הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
לקראת התמודדויות הולכות וקרבות בפריימריז של מפלגות, רבים מנבחרינו מעלים את רמת הפעילות שלהם ברשתות החברתיות. הקשר הישיר עם הציבור הוא חשוב, לחש על אוזנם יועץ כלשהו. יש גם חוקרים אקדמיים שבודקים את הדמוקרטיה הישירה הזו בישראל.
הנה דוגמא חיה. ח”כ מירי רגב (ליכוד) לשעבר דוברת צה”ל, שאמורה להיות בקיאה בתקשורת על כל סוגיה, מזמינה את הגולשים באתר שלה להיות אישה בקשר ישיר. לפנות ממש ישר אליה.
לבטח היא בילתה כבר בפייסבוק ויודעת איך זה נראה ומה עושים שם, לא?
צילום מסך מן האתר של ח"כ רגב
ולמען מי שלא מצליח לראות, הנה התמונה המוגדלת. רק שמישהו ירמוז לח”כ רגב שצריך קודם לכן לעשות לוג-אין כדי להיות בקשר עם הגולשים.
מה זה הפייסבוק הזה?
ולעניין פעוט אחר:
נתקלתי במודעת הצעת העבודה הזו
הדובר צריך להיות בעל ניסיון, רהוט וחרוץ ומוכן לעבוד בשעות קשות. אבל יש לי שאלה, מתוך הקשת הפוליטית של חברי הכנסת (אינני יודעת של מי המודעה) – הדעות הפוליטיות של הדובר לא רלבנטיות בכלל?
לדעתי הפרת אמונים זה שם המשחק במערכת הפוליטית שלנו.
זו דרך פעולה של הרבה פוליטיקאים. לא חושב דעות פוליטיות. חשוב איך אתה יודע להתפתל מול מצלמות ולצאת על הגובה גם כשידך על התחתונה.
אגב, הדעות הפוליטיות של הפוליטיקאים לא חשובות. הן תירוץ להבחר. ח”כ ימני יבצע פעילות שמאלנית ענפה ולהיפך. כלומר, הדעה הפוליטית היא הכרחית אבל היא מוסתרת ומוצנעת, ולא משנה מה אתה מצהיר על הדעה הפוליטית שלך. בסוף תעשה מה שצריך, ומה שיצא לך. אין קשר לדעה הפוליטית.
הדעות הפוליטיות קרסו. חשובה ההתנהלות. השקיפות. ההתאחדות של חברי הכנסת סביב מטרה משותפת. ואת זה – אין להם! רק כוחי, אני, ואפסי עוד. אחר כך צריך רק לשחק בפאזל על חברי כנסת שהוצאו מהקשרם. זה תפקיד שלהם לקשר את עצמם. לא של האזרח. אבל הם לא עושים את זה, כי נוח להם שלכל ח”כ יש עדר מצביעים, וזהו.