ענייני לשכת רוה”מ הולכים ומסתבכים. ההודעה ההתחלתית, שמדובר ברכילות בלבד, שאין ביסוס ממשי למידע ושלא נפתחה בחקירה, נתנה ללשכה 24 שעות ולא יותר. לא ברור לי איך יוצאות הודעות כאלה, אם ראש מערך ההסברה, יועז הנדל, הוא זה שמוציא הודעות והוא גם אחראי על הגשת התלונה?
אני כתבתי בעבר פרופיל ארוך ומפורט, על אחד האנשים הבודדים שמצליחים לשרוד לצידו של נתניהו במשך זמן רב, רון דרמר. לפי הפרסומים בעיתונות, כמעט כל אחד בלשכה, למעט דרמר, מעורב בפרשיה זו או אחרת. אולי הייתי צריכה לכתוב פרופיל על אשל? על כל פנים, התנהגויות של אנשים במוקדי כוח הן תמיד דבר מרתק.
וכמובן שנותרנו עם שאלות רבות – האם לוקר ימונה למפקד חיל האוויר? האם הנדל ישרוד את המאבק מול הגברת הראשונה? ומתי אחד הבכירים, שרק לא מזמן עזבו, יפתח את הפה?
ושאלה נוספת – באיזה צד נמצא גיל שפר, מנהל הלשכה? כידוע, הוא איש של הגברת הראשונה. האם גם הוא מבין מגישי התלונה נגד אשל?
ובגזרות אחרות:
השופטת עדנה בקנשטיין מונתה לתפקיד יו”ר ועדת הבחירות של קדימה.
ח”כ דניאל בן-סימון, דיבר שטויות (צריך לגרור אותם לפה כדי שילמדו את מה שלא למדו בבית הספר בסנט פטרבורג, מדברים כאילו יש להם חצץ בין השיניים), התנצל ולסיום היום הגרוע שהיה לו (לדבריו) – כמעט ונדרס על ידי אוטובוס (אופס, הוא העלה פוסט לעמוד הפייסבוק שלו, ומחק. במו עיני ראיתי את דיווחו על תאונה).
האם סוזן רייס תהיה מזכירת המדינה הבאה של הנשיא ברק אובמה (אם ייבחר). אם כן, היא תהיה הרייס השניה בתפקיד (קונדי), השחור/ה השלישית בתפקיד (פאוול, קונדי) והאישה הרביעית בתפקיד (אולברייט, קונדי, קלינטון). והיא לבטח לא תהיה הראשונה שלקראת המינוי מהדקת קשרים עם הקהיליה היהודית, כפי שמסופר בלינק לעיל, כדי להבטיח שאף אחד לא יכשיל אותה בדרך.
אם בנשים בפוליטיקה עסקינן, אז הערב חתמתי על עצומה אינטרנטית הקוראת לחוקק חוק שיבטיח את ייצוגן של נשים בכל הסיעות בכנסת, לרבות מיקומן וכו’. אני מאמינה בכל ליבי, וכבר כתבתי על זה בעבר, באפליה מתקנת בכל הנוגע לייצוג נשים, הן בפוליטיקה והן בחברות ציבוריות. ולמרות היותי אדם פרגמטי, ועל אף שאני מודעת שרבים האנשים שלא מסכימים איתי, אמשיך לשאוף לכך.
ואחרון חביב: השר מיכאל איתן, הממונה על ממשל פתוח מציע היום מענקים כספיים שיוענקו למפתחי אפליקציות ניידים או מחשבי לוח שיקדמו את הממשל הפתוח ואת שיתוף הציבור. שווה בדיקה למי שנמצא על הצומת שבין טכנולוגיה וחיזוק הדמוקרטיה.
סוזן רייס אכן ראוייה להיות שרת חוץ של ממשל נטול הבנה בסיסית במדיניות חוץ. זו הגברת שבעברה הסבר מפורט מדוע חמנהאי הוא מנהיג מתון שאפשר לדבר איתו, והוא בעצם הבוס האמיתי, ולכן לא צריך להתרגש מאחמדינג’אד.
אין לי שום דבר ספציפי בעד רייס באופן מיוחד והצורך שלה לפעול בקרב היהודים בארה”ב כדי להשיג לגיטימיות מטריד אותי בפני עצמו. בנוגע לשלטון האיראני, נכתבו על כך מספיק מחקרים ויש הוכחות וידע בעניין -אחמדיניג’אד הוא הפנים אך ההחלטות והפעלתו נעשים מלמעלה. הכוח הפוליטי שלו יכול להיות זמני ואם הלחץ הכלכלי ישיג את שלו ויהיה אמיתי, אתה גם עשוי לראות את חמינאי מתקפל יותר מהר ממה שנדמה.
אני שמח שנכתבו מחקרים, שמבשרים שאחמדי נג’אד של איראן הוא בסה”כ בובה. למרבה הצער, מעודי לא נתקלתי במחקרים האלה, ואצטרך להנתחם בעצם הידיעה שהם קיימים…
אחמדי נג’אד הוא לא רודן נטול מגבלות, וחמנהאי ו”מועצת המומחים” (הגוף הבוחר את המנהיג העליון) הם בהחלט בעלי עוצמה משלהם – אבל לי לא ידוע על שום מחקר שמבטל את כוחו של אחמדינג’אד.
בשנה האחרונה יש מאבקי כוח גלויים בין שני הגורמים הללו – ואין בדל של עדות שיש מנצח חד-משמעי במאבקים הללו.
אה, כן, דבר אחרון: אשמח לשמוע עוד פרטים על מחקר שמציג את חמנהאי כמתון בכל הנוגע לעניין הגרעיני – מעבר להזיות של סוזן רייס.
אשמח מאוד להתבדות, אבל התקווה להתקפלות מצד האיש שחומייני עצמו בחר כיורש (או להתקפלות של אחמדי נג’אד, שלפחות בעברו היה מקורב לאייתאללה האולטרה-פנאט, מסבח יאזדי) בהקשר הכלכלי, היא תקוות-שווא, בטח אחרי המודל הצפון קוריאני – שהוכיח שהדרך הטובה ביותר להבטיח הישרדות של שלטון במדינה רודנית ופושטת רגל – הוא השגת נשק גרעיני.
מהבחינה הזו, אובמה ממשיך את קלינטון: עוד נשיא דמוקרטי שבזכות מחדליו מאפשר התגרענות של מדינה המונהגת בידי רודנים בלתי צפויים…