הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
ביום ראשון בערב, במגרש הכניסה לועידת הליכוד, פגשתי את יובל הראל, אחד מעוזריו של עד לא מזמן יו”ר האופוזיציה שאול מופז. “מה אתה עושה כאן, בליכוד?” האנטנות אצלי הזדקפו. “אני רק חותך בקיצור דרך עד לאוטו מכאן, הייתי מחוץ לגני התערוכה עם המאהל המחאה של המילואימנקים. מופז היה כאן ונאם, עד ממש לא מזמן. חבל שלא באת”.
“לרגע חשבתי שאני רואה אותך פה, כי מופז בא לכאן כדי גם לדבר עם ביבי” אמרתי להראל “בלבלת אותי”. הראל נפרד לשלום ואני המשכתי לתוך ועידת הליכוד הדחוסה והמוזרה. זה היה רק הבלבול הראשון השבוע. סימנים אחרים היו מפוזרים פה ושם.
“ברגע שדובר על ספטמבר כתאריך בחירות היה ברור לי שראש הממשלה לא באמת מתכוון ללכת לקלפיות” הסביר לי אתמול אסטרטג פוליטי אחד.
לפי החוק, הבחירות לכנסת אמורות להיערך ביום שלישי, בשבוע השלישי בחודש חשוון, “שחל בחלוף 4 שנים מהבחירות הקודמות”. ובמילים יותר פשוטות: תאריך הבחירות יכול להיות (לדוגמא) כעבור 4 שנים ושמונה חודשים. כי בחלוף 4 שנים מתאריך הבחירות הקודם, יש להמשיך ולהמתין עד לבואו של חשוון.
במציאות הישראלית, עם ממוצע של פחות מ 24 חודשים לכל ממשלה (הנתון מתוך ספרו החדש של פרופ’ אמנון רובינשטיין, ‘באין ממשלה’), אפשר להיזכר שהיו רק שתי ממשלות בישראל שמשלו יותר 48 חודשים:
הממשלה ה 15 של גולדה מאיר, שהגיעה ל 52 חודשים, בתקופה של לפני ועד אחרי מלחמת יום הכיפורים.
ובדוחק רב, גם הממשלה ה 18 של מנחם בגין, שהגיעה ל 50 חודשים, שישה חודשים מתוכם בממשלת מעבר.
“ברגע שהתחילו לדבר על תאריך בחודש ספטמבר, היה ברור מה ראש הממשלה עושה. כי אם הוא קובע את התאריך לספטמבר, אז זה נותן לו עוד ארבע וקצת שנות שלטון, אבל אם היה קובע את התאריך לאחרי נובמבר, אז היה מקבל עוד כמעט חמש שנים” אמר לי אותו האסטרטג הפוליטי “ואין פוליטיקאי שלא עושה את החשבונות האלה.”
אז למה בכלל הודיע על הקדמת הבחירות? מה האינטרס?
“היתה לו בעיה בקואליציה. איך פותרים בעיה בקואליציה? לוחצים את השותפים באמצעות הכנסת מישהו חדש. ברגע שהוא הלך לספטמבר, הבנתי שזה רק למטרות לחץ. זה היה סימן ברור שאין לו כוונה ללכת לבחירות.”
במסגרת עודף הדברת הפוליטית של היממה האחרונה העלו בפני שני הסברים קונספרטיביים: האחד, גרס שידו של שר הבטחון, אהוד ברק, בדבר. הוא יזם, תכמן ותכנן. לא מצאתי תימוכין לכך. ההסבר השני, כותר כתרים של תחכום וראיית הנולד ליועצו של מופז, ליאור חורב. על פי ההסבר האחרון, הכל מתוכנן, כדי שמופז יוכל לפרוש בזמן מן הממשלה ולצאת גדול, תוך שהוא פוגע בצמיחתו של יאיר לפיד. גם ההסבר הזה נראה לי נטול בסיס.
בינתיים, למי שעוד לא מיצה ומחפש לקרוא קצת על מאחורי הקלעים, הנה סיפור הלילה הפוליטי במשכן. והנה הראיון בערוץ 2, עם שושבין ההסכם, נתן אשל שמסביר: “הפגישה ביניהם אתמול בסופו של דבר התקיימה בארבע עיניים, ההבנות שהיו ביניהם והיכולת ‘להסתכל בלבן של העיניים’ ולהבין שאפשר לעבוד ביחד, הן אלה שהביאו למהלך. מופז בא במטרה לקדם נושאים חשובים”, והשניים רצו להביא לליכוד ולא לקרע”.
הנתון של אמנון רובינשטיין אולי נכון מתמטית (לא בדקתי) אבל מוטה. צריך לזכור שרובינשטיין מקדם באגרסיביות את האג’נדה של שינוי שיטת המשטר.
אם תקחי את כל הממשלות שכיהנו בישראל מאז 77′, ונבחרו בפתק אחד (כי אנחנו מדברים על השיטה הנוכחית), תראי שהיו שתי ממשלות שכיהנו פחות משלוש שנים (88-90 ו-90-92, שאפשר לספור אותן כאחת – ממשלת שמיר הצרה כיהנה שנתיים כי זה מה שנותר לכנסת לכהן, פחות או יותר). הסיפור הזה של ‘ממשלות שנופלות כל רגע’ הוא בעיקר מיתוס של אנשים בעלי אינטרס בשינוי שיטת המשטר, והוא נכון (אני מניח – שוב, לא בדקתי), אם סופרים גם את הממשלות הכושלות וקצרות המועד של הבחירה הישירה – כן, אותה בחירה ישירה שהביא עלינו אחד, אמנון רובינשטיין.
אני אחשוב על מה שאתה אומר. אבל אצלו בניתוח יש אפילו החמרה של הנתונים אם אתה מוציא מן החישוב את ממשלות המעבר. כי הוא מנסה לבדוק את בעיית המשילות ומסביר את בעיית המשילות בתקופות מעבר. כך שאם סופרים זאת כך, הממוצע יורד.
ואחרי שאמרתי זאת, ובהתייחס להערתך על שינוי שיטה, באופן עקרוני אני נגד שינוי שיטות גורף. נפטפט על זה כבר בפעם אחרת…. כי זה ארוך 🙂
אבל תודה על התגובה
בישראל אין בעיית משילות. להיפך. בישראל יש משילות יתר: כלומר ממשלה חזקה מדי וכנסת חלושה שחסרה יכולת לפקח עליה ולומר לה לא.
כל התיקונים שמציעים רייכמן את רובינשטיין את כרמון הם העלאת גרא של גברים לבנים זקנים שמתרפקים על הגמוניה שהיתה להם, שדרדרה את המדינה והזיקה לה. כשראש הממשלה רבין רצה לעשות שלום – הוא עשה. כראש הממשלה שרון רצה לפנות את חבל עזה – הוא פינה. ולצערי, בכל פעם שראש ממשלה רוצה לצאת למלחמה או למבצע צבאי – ברור שיהיה לו גיבוי מקיר לקיר (מה שדווקא מעלה תמיהות אם לא צריך קצת להפחית את המשילות).
הבעיה החמורה של ישראל היא שהיא לא מדינה דמוקרטית. כלומר יש בה פרוצדורה דמוקרטית שבמסגרתה בוחרים לכנסת מפעם לפעם, אבל בפרוצדורה הזאת לא משתתפים פלסטינים שנתונים לשליטת ישראל (שמהווים כמעט חצי מהנתינים של ממשלות ישראל) והממשלה שולטת בכולם באמצעות תקנות וצווים לשעת חירום שמעולם לא בוטלו.
אז לפני שבאים לטפל בבעיית המשילות כאילו יש כאן אנרכיה נוראית, אולי כדאי לדאוג לזכויות אדם ולשוויון – כלומר סתם לנו, האזרחים שבשבילם אמורה הממשלה לפעול?
אלף, אני לגמרי מסכימה איתך לגבי סדרי העדיפיות. נושא הפלסטינים בוער וחשוב יותר מכל.
בית, זה לא אומר ששלטון מסודר במשרד החינוך, התשתיות, התרבות, הפנים וכו’ הוא לא דבר חשוב. חילופי שרים רבים בכל אחד מן המשרדים פוגע בהמשכיות ויכולת תכנון וזה דבר שמאוד מורגש בישראל. נדמה לי שמשרד התשתיות החליף יותר שרים מכל אחד אחר. הנתונים מטורפים
גימל, אם מנכים מן ההערות שלך את “העלאת הגרא וכו'” אני חושבת ששינויי שיטה גורפים הם דבר רע. זה לא משנה כמה חוקים יוחלפו, תרבות פוליטית מסוימת כבר תמצא את הפרצות כדי לפרוץ דרכם החוצה ולתת ביטוי (לדוגמא, סחטנות כתרבות פוליטית, תישאר איתנו, גם אם נחליף שיטות כמו גרביים וכמו שמחליפים שרים… הסחטנים ימצאו את הפרצות המתאימות להם). בכל הנוגע למבנה שלטון אני שמרנית הארדקור. נגד ביטול מוסד הנשיאות. נגד ביטול טקסים. נגד שינוי מבנה. נגד משאל עם. וכמו שאתה אומר, למדנו זאת בדרך הקשה בשינוי הקודם.
אני מסכים עם רועי ונדב. בעית המשילות היא מיתוס. הממשלה בישראל, וכל מה שהיא מייצגת, חזקה וכוחנית בכל קנה מידה השוואתי (מול מדינות דמוקרטיות). זה לא אומר שאין בעייה רצינית בשיטת המשטר הישראלית. הבעיה היא בחולשת הראשות המחוקקת. זו שאמורה להיות עצמאית, לייצג את העם ולהיות אחראית בפניו, זו שאמורה לפקח על הממשלה ולא לתת למשרד הבטחון ולמשרד האוצר לעשות מה שהם רוצים.
אבל בגלל שיטת הבחירות שלנו אין לחברי הכנסת כמעט שום אחריותיות כלפי הציבור שבחר אותם. הציבור שבוחר את חברי הכנסת כמעט ולא יודע בכלל במי הוא בוחר, ובטח שלא בא איתם בחשבון בקלפי. איכות חברי הכנסת נמוכה מאוד. ואחרי שהם כבר נבחרים הם מקבלים כלים דלים מאוד וקמצניים שלא מאפשרים להם להתמודד עם בעיות הציבור בצורה עניינית.
כל ההצעות שמעמידים עכשיו לשינוי שיטת הממשל מדברות על חיזוק נוסף של הממשלה על ידי החלשה נוספת של הכנסת. זו תהיה בכיה לדורות וצעד מסוכן לדמוקרטיה המוחלשת הישראלית.
קדימה יכולה לחזור לליכוד
חזרו שלשום בלילה. מחקו את עצמם מן מהמפה הפוליטית. הצדיקו את מה שנאמר עליהם כל הזמן – אין להם שום עמדה אידיאולוגית. הם בשר מבשרו של הליכוד. פליטי העבודה שעוד מסתובבים שם (דליה איציק, חיים רמון) ואנשי קדימה שהם שמאל מובהק (אבסדזה, מולה) צריכים לזוז הלאה. אין להם מה לחפש בליכוד.
בואו נפריד,
אין צורך לשנות את שיטת המשטר בישראל, אלא רק לבצע בא התאמות כמו העלאת אחוז החסימה ותיקונים אחרים. יתר על כן, מי שמציע מעבר לשיטה נשיאותית, כאילו חסר כל הבנה סוציולוגית מצד אחד ומצד שני רקע במדע המדינה ומכאן את ההבנה כי בחברה כה הטרוגנית, משוסעת והמורכבת מזרמים, עדות ותרבויות שונות – אסור בתכלית האיסור לייצר משחק פוליטי של סכום אפס (משטר נשיאותי) אלא לשמר מערכת מפלגתית המייצרת מאזנות (בזמנו של בן-גוריון, זה הגיע לשיא בדמות השיטה הקונססיונאלית).
לגבי המשילות, הרי הבעיה אינה בכנסת וגם אינה בממשלה – אלא בפקידות … וזהו השינוי האמיתי שצריך להכניס למערכת השלטון הישראלית. כי שרים בישראל לא מסוגלים לממש מדיניות בגלל פקידי אוצר שמסרסים כל פעולה שאינה מתיישבת עם תפיסת העולם המוטה שלהם (והמוטה גם לג’וב שאחרי משרד האוצר) ופקידי משרד משפטים (בכלל זה, יועצים משפטיים במשרדים עצמם). כתבתי על הזה הרבה ונתתי לזה את השם “עריצות הפקידות” … מוזמנים לחפש בגוגל.
אם כבר אכתוב פעם טור לבלוג הזה, זה יהיה בדיוק על שני נושאים אלו בדיוק שקשורים אחד לשני בחבל הטבור.
הפרולטר, רק עכשיו אני מגיעה לתגובתך ומסכימה עם כל מילה. כתבתי פה לעיל למגיבים אחרים. אני נגד שינוי גורף של השיטה. אני נגד ביטול מוסדות (נשיאות), נגד הוספה של מוסדות (משאל עם). למעשה על עמדתי נגד משאל עם כתבתי תיזה שלמה (תואר שני, מדע המדינה, לפני טריליון שנה). בדיוק כמו שאתה אומר, בחברה כה משוסעת, מערכת הממשל זקוקה ליציבות והמשכיות כערך בסיסי ולא שינויים אופנתיים. אני מזמינה אותך לכתוב טור מלא, מדויק וחד והוא יפורסם בבלוג.
אני הייתי רוצה בהחלט לקרוא טור עתידי שלך בבלוג הזה.
שיטת ממשל טובה יותר תוכל למנוע בעיות של תרבות פוליטית קלוקלת או לפחות למתן אותן
אני חושב ששינוי השיטה הוא רק חלק מהפתרון, צריך גם לחוקק חוקה שתקבע את כללי המשחק הדמוקרטיים אבל על חוקה צריך ללכת למשאל עם לפי דעתי.