הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
עניינים פוליטיים שונים:
– ההשפעה של הצלחתו היחסית של פייגלין בבחירות לראשות הליכוד, ניכרת כבר בשטח. אחד מכל ארבעה מצביעים בחר בו, כוחם של תושבי יש”ע בקרב המתפקדים לליכוד צמח מאוד ואתמול יצאו השרים וחברי כנסת בולטים של הליכוד לחזר אחרי הקהל החדש הזה שהצטרף לליכוד.
שר התחבורה, ישראל כץ, הבטיח לנוכחים ש”יקומו עוד הרבה איתמר”, אמר “אני נגד הריסת הבתים” (הכוונה ככל הנראה למאחז הבלתי חוקי, מגרון) והוסיף “אבו מאזן מתעניין הרבה יותר בבית בצפת, שהוא טוען שהוא שלו מאשר הבית במגרון”. וכולי וכולי. שאר הדוברים דיברו באותה הרוח, כולל ברכות חמות לפייגלין על הישגו הפוליטי.
אפשר כבר להניח שפייגלין יהיה חבר כנסת בליכוד בסיבוב הבא?
– השר מיקי איתן, המנסה להיבחר לנשיא ועידת הליכוד (האדם שינהל את ועידת הליכוד ויחזיר או לא יחזיר את הכוח למרכז) הגיש היום עתירה לשופט יהושע גרוס וועדת הבחירות המרכזית של הליכוד, בשל “הקומבינות שכבר התחילו” כפי שאמר. הוא טוען שאין מכנסים את מרכז הליכוד כדי לקבוע את מועד הועידה, אלא מנסים לקבל החלטה בפורום נוח יותר (ועדת הבחירות) כדי שהוא יקבע את המועד. כאן אפשר להקשיב לראיון המלא איתו, בו הוא מסביר את עצמו.
– חבר כנסת אחד, לא משנה מאיזה סיעה, נוהג לשוחח עם עיתונאים בצ’אט בפייסבוק. ממש כך. לא צריך דוברים ועוזרים פרלמנטריים. אפילו לא צריך לומר לפקיד/ה “את יכולה להשיג לי את… בטלפון?”. איך אני יודעת את זה? כי הוא משוחח אתי (ויש להניח שעם עוד אחרים שכמותי) – מתוך טור שלי בגלובס הערב, ובו עצות מטעמו של הצייצן סגן שר החוץ דני איילון ליאיר לפיד ולראש הממשלה נתניהו.
– מי הפוליטיקאי האהוב ביותר ברשתות? כתבה מעניינת מאוד בדה מרקר, המבוססת על מחקר של קבוצת פרופיל.
– יותר מוקדם היום: על הנסיון להגביל את יאיר לפיד כשהוא בא לגייס תרומות לקראת הקמת מפלגתו והצעות מעניינות מן החוק האמריקאי.
– תיקנתי במעט את הפוסט שלי בנוגע לאפס פועלה של סיעת העצמאות והעומד בראשה השר אהוד ברק. מסתבר שפספסתי פעילות סטנד אפ חשובה ביום שישי האחרון בקיבוץ יפעת.
אסופה מעניינת לקריאה.
3 הערות:
1) כדאי לשים לב שהמחקר על הפוליטיקאי שהכי מחפשים אחריו באינטרנט (לא אהוב כמובן; לא בהכרח מחפשים אחרי מי שאוהבים), מאותת על כך ששלי יחימוביץ’ לא החליפה דיסק. היא עדיין חושבת כמו חברת-כנסת ולא כמו ראש-מפלגה.
2) דני איילון ואחרים שממליצים ללפיד לרדת מהאינטרנט אל “העם” מתעלמים מכך שהוא חורש את השטח במופעיו (כפי שדיווח גדעון לוי מהארץ כשהוא מתקשה להסתיר את “הערכתו” ללפיד וצופיו), שהוא עמל קשות ליצור “רעב” מחודש כלפיו, ושהוא מקפיד מאוד (עד כמה שיינתן לו) לא לכלות את כוחותיו לפני שיתחיל את המירוץ האמיתי. אני סבור שהאיש למד היטב את לקחי מפלגות המרכז שהתפוגגו עוד בטרם הגיעו לקו ההתחלה של המירוץ.
3) נפלה טעות אחת קטנה בפוסט הזה – לא בתוכן, אלא בכותרת… התחלפו לך הט’ והס’
תודה. תיקנתי הכותרת ויש הוכחה שאני אדם הכותב פה ולא המחשב מעצמו…..
לגבי, 2 – ההמלצה של דני איילון, שהופיעה בכתבה קצרה שלי בגלובס הערב, מגיעה מכך, שאיילון עצמו הוא מלך בויכוחים. אני מכירה אותו היטב (מן השנים שהייתי בוושינגטון, כתבת של מעריב). האיש וכחן מקצועי. אפשר לא לאהוב אותו (אני החשודה המידית), אפשר לא לסבול את הדעות שלו ושל מפלגתו (וגם כאן יש לי דעה מוצקה, אני חושבת שהם אנטי דמוקרטיים), אבל דבר אחד אי אפשר לקחת לאיש, הוא יודע להתעמת. מול פנלים, מול ציבור, מול מראיינים. וכחנות היא לא בהכרח מה שמוביל להצלחה בקלפיות, אבל פוליטיקאי חייב לדעת להגן על עמדותיו ויאיר לפיד לא מתנסה בכך כיום. גם לא במפגשים קטנים, עם תיכונסטים או קהל אוהב בבתים.
“(הכוונה ככל הנראה למאחז הבלתי חוקי, מגרון)”
כדאי לך לקרוא את הספר הזה:
http://books.google.com/books?id=yqk3XE196GsC
שני דברים:
1. לגבי בוחרי פייגלין, לא מדובר ב”קהל חדש שהצטרף לליכוד”, למרות שפע הכתבות (שפשוט חוזרות אחרי השנייה). יש רבים מאוד שהתפקדו לליכוד, אבל אידיאולוגית תמיד היה ייצוג למחנה הזה בליכוד. מתיישבי איו”ש מצביעים ליכוד באחוזים גבוהים לאין שיעור מחלקם היחסי באוכלוסיה, ולו נערכו הבחירות רק באיו”ש, היה הליכוד המפלגה הגדולה ביותר, בפער עצום מהבאה בתור (כך שהניסיון לטעון כאילו מדובר בנטע זר בליכוד, פשוט לא נכון). עם כל הכבוד, לו עיתונאים טרחו לבדוק, היו מגלים שהאנומליה הגבוהה ביותר בין מתפקדים ומצביעים (בליכוד, בקדימה ובעבודה), הוא כל-כולו בכפרים ערביים, שם מקבלות מפלגות אלה מספר קולות אפסי – אבל יש בהן אלפי מתפקדים שמצביעים. פייגלין, אגב, קיבל כמות קולות אפסית שם. מסתבר שיש מישהו שהעיתונות שונאת אפילו יותר מביבי…:)
2. אתמול לפנות בוקר נפטר בפתאומיות רבה הבלוגר השמרני המאוד-מוכר, אנדרו ברייטברט/
ברייטברט היה חלוץ אמיתי בתחום שאת מאוד מתעניינת בו (החיבור בין פוליטיקה ורשתות חברתיות), והיה אחד מהראשונים (לצד מאט דראדג’) בכל הנוגע לעיתונות אינטרנטית. סיפור מותו עבר בארץ כמעט ללא התייחסות תקשורתית, למרות הרעש האדיר שהוא מחולל בארה”ב, גם סביב עניין העיתוי (האיש היה בן 43, מת בפתאומיות אגב הליכה ליד ביתו – פחות משבועיים אחרי שסיפר שברשותו סרטונים מביכים של אובמה מימי הקולג’ שלו, שאותם בכוונתו לחשוף במהלך הקיץ). עולם הבלוגוספירה הימני רוחש שמועות קשות, ועולם הבלוגוספירה השמאלני מוצף, לצד הודעות השתתפות בצער, גם בגילויי שמחה, ובלעג על תיאוריות הקונספירציה.
מסקרן אותי לדעת מה דעתך על האיש, ועל העובדה שהעיתונות בארץ מצליחה לפספס כזה סיפור.
לגבי הערתך ה1), כל שנאמר הוא שמסגרת המתפקדים החדשים יש צמיחה למספר האנשים מיש”ע. ברור שהמתנחלים היו מאז ומעולם מצביעי ליכוד קשיחים (ביחד עם הצבעה למפלגות נוספות). אז אין פה קהל חדש, אלא קהל מתגבר. אולי לא התנסחתי מספיק ברור.
לגבי 2), דווקא צייצתי בזמן אמת, כי ראיתי הדיווחים מאמריקה ונדהמתי. בעיקר מכך שאדם בן 43 (שנתיים ממני, לעזאזל) קם בבוקר ומת. אפילו העלתי בחשבון טוויטר שלי (בריטווט לעיתונאים אמריקאים) את ציוציו האחרונים שהראו שהמשיך בויכוחיו עד הרגע האחרון. אכן מכה קשה לעולם הויכוחים. אגב, במובנים מסוימים הוא אף היה טוב יותר מדרדג’, בעיקר בגלל העקשנות של דרדג’ לדבוק בעיצוב הארכאי המתיש של האתר שלו.
באשר לאי כיסוי הנושא בישראל – אתה יודע, בתור אחת שהיתה שם בארה”ב, לפעמים הסיפורים האלה הם פשוט עניין של תזמון. יום חמישי הוא תזמון לא טוב, כי עמודי שישי לא מכילים סיפורי חוץ גדולים. תראה שבמהלך הימים הבאים יהיו עליו כתבות מגזיניות.
הצעה:
במקום “continue reading” – המשך.
אה. כן. זה חלק ממערכת ההפעלה של וורדפרס. לא בטוחה שאני יודעת איך משנים את זה. אגב יאיר, תציץ בפוסט אחד אחורה. מחפשים שם שם למפלגה החדשה של לפיד. יש לך רעיונות?
ביבי, עם רבע מהציבור (רבע מהמנדטים) שולט במדינה, פייגלין, עם רבע מהליכוד, שולט בביבי …
אם לציבור בכלל ולציבור המחאה בפרט, באמת היה איכפת, היה קשוב לקמפיינים שקוראים להתפקד למפלגות דמוקרטיות, מתפקד… ומשליך להיסטוריה את הרמה הרדודה ששולטת ומשטה בנו.