעלו עם מנגנוני פיקוח כבדים על הכסף, ולמעשה לא הזרימו מזומנים אלא רכשו מזון ותרופות. הבעיה שגם בתחנות החלוקה של האוכל, הסתבר בחלק מן המקרים שחמאס השתלטו על תחנות החלוקה. אבל בתקופה האחרונה, מצרים עצרה לחלוטין את העברת המזומנים דרך רפיח וגם כיום כאשר החמאס רוצה בפתיחת מעבר רפיח, מצרים לא מוכנה לכך בשום פנים ואופן, בדיוק מן הסיבה הזו. אגב, גם בהסכם הפיוס של חמאס עם הפת”ח, חמאס רצו מיידית בכסף לתשלום משכורות לאנשיהם, ואבו מאזן סירב לשלם מן הסיבה הזו”.
