שרת המשפטים ציפי לבני השתתפה כנציגת הממשלה בטקס יום הזכרון בעוספיה. בסיום הטקס התפרץ לכיוונה אחד הנוכחים, תושב דלית אל כרמל, ותקף אותה במילים חריפות.
בנאומה אמרה לבני “זה יום שנועד לנו, אזרחי המדינה כולה, לכאוב ולזכור יחד אתכם, בין אם הכרנו את יקירכם ובין אם לאו…כל הנופלים היו אחים. אחים שלנו”. בניגוד למה שפורסם בכלי תקשורת אחרים, מה שעורר את חמתו של האיש לא היה השתתפותה של אישה בטקס אלא חלקה של לבני במו”מ המדיני. הוא התייחס לדבריה וצעק “את צבועה ושקרנית שיום אחד יושבת עם הטרוריסט אבו מאזן ומתחנפת אליו ולמחרת באה לדרוזים להגיד להם שאנחנו אחים, אין לנו אחיות שמתחנפות לפלסטינים”.
מנדי ספדי, יו”ר “דרוזים לבטחון ישראל” ובעבר עוזרו של ח”כ איוב קרא, נכח בטקס ואומר כי השרה לבני לא הגיבה לצעקות ומיהרה לרכב שלה כשמאבטחיה דוחפים ומרחיקים ממנה את האיש. לשאלתי איך התקבלו צעקותיו של האיש ע”י הנוכחים בטקס, רובם דרוזים תושבי המקום, ענה ספדי: “הדרוזים באופן כללי לא אוהבים את השפל אליו הביא השמאל את מדינת ישראל ואת ההשפלות הלאומיות שאנו חווים יום יום. זאת זעקה שבהחלט מייצגת את הרוב הדרוזי ודבריו התקבלו באהדה מסביב. רק יו”ר “יד לבנים” ביקש לא לפגוע בטקס”.
האמת- מגיע לה.
היא נכנסה למשא ומתן הזה נגד רצון העם, והשפילה אותנו בפומבי. שוב ושוב היא דרכה על כבודינו הלאומי, והתרפסה לפני הפלסטינים וקרי.
לא פלא שהאזרחים מתעבים אותה.
אנחנו אוהבים מנהיגים שגורמים לעולם לכבד אותנו- כאלו שמדברים בשמינו ולא בשם אויבינו. אנחנו רוצים מנהיגים שמנסים להשיג בשבילינו כמה שיותר, ולא משרתים את האינטרס של האויב.
לליבני אין עתיד פוליטי- לא רק שהמטרה שלה הייתה מתועבת, היא גם נכשלה.
למה אני לא צריך לקרוא את שם הכתב אף פעם, ותמיד תוך כדי קריאת הכותרת בלבד אני יודע מי כתב את הטור?
זה אומר משהו, לא?
לא
זה אומר שאחרי חודשיים וחצי שאבישי כותב בפלוג, אליו עבר מלאטמה, הצלחת לפענח שהוא כותב עם הטיה ימנית וטל כותבת עם הטייה שמאלית.
ברכות על כישורי ההבחנה החדים. בבקשה: http://tinyurl.com/k57p5s8