לפני כמה ימים יצא לי לשוחח עם אחד הפרשנים הפוליטיים הבכירים בישראל. אותו פרשן אמר, בצדק מסוים, תוציאי לעצמך מהראש את מה שראית בפוליטיקה האמריקאית (הייתי כתבת של מעריב בוושינגטון וכיסיתי בין השאר את הבחירות ההיסטוריות של 2008). הסקרים פה הם לא אותו דבר כמו שם. הם לא מדויקים וקשה לדגום את ציבור המתפקדים של המפלגות וממילא מה שקובע, זה ביצועי המועמדים ביום בחירות.
בסדר, אני מבינה וביצועי יום בחירות הם הדבר הכי חשוב, בין אם אתה מנייד מצביעים בקלפיות בראשון לציון, בדאלית אל-כרמל או בבאטון-רוג’, לואיזיאנה (יש שם פריימריז לראשות המפלגה הרפובליקנית עוד כמה ימים).
ממילא סקר לא מנבא בחירות, אלא נותן תמונת מצב של המשיבים ביום שבו נשאלו. במקביל, הוא גם מאפשר הצצה לשלל נתונים חשובים אחרים, הרבה מעבר לכותרת הראשית (הוא ניצח, היא ניצחה וכו’).
אז בינתיים, על הדרך, אני שמה פה לינק לדוגמה, לאחד מתוך אלפי סקרים שנעשים בארה”ב בקרב הציבור ומצביעי המפלגה הרפובליקנית. הסקר הספציפי הזה שהעלתי, מסביר שהוא נערך בקרב הציבור הכללי, כש 400 משיבים מתוך הנשאלים הזדהו כמצביעים בפריימריז הרפובליקנים. הניואנסים מורכבים ומשתנים מסקר לסקר. הסיבה שאני משתמשת בלינק הזה הוא להראות איך כלי התקשורת (במקרה הזה רשת MSNBC והעיתון וול סטריט) פורשים את הנתונים. בתוך הידיעה הם מעלים קישור לפידיאף, שבו אפשר לקרוא את כל הנתונים המלאים. וזה אתר של מגזין טיים שמרכז טבלת סקרים עם מידע מכל הסוקרים ומכל העיתונים בתצוגה גרפית נוחה (יחסית). ברור לי שכלי התקשורת הישראלים לא עובדים באותו האופן, ושזה יקר וכו’. ובכל זאת, סתם דוגמאות.
נתונים מעניינים על מתפקדי קדימה
דפנה הפנתה את תשומת ליבי לנתון מרתק מתוך מתפקדי קדימה ואני פשוט מעלה כאן צילום מסך, כדי להקל על הטיעון:
זוהי טבלה חלקית של מתפקדי קדימה, בעשרים היישובים הראשונים ברשימה.
מספר המתפקדים הגדול ביותר נמצא בראשון לציון, אחר כך אשקלון, אשדוד וכו’.
ומה מעניין פה? בתל-אביב, עיר בה חיים מעל ל400 אלף איש, יש קצת יותר מ 3000 מתפקדים. בעיר כרמל, לעומת זאת (מועצה מקומית מאוחדת של עוספייה ודאלית אל-כרמל) חיים מעל ל 25 אלף איש, ויש שם מספר מתפקדים כמעט זהה לתל-אביב. והנה גם שגור, מע’אר (ברשימה זה מצוין כמגאר) וג’ולס.
אתם מבינים כבר את המשמעויות של ספר המתפקדים של קדימה. שיעור המצביעים דוברי הערבית, מכפרים דרוזים, נוצרים ומוסלמים בצפון הארץ (וגם קצת בדרום) הוא משמעותי. מאוד משמעותי. וידעתי זאת בימים האחרונים, אך אי אפשר היה לדון בכך, עד לסיום הסקר עצמו.
אז אני מחכה לתוצאות הסקר, בין השאר כדי לראות, כיצד השיבו המתפקדים מן המגזר הערבי. אם הם נוטים אחר מופז, דיכטר או לבני (או אחרי ראש החמולה שלהם), זהו חלק מאוד קריטי בהצבעה.
בהקשר הזה, מעניין לשים לב שדווקא דיכטר, האנדרדוג, ניהל קמפיין בשפה הערבית בחלקו. לא בטוח שזה יעזור לו ביום הבחירות, כי היכולות שלו לנצח תלויות בעיקר בכמות הכסף שהוא מסוגל לשים על מנגנון יום הבחירות וככל שאני יודעת, על פי אתר מבקר המדינה, דיכטר הוא בעל האמצעים הפחותים מבין כולם.
בנוסף, למי שלא הספיק בבוקר, העלתי את שאלון הסקר כפי שנשאלו בדיוק 400 המתפקדים ביומיים האחרונים.
זו בהחלט תופעה מדהימה, שנגזרת משיטת הפריימריז הנהוגה במפלגות הגדולות.
יש לזכור שרוב המצביעים של קדימה הם ממרכז הארץ, ולכן יש לצפות שאחוז המתפקדים מתל אביב יהיה גדול בהרבה מאשר אחוז המתפקדים מהגליל והכרמל.
מי שייבחר בפריימריז הקרובים יצטרך לפעול לעשיית שינויים באופן הבחירות, ולאמץ שיטה אחרת – למשל, בחירות במחוזות, כפי שנעשה בליכוד. רק כך קדימה תוכל להתקרב למצביעיה ולרכוש מחדש את אמונם. אין ספק שלקדימה צפויה עבודה רבה בזמן הקרוב.
האם היו בסקר שלך טלפנים דוברי ערבית, שהתקשרו למתפקדים ערבים?
הסקר התנהל בעברית. במידת הצורך הועלה דובר ערבית על הקו. זה כמעט ולא קרה. מוסרים לי מן המכון, שברוב גדול של המקרים, דוברי הערבית דיברו גם עברית.
עלו כאן בדיונים בפוסטים הקודמים טענות שלכאורה הסקר יגרום למתפקדים ללכת או לא ללכת (אבל בעיקר ללכת) להצביע. ואני אומרת: מצויין.
זו הדמוקרטיה. הכל נזיל, הכל נתון להשפעה ואם הסקר הזה יעודד כמה אנשים שחשבו לא להצביע, כן לגשת לקלפי, מעולה. כך צריך. מי שמתפקד שיקח אחריות וילך להצביע למועמד המועדף עליו.
מחכה לתוצאות הסקר.
תמי
תודה על התגובה
אני מניח שהתכוונת לתגובה שלי לפוסט מאתמול ואני רוצה לתקן את הרושם שנוצר. אין לי שום בעיה עם זה שאנשים ילכו להצביע בעקבות סקר. יותר מצביעים זה תמיד יותר טוב. הבעיה היא בעיה סטטיסטית בפירוש הסקר. לסקר עצמו יש אפקט על האנשים שמשתתפים במדגם. על כן המדגם שנוצר לא מייצג את האוכלוסיה האמיתית. זו בעיה ידוע של סקרים מכל סוג אשר מתעצמת במערכות בחירות קטנות מסוג פריימריז שם אפילו סקר אחד יכול להוות השפעה גדולה מבחינת החשיפה לבחירות.
ממחקרים שבוצעו בעיקר על ארה”ב ידוע לנו למשל שאנשים שהשתתפו בסקר לפני הבחירות היו מעורבים יותר ומיודעים יותר בנושאים פוליטיים מכלל האוכלוסיה. נתון זה גם מתישב יפה עם זה ששיעור ההצבעה בפועל לרוב נמוך בהרבה משיעור ההצבעה הצפוי על ידי סקרים, שוב במיוחד בפריימריז.
התפיסה לפיה הסקרים טועים בנוגע לנתון שיעור ההצבעה בגלל שאותם אנשים שנסקרו ענו שהם ילכו להצביע אבל בפועל לא הלכו אינה נכונה בהכרח. סביר יותר שאותם אנשים שנשאלו בסקר אכן הלכו להצביע, אך אלה לא ייצגו באמת את כלל אוכלוסיית המצביעים. אם בגלל הטעיית קיום הסקר עצמו, ואם בגלל שמראש האנשים שמוכנים לענות לסקרים טלפוניים מתעניינים יותר.
האם האנשים שלא עונים לסקרים, או שמצביעים אחרת במידה והם לא מקבלים טלפון סקר, מתפלגים בין המועמדים השונים באותו שיעור של כלל האוכלוסיה? בכלל בכלל לא בטוח.
על כן צריך להיות זהירים בניתוח תוצאות הסקר. ניתוח התוצאות על פי אזורים או נתונים דמוגרפים יכול להשלים תמונה הרבה יותר טובה מהתשובות לשאלה למי תצביע.
שגור זו מועצה משותפת לבענה דיר אל אסד ומג’ד אל כרום. יש שם בערך 33000 תושבים. זה אומר שהגיוס שם היה פנטסטי. מהו אחוז המתפקדים הערבים בקדימה מכלל האוכלוסיה ? מה אחוז המשיבים לסקר מהאוכלוסיה הערבית ?
אחוז המשיבים לסקר מתוך האוכלוסיה הערבית הולם את אחוז המתפקדים הערבים בקדימה. ככה בונים מדגם. לגבי הנתון המדויק, עד כמה שידוע לי יש 24% מתפקדים שאינם יהודים.