“ועדת השרים לענייני חקיקה העבירה ברוב גדול את חוק לפיד 2. זה יפה שכל כך הרבה פולטיקאים מהסוג הישן החליטו להתכנס ולהוכיח לציבור שכל מה שאני אומר עליהם הוא נכון”, כתב המועמד יאיר לפיד בעמוד הפייסבוק שלו השבוע אחרי ההצבעה.
עם כל הכבוד ללפיד, כל מה שהוא אומר “עליהם” לא כל כך מעניין. יותר מעניין, לדעתי, מה נכון לדמוקרטיה הישראלית ואם שקיפות בתהליכים פוליטיים חשובה לנו, אז אי אפשר לפטור את הצעת החוק הזו בהינף יד.
שני דברים מקדמיים יש לי לומר נגד הצעת החוק הזו:
אלף, חוק פרסונלי הוא דבר פסול. גם אם יש עקרון הגיוני העומד ברקע, זהו חוק שמכוון לעצירת פועלו של מועמד אחד והמציע, ח”כ יריב לוין (ליכוד) אינו טורח להסתיר זאת. אם החוק הזה יעבור, תחולתו ממילא תהיה מכאן והלאה ולא תוכל להטיל חובה לגלות גיוס תרומות שכבר נעשה (בהנחה שלפיד כבר מגייס תרומות). מסקנה ללפיד: תאסוף את הכסף עכשיו לפני שבכנסת ישלימו את הליכי החקיקה.
בית, חוק שמרתיע אנשים מלהיבחר צריך להיחקק במידתיות. מידתיות כזו שלא תפגע ברצונם של אנשים, מפורסמים ומקושרים ככל שיהיו, מלרצות לייצג את הציבור. ח”כ דב חנין ניסח זאת היטב (אותו הלינק): “הזכות להתמודד היא זכות יסוד. הצבנו הרבה מאוד חסמים בפני אזרחים שרוצים להתמודד לכנסת; הם צריכים להקים מפלגה, מפלגה לוקחת זמן, היא כרוכה בעלויות, היא צריכה להירשם, יש הליך, ורק מפלגה יכולה להציג רשימת מועמדים לכנסת – החסמים האלה הם גבוהים, והם מונעים אנשים מלהיכנס לזירה הפוליטית.”
כשלעצמי, התלבטתי, אני מודה. השקיפות מאוד חשובה בעיני ובעוד שאני חושבת שלא צריך לדרוש מאדם לרשום מפלגה בשלב כל כך מוקדם, הדרישה להסדיר את נושא התרומות, מי תרם לו, כמה תרם לו וכמה פעמים, היא מהותית.
כרגיל, נוח לי להסתכל על ארה”ב, שם חוקי מימון הבחירות מורכבים ומסובכים, ובכל זאת, מספקים רעיונות:
מי שרוצה להתלבט, לבדוק את המצב, לגשש, “לבדוק את המים” כמו שהם אומרים, מקים גוף שקוראים לו, exploratory committee. הגוף הזה נוצר בדיוק למצב בו נמצא לפיד. האם יש אנשים שמאמינים בלפיד? מוכנים לתרום לו? ועדיין לא רוצים ששמם יחשף? האם יש ציבור שנענה לקריאתו של לפיד לראות בו נבחר ציבור? שרוצים לשמוע אותו? לשאול אותו? להצטרף אליו?
אם לשפוט את קמפיין לפיד מאז שעזב את חדשות 2, אין ספק שהתשובה היא כן. יש מי שרוצה לתרום וגם מי שרוצה לשמוע אותו, להתנדב עבורו ואף להצטרף למפלגתו, לכשתהיה כזו.
הגוף הנ”ל (לא יודעת איך לקרוא לו בעברית, השם ועדת גישוש לא מתאים לדעתי) הוא פתרון ראוי: מותר לאסוף תרומות, שסכומן מוגבל בחוק המפלגות. התרומות יכולות לשמש, כבר בשלב הזה, לביצוע סקרים, עריכת אירועים, מימון קיר הפייסבוק (כן, כן, צריך שם איש מקצוע), הקמת אתר וכו’. העסק הזה צריך לעבוד כמו קמפיין רגיל, רישום הוצאות והכנסות, מגבלות על תורמים וכו’, למעט פרט גדול אחד – אי חשיפת שמות התורמים, וזאת כדי לאפשר להם ו/או למועמד להתחרט. במידה ותקופת המעבר מתגבשת לכדי מועמדות ומפלגה, כל הרישומים והדיווחים נחשפים בדיעבד.
כך העסק הזה, של מועמד בתחילת דרכו, לא עוצר מאנשים לבדוק את מצבם הפוליטי וגם מתאים לעקרון השקיפות.
אגב, אם כבר בלפיד עסקינן – למישהו יש רעיון לשם למפלגה שלו? זרקו רעיונות והצעות. נעשה פה רישום בפלוג.
הצעה ראשונה: הפלופ (בצחוק כמובן)
בצחוק:
אותיות מבוקשות: נ”מ (לא זה ששירתתי בו, האח של ג’ודי)
שם מלא למפלגת לפיד (זה שמופיע על הפתק מתחת לאותיות): בצומת למרכז, שינוי וד”ש.
השם שהייתי שוקל ברצינות: השליש (עושה צבא, משלם מס וכו’-מעיד על פוטנציאל אלקטורלי ,נהיר לכל מי שרואה עצמו כזה)
“השליש” כשם המפלגה, ברצינות?
לגמרי.
רק שלא ממש משקף את מנהיג המפלגה עצמו, שעשה פסאודו-צבא, לא ידוע לי שירות מילואים אצלו – ורמת ההכנסה שלו הופכת כל טיעון שלו על כך שגם הוא חלק מ”מעמד הביניים הנאנק” לסוג של בדיחה תפלה.
יאיר לפיד מייצג את אותו שליש, בערך שיריב אופנהיימר מייצג את תושבי מגרון…
נו מוח יוצר שכמוך, תביא לנו איזה שם שאפשר יהיה להשתעשע איתו פה
מטלה לא קלה כלל ועיקר נתת לי (אבל אם יחצ”נים מסוגלים לשבת ולהגות סיסמאות לגופים שהם סולדים מהם, מן הראוי לפחות להשקיע טיפה מאמץ לעשות זאת גם, בטרם אשוב ללבקר אותם מהכורסה…:)).
הבעייה הראשית היא שבגלל שהוא המפלגה ה300 שרצה על אותה נישה, רוב השמות הטובים כבר נתפסו (המרכז, הדרך השלישית, שינוי, קדימה, יחד, ד”ש ועוד ועוד). הצעתו של ארנון היא טובה מאוד, אגב (הבעייה שלי לא הייתה עם האיכות של השם, אלא עם אי-התאמתו בפועל לאופיו של לפיד – אין ספק שבכל הנוגע לקריצה לקהל היעד, היא הצעה משובחת להפליא).
אני אישית מאמין שהוא יבחר בשם שכולל את המילה האהובה עליו, “הישראלים”, או משהו כזה, מתוך הנחה הגיונית מאוד שציבור מצביעיו הפוטנציאלי רואה את עצמו כישראלים האמיתיים, בעוד של השאר הם סקטורים נלווים מסוגים שונים. מכיוון שהשם הזה בגרסאות שונות, כבר הוצע לא פעם – אני מראש מוותר על השימוש…
להלן כמה הצעות שהצלחתי לקושש (ובדומה לארנון, גם אני גזרתי את השמות, מתוך מה שאני מזהה כאלקטוראט שלפיד פונה/יפנה אליו, ולחלוטין אין לחשוד בי שאני מאמין שלפיד באמת מזוהה עם בדל של העקרונות שמופיעים בבסיס הבחירה בשמות) :
1. תמורה – שם גנרי פשוט, המבטא את התביעה הסבירה של אלה שעליהם העומס, ולא רואים שכר לעמלם ופועלם, המפרנס את כל השאר, ומגן עליהם. כמו כן, זה עונה על מה שנדמה לי כדרישת-קדם לכל יחצ”ן בן שלוש – לכלול בטקסט איזושהי קריאה לשינוי (השם שינוי נתפס ע”י אבא ז”ל, כמובן; והשם תפנית שייך לעוזי דיין…).
2. אתחול – שוב, שם פשוט שכולל קריאה לשינוי, תוך קריצה של יאיר לפיד לפוזה של הצעיר התוסס המביא מושגים מעולם המחשבים. מבטא גם את התזה שכדי לחולל את השינוי הגדול שנחוץ כאן, צריך לחזור אחורה ולנסות שוב מההתחלה…
3. שב”ע – שיוויון בנטל עכשיו. אני מאמין שאם הסקרים ימשיכו להתדרדר, ככל שיתקרבו הבחירות, יתכנס הקמפיין לבסיס שממנו ינק אביו ז”ל את כוחו הפוליטי – הקבוצה שמתעבת חרדים. לפיד הבן מעדיף לא להתבסס רק עליהם כרגע, אבל אם יחוש שבסיס כוחו הנוכחי ממשיך להתערער, סיסמאות אודות המשתמטים ילכו ויגברו.
חן חן על המחמאה (-:
ואכן, תמורה זה לא רע.