שאלו אותי לפני כמה ימים מה זו המילה “טידביטס”? למה אף אחד אחר לא משתמש בזה חוץ ממך? אז הסבר קצר: המילה היא Tidbits. פעם חשבתי שזה לא ראוי לעיתונאים עבריים לזרוק מילים לועזיות בכל הזדמנות. ביזוי השפה, רדידות וכו’. זה עבר לי (אולי התבגרתי). אחרי שבע שנים באמריקה, אוצר המילים שלהם מלווה גם אותי. אז הנה ההגדרה מן המילון:
אני מודה כאן שקטעי הטידביטס שלי, הם לאו דווקא פליזינג אייטם ובכל זאת, מחבבת את המילה ואת האופן שבו היא מתנגנת על השפה.
ועכשיו לטידביטס שלי להיום:
– הנסיון של ח”כ מירי רגב למצוא חן בעיני חברי מרכז הליכוד, עם הצעת החוק להחלת הריבונות הישראלית בהתנחלויות, לאו דווקא יעלה יפה. ראש הממשלה הפיל את החוק, ורגב, שאולי מטרתה ממילא הנה רק לעשות רושם על חברי מרכז, בטח יודעת שהם לא פריירים ולא קליינטים קלים: “היתה יד ימינו של חלוץ, בגירוש מגוש קטיף”, “ברור שזו הצעה לשם הצלחה בפריימריז” – כותבים על המהלך של רגב כמה מבעלי ההשפעה בתוך הליכוד.
– האם למורדי קדימה יש סיכוי כלשהו לפרוש מן הקואליציה (יחד עם כספי מימון המפלגות)? קבוצת המורדים הפוטנציאלים מונה את חברי הכנסת שלמה מולא, רוברט טיבייב, מגלי והבה, אליהם הצטרפו חברות הכנסת אורית זוארץ ונינו אבסדזה בתמיכה רעיונית (“אני מתחילה להשתמש במילה כיבוש”, אמרה אבסדזה בכנס השמאל) ועם הרוח הגבית החיצונית של חיים רמון וציפי לבני, מה הם יכולים לעשות? למהר ולאסוף שבעה חברים לפני שהקואליציה הענקית תעביר את חוק מופז 2, חוק הריתוק.
אני ספרתי לעיל חמישה. הייתי מוסיפה להם את חברי הכנסת אדטו, אביטל ואולי רוני בר-און כדי להוביל את המהלך? (ויובהר, אף אחד מן הח”כים הללו לא אישר בפני שזו כוונתו. אני רק מעלה פה השערה).
– בינתיים, באופוזיציה החלושס נותר רק ח”כ אחד בועדה לביקורת המדינה. ח”כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) מנסה ללכת על קרב מעטים מול רבים ולדרוש להפחית ל 20 את מספר החתימות המחייבות הופעת ראש ממשלה בפני הכנסת (כיום המספר הוא ה40), להפחית ל 15 את מספר חברי הכנסת היכולים לדרוש הצבעה שמית (כיום המספר הוא 20) ולהפחית ל 20 את מספר החתימות הדרושות לכינוס המליאה בעת פגרה (כיום המספר הוא 25). נוצרה “מציאות המסוכנת לדמוקרטיה הישראלית” אמר אוריאל בהודעה לעיתונות.
– ולעניין פעוט אחר:
נרשמתם לעדכוני האי מייל אצל יאיר לפיד ב lapidteam@gmail.com? דעו לכם שזהו קשר נצחי. אמנם ככל הנראה נתתם הסכמתכם לקבלת הודעות מייל מלפיד, אך אופציית ה Opt Out שנכללה באי מיילים הראשונים שנשלחו על ידי לפיד הוסרה מן האי מיילים האחרונים וכעת מי שנרשם לא יכול להתחרט.
הנה אופציית ה Opt Out בתחתית האי מייל, אחד מקטעי הוידאו הראשונים שנשלחו באי מייל לתומכים
כאמור, זה כבר לא קיים. והנה צילום מסך של אי מייל עם בקשה להסרה (וכמובן שהוא חזר עם הודעת שגיאה)
תזרקי את טידביטס ומלים לועזיות אחרות. אמריקה היא אמריקה וכאן זה חיקוי עלוב.
יש לך מילה בעברית שיכולה להחליף את טידביטס?
פירורים?
את הילד שלי, מחנך על ברכי האימרה: ״יהודי, דבר עברית״
והנה מספר חלופות:
– פרפראות
– פכים
– על הא ועל דא
…
פַּרְפְּרָאוֹת (ביחיד: פַּרְפֶּרֶת). לפי אבן־שושן: 1. מאכל לתיבול הפת, תוספת למזון העיקרי, מנה לקינוח סעודה. 2. [בהשאלה] דברים קלים ומשעשעים שבאו כתוספת לעניינים אחרים.
פרפראות נשקל בשיא הרצינות בשלב כלשהו. בסוף זה יותר מזכיר אוכל מאשר משהו חדשותי, לא? פירורים זה ממש טוב. לא חשבתי על זה. תודה לכולכם.
עד שראיתי את התגובה לעיל אפילו לא ידעתי שפרפראות זה משהו שקשור באוכל…
ולפרולטר: עברי, דבר עברית – זה המשפט המקורי.
במושבה ממנה הגעתי קוראים לדברים כאלה צימוקים. בת הדודה שלי משתמשת בזה כמו שהשתמשה בזה סבתי, עליה השלום.
דובי,
אבא טורח להזכיר לי זאת השכם וערב …, אבל היות ולפעמים צריך לפשט רעיון, על חשבון הדיוק – אני ממשיך לאחוז בנוסח שרשמתי.
כולכם צודקים. עברית חשובה, צימוקים, פירורים, פרפראות וכו’. ובכל זאת, בינתיים נדבקה לי המילה הזו טידביטס. אז עוד לא מחליפה. תודה על העצות החכמות.