מי אמר שאין שום תיאום ומערכת יחסים הדוקה בין נשיא ארה”ב ברק אובמה לבין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בתיאום עמדות נדיר, אותו שמרו ממש רק בקרב חוג יועציהם הקרוב, החליטו שני האישים על השקת קמפיין הבחירות להיבחרם מחדש בדיוק באותו היום.
הנה ביבי, מכנס צוות יועצות – מהלך אשר כפמינסטית אדוקה אין לי אלא לברך עליו. במקביל, ממש באותן השעות הודיע אובמה על פתיחת הקמפיין שלו לבחירתו מחדש ב 2012.
שימו לב שגם אובמה מודע מאוד לחשיבות הנושא הנשי, ובוידאו המכריז על התמודדתו ב 2012 שובצו שחקניות חביבות, אמהות כאלה, לא איזה ילדות כוסיות, אלא נשות הפרברים שמשוחחות בגילוי לב במטבח או בסלון. כן אחיותיי הנשים באמריקה ובעולם כולו, אתן קהל היעד, כי אתן מרכיבות את רוב כוח העבודה (בארה”ב) וגם את כוח הקנייה.
אגב, בישראל נוטים תמיד לחשוב שאובמה אוטוטו מתרסק ושמצבו נורא ואיום, במיוחד לאור כל מה שקורה בעולם הערבי. אני סבורה אחרת. נתוני הכלכלה בארה”ב משתפרים אט אט. מזה מספר חודשים ששיעורי האבטלה לא גדלים, אלא אף מצטמקים, וזה יהיה מרכיב מרכזי בבחירות הבאות, אחרי שמליוני אנשים פוטרו ממקומות העבודה בשלהי ממשל בוש.
אובמה אולי ילך על הטיקט הנשי ויצרף אליו את הילרי קלינטון (ועל כך, אני מבטיחה, עוד נשפוך מילים רבות כאן).
בנוסף, השטח הרפובליקני לא מזהיר. המועמדים והמועמדות הפוטנציאלים מפוצלים ומסוכסכים. שרה פיילין היא לא בדיוק ‘כוס התה’ של הממסד השמרן. חברת הקונגרס מישל באקמן, היא כוח עולה במפלגה הרפובליקנית (אדם מקורב לחש לי לאחרונה שהיא ההפתעה הבאה), אך היא עדיין לא פוליטיקאית מוכרת. את בעיותיהם של מיט רומני ומייק האקבי פגשנו כבר בסיבוב הקודם ולא הרבה השתנה.
כל זה לפני שהתחלנו לדבר על יכולות הקמפיין המופלאות של אובמה.
בקיצור, ביבי, אחלה תיאום. מה שצריך עכשיו לעשות זה לעקוב אחר האמריקאים ולבצע אחד לאחד ולשקול אף להרחיב את תיאום העמדות עם אובמה גם לתחומים אחרים.
אחלה.