Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu has not given a single interview to the Israeli press since January 19, 2013
Not one press conference, no one-on-one and forget about a roundtable.
In a democracy, this is incomprehensible. Amit Segal’s story on Channel 2 (about two weeks ago) – says it all . Nothing happened even after that.
Netanyahu grants numerous interviews in many languages to the foreign press- but not to Israeli reporters.
As a political blogger, I don’t begin to imagine I’d get a sit-in with Netanyahu but I would certainly try to ask the Prime Minister questions at press conferences- if only he would hold them.
So, I’m launching the Plog’s Netanyahu Stop-Watch.
I would like to call the attention of foreign press to the fact that in the “only democracy in the Middle East” (as Netanyahu mentioned once again just recently), the Prime Minister holds no press conferences and grants no interviews to the local media. Perhaps my foreign colleagues, then, will ask him what he’s afraid of?
Feel free to copy paste this post to your blog/website and contact me for any question if you wish to create the same html code – tal@eyaltal.com
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא התראיין לתקשורת הישראלית מאז 19 בינואר 2013. לא מסיבת עיתונאים, לא ראיון אחד על אחד, לא שולחן עגול. זה דבר בלתי נתפס בדמוקרטיה. הכתבה של עמית סגל, מערוץ 2 מספרת את הסיפור כולו. חלפו כמעט שבועיים מאז סגל שידר את הכתבה הנ”ל – ושום דבר. לא ראיון, לא מסיבת עיתונאים, לא שולחן עגול עם כמה עיתונאים. נתניהו מעניק ראיונות מרובים בשפות מגוונות, אך לא מדבר עם העיתונות הישראלית. כבלוגרית פוליטית, אני אפילו לא מתיימרת לחשוב שיתן לי ראיון, אבל אם היו נערכות מסיבות עיתונאים לבטח הייתי מתייצבת ומנסה לשאול כמה שאלות.
הנחתי כאן שעון עצר הסופר את הזמן שחלף. אני מציעה לעיתונאים עמיתים מן העולם להיות מודעים לכך שב”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון” (דברי נתניהו רק לאחרונה)- אין מסיבות עיתונאים ואין ראיונות. אם אפשר להציע לעמיתים המראיינים את ראש ממשלת ישראל – תשאלו אותו – ממה הוא מפחד?
אם אתה בלוגר ו/או עיתונאי הקורא את הפוסט הזה – הנכם מוזמנים להעתיק (קופי פייסט) ולהדביק את הקוד של שעון העצר באתר שלכם (פנו אלי לשאלות tal@eyatal.com)
אגב, גם אם יתן ראיון אחד לכלי תקשורת כלשהו – את שעון העצר הנ”ל לא אסיר עד שתהיה מסיבת עיתונאים אמיתית: פתוחה, משודרת, עם שאלות (ובשאיפה, שגם אני אוזמן אליה)
השעון הוא רעיון נפלא. הוא פוחדדדדדדדדדדדדדדדדד
אולי הוא יודע מה שרוב אזרחי ישראל כבר יודעים, התקשורת בישראל לא מאוזנת ולא הוגנת כלל.
היא לוקה בשנאת ביבי שלא תאפשר לו להתבטא ותהפוך כל ראיון איתו לעוד הזדמנות להתנגחות בו.
טל, הגיע הזמן שגם עיתונאים יעשו חשבון נפש.
מה דעתך על עוד מונה זמן שיספור מהפעם האחרונה שעיתונאי פירגן על פעולה כל שהיא של ראש ממשלתנו.
אין שום תירוץ בדמוקרטיה להעדר ראיונות/מסיבות עיתונאים. התקשורת היא מאוד ימנית לאומית ואפילו לא מספיק ביקורתית (וֹחבל על כך). על כל פנים, אין צורך לספור את ימי הפרגון כי אין זה מתפקידה של העיתונות ללקק. ומאוד חבל שקוראים וצרכני חדשות לא מבינים זאת (ואולי זה החלק הכי פתטי ב”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”)
שטויות, הוא יכול היה להתראיין לביטאון הבית שלו – ישראל היום, שכנראה היה עובר גם את תן התקן המחמיר של טל שניידר. שם אין שום סכנה למראיין או עורך “סמולני” שהיה מעוות את דבריו ומוציאם מהקשרם. אבל גם את זה הוא לא עשה הפחדן.
אבל גם לשם הוא לא מתראיין
אדרבא, לא עדיף לתקשר ישירות מול קהל הבוחרים (וגם אלו שלא) ? מגיע לי לשמוע את ראש הממשלה פונה לעם בעברית ואומר לי מהי דרכו, אמונתו…
יוזמה מצויינת. אבל השעון לא עובד על אנדרואיד
יש לי חיים קשים עם אנדרואיד. באופן כללי… 🙁
התקשורת בישראל מגמתית.
ויש הבדל בין תקשורת ביקורתית ומבקרת, לתקשורת מגמתית.
חלק ניכר מהגיחוך (ואל תקחי אישית) על הדמוקרטיה כאן, מתייחס ונובע דווקא אל ומהתקשורת.
אין כאן הגינות.
ואני, כאחד שלא תומך (בלשון המעטה) בנתניהו, מבין אותו מצויין. התקשורת הישראלית (והעולמית, רק שלה יש השפעה אחרת) מנסה להכתיב כללי משחק שמשרתים אותה.
על מנת שלא להתפס לקטנות ובכל להחמיץ את הנקודה, לא אנקוב בשמות – אבל כשעיתונאים (מדגיש: עיתונאים, לא פובליציסטים ובעלי טורי דעה) עולבים בו, וחלקם אף מכנים אותו בשמות ומתייחסים אליו בצורה צהובה, הרי שזכותו לנסות ולשנות את כללי המשחק.
אין ספק שהמצב הזה צריך להשתנות – אבל הוא צריך להשתנות בצורה דו-כיוונית.
תקשורת צריכה לסקר, תקשורת צריכה לדווח. אין אפילו בעיה עם כך שלעיתונאי תהיה דעה וביקורת, אבל הדעה צריכה להיות מוגשת ככזו. זה לא כל כך קורה כאן.. (לא מעט עיתונאים בכירים מותחים ביקורת על מהלכי ממשלה בנימוקים שמוצגים כעובדות, אבל לא טורחים לציין את הבסיס העובדתי – במי הם מזלזלים? בנתניהו או בנו, הקוראים?)
כל עוד התקשורת הישראלית היא חלק מהשיח הפוליטי כשלעצמו ולא רק צינור שמדווח עליו – הרי שהיא זוכה לקבל יחס די הוגן..
כמובן – אין להכליל. ואני לא יודע מה מניע את נתניהו (אולי היבט משפטי?!) להמנע לחלוטין מתקשורת ישראלית, גם כזו שאולי אוהדת.
זה הכל תירוצים. התקשורת בישראל ביקורתית. למרבה הצער היא קצת יותר מדי מרכז-ימנית-לאומית ולא באמת מאתגרת. תמיד בעת חירום היא מצדיעה לדגל בלי לשאול שאלות קשות. נתניהו מקבל ביקורת מן התקשורת לא בגלל מי שהוא, אלא בגלל שהוא ראש ממשלה. וכל אחד לפניו ואחריו יקבל. אבל זה שהוא לא מתראיין ובמיוחד לא מקיים מסיבות עיתונאים זה דבר חסר תקדים בישראל ובעולם.
בבל”ט הוא ראש ממשלה, יש תהליך מדיני, מותר לציבור לדעת מה קורה. בתקווה שנקבל ממנו את האמת ולא ספינולוגיה.
הידד לך.
ללא קשר לימין או שמאל, ראש הממשלה צריך לספק ראיונות לציבור (והתקשורת, כמובן, היא הפה של הציבור). לענות על שאלות – כה בסיסי! זה פשוט בלתי נתפס שראש הממשלה חש את עצמו פטור מלענות לשאלות הציבור, כשוכח שכל תפקידו שם זה לשרת את הציבור ולא את עצמו. אין שום טענה שתפטור אותו מכך. אם אובמה מסוגל להתראיין ל-Fox News (יום ראשון שעבר), אז נתניהו מסוגל להכל.
את יודעת מה, טל, אין ספק שגם יש לזה חלק לעובדה שהוא ראש ממשלה לתקופה ארוכה מאוד (במצטבר – השני באורכו אחרי בן-גוריון). זכור לי שהתאוננת פעם על אורך כהונתם של ראשי ערים כדבר הפוגע באופי הדמוקרטי, אותו אופי המנסה למנוע צבירת כוח רב עוצמה בידי איש אחד. אין ספק שיש לזה חלק בעניין. תחושת השלטון-התמידי-,-נשים-פס-על-הציבור היא איומה ונוראית ל”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”. לצערינו.
אז שוב, כל הכבוד על היוזמה.
אכן. ולכן אני מבקשת מעיתונאים זרים, שאותם עדיין מקבלים בלשכת ראש הממשלה – להציף את הנושא הזה בתקשורת הזרה.
כל הכבוד לך.
אגב, אני יודע שמקור הטעות לא בך אלא בכתבה של סגל, אבל הראיון האחרון של נתניהו היה ב-20 בינואר באתר וואלה (ולא הראיון ב-19 בחדשות 2).
אם תרצי, אוכל לשלוח לך רשימה של כל הראיונות של נתניהו לתקשורת המקומית בשנתיים האחרונות.
אני וידאתי עם לשכת ראה”מ האם הנתונים שהיו בכתבה של סגל היו נכונים והם אישרו לי שהכתבה היתה מדויקת עובדתית. אם אתה רוצה לשלוח לי מידע נוסף – מאוד אשמח tal@eyaltal.com
http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2608644
הנה הראיון האחרון בוואלה (אני משער שמצאת אותו במהלך השבוע, אבל בכל זאת). לפי הכתוב הוא נערך באותו היום.
זה אומר כנראה שצריך להזיז את השעון ביום אחד אחורה, ולשנות קצת את הטקסט.
למרות שכתבת שעד שלא תהיה מסיבת עיתונאים פחותה לא תעצרי אותו. נראה לי דרך אגב, שאם תחפשי אחורה מסיבת עיתונאים פתוחה עם שאלות, תצטרכי ללכת עוד לפני אריק שרון 🙂
נכון. מסיבת העיתונאים שממנה אני ככל הנראה אספור, התרחשה אי שם במאי 2012 ובה נכנסו נתניהו ומופז להצהיר על כניסתו של מופז לממשלה והיו מבסוטים מכך שאף אחד בתקשורת לא ידע ונתנו לשאול כמה שאלות, בנושא הזה בלבד בלבד. אפילו שזו לא ממש מסיבת עיתונאים לפי כל ההגדרות, אני לא אלך מעבר לכך אחורה. גם זה מספיק חמור.
אכן, גם אותי זה מרתיח. חוסר שקיפות ודיבור עם האזרחים. הזוי לחלוטין.
אם נכנס לראש שלו, אפשר קצת להבין את המהלך הזה (למרות העיוות הדמוקרטי שבו). כמו שאמרו פה, בכל ראיון איתו ייכנסו בו בכל דרך ויקטלו מכל הכיוונים. זאת אומרת, להתראיין מבחינתו זה אך ורק הפסד. הרי הוא לא ירוויח יותר אוהדים על ידי זה, לא יתאפשר לו להסביר את עצמו באופן נורמלי והתקשורת תשמח למצוא עוד נקודות תורפה לעקוץ אותו.
זה יכול להשמע תירוץ, וזה אכן תירוץ. לא היו הרבה ראשי ממשלה לפני כן שנקטלו כל כך, גם בצורה אישית, יש לומר.
אני לא אוהב אותו כראש ממשלה. אני שונא את הקרירות והבוז שהוא משדר כלפי האזרחים בכך שהוא לא מדבר איתם בגובה העיניים. אבל צריך להודות שיש הגיון פוליטי בזה.
רעיון חשוב.
שני הצאות להמשך ,
1) לדעתי מונה ימים יותר אפקטיבי סטייל גילעד שליט.
2) לנסות לדחוף את המונה למהדורת חדשות כלשהי.
תודה
יהיה מעניין להתחיל רשימת שאלות אפשריות לראש הממשלה למקרה בו מתישהו הוא כן יערוך מסיבת עיתונאים. הנה כמה משלי. אני יודע שלאף עיתונאי לא יהיו ביצים מספיק גדולות (Pardon my French) בשביל לשאול אותן:
1. האם ממשלת ישראל כנה במאמציה להשיג שלום עם הפלסטינאים או, כפי שצוטטת, המטרה היא להוכיח שאין פרטנר?
2. האם, לדעתך, הפערים הכלכליים-חברתיים ההולכים וגדלים בישראל הם מצב רצוי? אם לא, כיצד בכוונתך לפעול לצמצום הפערים וכיצד זה מתיישב עם פעילות הממשלה עד כה?
2א. האם בתקופה כזו לא ראוי שראש הממשלה ובני משפחתו ינהגו בצורה פחות מנקרת עיניים (עם פירוט הוצאות משכן ראש הממשלה על גלידה, נרות ומים)?
3. מדינאים בכירים באיחוד האירופי ובארה”ב מנבאים שאם השיחות עם הפלסטינאים ייכשלו, ישראל תמצא את עצמה מבודדת כלכלית עד כדי הטלת חרם. האם, לדעתך, מצבה המדיני של ישראל יידרדר עד כדי כך, מה יהיו ההשלכות של כך, וכיצד בכוונתך לפעול למניעת המצב הזה?
4. לאור פעולות “תג מחיר” בשטחי יהודה ושומרון, וגל תקיפות נגד מבקשי מקלט מאפריקה, האם ביכולתה של הממשלה לרסן את גל הגזענות השוטף את מדינת ישראל ולעודד סובלנות כלפי הזר, השונה והחלש?
5. ממשלת ישראל מחויבת, על פי האמנות עליהן חתומה המדינה, לבצע בדיקה של מעמד הפליט של מבקשי המקלט. לו הייתה מתבצעת בחינה כזו, היה ניתן לגרש את כל מי שאינו פליט ולהעניק מעמד פליט לכל מי שזכאי למעמד זה. האם ממשלת ישראל מפחדת לבצע בדיקה כזו? אם כן, למה? אם לא, למה היא לא מתבצעת כבר עכשיו?
6. בארה”ב, אותה אתה כל כך מעריץ, יש מגבלה חוקתית על הנשיא לכהן עד שתי קדנציות. האם אתה חושב שמגבלה כזו רצויה גם בישראל? כמה קדנציות בכוונתך לכהן כראש ממשלת ישראל?
ניסוח מחדש של שאלות , תשים לב להבדלי ניסוח.
1)האם לדעתך ממשלת ישראל עשתה הכל כדי להגיע להסכם שלום?
2)יש טענות שבזמן שלטונך הפערים הכלכלים חברתיים גדלו, מה הממשלה עשתה כדי לפתור את הבעיה ומה הסיבות שמהלכים אלו לא הצליחו ?
2.א) יש טענות נגד ההוצאות הרבות של משכן ראש הממשלה. מה תגובתך?
3)ישנם דיבורים על חרם כלכלי על מדינת ישראל במידה והשיחות השלום יכשלו. מה לדעתך הסבירות שזה אכן יקרה, ומה הפעולות שאתה מבצע כדי למנוע את זה?
4)בזמן האחרון ישנה תחושה של התגברות האלימות מצד החברה הישראלית גם כלפי הפליטים וגם פעולות תג מחיר. האם לדעתך המשטרה ערוכה בלטפל במקרים הללו
5)ישראל מחויבת לפי האמנות לבצע בדיקות של מעמד הפליטים של מבקשי המקלט. אך בפועל הבדיקה הזאת מתעקבת. מה סיבת העיקוב ואיך ניתן לזרז את ביצוע?
6) בארה”ב ישנה הגבלה חוקתית של משך זמן כיהונו של הנשיא. האם לדעתך יש מקום להגבלה כזאת גם בישראל?
אם השאלות שאתה שואל לא ישמעו כמו מתקפה אז אולי יהיה לו מוטיבציה ליזום ראיון.
לגבי האם הוא חייב לבצע ראיונות, אני לא כל כך בטוח. מי שלא מרוצה שלא יבחר בו בבחירות הבאות.
מה כל כך חרדים לו? למה שיחשוש ממתקפה? זה ראש הממשלה הכי חזק שהיה פה אי פעם. מדוע צריך לנסח כך שתהיה לו מוטיביציה. זו חובה ציבורית שלו להתראיין ולענות לשאלות.
לא ראש ממשלה אבל הנה התשובות שלי:
1. ממשלת ישראל היא היחידה שכנה במאמציה (לצערי) להשיג שלום. ממשלת ישראל (למרות שלא קיבלה לכך מנדט מהעם) הינה היחידה שמוותרת על דברים אמיתיים ומצהירה שמוכנה לוותר על עוד כדי להשיג “שלום” הזוי. אגב, השלום שאתה באמת מייחל לו לא עומד להגיע בעשורים הקרובים ולו רק בגלל שהערבים לא רוצים והעולם משלם להם ומחנך אותם להמשיך כך.
2. אני חושב שזה לא הוגן לבודד דווקא בנושא הזה את ישראל משאר העולם. כל העולם מתאושש רק עכשיו ממשבר עצום שפקד אותו בשנת 2008. מדינות קרסו, בנקים התמוטטו וחברות ענק נעלמו. ישראל יש לציין עברה את המשבר לא רע.
אני לא אומר שאין דברים לתקן במדינה. יש ריכוזיות (אנחנו משק קטן) יש פערים ( אנחנו בס”כ בני 70 וקצת ועדיין בשלב הקמת המדינה ולצערי מקימי המדינה עשו כמה טעויות שיצרו פערים מובנים)
3. האו”ם הוא גוף א נ ט י ש מ י. הבכירים שאתה מדבר עליהם הם אנטישמים. תסלח לי אם לא ממש מעניין אותי מה הם חושבים.
בעוד 5 שנים יגידו לך אותם בכירים שאתה חייב לתת את הגולן לממשלה הסורית החדשה וימציאו לך שלל סיבות… כמובן שציפיים ליבנים למיניהם ישר יסכימו שזה חשוב בשבילנו ובלי זה המשק יקרוס, יתחילו איומי חרם, התנועה לשחרור הגולן… אחרי 10 שנים נוספות יתחיל הסיפור עם הגליל. גם שם זהביי גלאונים כאלה יקראו לנו גזענים ואפרטהייד… שאנחנו כובשים את הילידים שם…
בקיצור :), הצדק איתנו ולא יתכן שנוותר עליו רק כדי שהשונאים שלנו יהיו מרוצים.
4. מדינת ישראל היא המדינה הכי (ואני חוזר) הכי לא גזענית בעולם.
בנושא המסתננים אני מזמין אותך לבדוק איך מטפלים במסתננים במדינות המערב האחרות.
בנושא מיעוטים במדינה, תראה לי עוד מדינה אחת שיש לה מיעוט שההנהגה שלו מכריזה שאנחנו אויביו ( הכרזת ועדת המעקב והתבטאויות הח”כים הערבים) שמקבל חופש כמעט מוחלט (למעט להרוג בנו בחופשיות) מבחינה דתית תרבותית ובנוסף מקבל אפליה מתקנת באוניברסיטאות ובקבלה לעבודה במגזר הציבורי. יש לנו שופט בית משפט עליון ערבי, ח”כ ערבים שיכולים לעשות מה שהם רוצים ובכלל הם משולבים בכל תחום כולל בטלויזיה.
אני מזכיר לך שהטרור היהודי המכונה תג מחיר זה ריסוס גרפיטי, פינצ’ור גלגלים ובמקרים קיצוניים שריפת מסגד (חמור מאד בעיניי). אשרינו שאלה הטרוריסטים שלנו.
5. על פי אותן אמנות שאתה מציין פה לא ניתן לעבור בדרך למדינת המקלט במדינה שאינה עוינת. הם עברו 3 גבולות ושילמו לא מעט כסף כדי להגיע לישראל.
6. לדעתי כל עוד הוא יבחר.
ובנימה אישית, יש לי הרגשה שאתה נוטה תמיד לאמץ את האג’נדה שרעה למדינת ישראל.
נראה לי שכדאי לעשות embed לשעון נוסף באנגלית, כדי שאפשר יהיה לשתף אותו, לא?
בכייף.
דיקטטור לא מתראיין לתקשורת.
אני מנסה להיזכר בראשי ממשלה קודמים ולא זכור לי אף ראש ממשלה שהרבה להתראיין. תמיד לפני שהם נבחרו, הם התראיינו תחת כל עץ רענן, אולם מרגע שנבחרו, חדלו מלהתראיין. כך שלבוא כעת ולתקוף את ראש הממשלה על שאינו מתראיין, כאילו ראשי הממשלה הקודמים הסתובבו עם מקרופון ביד, יש בכך קצת היתממות.
לגופם של דברים, הבאתם כדוגמה את אובמה ועל כך שהוא התראיין ברשת פוקס. ראשית, אובמה התראיין לרשת פוקס רק בחלוף חמש שנים מהיותו נשיא, בכל יתר הפעמים הוא בחר להתראיין בכלי התקשורת הליברליים שלא שואלים אותו שאלות קשות. מעניין מה היה קורה אם נתניהו היה בוחר להתראיין רק לישראל היום, למשל…
שנית, זכותו של ראש הממשלה לבחור לא להתראיין, כמו שזכותם של עיתונאים להתעצבן על כך שהוא לא מתראיין. אך זה שהוא לא מתראיין לא אומר שהוא לא מוסר איפורמציה לציבור. הוא מביע את דעתו באמצעי תקשורת רבים ולאו דווקא בכלי התקשורת המסורתיים. אני מבין את התסכול הרב של כלי התקשורת המסורתיים, שבעבר שלטו על כל הידע שהגיע לציבור. אבל צריך לזכור, בעידן של פייסבוק (לנתניהו מעל חצי מליון עוקבים!), טוויטר ויוטיוב התקשורת איבדה מכוחה. ראש הממשלה והשרים כבר לא זקוקים לה, הם מתקשרים באופן ישיר עם הציבור, ללא שום צורך בכלי התקשורת ובעיתונאים, לטוב ולרע.
ולסיום- ראש ממשלה הוא בסוף פוליטיקאי והוא עושה את החשבון האם ראיון יועיל לו או לא מבחינה ציבורית. נכון לעכשיו הוא חושב שלא.
גם כששרון לא התראיין ראיון רציני, (עם שאלות קשות ותשובות אמיתיות ולא רק סלוגנים פרסומיים “יש פתרון לכל מתיישב”)
גם אז עשית שעון עצר או שאז זה הסתדר עם האג’נדה שלך?
בשנים ששרון היה ראש ממשלה לא חייתי בישראל. זה מסתדר עם האג’נדה שלך?
אני מצפה מכתבת מכובדת כמוך שתראה את התמונה הכוללת. כן, גם אם שהית בחו”ל (מתקשה להאמין שלא היית מחוברת ומעודכנת בחדשות בישראל)ותראה איך ראשי הממשלה בשני העשורים האחרונים האחרונים – כאשר ביצעו מדיניות שמאל לא נשאלו שאלות קשות, לא בוקרו כמו שצריך, לא ביחס למדיניות (רבין -אוסלו, ברק – קיימפדיויד, שרון – התנתקות) ולא ביחס להתנהלות שלהם (ברק – עמותות, שרון – סירל קרן, האי) וחייהם האישיים אלא אותרגו וראשי ממשלות ימניים בוקרו על כל צעד שלהם (שרון שהיה סמל כל הרע כמובן עד ההתנתקות, ביבי שהרדיפה הפסיכדלית של העיתונות אותו ואת רעייתו בשני הקדנציות ראויות להסתכלות רפואית).
אז למה לביבי להתראיין כשהוא יודע, וידוע לכולנו שהראיונות הם לא אובייקטיבים?
קודם כל, היו ראשי ממשלה שהתראיינו באופן ניכר. אני זוכר שאפילו צחקו על ברק שהוא עולה פעם בשבוע לרזי ברקאי להגיב על כל שטות, וזה לא מכבד התנהלות של ראש ממשלה. גם בזמן שרון ואולמרט, לפחות לפי זכרוני, היה מנהג של ראיונות ארוכים לעיתונות למוספי פסח/ראש השנה.
ראש הממשלה הוא לא רק פוליטיקאי, אלא גם וקודם כל משרת ציבור. הוא נושא המשרה הביצועית הרמה במדינה ולכן חייב (!) בדין וחשבון לציבור. זה לא אמור להיות אפילו מוטל בספק. במדינה דמוקרטית ראשי ממשלה אמורים להיות תחת ביקורת. אין כזה דבר ראיון לא אובייקטיבי. יש ראיון עם שאלות ביקורתיות, ואת הדברים שרוה”מ אומר העיתונאים אמורים להביא כלשונם.
ולגבי הטענה שהוא מתקשר עם האזרחים דרך פייסבוק, זה לא רציני, ואף רוה”מ של מדינה דמוקרטית לא טוען כך.
תודה רבה. מסכימה עם כל מה שכתבת
כעיתונאית פוליטית (מצוינת דרך אגב), את אמורה גם לשאול ולא רק לתת סימני קריאה בנוסח הפגנתי.
דהיינו, לשאול גם למה ראש הממשלה לא עושה זאת, ולנסות להביא את זה לנו, הקוראים.
לאו דווקא בדף הזה, אבל כדי שיהיה לו צידוק, הייתי שמח לראות את כל התמונה, ואת לא מספקת אותה.
עד אז סימני הקריאה נראים לי קצת תמוהים.
תודה על המחמאה. ולא מסכימה איתך. אני לא במקום בו אני צריכה לתרץ את התירוצים של משרד ראש הממשלה או להסביר לך אסטרטגיות תקשורתיות שלהם. זה עניין שלהם. אני בצד השני. ורק אוסיף – שדווקא ניסיתי לשאול, אבל בגלל הכללים המאוד נוקשים של ההתנהלות שם, אני אפילו לא יכולה לפרט לך את התשובה שקיבלתי כי אז אעבור על הכללים שסוכמו איתם. קאפיש?
עצם השאלה חשובה.
אם לפוטין טוב להתראיין, כנ”ל לנשיא סין, למה כאן לא?
מה לא משתלם לנתניהו שטוב לפוטין לעזאזל?
זו שאלה פוליטית חשובה.
נ.ב. סחתיין על הניסיון, נשמע שלא נחמדים שם.
בעקרון התקשורת הישראלית מאוד אלימה וגסה- בערך כמו האנשים.
אין את העדינות שיש בראיונות בתקשורת הזרה.
כאן עיתונאים ממסמרים אותך לקיר במשפטים נחרצים.
ראו שלי יחימוביץ ואילנה דיין למשל.
וגם הכתבה הזאת משקפת איזו גסות.
האם אי אפשר להגיד את אותם הדברים בעדינות?
ובאשר לביקורת, הבעיה בישראל שהגופים המבקרים חלשים מידי, הרגולציה כמעט ואינה קיימת, חוץ ממוסדות שיודעים לקחת אדם קטן ולמעוך אותו. אבל לגעת בזרועות השלטון ולבקר את ביצועיו זה כמעט בלתי אפשרי.
ולעצור פוליטיקאי שמשנה תקנים כדי להוביל אינטרס כלכלי של חבר שלו זה גם בלתי אפשרי.
ישראל צריכה תיקון עמוק שיסדיר את חובות הפוליטיקאי כלפי בוחריו וכלפי המערכת ישראל צריכה לבטל את חוק ההסדרים לאלתר.
אני לא רואה איך זה קורה.
מדאיג.
אורלי את אשר כתבת אין לזה כל קשר למציאות ראש הממשלה בנימין נתניהו עושה את אשר הוא עושה והפוליטקאים עושים את אשר עושים וזאת זכותם המלאה וגם רגולציה החזקה ביותר לא תצליח לשנות זאת היחידים אשר היכולים והמסוןגלים לעשות זאת הם האזרחים אך מה לעשות עם כל השחיתויות והפזרנות
נתניהו מוביל ואין לו מתחרה לכן לצערי הרב מותר לו הכל ואת זה הוא עושה כראוי
שכחתי לכתוב שהקשר בין שני הדברים הוא שהסיבה שהעיתונות כזאת היא בגלל חוסר היכולת לשנות את התחושה שכל הזמן מרמים אותנו ודופקים אותנו.
זאת כנראה הסיבה שהתפתחה כאן תקשורת נשכנית שכזאת.
וביבי שכנראה לא רוצה שיעמתו אותו עם כל הדברים שיש להגיד לו, לרבות על התקציב המנופח של ניהול המגורים, מנצל את זכות השתיקה.ולצערנו למעט דוח מבקר המדינה יש לו 4 שנים לעשות כרצונו.
דוח מבקר המדינה שווה כקליפת השום לצערנו הרב עד מאוד-היות שלמעשה ההתייחסות אליו היא לא כביקורת פוסט פאקטום אלה כביקורת פוסט מורטום
לכל אותם אלה שחושבים שזה בסדר שביבי לא מתראיין כי “התקשורת מגמתית”, “התקשורת הישראלית אלימה וגסה”. יש לי רק דבר אחד להגיד לכם: הראיון של אובמה לרשת פוקס לפני הסופרבול האחרון. ביבי לא מסוגל לעמוד בראיון כזה, גם כי אין לו אומץ לענות על שאלות רציניות וגם כי סביר שהתגובות שלו לשאלות יהרסו אותו תדמיתית (ויש לו תדמית חזקה השד יודע למה).
https://www.youtube.com/watch?v=9uzJYlbhH54
תגובת הלשכה:
“ראש הממשלה איננו נוהג להתראיין לציבור, או להושיט יד לעבר חשיפת חלקים לא נעימים בהתנהלותו.
ראש הממשלה מאמין כי הוא הקובע והמנהיג, וכי בראיון עיתונאי קיים זלזול מובנה במרואיין.
ראש הממשלה איננו חושש מעימותים כלל ואיננו דוחה הכרעות לעולם.
עם זאת, ראש הממשלה רואה בראיון בזבוז זמן מיותר, וניצול לא נכון של כספי המפרסמים.
ראש הממשלה עסוק עד לאוזניו בטיפול באיראן, בחוק הגיוס ובחיפוש אחר הגלידה המושלמת. אין לו זמן מיותר.
בנוסף, ראש הממשלה מאמין שהוא לא אמור בכלל להגיב לדברי עיתונאים בבלוג, או לתת לציבור לדעת שהוא בכלל גולש בבלוגים לא מכובדים”
אנו נמצאים יממה וחצי אחר מסיבת עיתונאים שערך נתניהו, והנה השעון הזה לא אופס ולא הוסר.
מה שמלמד שההצבה שלו מלכתחילה לא היתה עיתונאית אלא מגמתית
אתה צודק. זהו פוסט ישן שייך לתקופת הויכוח על הראיונות. שעון העצר של המסיבות העיתונאים גם יופסק מיד.