הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
שש הערות על המצב הפוליטי
1.
קרבות ה On או Off דה-רקורד נדמות כעניין שמתדלק את המערכת הפוליטית ברקע, כמו איזה הבהוב של פנס רחוב מקולקל בלילה חשוך. מה אפכת לנו מן הפנס? במילא קמים בבוקר ויש אור שמש. אבל לא כך. זה מפריע בקרנית. אתמול ישב שר האוצר יאיר לפיד ואמר (און רקורד) ׳הכל תקוע ונתניהו עומד מן הצד׳. מן הצד של הליכוד, בפעם השלישית או הרביעית השבוע, טפטפו הדלפות בשם ׳בכירים בליכוד׳.
מה הקטע? יש להם מה להגיד? זו המפלגה שמנהלת את המדינה מזה שש שנים. שיגידו. כולם מבינים מי המתדרך הבכיר. אם כל הבכירים האלה מכאן ומשם ידברו און-רקורד, אז אולי כל השיח מלכתחילה יהיה יותר שפוי ותקין ולא ידרדר את מערכות היחסים בין הפוליטקאים. (הערה: התדרוכי רקע המיותרים שיוצאים בסמסים בתפוצה רבתית אינם המצאה של הליכוד ולא רק הם עושים זאת)
2.
מה עם חוק המשילות?
הוא עוד לא נכנס לתוקף, אבל לפי כל הסקרים המסתמנים, עם 7-8 קבוצות של סיעות של בין 10-15 מנדטים (נניח: העבודה, מרצ, כחלון, ליברמן, לפיד, ש״ס/יהדות התורה, חד״ש/טיבי, תע״ל) ועוד 2 סיעות של 15-20 מנדטים (נניח, בנט + נתניהו) – המשילות הולכת לחטוף מכה מכתית. מה זה בכלל משילות? היכולת למשול. אבל היכולת למשול, כך יצטרכו כל חוקרי מדע המדינה שיסכמו את הפיאסקו המטורף הזה של העלאת אחוז החסימה, יגיע מן האישיות של המושל ולא מן השיטה. אדם שלא יודע למשול, כלומר לנהל את המדינה, שום חוק לא יסייע לו. אני מציעה להפסיק להאשים את השיטה ולנסות להחליף את השיטה כל הזמן. תחת זאת למצוא שיטות ניהול וממשל טובות יותר עם השיטה הקיימת.
תזכורת: הדברים נכתבו וצוינו עוד בימים של לפני ההצבעה על העלאת אחוז החסימה שזהו חוק המשילות או למעשה החוק להדרת הסיעות הערביות. לדוגמא כאן בראיון עם פרופ׳ אברהם דיסקין וגם אחרי שהחוק עבר רק לאחרונה: תרחיש 12 השבטים.
3.
בעיתון הארץ התפרסם הבוקר סקר מעניין.
ראשית, התוצאות בסקר מבחינת חלוקת המדנטים נחתכו על פי אחוז החסימה החדש, 3.25% (וידאתי זאת).
שנית, הציבור הרחב עדיין לא מעכל את השינוי הנ״ל ומכיוון שלא ניתן לצפות את התנהגות הבוחרים ביום בחירות – שלשול פתק לקלפי זה עניין רגשי-רגעי – יש לקחת כל סקר בערבון מוגבל. וממילא הוא נותן מידע היום רק בנוגע ליום בו נערך ולא מעבר.
שלישית, עיתון הארץ מצביע על מגמה של ירידה בתמיכה בראש הממשלה נתניהו. חייבת להגיד שראיתי את זה כבר בחודשים האחרונים, אבל לא כתבתי על כך, כי לא הייתי משוכנעת שזו באמת מגמה יציבה.
הנה כמה דוגמאות:
מיד אחרי המלחמה התפרסמו סקרים שהעידו על ירידה בתמיכה בראש הממשלה. זה נבע מכך שמלחמת צוק איתן היתה מאוד ארוכה וממילא, יש משהו לא הוגן בסקר שנערך בקרב אזרחים מופגזים. על כן התוצאות הללו נלקחו כזמניות ולא כמשהו שמעיד על מגמה.
אך כאמור, בתקופה האחרונה ועם כל האירועים בירושלים נראה שנתניהו צונח בסקרי ההתאמה לראשות ממשלה (בעוד הליכוד יציב פחות או יותר על 24-26 מנדטים)
באוקטובר פורסם בערוץ 10 סקר ובו ממצא מדאיג עבור נתניהו – 45% מן האנשים לא רוצים לראות אותו שוב בתור ראש ממשלה. (קמיל פוקס)
בראשית נובמבר, ערוץ 2 פרסם סקר ובו 51% מן האנשים שאינם שבעי רצון מתפקודו בנושא ירושלים (שילוב מילוורד בראון). באותו הסקר מציין ד״ר אוליניק, שדווקא אחרי הנאום של נתניהו באו״ם ועל רקע שביעות רצון בישראל מן האופן שבו נתניהו מתעמת עם האמריקאים – עלתה התמיכה בו ל 55%. יחד עם זאת העלייה הזו במהלך החגים היתה זמנית ורק 30% היו מרוצים בראשית נובמבר.
בגלובס יום ה׳ האחרון – נתניהו רק עם 33% (רפי סמית)
והיום, הארץ (קמיל פוקס) – נתניהו עם 35% תמיכה
*סייגים*
סייג 1: הסקרים הם אינם אותם סקרים. כל אחד שואל משהו אחר, ולמעשה לא ניתן לשים את כל זה על טבלה אחת, כי מדובר בהשוואת תפוחים לתפוזים, כפי שאומרים. ולא השוואה מדויקת. יחד עם זאת, כל הסוקרים מציינים שביחס לבדיקות שהם ביצעו בעבר במכוניהם, יש ירידה בתמיכה. ושנתניהו נמצא בשפל.
סייג 2: הירידה בתמיכה מגיעה גם מימין ובאה לידי ביטוי בעליה בתמיכה בסיעת הבית היהודי. כלומר, לא מדובר דווקא במטוטלת שזזה דווקא שמאלה.
4.
אחרי שאמרנו את כל מה שאמרנו לעיל בנוגע לנתניהו יש נתון אחד שאולי נעלם מעין הציבור. הן בסקר התאמה לראשות ממשלה שהתפרסם ביום ה׳ בגלובס (רפי סמית) והן בסקר הבוקר של הארץ, מקבל יו״ר האופוזיציה יצחק הרצוג 15% ו – 17%, בהתאמה. זה חסר תקדים מבחינתו ובהתחשב בעובדה שהוא מציג את עצמו כאלטרנטיבה מול ראש ממשלה ותיק, מכהן, בטחוניסט, זה בהחלט לא מובן מאליו.
לפני המלחמה הגיע הרצוג ביום הכי טוב שלו ל 13-14% ובמהלך המלחמה מעמדו נשחק והתדרדר. הציבור לא ראה בו אופציה.
הסקר הבוקר של פוקס עם 17%, הוא באמת חידוש עבורו. ומצד שני, יש להגיד, להרצוג הוא גם בר מזל יותר מאשר כריזמה מנהיגותית. נדמה שיותר מכפי שאנשים רואים בו מנהיג, לאנשים פשוט נמאס מנתניהו. שש שנים, זה מספיק.
האלמנט המהותי עבור הרצוג הוא העובדה שהוא מדלג מעל לאחרים בשני הסקרים- בנט (6% או 12%), ליברמן (8%), לפיד (7% או 6%)
אגב, אם התוצאות הטובות עבור הרצוג לא יבואו לידי ביטוי בצמיחת המנדטים עבור מפלגת העבודה, אז אין לכך שום משמעות. כלומר, העבודה ממשיכה לדשדש עם 14-15. לא ממש מועיל.
5.
נקודה אחרונה בנוגע לצניחת ש״ס בסקרים, הבוקר עם שפל של 6%, שזה אפילו פחות מיהדות התורה-
במערכת הבחירות הקודמת תפס ח״כ אריה דרעי עמדה וחזר ואמר כל המערכה שהוא תומך בנתניהו לראשות הממשלה ושאין שום סיכוי לדברים אחרים. זה פגע בו פעמיים. פעם אחת, מי יצביע למפלגה שמראש מודיעה מי המנצח ולא מנסה להסביר לאנשים שחשוב להצביע להם? פעם שניה, נתניהו לא ספר אותו אחרי הבחירות.
אחרי הבחירות, בראיון פה בפלוג (ובטח במקומות אחרים) הוא הודה בפה מלא שעשה טעות.
האם דרעי עכשיו חוזר על השגיאה פעם נוספת? איך החלטה לסגור עם נתניהו משהו לכנסת ה 20 תעזור לו להעמיד את ש״ס על הרגליים?
6.
ואחרי שאמרנו כל זאת, בחירות הן רעות לישראל. הכל תקוע. הפוליטיקאים עסוקים 24/7 בתדרוכי אוף רקורד (ראו סעיף 1) במקום לעשות עבור המדינה. המשילות גרועה עכשיו ותהיה גרועה אחר כך, ובזמן הזה יוקר המחיה ממשיך לעלות, מחירי הדירות מרקיעים שחקים ואצלנו תלך עוד חצי שנה פלוס פלוס על אי-משילות.
ניתוח מוזר אבל למה לא.
למשל: ש״ס יורדת בגלל שהרב עובדיה נפטר. זהו. לא קשור למה שאריה דרעי אמר או לביבי.
או חוק המשילות: אכן מלכתחילה היה ברור שאחוז החסימה אינו הבעיה באי משילות בישראל. אם בכלל יש אי משילות, לא כולם מסכימים. אבל לדבר על ״כישלון״ ועל חוק ״להדרת המפלגות הערביות״ – כאשר ההערכה הרווחת היא שהם יגדלו דווקא בזכות החוק -, ועוד לפני שהיו בחירות, זה קצת לא רציני. אחוז החסימה כבר עלה מ- 1% ל- 2%, ועכשיו עוד 1.25%, זה לא משהו מאוד דרמטי וכנראה בסך הכל חיובי.
העלייה בתמיכה בהרצוג – זה ניתוח מאוד סלקטיהי כאשר לעומת זאת ניתוח הסקרים מראה ירידה עקבית של מפלגת העבודה מאז שהוא נבחר.
בשבועות האחרונים יש דווקא עלייה עקבית. אבל טל פספסה את הנתון החשוב באמת: 29 מנדטים יושבים על הגדר ואומרים “לא יודע”. כך שסקר המנדטים הוא בסימן שאלה. בהתחשב בנסיקה של יאיר לפיד בשבוע האחרון מ-13 ל-19 מנדטים סימן השאלה מהדהד
לא פספסתי. ממילא לא התייחסתי יותר מדי לסקר המנדטים מן הסיבות שפירטתי לעיל. וברור ש 29 הללו יותר חזקים מכל נתון של הסקר עצמו. אבל בכוונה בגלל הבעייתיות הרבה הקיימת היום עם העלאת אחוז החסימה – בחרתי להתעסק דווקא בנושא ההתאמה והסקרים האישיים בפוסט הזה.
זו לא מערכת בחירות הראשונה בהיסטוריה. יש תמיד מתבלטים, ובדרך כלל הם מצביעים כמו כל השאר עם נטייה ללכת למי שנתפס כמנצח. ה- 29 מנדטים לא משנים שום דבר. מדובר בסקר שערכו נמוכה מאוד כמו כל סקר אחר.
בבחירות הקרובות יהיה נזק למפלגות שהיו בקואליציה כמו ציפי ויאיר. מי שירוויח אלו מפלגת העבודה עם יצחק הרצוג ולדעתי כחלון יקבל קולות מהליכוד וישראל ביתנו.
מדוע שכחלון לא יקבל קולות מ”יש עתיד” ו”התנועה”?
על פי רוב הסקרים – ששווים מה שהם שווים – הליכוד-בית יהודי- ישראל ביתנו מקבל 50+ מנדטים עם או בלי כחלון. כך שכחלון כנראה בינתיים לא לוקח מהימין – אלא מאותו ציבורי ״מרכז״ שרץ אחרי המשיח המזדמן שלו ונופל בפח כל פעם מחדש.
חומר למחשבה על ה”משילות” ואחוז החסימה: המצב האופטימלי עבור מי ששואף “למשול” הוא של 2 מפלגות גדולות, ומספר מפלגות “מרכז” קטנות שאפשר לעשות “הפרד ומשול” ביניהן.
את המצב הזה אפשר להשיג ע”י 2 פעולות:
1) שינוי השיטה הנוכחית מהליך ה”המלצות לנשיא” לאמירה ברורה בחוק לפיה ראש המפלגה הגדולה ביותר הוא ראש הממשלה. הדבר הזה יצור אפקט דומינו בציבור, שיפסיק להצביע ל”מפלגות לווין”, מתוך הפחד שמא הצבעה למפלגת לווין מקטינה את מספר המנדטים של המפלגה העיקרית.
2) הורדת אחוז החסימה (כן כן) לאיזור האחוז-אחוז וחצי, כדי לאפשר למפלגות החרדיות והערבוית וכל מי שירצה להיות “לא מזוהה” להכניס 2 מנדטים ומעלה. ככה יהיה קל יותר לראש הממשלה המיועד לבנות את הפאזל כרצונו עם יותר משתי מפלגות חרדיות, ועוד כמה בודדים שאפשר לקנות בקלות.
אורי כנראה ישן כעת. בטח עבר על כל הדפים והמאמרים נגד נתניהו בלילה, התעייף המסכן.
למה שאקרא את כל המאמרים נגד ביבי? אני מסתפק בדגימות אקראיות, שכן כולם אותו הדבר.
מה שכן, חן חן על הדאגה לשעות השינה שלי.
די קשה לדבר על “מכה מכתית” למשילות, כאשר לפי הספירה שלך שתי המפלגות הגדולות הן מאותו מחנה, וממילא יהיו הבסיס לקואליציה עתידית. לשתי מפלגות אלה יהיו בלוק קשיח של 40 פלוס מנדטים (בערך עשרה יותר מאשר היום), ואפשר לשער שלמרות הכל, יהיה די בלתי אפשרי להקים ממשלה שלא בראשותן.
שנית, הכותרת: “נתניהו יורד הרצוג עולה”, מקבילה לטענה שהפערים הכלכליים בין יוסלה הסנדלר לרוטשילד הצטמצמו אתמול, כי יוסלה קיבל עוד ארבעה זוגות נעליים לתיקון…
אין אפילו סקר אחד שמראה שהרצוג (או כל אחד אחר) מדגדג אפילו בקצת את מעמדו של ביבי. אם מחברים את האחוזים שמקבלים שאר המועמדים בהתאם למחנות שלהם, אז מצבו של הרצוג נראה גרוע עוד יותר (לימין יש 49%, וזה עוד לפני שחילקו את ה27% שלא ענו).
הניתוח שלך כאילו ש”ס נפגעה אלקטוראלית עקב תמיכתה בביבי לפני הבחירות, היא חסרת כל אחיזה במציאות. קהל בוחרי ש”ס הוא ימני, ימני מאוד. דרעי נחשב כלא-הכי-ימני, וכדי לא לאבק קולות, הוא הבהיר מראש שהוא יילך עם גוש הימין. זה הצליח לו בגדול – ש”ס הצליחה לשמור על כוחה למרות שגם אמנון יצחק וגם אמסלם קיבלו רבבות קולות שברובם הגדול הגיעו מש”ס.
הקביעה שש”ס הייתה מתחזקת לו נשארה על הגדר, ולא הבהירה מראש את השתייכותה לגוש הימין, היא חסרת הגיון, ולא סתם בש”ס תמיד תמיד נזהרים ללכת ימינה לפני בחירות. הם מכירים את הציבור שלהם.
בבחירות האלה הם צריכים לחטוף מכה, כי כאמור דרעי “הקשיה לעצתך” במהלך הקדנציה ואפשר לכמה ח”כים שלו לשחרר הצהרות שמאלניות, הוא דחק את אלי ישי, שמזוהה בבירור עם הימין – וכמובן, תהיה מפלגה בראשות כחלון, שתשאב קולות, כמה משעשע, בעיקר מש”ס מצד אחד ומלפיד מצד שני.
בחירות הן ממש לא רעות לישראל – ובלבד שאחריהן תגובש ממשלה אחידה אידיאולוגית, שלא תפחד למשול. שתי ממשלותיו האחרונות של ביבי הססו בתחום זה, והתוצאה הייתה שלא הצליחו לקדם כל רפורמה חוקתית ומשפטית חיונית – אבל בכ”ז הוצגו בידי האופוזיציה כאוייבי הדמוקרטיה, ש”יש לרמוס אותם” כפי שהציג זאת אורי משגב בלשונו העדינה ביום ו’ האחרון…
בזמן שכל העלובים מוכיחים שהמדינה זה הדבר האחרון שמעניין אותם, הציבור מתחיל להבין שהישועה תבוא מבחוץ מבוז’י הרצוג
זו אתנחתא קומית?
השאלה הגדולה האם יתעשתו בכנסת ויעבירו חוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה, שיחול כבר לבחירות הקרובות.
אני בעד. יהיה משעשע לראות מיהו מועמד “המרכז שמאל”. המקרה של מועמד שמאל שמקבל 56% בבחירות דו-ראשיות, שקרה ב1999 אחרי שנתיים של כמעט אפס טרור, לא ממש צפוי לחזור על עצמו.
אני בעד בחירות ישירות לראש הרשות המבצעת גם בגלל שזה יאפשר לבטל לאלתר את התפקיד המטופש של נשיא המדינה (העובדה שהתפקיד האווילי לא בוטל ב1996 הייתה טעות).
כמובן שזה לא יקרה, ומי שיתנגדו לזה יותר מכולם, הם דווקא ממחנה השמאל, והם יודעים למה. מועמד שצריך לחזר אחרי הקול של חנין זועבי, לא יוכל לנצח בחירות במדינת ישראל. לברק זה הצליח, כאמור, בנסיבות ביטחוניות שונות לגמרי, אבל מאז, כאשר יש ח”כים ערביים שרואים בחטיפת נערים ורציחתם פעולה לגיטימית שאינה טרור, ואחד מהם נמלט מהארץ אחרי שנחשד בסיוע לחזבאללה במהלך מלחמה – הסיפור הזה גמור. אפשר לטעון שזו הדרה וגזענות, אבל האמת היא שזה ממש לא קשור למוצא. אנט חסכיה היא אישה מוסלמית מעכו, שאני מקווה שתצליח להכנס לכנסת הבאה במסגרת הבית היהודי. גם חמד עמר אינו יהודי ולאיש אין כל בעייה עימו. ברגע שיהיו בחירות ישירות, דו-קוטביות, התלות המוחלטת של מועמד השמאל בקולות של התנועה האסלאמית ובל”ד, תהפוך אותו ללא רלוונטי עבור יותר מ60 אחוז מהציבור היהודי. לא בגלל שהם גזענים, אלא בגלל שהם פוחדים מהמדיניות שיבצע מי שתלוי בקולות של חנין זועבי.
אורי, ניתוחי המצב שלך רהוטים ונכונים. סחתיין. עדי
כל הסקרים, המאוד מחמיאים לימין יש לומר , לא מדגדגים את קצה קצהו של הלך רוחו של המצביע ביום הבחירות .
מצביע אשר יידע שמפלגת הנישה שלו אפילו לא מדגדגת את אחוז החסימה – יעדיף לתת את קולו למפלגות בעלות יציבות (כלומר שמראות נוכחות בסקרים – מעגל קסמים שכזה ) מאשר ל”שרוף” את הקול היקר שלו בשביל מצפון (סטייל ארצחדשה) – והבחירות האחרונות הראו שהימין “שרף” יותר קולות מאשר השמאל על מפלגות שכאלו.
כל מצביע למפלגה שהיא לא ליכוד (ויש גם בתוך הליכוד ) לא ירצו לראות את נתניהו בתור ראש ממשלה , זו השיטה הפרלמטרית שבה ראש הממשלה נקבע ע”י הרכב המפלגות … ולא ששיטת הבחירה לראש ממשלה עשתה חסד כזה טוב , היא פשוט נתנה למפלגות הקטנות יותר כוח ועדיין הדמוקרטיה שלנו לא התאוששה מטעות זו.
אם את רואה מהסקר שבוז’י מתאושש … ואוו – זה עוקף כל טיעון שגוי וציטוט מופרך שלך .
בוז’י מתיימר להציג את עצמו כמנהיג גוש שחוטף עם כל יום ויום מכה ובמקום להתעלם מכך שהפרש המנדטים בין גוש הימין לגוש השמאל הוכפל (18 מנדטים היום לעומת 36 בסקר של הארץ ) אז אפילו אם יהיה שיוויון בחיבה לבוז’י ונתניהו … לא תיהיה לו היכולת האלקטורלית להנהיג .
את הפכת רשמית לבלוגרית , לא עיתונאית נטולת פניות … חבל
כל מצביע למפלגה שהיא לא ליכוד לא ירצה את נתניהו כראש ממשלה? אז את מי הוא ירצה? את בנט? לפיד? דרעי? בוז’י? לבני? אולי מופז?
זה בכלל לא משנה את מי הוא ירצה, במדינת הגמדים שלנו, אם הוא לא רואה עצמו כאיש שמאל הוא יעדיף את נתניהו.
משהו על משילות… לפי כל הסקרים כרגע הליכוד מקבל יותר מ-60 מנדטים. איך? ליכוד + הבית היהודי + ישראל ביתנו + כחלון… מי שחושב שאין פה שותפות טבעית וברורה (ואולי תרגיל גאוני עם כחלון), משלה את עצמו קשות (בדיוק כמו שהוא השלה את עצמו ב-2009 שליבני תוכל להקים קואליציה אחרי שסירבה כמה חודשים לפני כן ל”סחטנות” של ש”ס והלכה לבחירות).