קבלו את ארנון דיוקמן, עוקב פעיל אחר הפלוג, המפרסם פה פוסט אורח:
מרגע שמסתיימים הפריימריז בכל המפלגות בישראל המקיימות הליך דמוקרטי הרי שעונת הבחירות נכנסת לתוקף. זה לא משנה מה יגידו אנשי לשכת רוה”מ ומקורביו על בחירות במועדן, כי את המומנטום הזה גם ראש הממשלה רוצה לנצל ואם יתמהמה כדי להרויח עוד כמה חודשים יגיע כברווז צולע לבחירות הבאות.
כאיש המגדיר עצמו שמאל וחבר מפלגת העבודה אני רוצה להציג תמונת מצב עגומה משהו שנראה לי שגם רה”מ ער לה. השמאל עומד בפני פיצול חסר תקדים בבחירות הבאות:
בקדימה המאבק בין ליבני ומופז יוכיח שיש פה מאבק פרסונלי הרבה יותר מאשר עקרוני או חס וחלילה אידיאולוגי. כניסת לפיד למרוץ כבר מושכת את שטיח המנדטים מתחת לרגליהם, באירוניה מתוקה עבור אנשי מפלגת העבודה וגם עבור יוצאי שינוי שראו ביחד איך קדימה מרוקנת אותם ממנדטים.
אפילו במרצ הרגישו את אפקט “זה ציפי או ביבי”, כך שהטיעונים הרגילים של לשבת בממשלה (עבודה) או באופוזיציה (קדימה) לא ישפיעו על הבוחר כפי שגם מרצ שילמו בקלפי למרות היותם אופוזיציה מובהקת כבר שנים.
בעבודה לא הרבה יותר טוב, שוב המנדטים המיוחלים אחרי בחירת יחימוביץ’ נעלמים בסקרים למרות שאהוד כבר לא ודיבור מדיני גם לא. במקום זה המפלגה מתכנסת לשיח בו הכל חברתי כאילו מדובר במפלגת הפנתרים השחורים.
לאחר הגינוי הרפה של יחימוביץ’ את דבריו של שלמה מעוז בא בן סימון ומתפאר איך הוא קבר את אורי אור בדברים שכשהוא אומר אותם אז פתאום זה ממש בסדר.
כנראה ששיח חברתי הוא באמת הטרנד הכי חם של הקיץ שעבר אבל עד יום הבוחר הרבה מים יזרמו בחידקל, בירמוך, בנילוס ובכל מקום אחר, הכי רחוק מהירקון (110 מי זוכר?). יש לציין שנעם שליט ומשה מזרחי וגם אראל מרגלית כניראה נכנסו למירוץ בשלב מקדמי ובלי לברור מפלגה לפי כיוון הרוח, מה שמוסיף להם כבוד באופן פרטני.
לגבי מרצ לא ניתן לומר הרבה עד שהפור ייפול כניראה על זהבה גלאון וגם אחרי זה לא נראה שים של פתקים כדברי בגין, ייפול בקירבה.
במפלגת לפיד שמחה וצהלה, היא אמנם עדיין לא קמה אבל בורסת השמות משתוללת עם רבים וטובים. חלקם מכחישים בעצמם וחלקם הוכחשו על ידי לפיד עצמו עד לפני שעתיים, כך שיש להתייחס לכל הדברים הללו בערבון מוגבל. ניקח למשל את שלמה ינאי, איש ראוי לכל הדעות הרואה עצמו שר ביטחון או אוצר עתידי. הוא כרגע יכול להיות מחוזר ע”י כל שלושת המפלגות שהזכרנו אז למה לו לקפוץ למים כבר עכשיו? כדאי שיחכה עם הז’טונים שלו עד שהרולטה (סקרים רבותיי, סקרים) תתחיל להיעצר על איזשהו מספר ברור.
אחרונה חביבה, עצמאות. את אותה מפלגה שברק מתעקש שירוץ במסגרתה לכנסת הבאה יש לקחת ברצינות הרבה יותר גדולה מברק עצמו (איסתיקלל הוא קורא לה באירוניה עצמית משובחת) וזאת משום שסביר להניח שהיא אכן תרוץ בבחירות הבאות, לא תעבור את אחוז החסימה וביבי ירויח עוד כמה אלפי קולות שיגרעו מהגוש השמאלי (כן, ציפי, גודל הגוש הוא קריטי, לא משנה למי יש מפלגה גדולה יותר) וכפרס ניחומים ביבי ייתן לו להיות שר ביטחון שאינו ח”כ. זה עבד למופז וגם לברק עצמו תחת אולמרט אז אין שום סיבה שהסדר זה לא ימשיך בממשלה הבאה לרווחת כולם.
ארנון דיוקמן
ו… חסרה איזו פואנטה, לא? … או שזו סתם תמונת מצב עגומה (וצודקת).
אכן, תמונת מצב. אין מסקנה קומרד.
הכל נכון, יש רק נקודה אחת שחשוב להזיכר: בכל גירסא, מפוצלת או לא-מפוצלת, יוצא גוש השמאל-ערבים, כגוש הקטן יותר, בהשוואה לגוש הימין-חרדים.
הפיצול בשמאל (ובראשו הריצה של מפלגת שמאל נוספת המתחזה למרכז) לא מחליש את הגוש, אלא רק מחזק אותו, בהיותו הדרך היחידה לבלבל ימנים טמבלים, ולגרום להם להצביע למפלגה מחוץ לגוש…
לא נראה לי שיש ימני אחד שיתבלבל ויחשוב שלפיד ימני יותר מקדימה כך שאני רואה זאת כמשחק בתוך הגוש (אבל אם אתה מתעקש אז אני מודה שזה לא יצער אותי). גם מרץ יכולה באקלים כזה לא לעבור את אחוז החסימה, כמו עצמאות ועוד אילו רשימות קיקיוניות. לזכות הימין יש לומר שהוא למד את הלקח מ92 בעניין הזה.
לגבי הגוש הימני אזי כניסתו של דרעי למשחק עלולה לערער אותו קצת (דבר שישמח אותי משיקול פוליטי קר וגם כי האיש מרתק ומעניין) בין אם ירוץ בתוך ש”ס או מחוץ. הוא בהחלט יכול להמליץ על קדימה וחברו רמון במצב שהוא לשון הביניים ולטרפד ממשלת ימין.
הריצה של דרעי לא מטרידה אותי בכל הנוגע לסכנת המלצה שלו על קדימה (זה יהפוך אותו לפאיזודה חד-פעמית, אם ימליץ על ממשלת שמאל כשלשמאל לא יהיה גוש חוסם בלעדיו) – היא מטרידה אותי במובן של עומק הרקב בפוליטיקה הישראלית: חיים רמון ואריה דרעי, לולא היו תקוות לבנות ולבנות-פחות של השמאל, היו מוקעים אל עמוד הקלון (ובדין, אלה שני עבריינים מורשעים).
לצערי, אני מעריך שיש עדיין ימנים שעלולים לקנות את הבלופים שלפיד מפיץ בפייסבוק שלו, ובטוריו (לא בכמות של חמישה מנדטים, שנחוצים לשמאל כדי להגיע ל60).
בכל מקרה, אני לא רואה מהפכה גדולה בכל הנוגע לזהות מרכיב הממשלה, שלצערי יהיו לו יותר מדי אופציות להרכבת קואליציה (מבחינת הימין זה לא טוב, עדיף שיהיה מסונדל ע”י הימין).
איזה שמאלני בדיוק יצביע ל”העצמאות”, ולמה?
אותו אחד שיכול להצביע ללפיד וקדימה, יכול גם עצמאות. תכלס אין שום הבדל חוץ ממספר בסקר כזה או אחר.