והפעם פרק שני בסדרה של ‘כל השמות החמים (אבל רק גברים)’ לכבוד ועידת המובייל של כלכליסט. ועידת המובייל, היא אירוע, אשר בדיוק כמו בשאר עיתוני הכלכלה הישראלים (גלובס ודה מרקר) נועד כדי להזרים כסף לתאגיד. לרוב אין באירועים האלה שום דבר חדשותי, אלא רק מפגש התחככות של אנשי עסקים באיצטלה של רב-שיח סביב נושא מסוים. יצא לי להיות באירוע מן הסוג הזה במרץ האחרון, וחזרתי משועממת. אלה הם אירועים שלחלוטין לא מקובלים בעיתונות האמריקאית, כיוון שמהותם נוגדת את כל עקרונות האתיקה העיתונאית.
מה שמדהים אותי, בפעם השניה תוך כמה חודשים (מבטיחה להמשיך להידהם עוד הרבה פעמים, במידת הצורך) היא העובדה שעיתון נאור, בסוף שנת 2011, מקדם את האירוע שלו ללא נשים. מדובר בעיתון היחיד במדינת ישראל שהעורכת הראשית שלו היא אישה, גלית חמי ובכל זאת, קידום המכירות לועידה הוא על טהרת המין הגברי.
אגב, סטלה הנדלר, יו”ר מירס, היא לא האישה היחידה בישראל בתעשיית המובייל (יכול להיות שפנו אליה והיא לא יכלה). שרון פליישר, היא סמנכ”לית רגולציה בבזק, ומי שהיתה קודם לכן בכירה בפלאפון והיא מכירה את המטריה מצוין. בפרטנר מכהנות שתי חברות הנהלה – סמנכ”לית מערכות המידע רונית רובין וסמנכ”לית החטיבה הפרטית עינת רום. סמנכ”לית השיווק של מטריקס, אחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל שעומדת מאחורי תכנות הרבה מאפליקציות האייפון בישראל, היא גילי רון. ולא חסרות עוד רבות ומעניינות.
יש לא מעט מחקרים המראים קשר ישיר בין כמות הנשים בדירקטוריונים לבין הצלחה כלכלית של תאגיד. הנה דו”ח של חברת הייעוץ מקינזי בעניין. הנה דו”ח של חברת המחקר קטליסט. עקרון היסוד הוא שצריך למנות לפחות 30% נשים בכל דירקטוריון כדי שאופי השיח העסקי בהנהלת החברה ישתנה ויושפע מן העובדה שיושבות נשים בהנהלה (כלומר, לא מספיק אישה אחת בדירקטוריון). בחלק ממדינות אירופה יש חוקים המחייבים מינימום של 40% בדירקטוריונים ובכל גוף פוליטי (מפלגה, ממשלה, ועדה וכו’). יצא לי לכתוב על הנושא הזה בעבר.
מכאן אפשר להתקדם לשלב הבא ולהניח שאי אפשר לקיים דיון ציבורי, בנושא כלשהו, מבלי שהנשים יושבות על הבמה ומדברות. לא מספיקות שתיים סמליות מתוך 40 דוברים (זה היחס בועידת המובייל)
אהה רגע, לא צריך הנחות והשערות. יש חוק בעניין לגבי ועדות ציבוריות. אפילו כלכליסט מדווח על החוק הזה בהקשר תת היצוג הנשי בועדת טרכטנברג.
יאללה כלכליסט, תתקדמו למאה ה 21. אני בטוחה שיש לכם נשים שיכולות לדבר, לשבת בפאנלים וגם לקבל הבלטה בעיתון. למה לא תעשו זאת כדי שגם לנו, חצי מן האוכלוסיה, יהיה אולי קצת יותר חשק לבוא לבקר בועידה?
בהזדמנות זו, אני מפנה לבלוג מצוין שסופר את מספר הנשים הכותבות בעמודי הדעות של העיתונים היומיים בישראל. הנה, האחות הגדולה.
גילוי נאות: אני כותבת כפרילאנס באופן קבוע בגלובס ועורכת במעריב
למה לא להחרים את האירוע?
שאלה טובה. מעדיפה לשכנע אותם שהם עושים טעות מאשר להחרים. ממילא אני לא הולכת לדברים האלה. אני רק רוצה שהם ידעו, שכשאני פותחת את העיתון (אני מנויה על ידיעות + כלכליסט) ורואה את הקידום מכירות, אני מתאכזבת מהם.