אחרי שח”כ אבי דיכטר פרש מן המירוץ לראשות קדימה והודיע על תמיכה בח”כ שאול מופז, היו כמה פרסומים, על כך שדיכטר סגר עם מופז עסקה של פרישה מן המירוץ בתמורה לראשות ועדה.
לפי הסדרי הקואליציה-אופוזיציה (שהיו בתוקף עד להקמת ממשלת אחדות) קדימה תוכננה לקבל את ראשות ועדת הכלכלה ודיכטר, ראש השב”כ לשעבר, הוא דווקא מועמד טבעי לראשות הועדה היוקרתית חוץ ובטחון. גם אני קיבלתי את אותו המידע, אך היה משהו לא הגיוני בסיפור ולכן הוא לא פורסם פה.
והנה הערב, דווקא ח”כ רוני בר און (תומך לבני, בעל הרקע המשפטי-כלכלי) קיבל את ועדת חוץ ובטחון. ומה עם דיכטר? הוא מתואם עם השר מופז, הן בנוגע למינוי בר און והן בנוגע למהלכים אחרים והוא ממתין כדי לראות אם החלופה לחוק טל תהיה ראויה לפני שאולי יצטרף לקבינט בתור שר (אין זה אומר שקיבל הצעה להיות שר).
לקברניטיה של ספינת הקואליציה הענקית הזו (משחתת? ספינת תענוגות? טיטניק? אני תרה אחר דימוי הולם) צפויה עבודת שידול, ריכוך ושימון רבה. הנה, ש”ס לא חיכתה הרבה כדי לאותת שהם לא משתתפים במשחק. מכסות ללומדי תורה? הם לא יתנו לכך יד.
במקביל, ממשיכים בקדימה להתווכח על חוק מופז 2, להלן חוק הריתוק, האמור להשיב על כנו את המצב של לפני חוק מופז 1 – הכל כדי למנוע מכמה ח”כים סוררים בקדימה את החופש להקים סיעה מחוץ למפלגה.
אז מה יש לנו כאן? מפלגה שזחלה לתוך ממשלת אחדות, בין השאר, כדי להוביל רפורמה בשיטת ממשל למענה של דמוקרטיה יותר יציבה – ובו זמנית מוכנה לכופף את חוקי השיטה ולפה ולשם בקצב מסחרר כדי שיתאימו לקברניטי המפלגה (טיטניק או לא?) בטווח הקצר.
It’s big, it’s in the ocean and it ain’t going anywhere – it’s an island, which is a nice analogy for its isolation.
If it’s big ships you want, the biggest ones are oil tankers, another appropriate analogy for carrying all the oil with them.
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_world%27s_largest_ships_by_gross_tonnage
נראה לי הגיוני שדיכטר יקבל את תיק הגנת העורף במקום וילנאי. לא מדובר בתיק שאולי יתפנה, אלא בתיק שמתפנה בוודאות בעוד חודש וחצי, ועל פי פרסומים יועבר לקדימה – ודיכטר בוודאי מועמד מתאים לתפקיד…
שינוי החוק נדרש לשם הגברת היציבות. כמובן שמדובר בשחיתות פוליטית – הדבר הראוי הוא להחזיר את החוק לקדמותו, אך ורק מהכנסת הבאה. שינוי כללי המשחק באמצע קדנציה זו בושה. אעפ”כ, כימני אני מקווה שהחוק יעבור. הוא לא חשוב רק למופז לטעמי, אלא גם לאגף הימני בליכוד. ככל שהאגף השמאלי בקדימה ימהר לפרוש, תיתכן יותר ויותר הטמעות של האגף המרכזי של קדימה בחזרה בליכוד, דבר שיהווה אסון למחנה הלאומי בליכוד ויוריד לטמיון את כל השגיו ב6 השנים האחרונות…
“רפורמה בשיטת ממשל למענה של דמוקרטיה יותר יציבה” – אני לא מסכים, גם לא במובן ההצהרתי. אף אחד שם לא מדבר על הדמוקרטיה, בטח לא על חיזוקה. הם מדברים על חיזוק המשילות, שזה ממש לא אותו דבר כמו חיזוק הדמוקרטיה. למעשה בישראל, מדינה עם אחת הממשלות החזקות והדורסניות במערב, חיזוק נוסף של “המשילות”, לפחות כפי שהם תופסים אותה, באה בניגוד מוחלט לחיזוק הדמוקרטיה. שלא נתבלבל, בחודשים הקרובים הולכים לדבר איתנו הרבה על רפורמה בשיטת הממשל, אבל אף אחד לא ידבר איתנו על חיזוק הדמוקרטיה. בתור ציבור, בלוגספרה, ותקשורת, כדאי שניזהר מאוד בהבחנה בין השניים ונשים לב איזה חתול מוכרים לנו בשק.