– מחר הבחירות לראשות מרצ. תוצאות צפויות לפני חצות, כי יש רק כ 950 מצביעים
– יש חוסר עניין בולט של התקשורת בנעשה במפלגה הקטנה, אך החשובה הזו. לכל מתלהמי הימין הזועמים נגד סיקור שמאלני מוטה בתקשורת הישראלית, הנה לכם דוגמה לאיזון שבהעדר הסיקור.
– אני חשבתי שחוסר העניין נובע מהבדלים מאוד דקים בין המועמדים. אין פה הצתה של הלבבות. מרצ תהיה מרצ עם גלאון או גילאון.
– ואם ח”כ זהבה גלאון תיבחר – למשך כמה זמן, אתם מעריכים, ימשך האביב הפמינסטי הזה, כשלוש נשים עומדות בראש שלוש מפלגות מרכז-שמאל?
– אם מישהו היום בראשות הליכוד מתבונן בתשומת לב על הזירה הפוליטית ממנו ושמאלה, כדאי לשים לב, שהנשים מקבלות שם יותר ביטוי. עורו הליכודניקים, לפני שתואשמו כמפלגה שכמעט אין בה מקום לנשים בפוליטיקה.
– מחר בכנסת, ירית הפתיחה של אירועי חוק טל במשכן. ח”כ אבי דיכטר ביחד עם הפורום לשוויון בנטל ידונו ב”צבא חצי העם”. בין הנוכחים: שר הבטחון, אהוד ברק, הרב חיים אמסלם (ש”ס לשעבר, מחפש בית פוליטי חדש), והרמטכ”ל לשעבר דן חלוץ, פוליטיקאי בקדימה. צפויה הסכמה רחבה בין המשתתפים והתנגדות מסיבית ממפלגות הקואליציה.
– ביום רביעי הקרוב, יכנס ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, כנס ראשון של תנועתו החדשה “יש סיכוי” לשינוי שיטת הממשל. עוד על הבמה, החשוד המיידי: פרופ’ אוריאל רייכמן. כמו כן על הבמה, חשודים בפוטנציה: שרגא ברוש, איציק שמולי. יכול להיות שאני אלך.
ב 22 לפברואר, יתקיים כנס הייטק ישראלי בגובה העיניים ובו ידבר, למיקרופון פתוח, המתמודד החדש, יאיר לפיד (קראתי על כך לראשונה בדה-מרקר)
– מחר, אנחת רווחה, סוף כל סוף, יזכה שר החוץ אביגדור ליברמן לפגישה בארבע עיניים עם מזכירת המדינה הילרי קלינטון. הוא בהחלט זקוק לפוטו-אופ, כדי שתהיה גם הוכחה. מה עם הנשיא אובמה? הוא יטרח לפגשו? (וזה לא מופרך, ציפי ליבני זכתה לחיבוקים מן הנשיא בוש בכל פעם שביקרה בוושינגטון)
בנוסף, הנשיא אובמה יפגוש בחודש הבא את הנשיא שמעון פרס ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
– ובחזרה לעניינים פוליטיים: מישהו יודע אם ח”כ אבי דיכטר כבר הודיע על התמודדות? בעבר, עוד לפני ההודעה על מועד הפריימריז, הוא אמר שכן. אבל לא שמעתי הודעה עדכנית ונחרצת בשבועיים האחרונים.
אני לא יודע אם פרופ’ רייכמן יגיע, הוא החמיץ את כנס הרצליה עקב פציעה.
נראה ביום רביעי.נקווה שיחלים עד אז.
בשם “מתלהמי הימין” – אם מפלגה ימנית בגודל של מרצ ובמידת הרלוונטיות שלה (או בקיצור, הקצה הימני של האיחוד הלאומי) תקבל 20% מהיחס הלבבי ומהסיקור הלא-פרופורציונאלי שזוכה לו במרצף ביחס לגודלה ולחשיבותה – אזי כנראה שבחוץ רוכב מישהו על חמור לבן…
מרצ אינה חשובה כמרצ. היא חשובה בתור מפלגת שמאל קיצוני שאחוז עצום מקובעי סדר היום הלא נבחרים פה, מזדהים עם עמדות שהיא מבטאת (הגם שחלקם מצביע למפלגות שמאל אחרות כמו העבודה, קדימה, ואפילו לחד”ש).
בכירי הליכוד לא צריכים לאבד שנייה שינה מהמחשבה על כךש שכאלה שלא שוקלים להצביע להם, יגדירו אותם כ”מפלגה שלא מקדמת נשים”, בדיוק כפי שאינם צריכים לאבד שנייה כשאותם אנשים קוראים להם “גזענים”, “מחרחרי מלחמה”, “מהלכי אימים”, או כל כינוי צבעוני אחר. הליכוד צריך לדאוג מעזיבה של כאלה שדווקא יש סיכוי שיצביעו עבורו (כפי שצריכה לדאוג כל מפלגה – גם לזהבה גלאון לא הייתי ממליץ לדאוג מהאופן שבו תתוייג מרצ במקומון של בית אל – זה לא יגרום לאובדן קולות…).
ליברמן זקוק לפגישה עם הילארי קצת הרבה פחות מכפי ששרת החוץ של הממשל הדמוקרטי (שכנראה הולך לאבד קרוב לרבע מהתמיכה היהודית בו) זקוקה לפגישה עם שר החוץ הישראלי. האלקטוראט של ליברמן ממש לא זקוק לתמונות שלו עם הילארי קלינטון כדי לחוש גאווה לאומית. אדרבא, האהדה לליברמן בקרב בוחריו הפוטנציאליים מתחזקת דווקא כשהוא זונח כל בדל של לשון דיפלומטית, ומדבר בבוטות (כפי שעשה, למשל, על במת העצרת הכללית של האו”ם, מה שכמובן גרם לו לאבד אהדה בקרב אלה שלא שקלו לשנייה להצביע עבורו…). עפ”י הסקרים הוא כנראה לא נחלש, וטובים סיכוייו לעמוד בראש המפלגה השנייה בגודלה בישראל. לא, אני לא חושב שזה בזכות התמונה עם הילארי…