הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
הועידה האידיאולוגית של מפלגת העבודה העלתה לפני מספר שבועות (ולא אתמול, כפי שכתבתי קודם לכן) אתר חדש עם עיצוב מרשים. אתמול הפנו את תשומת לבי לאתר הזה והוא מאוד מרשים.
יחד עם אתר גיוס התרומות שעבד בשלהי קמפיין יחימוביץ בספטמבר האחרון, אפשר בהחלט להתרשם שצוות האינטרנט של יחימוביץ (שפועל בהתנדבות, עד כמה שידוע לי) – עושה עבודה פורצת דרך ברשת.
לפני כחצי שנה ראיינתי את עמיחי סרגובי, שהיה אז אחראי על אתר גיוס התרומות. הוא אחד מן המוחות גם מאחורי האתר האידיאולוגי הנוכחי.
מעבר להיותו של האתר מזמין וקליל למגע, משתתפי הועידה יכולים להירשם בפשטות לדיונים אידיאולוגיים, לצרף מסמכים רעיוניים מראש, לבדוק את רשימת המשתתפים שכבר נרשמו ולשתף בפייסבוק. יפה החיבור בין הרצון למשוך אנשים לעבודה לבין היישומים המוצעים באתר.
יחימוביץ, כך נאמר לי, לא שיתפה את מסמכי העמדות מטעמה באופן מכוון כדי לאפשר דיון חופשי ופתוח. היא תשתף בועידה ותנאם, אך בינתיים לא כבשה את האתר בדעתנותה.
עניין “פעוט” אחד משך את תשומת לבי – העדרם של ניירות עמדה בנושאים הכבדים – איראן, רשות פלסטינית, אביב ערבי. אני מבינה את החשיבות האידיאולוגית של התחום החברתי-כלכלי אך אני חשבתי שמצבם של הפלסטינים ברשות הפלסטינית אינו ניתן להפרדה מן המצב הכלכלי בתוך ישראל.
אם שמים לרגע בצד את המחאה החברתית, מצוקת הדיור, בעיות המיסוי ועוד – איך זה שבמשך מספר השבועות שהאתר הזה נמצא באוויר, אין בנמצא מי שמעלה ניירות עמדה בתחומים המדיניים? לציבור הפעילים והמתפקדים של העבודה אין עמדות בעניין? קשה לי להאמין. אם הועידה האידיאולוגית הזו תוקדש רק לכלכלה וחברה, אז מפלגת העבודה בבעיה.
אלה צילומי מסך מאתמול בלילה:
יש לא מעט ניירות עמדה בנושא מצוקת הדיור
יש גם ניירות עמדה בנושא הפנסיה
הנושא האיראני: אין ניירות עמדה בשולחן זה
גם בשולחן העבודה בנושא האביב הערבי אין ניירות עמדה
לפחות יש קצת ניירות עמדה בנושא הפלסטיני
בנושא תפיסת הבטחון, יש נייר עמדה אחד - והוא כלכלי
אגב, מבין הדוגמאות פה לעיל, השולחן העגול עם הביקוש הגבוה ביותר הוא הפלסטיני.
“גם אני עזבתי את קדימה, לעבודה”
במקביל העלתה אתמול מפלגת העבודה קובץ קטעי וידאו של מאוכזבי קדימה. אנשים שמספרים שהחליטו לעזוב את המפלגה ולעבור למפלגת העבודה. הדבר הראשון שחשבתי, כשראיתי את המהלך הזה, הוא שמפלגת העבודה בראשות יחימוביץ, לא מסוגלת להעביר שלושה שבועות שלמים, כשתשומת הלב מופנית למקום אחר. מה בער להם, 48 שעות לפני השלמת הבחירות בקדימה, לדחוף את עצמם לתוך התמונה? לא ברור לי.
במפלגת העבודה אומרים, זה הזמן להעביר את המסר, שלא משנה מי יבחר לראשות קדימה, העבודה מזמינה לשורותיה. המסר הזה, אם אתם שואלים אותי, יכול היה לחכות ליום חמישי ולהיעשות במעט יותר אלגנטיות.
“זה הזמן לאידיאולוגיה” אומרים אנשיה של יחימוביץ, ולא משנה שהועידה האידיאולוגית, אם לשפוט לפי מאמרי הדעה שהוכנו מראש לאתר, מפוקסת רק על אידיאולוגיה חלקית.
אחר כך חשבתי שוב על המהלך של העבודה ולא שיניתי את דעתי. זהו מהלך של לאכול את הטרף בעודו בחיים. והרי מפלגת קדימה מתפרקת מול העיניים. למה לבחוש מן הצד בענייניה הפנימיים של מפלגה אחרת?
הנה האתר, בו מקווים שנוטשים נוספים יעלו קטעי וידאו מעצמם ומנהלים מספור של הנוטשים. ראיתי שמספר הנוטשים עלה במהלך הלילה מ 117 ל 127 (כלומר, עשרה איש נטשו את מפלגת קדימה ועברו לעבודה בזמן שישנו).
העבודה - משחרים לטרף בעודו בחיים
הערה,
ממיטב הבנתי – ניירות העמדה אינם רשמיים אלא הוגשו מטעם חברים המפלגה כבסיס לדיון בשולחנות.
ישנם סניפים, כמו מודיעין, חיפה וגבעתיים שבהם מתבצע תהליך בנושא זה כבר שבועות רבים.
כן, זה ברור שאלה לא ניירת רשמית, אלא מסמכיםודעות שאמורים למשוך את הציבור של העבודה לדיונים. הביצוע באתר הוא באמת מרהיב.
לא, הם לא אמורים למשוך את הציבור לדיונים. הם אמורים להוות בסיס לדיונים, והם נכתבו על ידי הציבור עצמו.
כמה הערות והבהרות: א. האתר עלה לאוויר במתכונתו הנוכחית לפני כשבועיים (והיה קיים במתכונת בסיסית יותר לפחות שבוע לפני כן).
ב. האתר עלה בלי אף נייר עמדה, רק עם שמות השולחנות ותיאור בסיסי של נושאי הדיבור. מטרת הועידה היא לא להנחות את הציבור לגבי העמדה הרשמית של ההנהגה, אלא לרכז את עמדות חברי המפלגה, לשלב אותן עם עמדות המנהיגות ולבנות מתוך כך מצע באמצעות דמוקרטיה דליברטיבית אמיתית. (הייתי אתמול במפגש עם מזכ”ל המפלגה חיליק בר ומאוד התרשמתי מהמחוייבות הכנה שלו לתהליכים של “מלמטה למעלה” בכל הנוגע להכרעות אידאולוגיות של המפלגה). לפיכך, יש ניירות עמדה בנושאים שבהם יש לאנשים מה להגיד. אני די שמח, אישית, שאין יותר מדי קופצים על עגלת איראן. עדיף, בכלל, שניירות העמדה לא יהיו משהו שאנשים שרבטו כלאחר יד אלא משהו שהושקעה בו מחשבה. אנשים לא מרגישים מספיק בני סמכא בנושאים הבטחוניים המהותיים, ולכן הם אינם כותבים ניירות עמדה בהם. שזה בסדר. תפקידו של השלטון אינו להגיד לצבא איך לבצע את המשימות המוטלות עליו, אלא לקבוע עבור הצבא אלו משימות הוא צריך לבצע, ומה אסור לו לעשות כדי להשיג את המטרות הללו. (כלומר, לקבוע גבולות גזרה ברורות, שבתוכן יש אפשרות להפעיל את שיקול הדעת המקצועי של אנשי הבטחון).
אני אישית עובד (בין השאר) גם על ניירות עמדה בתחומים הבטחוניים (ונראה אם ארגיש מספיק בטוח בהצעות שלי כדי לפרסם אותן), אבל בסך הכל, נראה לי שאין הרבה דיון בנושאים הללו כי יש בגדול הסכמה בתוך המפלגה על הקו הכללי, ואין יותר מדי ערעור על הקו הרשמי של ההנהגה.
(גילוי נאות: אני חבר מפלגת העבודה [דהה], ועתיד להתמודד בפריימריז על מקום ברשימה לכנסת).
דובי תודה על התגובה. במפלגת העבודה בראשות יחימוביץ חסר כיום דיון מהותי בנושאים חשובים כמו – הפלסטינים, איראן, התנחלויות ועוד. ולכן, האופן בו האתר הועלה לאוויר והמסמכים שהועלו אליו עד עתה, רק מחזקים את התחושה שלי בנוגע לדיונים אידיאולוגיים במפלגה הזו.
היי דובי,
לשם גילוי נאות אני ציר בועידת העבודה.
לגופו של עניין מרוב שאין ויכוח במפלגה, לי אין שמץ מושג מה עמדותיה היום בתחום המדיני.
לגבי איראן, אני יודע שהרצוג התבטא בעד המשך הסנקציות.
דובי,
ראשית – אתה מוזמן לפרסם את ניירות העמודה שלך בבמה הרעיונית לקבלת משוב ראשוני ובניית ביטחון.
שנית, מסכים עם הדברים … הציבור (וזה של העיתונאים בפרט), טרם הטמיע את השינוי המהותי העובר על מפלגת העבודה ואשר בבסיסו העבודה שמאז ומעולם הגרעין הקשה של הפעילים בו התעניין ברעיון הרבה יותר מאשר במעשה ולכן היה קשה לנתק אותו ממנה והנה הוא שוב ומתגייס לטובת העניין … כאילו לא ארע דבר.
במובן זה, חיליק בר (ושלי יחימוביץ’) רק מאפשר לזרמים התת קרקעיים מוצא נוח אל פני הקרקע.
תודה, אני מפרסם אותם בבלוג שלי לקבלת תגובות ראשוניות.
מצד אחד, אפשר להבין את זה שבמפלגת העבודה יש היום כל מיני אנשים צעירים שמה שמניע אותם זה חזון מדינת הרווחה וזה גם הנושא העיקרי שמעסיק אותם.
מצד שני, קשה להתחמק מהמחשבה שזו גם העמימות האידיאולוגית של היו”ר בנושאים המדיניים שגורמת למי שמעדיף ליישר קו ולא להרגיז אף אחד להצטמצם לתחום החברתי.
בעצם, זו אותה המחלה כמו במרצ רק בצורה אחרת. במרצ התחמקו מעיסוק בנושאים הכלכליים-חברתיים וברחו לעניינים מדיניים ואזרחיים. וזו אחת מהסיבות שהם נעלמו.
בעבר האשימו את מפלגת העבודה שהיא מרוכזת מידי בתהליך השלום ומזניחה את הכלכלה והרווחה. האשימו אותה שהיא שמה בראש רק ביטחוניסטיים ושהרשימה מלאה בגנרלים. אז עכשיו כשהמצב הפוך, כשעומדת בראש אישה ללא רקע בטחוני, כשלא מוצאים ברשימה רמטכ״לים לשעבר, כשמתעסקים רק בכלכלה אז גם מקטרים. קצת תמוה.
לא תמוה בכלל. ליחימוביץ יש עמדות מדיניות. כל עוד היתה ח”כית מן השורה – וזו כמובן הדעה שלי – יכלה להחליט שהיא מתמקדת בנושאים מסוימים. מהרגע שהעמידה עצמה לבחירה לראשות מפלגה, אני בתור אזרחית המדינה מצפה לשמוע ממנה עמדות יותר ברורות, בנושאים נוספים. הבעתי את עמדתי (פה בבלוג) מהרגע שהודיעה שהיא מתמודדת. ואם אתה שואל לדעתי, זה גם מבריח לה חלק מן הבוחרים השורשיים של העבודה.
צריך לזכור שיש משהו כרגע שמייחד את שלי יחימוביץ’ וזו עמדה סוציאל דמוקרטית. עמדה שלמעשה עוד לא נשמעה בקול כה ברור ונחרץ בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית. אני חושב שזו אמירה יותר מלגיטימית לומר שהדגל שהמפלגה מניפה הוא קודם כל חברתי-כלכלי ואחר כל מדיני. בנוסף זה לא ששלי יחימוביץ’ לא אמרה דבר בנושא המדיני, היא תומכת במתווה קלינטון. היא אמרה את זה באופן ברור. היא אמנם לא הלכה והזכירה את זה בכל ראיון איתה, אבל הדברים נאמרו. ומתווה קלינטון בפרספקטיבה של עשור הוא מתווה שלא עובר בטח שלא את מפלגות הימין אבל לדעתי גם לא בקדימה שהיא אוסף של ליכודניקים בדימוס. (בטח שלא אם מופז לוקח היום את הבחירות). נאמר כך, ביום שבו יהיה צריך להצביע בעד או נגד הסכם שלום עם הפלסטינים, לא נראה לי ששלי יחימוביץ’ תהיה זו שתתנגד. זה די ברור. ולא להבליט את העמדה הזו זו בחירה פוליטית שאמורה לשרת את המטרות החברתיות של המפלגה. גם זה די ברור. אם זה אכן ישרת אותה ואת מפלגת העבודה? נראה בבחירות הקרובות.
אני חייב לנטפק ולהעיר על בחירת הלוגואים באתר ועידת העבודה. אהבתי את לוגו היונה ב’מדיני-בטחוני’ דוגמה מעולה לשימוש בלוגו. צרם לי השימוש בספר ל’חינוך’. לא כי זה ספר אלא כי הוא הפוך. ואפילו לא הפוך אנגלית אלא סתם הפוך מוזר. צורם בעין.